יסמין
'על הניסים ועל הנפלאות' אנחנו מזמרים בחג החנוכה, אז הנה עוד סיפור נפלאות, מאותם הסיפורים ההזויים, שמתויקים אצלי תחת הכותרת 'קסם המיקריות'.
אלון עדה, שאיני מכיר, כותב לי: "ישנם אירועים בחיינו שאם היינו קוראים עליהם היינו חושבים שזה מופרך, בלתי הגיוני בעליל. ראה את החוויה הזו שעברנו":
אני לוקח אותך עשרים ואחת שנים לאחור. זיוה, חברתי דאז ולימים רעייתי, ואני מטיילים בהודו. לא טיול של אחרי צבא אלא טיול בוגר יותר, אחרי לימודי התואר, עדיין לפני הכניסה לחיים של חתונה, ילדים וקריירה.
טיול להודו בגיל מאוחר טומן בחובו יתרון כי הפרוטה מצויה, ופרוטה בהודו מאפשרת עוד יותר, וכך איפשרנו לעצמנו גם קניות של מזכרות וחפצים בניחוח המזרח (תרתי משמע).
כמעט בתחילת הטיול הגענו לחנות קצת אחרת שהציגו בה מחברות בכריכות עור או בד. נייר המחברות, לדיבריהם, יוּצר מצמחים ופרחים, כמו ורדים או עלי הבננה. כל נייר והצבע והמרקם המיוחד שלו הנובע מהצמח ממנו הוא עשוי. שרוך גס ליפף כל מחברת ומחברת.
נסחפנו מול השפע והצבעוניות וקנינו מעל שלושים מחברות שונות. 'מתנה נהדרת לחברים ולמשפחה', כך הצדקנו את ההיסחפות המוגזמת.
אליה וקוץ בה – כיצד נסתובב מעתה, מתחילתו של טיול, עם חבילה גדולה של מחברות? ההודים הציעו בחביבותם לשלוח את החבילה לישראל דרך הים, והסכמנו בשמחה.
האפיזודה הזו חזרה על עצמה במהלך הטיול – ובכל פעם שלחנו חבילה הבייתה.
שבנו ארצה בתום הטיול, ולאחר מספר שבועות שמנו פעמינו לארה"ב, להרפתקה חדשה, שם גם נישאנו ורק לאחר שלוש שנים שבנו ארצה.
החבילות מהודו… הגיעו, לא נפתחו כלל ואוחסנו בבית ההורים.
כששבנו סופית ארצה, עברנו כמה סיבובי דירות ולבסוף הגענו אל המנוחה והנחלה בבנימינה. בינתיים נולדו לנו בן, בת ובן.
במשך כל השנים שחלפו רוב הדברים שהבאנו מהודו נדדו איתנו מבית לבית, כמעט ללא שימוש. החבילה עם המחברות נשארה חתומה, מיותמת, עין לא שזפה את המחברות.
שבת אחת, זה היה לפני כשנתיים וילדינו אז כבר בני 12, 9 ו-6, אני נתקל במחסן ביתנו בחבילת המחברות מהודו ומחשבה חולפת בי שאולי היום, כשהילדים גדולים, המחברות יעניינו אותם.
נרגשים, משחזרים ימי רווקותנו, סיפרנו לילדים את סיפור המחברות מהודו והצענו שכל ילד יבחר מחברת לעצמו כראות עיניו.
פתחתי ופיזרתי את תכולת החבילה על הרצפה. בליל מחברות במיני צבעים וסגנונות נפרש על המרצפות. הבנים (הצעיר והבכור) לא הביעו שום עניין במחברות ההודיות שרכשו הוריהם והביטו בהם באדישות. לא כך נהגה ביתנו האמצעית יסמין. היא דווקא התלהבה מהמחברות, מיששה אותן, מנסה לבחור. לאחר שנגעה בכל המחברות היא הצביעה על מחברת בכריכת זמש תכולה ואמרה בפסקנות: 'את זו אני בוחרת.'
יסמין התירה את השרוך של המחברת ופתחה אותה.
מתוך המחברת נשר לו פתק והתעופף אל הרצפה.
הצצנו בפתק בסקרנות., ראשינו כמעט והתנגשו. יסמין היה כתוב שם… בעברית… ובכתב ידי…
לקח לנו שניות ארוכות להתעשת ולהיזכר בפשר התעלומה.
אז בהודו, לפני כשני עשורים, ולמעשה כעשור לפני שבכלל יסמין נולדה, ישבנו אז מול המוכרים בחנות ההודית ההיא והם הסבירו לנו מאיזה צמח יוצרה כל מחברת. אני כתבתי בדקדקנות אז פתקים והכנסתי למחברות. פה פתק 'בננה', ופה פתק 'אורז'… ופתק 'ורד' ואפילו 'פטרוזיליה'. המחברת הזו שבחרה יסמין מכל אותן שלושים מחברות שהיו בקופסה החתומה כל השנים הללו, הייתה המחברת היחידה שדפיה יוצרו מצמח היסמין!! ראה זה פלא, כשמה… כשעוד טרם חלמנו על נישואין ולידה וגם השם יסמין לבִּיתנו בכלל צץ רק בשלב מאוחר כשעברנו לבנימינה… ובגלל שבינימינה מכונה 'מושבת היסמין'.
וכך חיכה לבתי פתק הנושא את שמה משך שמונה עשרה שנה במחברת עשויה מצמח שְמָה… ובדיוק, שרק הגורל המוזר יכול להסביר, היא אספה את המחברת הזו אליה …
(כך כתב לי אלון עדה)
את סיפור נס כד השמן בחנוכה איני יודע לאמת, אבל הסיפור הזה, על תעתועיו, הוא אמת גם אמת. ציטטתי כבר לא פעם את תאופיל גוטייה, משורר ועיתונאי צרפתי, שאמר: "מיקריות היא שם הפְּסֶוְודוֹנִים (שם העט) של אלוהים." מישהו אחר לעומתו אמר: "מיקריות היא, פעמים רבות, פשוט להיות שם ברגע הנכון…" (מקור לא ידוע).
חג אורים שמח
זיקוקין די-נור,
שוקה, יום חמישי, 14.12.17
"יסמין" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה ידידי,גם אותנו (אותך ואותי) המקריות הפגישה באמצע הדרך!
לדעתי המון דברים קורים בעולם שלא על פי תכנון מוקדם.
מקסים ומצמרר תודה לשניכם על הסיפור! מאחלת לכולם עוד הרבה ניסים – מקריים או מכוונים…חג שמח !
ברכות והצלחה לספר השני שעומד לצאת.
איך נקרא הספר הראשון?
ואיכן ניתן להשיגו?
בברכה
משה רז
מחכה בקוצר רוח לצאת הספר השני התאום לזיקוקי דינור.
אנא עדכן אותנו מיד בצאתו.
שלוש פעמים בשבוע אני מקריא לגימלאי חולון מהסיפורים המקסימים.
הנאה צרופה לכולנו!!!
תודה
What an amazing story! life is full of amazing moments:) love this story! My dad was in Korea and was stuck in revolving glass door at a hotel, when across from him in the other side of the glass door another man was stuck and they looked at each other and almost fainted. They were roomates in Poland when they were children and Bnei Brit and had not seen each other for 40 years! here they were stuck in revolving door in Korea! You are right these stories leave you breathless…
קראתי בהנאה גדולה כמו תמיד. נ פ ל א.
עליזה
כך כתב אריק אבן בפייסבוק בעקבות הסיפור הזהובקשר לדברי על נס פך השמן:
המקור לסיפור חנוכה וגבורת החשמונאים מצוי בספר המקבים א', או בשמו האחר ספר החשמונאים א'.
נס פך השמן לא מוזכר בו כלל.
בתלמוד, מסכת שבת דף כ"א עמ' ב' נכתב:
"כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים…".
זה סיפור, שנכנס לנרטיב של חג החנוכה לאחר מאות שנים, כדי לרומם את מעשי האל, ולגמד את מעשי החשמונאים.