יתרון החולשה

וגם הפעם אני שולח כמה ימים מוקדם מהרגיל, לפני שכולנו מתפזרים לחופשת חג הסוכות.
רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליתרון.  כותרת הזיקוק הזה – 'יתרון החולשה' – נשמעת כמו אוקסימורון – דבר והיפוכו – אבל הסיפור הבא, מעולם הג'ודו שאיני מבין בו ושאיני יודע אם אינו חוטא למביני הג'ודו, מביא איתו חומר מעניין למחשבה בנושא יתרונה של החולשה

הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

 

ילד בן עשר החליט ללמוד ג'ודו למרות מגבלה פיסית לא פשוטה שהייתה לו – הוא איבד את ידו השמאלית בתאונת דרכים קשה.

המדריך שלו בשיעורי הג'ודו, כמו בסיפורים, היה מאסטר יפני זקן. הילד הצליח די טוב בשיעורי הג'ודו ולכן הוא לא השכיל להבין מדוע אחרי שלושה חודשים המאסטר לימד אותו רק תרגיל אחד, רק תנועה אחת.

'סֶנְסֶאי… (תואר למורה שהתלמיד מקבל את סמכותו)' אמר לבסוף הילד למדריכו 'האם לא כדאי שאלמד גם תרגילים אחרים?'

'זו התנועה היחידה שאתה יודע,' ענה לו הסֶנְסֶאי 'אבל זו גם התנועה היחידה שלעולם לא תצטרך לדעת.'

הילד לא לגמרי הבין אבל סמך על מורהו והמשיך להתאמן.

כמה חודשים לאחר מכן רשם הסֶנְסֶאי את הילד לַטורניר הראשון שלו. הילד די הפתיע את עצמו כשניצח בקלות בשני הקרבות הראשונים. הקרב השלישי הסתמן כקרב הרבה יותר קשה אבל בהמשכו היריב הפך לחסר סבלנות ואז הילד הפעיל בזריזות רבה את התרגיל  היחיד שלו וזכה.

מופתע מהצלחותיו – הילד היה עכשיו בקרב הגמר.

היריב בגמר היה כבר סיפור אחר לגמרי. הוא היה גדול יותר, חזק יותר ומנוסה יותר. בתחילתו של הקרב זה נראה כקרב לא הוגן.  אפילו השופט הבחין בכך, ביקש פסק זמן  ורצה להפסיק את הקרב. בשלב הזה התערב הסֶנְסֶאי ואמר: 'לא! תן להם להמשיך.'

זמן קצר לאחר שהקרב התחדש יריבו של הילד עשה טעות קריטית. הוא לרגע זנח את ההגנה שלו, והילד בזריזות רבה הטיל אותו למזרן, הִצמידו וניצח את הקרב. הוא היה עכשיו האלוף של הטורניר.

בדרכם חזרה ניתחו המאסטר היפני ותלמידו כל תנועה וכל תרגיל בכל אחד מהקרבות. בשלב זה הילד אזר קצת אומץ ושאל את מורהו:

'סֶנְסֶאי… איך… איך… ניצחתי את הטורניר רק עם תרגיל אחד?'

'אתה ניצחת בגלל שתי סיבות' ענה לו הסֶנְסֶאי בשקט, 'הראשונה, אתה שולט כמעט במומחיות באחת מההטלות הקשות ביותר בכל קרבות הג'ודו. והסיבה השניה… ההגנה היחידה הידועה בפני התרגיל שאתה כה מומחה בו היא שהיריב שלך חייב לתפוס את ידך השמאלית….'

וכך החולשה הגדולה ביותר של הילד הפכה לחוזקה הגדולה שלו.

 

(סופר ע"י יואל גרפינקל באתר אינטרנט בשם 'מתנת ההשראה' A Gift Of Inspiration )

 

כן, זה לא תמיד פשוט להפוך חולשה לחוזקה. לפעמים אנחנו זקוקים אולי לסֶנְסֶאי שיעזור לנו לעשות זאת.
אני זוכר עצמי כילד, כנער – הייתי אז נמוך קומה, חלש גוף, חולה תמידי – וכדי להתמודד בהצלחה בַּחֶברה ולאחר מכן עם בנות המין השני, פיתחתי כלים אחרים איתם ניסיתי לְנַצֵחַ. היו אלה חוש הומור, יכולת מילולית ויכולות כתיבה, שאכן עשיתי בהם שימוש רב. ראה זה פלא, הכלים הללו שפיתחתי כנראה הובילוני ברבות הימים למשלוח הזיקוקים הללו…
וכך עם השנים הבנתי שאכן ניתן לעשות זאת לוּ פחות נְבַכֶּה על החולשה ויותר נתמקד בחיפוש דרך לפתח חוזקה.

היטיבה לומר זאת הלן קלר (יש כאלה שמייחסים את האמירה לאלכסנדר גרהאם בל):
"כשדלת נסגרת במרבית המקרים אנחנו כל כך עסוקים בלהביט בכאב וברחמים עצמיים על הדלת שנסגרה ואיננו מצליחים להבחין שדלת אחרת נפתחה עבורנו…"

הרימו מבטכם וחפשו את הדלתות הפתוחות…
חג סוכות שמח
זִקּוּקִין דִּי-נוּר

שוקה, יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

"יתרון החולשה" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.

Parnas 311 The advantage of weekness 10.11.17

תגובות בפייסבוק
שתפוShare on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someonePrint this page

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

הי שוקה,
כרגיל נהנית מסיפוריך. כל כך צודק – תמיד לראות את הדלתות הנפתחות ולא לבכות את אלו הנסגרות.
חג שמח לך ולמשפחתך.

סיפור מקסים כרגיל.
ראיתי בפינת העמוד הודעה על אסופת סיפורים שניה שלך, שתצא בקרוב.
איך קוראים לאסופת הסיפורים הראשונה? ואיך ניתן להשיגה?
גמר חתימה טובה
משה רז

שוקה יקר.
הגעת אלי ברגע מאוד מיוחד, אתה עצמך היית הדלת שנפתחה לי כשפגשתי אותך לראשונה, מאז ועד היום אתה פתחת עבור כל המשפחה שלי גם "דלתות" וגם "חלונות" רבים.
וכל זה בלי שהשתמשת ביד שמאל…
חג שמח

היי שוקה סיפור מרגש עם הרבה חכמת חיים שתהיה לך שנה טובה לך ולמשפחתך חג שמח

מקסים, 🤗 תודה.

על אותו עקרון המשתקף מהספור שאתה מביא הפעם,למדנו מספוריך בעבר,כי מכישלון
צומחת הצלחה . זה אכן מסר חשוב מאד לחיים,המעורר תקווה . ומה צריך יותר
בחיים.? יישר כוח על הכוח שאתה נותן לנו . חג סוכות שמח .

מי שאין לו יד דוחף עם הכתף !…
להפוך את החיסרון ליתרון זה מאד לא פשוט ! צריך הרבה חוצפה נחישות ואומץ בשביל זה. לא כולנו בנויים כך. תודה שאיננו נאלצים…

קראתי על הבוקר את הזיקוק המרגש והחכם הזה- ניהניתי והחכמתי. סיפור שיועבר הלאה כדי שיגיע וייהנה עוד רבים.
תודה שוקה יקר ומועדים לשמחה
בידידות משולי.

לשוקה חג שמח–חפסתי ללא מצאתי את הסיפור-מסופר בקולך וחבל. תכתוב לי בבקשה איפו ומתי אפשר לשמוע ולא רק לקראו -ד"ש מיוסף שמצב בריאותו משתפר לאת -ושוב חג שמח רותי מץ

שוקה שלום
סיפור מקסים
היום יום הולדתה של איימי ז"ל שנפטרה לפני 43 ימים והיא בת 87. אבי נפטר לפני 10 שנים ( לפני כ – 60 יום ציינו 10 שנים). והוא היה בן 87 שנים במותו. הורי גרו ברעננה, ובכל יום שישי , במשך שנים רבות ,נסעתי לבקר את הורי בביתם. ובכל פעם האזנתי לתוכנית המקסימה של שמעון פרנס וכמובן לסיפורים שלך ושל חיים קוזניץ. לעיתים זה בדרך הלוך לרעננה ולעיתים בדרך חזרה. הסיפורים כל כך מרתקים שתמיד לפני שאני עולה הביתה אני רץ למשרד שלי שנמצא בסמוך לביתי. וממהר להדפיס את הסיפור על מנת שאוכל להקריא לבני משפחתי ליד שולחן השבת. תודה רבה ומקווה שנזכה לעוד שנים רבות של סיפורים. שבת שלום

שלום שוקה,

מתחברת לדבריה החכמים של הלן קלר, סיפור מרגש על נסיון

חיים, "תמדדו את החיים לפי מה שיש לכם, לא לפי מה שאין לכם"

ברכות להתחלה של שנה טובה ויצירתית.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)