היי שוקה , כל מילה בסלע.
הלילה אני בדרכי לאמלפי ואחשוב על כך, על כוס לימונצ'לו.
להתראות כשאשוב

הי שוקה,
כרגיל כל מילה בסלע.
כמה כף לקרוא על שותפים לצרה ועוד לראות שאפשר להשתנות.
לחיי הלימונצ'לו של פאביו.
שבת שלום!
ישראל.

שלום שוקה,
לא פעם אנחנו בטוחים שאנו פועלים נכון, אבל אין לנו כל-כך מושג למה בדיוק..ואולי יש מושג, אבל בירכתי מוחנו מנכרת לה שאלה: כיצד זה שאחרים לא רואים את המובן מאליו? הרי טיפשים, הם לא.. ואז לשמחתנו, מגיע לו הסבר ממאמר או ספר שקראנו, בדיוק כמו הפוסט האחרון שלך. אולי גם כמו שאר הפוסטים שלך? גם פה השכלת לשים את האצבע בדיוק על הנקודה.
בעבודה ובחיים בכלל, אני נוהג לענות מייד על מיילים. לפחות לאותם המיילים, להם אני יכול לענות מייד תשובה רצינית ולא מחופפת. אמנם זמני אינו יקר פחות משל אחרים ואמנם מייל זה או אחר אינו ניצב תמיד בראש סדר העדיפות שלי, אולם לי ייקח חצי דקה או דקה לענות ובינתיים יושב לו מישהו בצד השני (יש בכלל צדדים באינטרנט?:), מחכה לתשובה ובינתיים לא מקדם כלום בעניין. אולי אותו אדם צריך להעביר את הטיפול או לחלק משימות לאנשים נוספים שגם הם מחכים בתורם למענה וכולי? נוצרת פה שרשרת של עיכובים וכל משימה שיכלה לקחת כמה דקות נגררת ימים. זה נכון גם לגבי הגעה בזמן לישיבות (מי לא מכיר את הסיטואציה בה חמישה-עשר אנשים שזמנם יקר יושבים ומחכים לכבש הששה-עשר? הזכרת כבוד? אכן זה זה גם עניין של כיבוד הזולת.

ולימונצ'לו אני רוקח לבד. בשביל מה אני משקה את עץ הלימון? שיעבוד קצת..

היי שוקה,
כמו תמיד – נהנית לקרוא את ה"פוסטים" שלך.
ויש לי הפעם סיפור שקשור מאד לפוסט האחרון: לקבל החלטות מהר ולתת בכך כבוד לזולת.
בשנת 2000 יצאתי לשליחות מטעם ארגון הג'וינט במדינת בלרוס. אחת המטלות העיקריות שעמדו בפני היתה למצוא בנין שישמש כמקום מפגש ופעילויות שונות לקהילה היהודית.
לקחתי את המשימה ברצינות ולמרות הקשיים העצומים שבמציאת בית כזה במדינה כמו בלרוס – על כל הביורוקרטיה הכרוכה במדינה שבה עדיין שולט אחרון הדיקטטורים באירופה – מצאתי בנין לרכישה.
הזמנתי את הבוס שלי להגיע מישראל ולראות את הבנין והוא שהיה ידוע בקשייו לקבל החלטות ראה את הבנין והתלבט. ואז אמרתי לו שהקהילה היהודית בבלרוס הולכת ומזדקנת ועד שיימצא בנין מושלם (לפני שהגעתי – חיפשו בנין במשך 8 שנים ולא מצאו) – לא יהיה עבור מי לרכוש אותו. עוד אני זוכרת שאמרתי לו שהאויב של הטוב מאד הוא המצויין והחיפוש אחרי המושלם והמצויין הוא שמעכב בעדו להחליט. ואכן לשמחתי הצלחתי לשכנע אותו. רכשנו את הבנין והוא משמש את הקהילה היהודית עד היום. החלטה מהירה – וכבוד לזולת!

שוקה ! ספור נחמד , כשהאשה הופכת לספונטנית , היא האשה האידיאלית !! בדוק !! עומר !!

היי שוקה
אני חייבת להחמיא לך על בחירת הנושאים. אתה מביא משהו מעניין וראוי ולעצם העניין. גם אני משתמשת בפתגם הידוע ומוצאת את עצמי הרבה פעמים נופלת לתוכו, כלומר פועלת בחיפזון. אני מהירת מחשבה ולא סובלת לדחות החלטות ובהחלט משננת לעצמי את המשפט הידוע. זה נכון לגבי החלטות הרות גורל. דווקא בסוגיות שוליות אני מתלבטת כמו שקרה לאורלי ואני שמחה לקבל את עצתו הנבונה של פאביו. אנחנו צריכים לדעת איפה להשקיע מחשבה ואיפה לדהור קדימה כמאמר הסיסמא הידועה להבדיל בין עיקר לטפל, בין מה שאנו יכולים לשנות ובין מה שלא ולהשכיל להפריד ביניהם ולהחליט בהתאם

מעודי לא התלבטתי יותר מ-30 שניות ב"החלטות"-זוטא. גם בעת שיחה אני ממהרת להגיב כשהבהיר עצמו הפרטנר. לדאבוני, ישנם אנשים מה"דגם" המהסס, שאינם מגובשים (ולא יביעו דיעה בטרם שמעו כמה דיעות תואמות מבני-סמכא, וכך הם עשויים גם להפוך את עמדתם על פי נשיבת הרוח…), אשר רואים את מהירות התגובה כחוסר כבוד… מהססים אלה, בדרך כלל חוששים מאוד ל"כבודם", ולא לאמת הפנימית שלהם. כמודל – יש לזרום בריתמוס הטבעי, איש על פי כישוריו, ולהיות נאמן לעצמו עד תום, גם אם יש המגנים את "מהירות השטן" הזאת, או המדרבנים את ה"מהססים".
באשר לי, החלטה מהירה נראית לי דרך טובה להתריס כנגד השטן המקצר את מכסות חיינו הקצרצרות.

כמו תמיד, הנושא מהחיים,אני מראה את הזיקוק לאישתי שגם אינה מחליטה, למעט ההחלטה להתחתן איתי….שאותה קיבלה מיד..

שוקה שלום.
תודה על עוד סיפור מחכים עם מסר שכנראה אנו מודעים לו… ורק חסר העיתוי בו האסימון נופל 🙂 כתוצאה מדברי אדם זה או אחר, מסיפור או ממאמר.
תודה תודה ושוב תודה.
אשתדל לזכור ולאמץ 🙂
שבת-שלום,
אורית

היי שוקה
לקח לי 8 שנים להחליט להתחתן.
אנחנו כבר מכירים 58 שנים ועדיין אני מופתע ממך, לומד לאט.
לקחתי פסק זמן של 35 שנים של חשיבה אטית האם ללמוד גם פסיכולוגיה.
ועדיין אני מלא מרץ וחדור מטרה.
לא הקצב אלא המטרות הן שמניעות אותנו במהירות הנדרשת להגיע אליה.
פאביו איש חכם שיודע להשתמש בכלים העומדים לרשותו(לימונצ'לו ,ידע נרכש מאבא ז"ל וחזות מרשימה)כדי להשפיע על אנשים בחופשה החשופים לקליטת חוויות. אבל מה זה משנה, העיקר שזה עבד.

שוקה היקר לכל סיפור שלך יש קסם משלו ולכל קסם מוסר השכל שאני בטוח שלא רק אני אלא כל אדם אחר שיקרא את סיפוריך יגיד לעצמו "איך לא חשבתי על זה ככה", "זה כל כך ברור" ועוד,, וטוב שיש אדם כמוך שגורם לכולנו לחשוב בראש פתוח ולא ליהיות מקובעים במחשבותינו.תודה לך.

שלום שוקה
שינוי הרגלים לא טובים קשה בכל תחום, אבל אם מצליחים מרוויחים בגדול.
יואל

היי שוקה יקר,
איזה יופי של סיפור. לפעמים אנו חיים עם הרגל מסוים ומקובעים בו, כי בטוחים שהוא הכי נכון, עד שמופיע בחיינו אדם, אירוע, סיפור מכונן… משמעותיים שמשפיעים ומהם אנו מוכנים ללמוד שניתן למחוק את ההרגל השלילי ולהשתנות לכיוון החיובי והחיוני.
אינני טיפוס שאוהב לדחות דברים, אני בדרך כלל מגיבה מייד, על מנת לא לשכוח את מה שרציתי לומר או לכתוב ואני מסכימה שחלק מזה בא מתוך הכבוד שלי לזולת.
אתה רציני מאוד (ומצליח מאוד) בהשקעתך להבאת הטופ שבסיפורים, לפי עניות דעתי, והאמן לי שאני אישה של סיפורים מאז שאני זוכרת את עצמי.
מעריכה מאוד – שולי.
אגב את סיפורך – זר פרחים העברתי השבוע למכתוביי-זכית למילים יפות על פועלך ותרומתך בתחום החינוך ועל הקישור היפה שעשית עם הסיפור. אני יודעת שמישהי מחייכת אליך מלמעלה ורווה נחת ממך.

שלום שוקה.
מודה שמזה שנים רבות אני משנן לעצמי ולאחרים את האימרה בערבית אילעג'לה מין שייטאן ואיל תאני מין רחמן.ובעברית המהירות מהשטן והמתינות מאלהים.
וכן מודה שלא חשבתי על ההפך אבל פעלתי כך דהינו החלטתי מהר בנושאים שאינם הרי גורל ובנושאים של כבוד לזולת.
מעתה ואילך אני לוקח מהסיפור תובנה חדשה והיא ; המהירות מהשטן,המתינות מאלהים וההחלטה בידנו.

שוקה בוקר טוב

כמו תמיד היה כיף לשמוע אותך ביום שישי ולשנן זאת שוב הבוקר

אכן באמת לא תמיד "החיפזון מהשטן"

שבוע נפלא – שרה

זיקוק מלא חן ויופי
ועכשיו אני יכולה לשבת ולהיות רגועה
ולא לחשוש שאני פועלת מהר, ואולי לפעמים מהר מדי
כי כזאת אני, מהאנשים שלוקח להם 20 שניות להחליט החלטות.
אהבתי
תודה

שלום שוקה
הפוסטים שלך מעניינים, כבר "כרגיל"
כאן לטעמי ערבבת כמה תחומים. אותה אורלי סובלת מחרדת החלטה וברור לי שלא אותו פאביו הזקן הראה לה את האור במחי לימונצ'לו. ההססנות שהיטבת לתאר- "מה ללבוש" ולאחריה "אולי הייתי צריכה אחרת.." יושבת על דברים עמוקים יותר ואותה אורלי מנהלת דרך חיים קשה ומשובשת לעצמה ולסובבים אותה.
דבריו של פרופ' נוימן נוגעים בעניין אחר- ניהול ותרבות ניהולית. הוא אומר: תהיה יעיל, טפל בזמן, תענה מהר ומתוך כל אלה תראה כבוד לעומד מולך.
ענית מהר>הראית התייחסות>כיבדת את האיש וזמנו>זכית בלקוח.

שוקה , אסכם במשפט אחד שאני דוגל בו כבר שנים (לא שאני כזה מבוגר – די צעיר)אמרתי ואני ממשיך להגיד אותו גם לאבא שלי "ההתמהמהות מהשטן ולא המהירות" . מאז ומתמיד ההורים שלי ובכלל כל הסובבים אותי באים אליי בטענה שאין לי סבלנות , אני מסביר להם : "יש לי סבלנות רק בדבר אחד , להיות עקשן במה שאני מאמין בו ולהיות עיקש באיזו דרך שאני בוחר ואעשה אותה במירב הסבלנות ואצליח בה אך בלקבל החלטות , רצוי כמה שיותר מהר , פשוט לזרום TIME IS MONEY ואני ממש לא מתכוון לחומריות אלא הזמן יקר מדיי מכדי לאבדו. עוד סיפור נפלא וד"ש חם ..חם לשמעון והעונג , העונג כולו שלנו.

היי שוקה סיפור חזק, אמנם באיחור ( שלי) אך בעת השידור זה תפס אותי בדיוק אחרי מצב של קבלת החלטות ובהחלט זה זרק אותי למקומות אחרים, המתבל הזה של התובנות עם הלימונצ'לו והמרפסת ההיא מדהים בטעמו. אגב המשכו של המשפט בפי חבר'ה רבים (לוחמים צעירים לפחות) " החיפזון מהשטן והחילזון מהשפן", לאמר נתח תעמיק אך אל תתמהמה ושלא לדבר על למצמץ….. תמשיך לתבל אותנו בסיפורי התובנות המופלאים האלה.

שלום לך שוקה, אני גם טוען שהחיפזון הוא לא מהשטן, אילולי לא הייתי נחפז להתחתן עם רעיתי הייתי מפסיד אותה בטוח, עם לא הייתי נחפז קונה ומוכר ושוב קונה דירה ,הייתי מפסיד אותם, עם לא הייתי נחפז לצאת לפנסיה מוקדמת , הייתי צריך להיות תקוע בעבודה עוד 7 שנים.לכן אני מסכים אתך.

אבל היכן ההקלטה של הסיפור???

תודה! זה אוצר חשוב להרבה באיתנו!!