זיקוקין די-נור

איך לנהל שיחה

סֶלֶסְטֶה הֵדְלי היא מראיינת רדיו מוערכת בג'ורג'יה שבארה"ב. בהרצאה קצרה ומרתקת ב TED היא חולקת מניסיונה 'איך ליצור שיחה טובה יותר' ואני, כמוטרד כרוני מחוסר הקשבה של אנשים, חשבתי שכדאי לצפות ובעקר להטמיע.

אתחיל בסיפור קצרצר שכבר הבאתי כאן בעבר מתוך אתר אינטרנט ספרדי, כמתאבן:

באחד הערבים, בשעה מאוחרת, מתקשר ידיד טוב שלא שמעתיו לאחרונה. שמחתי לקולו.

"מה שלומך?" הוא שאל וכנראה שמע דכדוך בקולי. "אתה רוצה שנדבר? שאבוא אליך?" הוא שאל. תוך רבע שעה הוא דפק על דלתי. התחבקנו, פתחנו בירות ושוחחנו עד השעות הקטנות. דברתי על מצוקותיי בעבודה, על משפחתי, על אהבתי לְחַבֵרתי שדועכת. הוא הקשיב בקשב רב, מגיב היכן שצריך, בַּמינון הכול-כך חכם שלו.

כשהבחין שמצב רוחי השתפר, הציץ בשעונו ואמר שהוא חייב לצאת.

"סליחה שפטפטתי ללא הפסקה." אמרתי, קצת נבוך.

והוא חייך את חיוכו הטוב: "עזוב… בשביל זה יש חברים."

הרגשתי גאה שיש לי חבר כזה. ליוויתי אותו לרכב ואז פתאום נזכרתי לשאול: "רגע, בעצם אתה התקשרת אלי בשעה מאוחרת. בטח רצית משהו?"

הוא התלבט לשנייה… ואז אמר בשקט: "כן… רציתי משהו." טון קולו השתנה. "זוג חברים שלי מהלימודים נקלע לשיטפון בטיול בחו"ל." הוא המשיך. "הם נעדרים כבר יומיים.  רק היום הודיעו לי. מקווה שהם בסדר אבל רציתי לחלוק את המתח עם מישהו…"

לא יכולתי להוציא הגה… והוא חייך אלי ואמר: "אנחנו עוד נדבר… שיהיה לך בקר טוב." נכנס לרכבו ונסע.

עמדתי ברחוב מביט ברכבו המתרחק.  הבנתי כמה הייתי מרוכז בעצמי… ודווקא ברגעים שמישהו אחר כל כך היה זקוק להקשבה שלי….
(המקור לא ידוע. שלחה אלי ותרגמה מספרדית לילי לבני)

 

ומכאן להרצאתה של מראיינת הרדיו. הנה חלק קטן מעיקרי דבריה:

כמה מכם מכירים מישהו – היא פותחת ושואלת – שאתם נמנעים ממנו בגלל שאינכם נהנים לדבר איתו?
שיחה דורשת איזון בין לדבר ולהקשיב, ואיכשהו בדרך… איבדנו את האיזון הזה. חלק מהאשם כמובן בטכנולוגיה. ילדים מעדיפים היום לשלוח הודעות טקסט מאשר לשוחח פנים אל פנים.

אני מתפרנסת מלשוחח עם אנשים. אני משוחחת עם מקבלי פרס נובל, נהגי משאיות, ראשי מדינות, שרברבים. אנשים שאני אוהבת ושאיני אוהבת, שאני מסכימה אתם ושאיני מסכימה ועדיין שיחתנו טובה. עזבו את הטיפים הרגילים כמו להסתכל לבן השיחה בעיניים, להנהן ולחייך כדי להראות שאתה בשיחה– אלו שטויות. הנה כללים מתחום הראיונות, ולוּ אחד תאמצו… תיהנו מרמת שיחה טובה יותר.

כלל ראשון – אל תעשו כמה דברים בזמן השיחה (Multitask). ולא רק הטלפון הנייד או מפתחות הרכב. אני מתכוונת – תהיו נוכחים. אל תחשבו על הוויכוח עם הבוס או מה יהיה בארוחת ערב. היו כולכם ולא מחציתכם בשיחה.

כלל שני – אל תהיו נוקשים (דוגמטים). אם אתה רוצה רק לבטא דעתך בלי לתת הזדמנות לתגובה, לוויכוח ולצמיחה … לך ותכתוב בלוג. תיכנס לכל שיחה בהנחה שיש לך משהו ללמוד. הפסיכולוג סקוט פֶּק אמר: 'הקשבה אמתית דורשת מהאדם לשים את עצמו בצד.'

כלל שלישי – אל תשווה את ניסיונך עם ניסיונם. אם הוא מדבר על אובדן במשפחה אל תתחיל לדבר על האובדן שלך במשפחה. אם הוא מדבר על צרות בעבודה, אל תספר להם כמה אתה שונא את עבודתך. השיחה היא לא עליך וזה לא המקום להוכיח כמה אתה מדהים ועד כמה סבלת בחייך.

כלל רביעי – החשוב מכולם. הקשיבו. אין ספור אנשים חשובים אמרו שהקשבה היא כנראה המיומנות הראשונה בחשיבותה שאנחנו יכולים לפתח. ומדוע איננו מקשיבים? בגלל שאנחנו מעדיפים לדבר, כי אז אנחנו בשליטה ואנחנו לא צריכים להקשיב לדברים שאיננו מעוניינים בהם. סטיבן קובי אמר את זה נפלא: 'רובנו איננו מקשיבים מתוך כוונה להבין אלא מתוך כוונה לענות.'

כלל אחרון ומחויך – דברו בקצרה. כמו שאחותי אומרת: 'שיחה טובה היא כמו חצאית מיני; קצרה מספיק כדי לְשָמֵר עניין, אבל ארוכה דייה כדי לכסות את הנושא…'

 

(מתוך הרצאה של סֶלֶסְטֶה הֵדְלי ב TED . אני מצרף בבלוג את הקליפ מהרצאה, יש בו תרגום לעברית. 12 דקות. מומלץ מאד לכל מי שבמגע עם אנשים. היא מעלה עשר נקודות חשובות אני הסתפקתי רק במחציתן)

 

וסלסטה מסכמת ואומרת: 'תתעניינו בזולת. גדלתי עם התובנה שבכל אדם חבוי משהו מדהים. ואני כמראיינת ברדיו משתדלת מאד לסגור את פי, לפתוח את מחשבותיי ותמיד מוכנה להיות נדהמת. עשו אותו הדבר. דברו עם אנשים, הקשיבו להם והיו מוכנים להיות נדהמים.

זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי 16.6.16

"איך לנהל שיחה" כפי ששודר בתכניתו של פרנס בגלי צה"ל. לחצו על הכתפור להאזנה.

Parnas 254 About conversation 17.6.16

שתפו

Facebook

Twitter

Linkedin

Email

Print

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.