לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב.
את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. כך הוא מספר:

שבת בבקר ואנו סועדים ארוחת בקר בביתנו עם בני משפחה וידידים. הטלפון מצלצל ומישהו מבקש אותי. אני עולה על הקו ומעברו השני של הקו נשמע קול מהוסס שמתנצל על ההפרעה בשבת. הקול נואש וכמעט מתחנן: 'אני חייב לדבר אתך, מתי אפשר להגיע?'
הזמנתי את האיש להגיע, מסרתי לו את הכתובת והנחיות קצרות להגעה.

חלפה שעה והאיש נוקש בדלת. למותר לציין שהוא אינו מוכר לי כלל ועיקר. האיש נסער. הזמנתי אותו להיכנס ולשבת, התנצלתי בפני אורחי האחרים והצטרפתי אליו.
האיש שטח את סיפורו במהירות: בנו חייל בסדיר, נעצר ע"י המשטרה הצבאית באשמת עבירה חמורה מסוימת, שלדבריו כלל לא ביצע. הבן מכחיש הכול מכל, אך הנוהל הצבאי לא מאפשר להתערב בעניינו. האב רוצה לסייע לו להפריך את הטענות נגדו אם רק איאות לעזור בעניינו.
הוא סיפר לי היכן עצור בנו והבטחתי לו שאעשה כמיטב יכולתי ואנסה לברר את העניין. רציתי כמובן לברר את גרסת הצבא ולהבין יותר את הפרשה ואז לראות האם ניתן לעזור. האיש עזב, אסיר תודה על שהקשבתי לו ואני חזרתי לאורחי.
לפנות ערב ניסיתי לפתוח כמה דלתות. התקשרתי לידיד שלי מנסה לבדוק איך אפשר לעזור לבחור ולהתערב בעניינו, אם בכלל, במסגרת הצבא.
מהר מאד התברר שאכן הכול מקורו באי הבנה מסוימת שהובהרה כעת, התערבותי הועילה והבחור שוחרר מהמעצר.
למחרת התקשר אלי האב, הודה לי כמובן ובקש לדעת כמה מגיע לי.
עניתי לו בפשטות שאין צורך בכל תמורה, שאיני מצפה לתמורה, בסך הכול טלפנתי לידיד ואני שמח בשבילם שהעניין הובהר וסודר. בן שיחי היה לגמרי מופתע. 'מה זאת אומרת ללא תמורה? הרי זו העבודה שלך, לא?'
'זו לא עבודתי' עניתי לו, תמה למה הוא מתכוון שזו עבודתי.
'רגע…' הוא עונה במבוכה, 'אתה לא עורך דין שמטפל בְּנושאים כאלה?'
'לא' אמרתי לו, עדיין איני מבין עד הסוף מה קרה פה.
'תראה…' הוא אומר 'חיפשתי במודיעין מספר טלפון של עורך דין אורי גורן והם נתנו לי את מספרך…'
'אני אורי גורן, אבל איני עורך דין.'
'רגע, רגע…' הוא מתעקש 'אז אם כך מה פתאום עזרת לי, מדוע פגשת אותי בשבת 'מהרגע לרגע', הרי אינך מכיר אותי בכלל?'
'חשתי במצוקתך,' אמרתי לו 'והנחתי שאולי ידעת משהו על קשרי בצבא ולכן נעניתי לעזרה. אני ממש שמח שיכולתי לעזור לתקן עוולה שכמעט נעשתה לבנך בשוגג…'

(מתוך הביוגרפיה של אורי גורן "משני צידי הקריפטו" כפי שכתבה וערכה כלתו נאווה גורן)

כמה מילים על אורי גורן. אורי איש נחלת יהודה שליד ראשון לציון, איש רב-פעלים מִדור תש"ח, שנקרא לַדגל מגיל צעיר ושירת כל חייו את המדינה. החל מפיקוד על ספינות מעפילים, המשך בתפקידי פיקוד בכירים ביחידות קשר ומודיעין בצה"ל וכלה בניהול תעשייה בישראל הצומחת.

ואיזה שיעור קטן ויפה הוא נותן לנו כאן, שמעט אני מניח היו נוהגים כמוהו, שיעור מעודן, שיעור צנוע, של טוב- לב ועזרה לזולת.

אז זיכרו שכמו שטריקת דלת כמוה כחוסר נימוס והפניית גב, כך פתיחת דלת כמוה כהושטת יד…

 

שתהיה שנת 2017 טובה (במונחי טוּב-לב) לכולנו

זיקוקין די-נור

שוקה, יום חמישי  5.1.17

"לפתוח דלתות" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.

Parnas 278 To open doors 6.1.17

תגובות בפייסבוק
שתפוShare on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someonePrint this page

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

אורי גורן- איש רב פעלים ובר מזל.
נפלא שעוזרים לאדם שאינך מכיר כלל.
שוקה – המשך בדרכך הנפלאה.
אסתי

סיפור מלמד על נתינה ועזרה הדדית
הלוואי שיחדור ללבבות

What a touching story !
The gift is in the giving, not in receiving .
Thank you Shuka for sharing . A lesson to be learned.
Orly

הקבלה המשמעותית ביותר היא היכולת לתת .

לשוקה שבת שלום

אהבתי את הסיפור וחשבתי על בעלי-יוסף-הוא ממש "אלוף"בנתינה ללא תמורה. רותי מץ

שלום שוקה

נתינה מכל הלב תמיד מתגמלת את הנותן, מצטרפת לדבריך בסיום

שבת טובה ומבורכת

שוקה יקר,
איזו אישיות למדנו להכיר בזכותך…אנשים כמו אורי גורן באו להאיר את העולם שלנו. כן ירבו אנשים כמותו.
תודה על הזיקוק המרגש והיפה הזה.
לעולם- תן.

אורי גורן היה מפקד שלי בצבא בחיל המודיעין .ידיד שלי ושל משפחתי כל השנים .בן אדם יוצא דופן מאיר פנים שתמיד עזר לכולם סביבו. היה ממקימי הגדעונים שהיו יחידת הקשר עם קום המדינה. וכל חייו פעל לטובת הציבור והחברה. הסיפור כל כך מתאים לו! נהניתי לקרוא

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)