הלוחש לסוסים

אורי פלג הוא מאלף סוסים ותיק והבעלים של 'חַוָּת רמות' שברמת הגולן. יום אחד הוא מתקשר אלי: 'יש לי סיפור עבורך.' הוא מדבר ואתה שומע מכל מילה ומשפט שלו את האהבה והחיבור הגדול שיש לו לחיות. הנה הסיפור:

יש סיפור המסופר כאגדה ואולי יש אמת בה, על בדואי, בעליו של סוס אציל, שהיה מאד קשור לסוסו. הוא גידל אותו כסייח צעיר, טיפח אותו ונקשר אליו בעבותות של אהבה כמו שרבים יודעים להתחבר לחיות.

והסוס צמח וגדל לחיה יְפַת-מראה וקלת רגליים. כשהבדואי היה רוכב עליו הם היו מתמזגים ליחידה אחת, תנועותיהם מתואמות להפליא ואף סוס אחר ורוכבו לא יכלו להתחרות בהם. במהלך השנים רבים חשקו בסוס. הוא קבל הצעות מהצעות שונות, לעיתים במחירים מרקיעי שחקים… והוא לא נתרצה… הרי קשור היה אל הסוס בעבותות של אהבה.

בחששו כי רב… שמא יתנכלו או יחמדו את סוסו, פרש הבדואי את מצעו ליד האורווה והיה ישן שם בלילות, ער לכל רחש ותזוזה, שומר על סוסו מכּל משמר.

יום אחד הוא הבחין בזר מרחרח סביב ביתו והאורווה. כבדואי מכניס אורחים הוא הציע לו לאכול ולשתות, והזר רק בקש את רשותו ללון בחצרו ומחר ילך לדרכו. הבדואי נשאר לישון ליד האורווה, מגביר ערנותו. בשעות הקטנות של הלילה נפלה עליו תנומה עזה וכשהתעורר עם הנץ החמה, הוא הציץ מיד לצדדים והבחין שהזר נעלם כלא היה. אחוז חששות, מגדף עצמו שנפל כה בקלות לתרדמה עמוקה, הוא נכנס לאורווה רק כדי להבין שאת אשר יגור אכן בא… סוסו האהוב נעלם כלא היה.

בלית ברירה, בהחלטה של רגע, כשכל הסיכויים נגדו, הוא אכף את פרדתו הקשישה, עלה על גבה, האיץ בה בעקביו והחל לרדוף אחרי הגנב וסוסו במעלה הדרך, עוקב אחר העקבות שידע לאתר.

בעוד הגנב דוהר על הסוס ומתרחק, והרי לא היה כל סיכוי לפרדה הקשישה להשיג את הסוס מְהיר הרגליים, האיר הגורל מעט מאורו והנה מעד לו הסוס על תלולית שבדרך, לא רגיל היה לרוכב זר, וסובב מעט את קרסולו. לא עזרו כל הדרבונים של הגנב, הסוס החל לצלוע ומהירותו הואטה.

 

והמרחק בין הסוס והגנב לבין הבדואי והפרדה הקשישה החל בהדרגה להיסגר. הצללית הרחוקה של הסוס ורוכבו החלה לגדול ולהתקרב. הבדואי מאיץ בפרדתו והיא נענית לו כמבינה את צוק העיתים ומחישה צעדיה. המרחק הולך ונסגר… הבדואי כבר במרחק נגיעה… יכול לשמוע את נשיפות המאמץ של סוסו שלפניו. ואז… כשהוא כבר משיג את סוסו ויכול לחבוט בגנב ולהשיב את הגניבה… הבדואי מאט לפתע את הפרדה, המרחק הולך ונפתח שוב… ואז הוא מסתובב באחת ושב על עקבותיו, מהורהר ומכונס בעצמו.

אשתו וילדיו הקטנים ממתינים ליד הבית מחכים למוצא פיו. 'וכי לא השגת את הגנב?' הם שואלים.

'הכיצד אשיג?' הוא השיב. 'היש במחוזותינו סוס, לבטח לא פרדה קשישה, שיכול להשיג  את סוסי המהיר מכל הסוסים?'

(כך סיפר לי אורי פלג, מאלף הסוסים)

 

'האר את עיני, כלוחש לסוסים.' אני אומר לאורי.

"תראה..' הוא עונה לי וקולו מתרכך, 'זהו הכבוד… זוהי האהבה האמתית לחיה אותה גידל וטיפח האיש. הבדואי בסיפור היה מוכן לאבד את סוסו האהוב ורק שלא יפגע כבודו… שרק לא ייוודע ברבים שפרדה קשישה השיגה אותו… גם אם היה פצוע.'  

ואני… עם השנים למדתי שהכבוד (זה… ממשפחת האגו) הוא גורם מעכב בחיים. הוא בעֵינַי אבי העלבונות, ההתחשבנויות, המריבות והניתוקים ואני משתדל שלא לאפשר לו לנהל את חיי. ואם כבר כבוד… אז כדאי להשקיע בִּכְבוד האחר ופחות בכבוד של עצמך.
עדיין אקח מהסיפור הזה את חלק האהבה והחיבור המיוחד בין אנשים לבעלי חיים.

 

זיקוקין די-נור

שוקה, יום חמישי, 14.7.16

תגובות בפייסבוק
שתפוShare on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someonePrint this page

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

סיפור מקסים.
אכן בגלל הכבוד יחסים נהרסים.
כבדו אחרים אבל אל תחפשו את הכבוד.
תודה שוקה!

תודה שוקה.
ובעיני היפה בסיפור היה שלדעתי הוא חזר עם הפרדה כי הבין שהיא עושה הכל בשבילו ולמרות שהיתה זקנה… נתנה לו את אהבתה.
סיפור מקסים.

לשוקה .יש לי מכר עובד בתקשורת בגרמניה. הוא טוען שהבעייה באזורינו זה עודף האגו. זה מתבטא בהתנהגות בן אחד לשני.אם זה בכביש,במועדונים. ריב על חניייה שנגמר ברצח. ועוד ועוד…..

אכן כזה הוא אורי המחובר לסוסים (ולנוף הגלילי) בנימי נפשו

שוקה שלום – מעריצים קבועים ואוהבים מאוד את הפינה שלך בתוכנית של פרנס. הסיפור הפעם על הסוס היה בעיניינו ממש לא דוגמא לאדם שאוהב חיות !!! אם היה אוהב באמת את הסוס שלו היה מוחל על כבודו ולא מאפשר לו לסבול, דואג לו לטיפול רפואי ומשאיר אותו בחזקתו.

יהיה כבוד חברך חשוב לך מכבודך. אמרה כל כך נכונה לחיים טובים. זה מה שהסיפור הזה גם מעביר במסר שלו.
תודה על הזיקוק היפה הזה.
בברכה משולי.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)