להיות בר-מזל
באחת מהשבתות, בארוחת הג'חנון המשפחתית שלנו, נסבה לה שיחה מסביב לשולחן על הכמיהה לזוגיות, נושא שמעיק על כל כך הרבה צעירים ולא צעירים, שטרם מצאו את בחיר/ת לבם. שוחחנו על נטילת יוזמות מול המתנה לאלת המזל. ובערב שלח אלי ארנון, בני, מאמר מעניין בנושא המזל שפורסם באנגליה בשנת 2003 ע"י ריצ'רד וייסמן. הנה תמצית המאמר בתרגום חופשי מאנגלית:
לפני כעשור החלטתי לחקור קצת את נושא המזל, ונראה לי שעכשיו אני מבין מדוע יש אנשים שהם בני-מזל יותר מאחרים. לא רק זאת, אלא שניתן לדעתי גם ללמוד כיצד להפוך לבני-מזל.
פרסמתי מודעה בה בקשתי מאנשים שחושבים שהם בני-מזל או חסרי-מזל מובהקים ליצור אתי קשר. כ- 400 איש ואישה, מכל שכבות החיים, התנדבו לעבוד אתי. ג'סיקה בת 42 , מדענית במקצועה, היא טיפוסית לקבוצה בת-המזל. יש לה את עבודת חלומותיה, ילדים נהדרים ובן זוג שהיא אוהבת. כשהיא מסתכלת על חייה היא חשה שהיא הייתה בת-מזל כמעט בכל תחום.
קרוליין לעומתה, בת 34 , אחות במקצועה, טיפוסית לקבוצה חסרת-המזל. היא מועדת לפורענויות ובשבוע אחד היא נקעה קרסול, פצעה את גבה, וגם תקעה את רכבה בעץ בשיעור נהיגה. היא לא מצליחה באהבה והיא חשה שהיא תמיד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. (בִּיש-גדא בשפתנו, ובבית הורי, באידיש, קראו לאחת כזו שְלֵימָזֶל.)
במשך שנים ראיינתי ועבדתי עם המתנדבים. הממצאים הורו בבירור שלדפוסי ההתנהגות של חסרי המזל ולמחשבותיהם השפעה מכרעת על מזלם.
קחו לדוגמא את הנושא של הזדמנויות מקריות. אנשים בני-מזל פוגשים בהזדמנויות כאלה בעוד שחסרי-מזל אינם פוגשים אותם. נתתי למתנדבים עיתון ובקשתי מהם לדפדף ולומר לי כמה תמונות מופיעות בתוך העיתון. לחסרי-המזל לקח בממוצע 2 דקות לסיים את המטלה, בעוד שלבני-המזל זה לקח שניות בלבד. מדוע?
בגלל שבדף השני של העיתון שתלתי מודעה על חצי עמוד באותיות קידוש לבנה: "הפסיקו לספור. יש 43 תמונות בעיתון." מתברר שחסרי-המזל נטו להחמיץ זאת, כי היו עסוקים בספירה, בעוד שבני-המזל נטו להבחין במודעה.
מבחני אישיות גילו שאנשים חסרי-מזל הם בדרך כלל מתוחים יותר מבני-המזל, ומחקרים מוכיחים כי מתח וחרדה מפריעים לאנשים להבחין בבלתי צפוי. וכך זה גם עם מזל – אנשים חסרי-מזל מחמיצים הזדמנויות כי הם מפוקסים מידי בחיפוש של משהו אחר. הם הולכים למסיבות בתשומת לב למציאת בן זוג ומחמיצים הזדמנות למצוא חברים טובים. הם מעיינים בעיתונים נחושים למצוא עבודה מסוימת ומחמיצים עבודות אחרות. בני-המזל הם יותר נינוחים ופתוחים ולכן הם רואים מה ששם ולא רק את מה שהם מחפשים!
כדי לבחון אם אפשר להשפיע על כמות המזל הטוב שאנשים יתקלו בו בחייהם יצרתי "בית ספר למזל" שלימד אנשים לחשוב ולהתנהג כמו בני-המזל בהסתמך על העקרונות שעלו ממחקרי. התוצאות היו דרמטיות: 80% מהתלמידים דווחו שהם יותר מאושרים, יותר מרוצים והחשוב מהכל, יותר בני-מזל! קרוליין, למשל, זו שתיארתי בהתחלה, אחרי שסיימה את "בית הספר למזל" היא עברה את טסט הנהיגה אחרי 3 שנים של ניסיונות כושלים, הפסיקה לחוש כמוּעדת לתאונות, והפכה ליותר בטוחה בעצמה.
אז הנה 3 טכניקות פשוטות שיכולות לעזור למַקסם גורל טוב:
* בני-מזל נוטים לכבד אינטואיציה ותחושות בטן ולסמוך על ההיגיון יחד עם התחושות.
* חסרי-מזל הם אנשים של שגרה. אלו אנשים שיסעו באותה דרך לעבודה וממנה וישוחחו עם אותו סוג של אנשים במסיבות. בני-המזל, לעומתם, יכניסו גיוון ושונוּת לחייהם ויהיו ערים להזדמנויות מקריות.
* בני-מזל נוטים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה דרך ציפייה חיובית. הם גם נוטים לראות את הצד החיובי גם בגורל רע. מישהו מהמתנדבים בני-המזל שבר את רגלו וחש בר-מזל שלא שבר את צווארו.
(מתוך מאמר של ריצ'רד וויסמן, פסיכולוג באוניברסיטת הרטפורדשייר באנגליה, וכותב הספר "גורם המזל")
ומכיוון שאני בין אלו שאינם מאמינים שהכול נגזר מראש, כי אם כך אז לשם מה אנחנו מתאמצים ולומדים ומשפיעים, אז גם אני שותף לדעה שלמזל צריך לעזור. מי שרוצה זוגיות לא יכול להתחבא בבית ולצפות שמישהו בכל זאת יגיע לשם. זה יכול לקרות, אבל הסיכויים קטנים.
ג'ורג' ברנאד שואו אמר פעם – "אני לא מאמין בנסיבות. האנשים שמתקדמים בעולם הם אנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים, ואם אינם מוצאים אותם – הם יוצרים אותם…"
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (54)
שוקה, יום חמישי, 6 במאי 2010
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
ככל שאתה נסיבתי יותר, אתה יותר תלותי, פחות אחראיולכן
ופחות חופשי.
המציאות היחידה שקובעת את איכות חייך היא נטולת נסיבות ותלוייה אך ורק
במידת האחריות האישית שאתה מוכן לקחת על חייך (ערכים,עקרונות פעולה ובחירות), מה שבעצם מגדיר באיזה מידה אתה אדם חופשי ולכן מאושר
האדם עובר אנספור ארועים חלקם משמחים וחלקם מעציבים.
אדם אופטמי חש "בר מזל" ומתמקד בארועים המשמחים.
והאדם הפסימי בדיוק להפך.כלומר האושר[המזל] תלוי אך
אתה רואה את עצמך.
היי שוקה,
אני חושב שאתה כבר יודע שאני אוהב את כתיבתך האמיתית, היום אני יכול לספר לך שדבריך החכמים הצליחו להזיז קיר (ואולי עוד קיר בשבוע הבא).
נתתי הצעה עיסקית ללקוח שזקוק לעזרה. כבר שבועיים שהוא פוסח על הסעיפים כשברור שלא תהייה בעייה כלכלית בסוף ויהייה פי 10 כסף ממחיר הייעוץ.
היום, שלחתי לו את המשפט של ברנרד שואו שכתבת ואחרי 10 דקות קיבלתי את התשובה: "עזוב נסיבות – תיצור מציאות". בעוד שבועיים אנחנו מתחילים ביעוץ.
אז שוב תודה על תובנות חכמות, והפעם עם קבלות (על התשלום).
שבת-שלום, יהודה
אני אוהב בייגלה
היי שוקה,
אני נהנית תמיד לקרוא את סיפוריך עם מוסר ההשכל הנובע מהם. אני מהמאמינים הגדולים ב"יצירת מזל ע"י חשיבה חיובית" ידוע שמחשבות יוצרות מילים שיוצרות מציאות. וכבר אמר מי שאמר שהדברים הקטנים בחיים הם בעצם הגדולים באמת. האושר (או המזל…)תלוי בבחירות הזעירות שאנחנו בוחרים בכל דקה של כל שעה של כל יום.
ריקי
הי ריקי,
ראיתי את תגובתך בבלוג ותודה על דברייך שאני כמובן מסכים להם.
מחמיא לי שאת נהנית לקרוא את הדברים שאני מביא ואת מוסרי ההשכל שבאים אתם.
כמה מילות הבהרה ברשותך, שישמשו גם דרכך כתגובה לרבים אחרים:
אני מניח שיש בדברים שאני מביא משום "מוסר השכל" אם כי אני מעדיף להצטנע, להיות פחות יומרני ולראות בהם יותר משום חומר למחשבה והצפת נושאים לתודעה. ובכך… דייני.
אנשים נוטים בדרך כלל, וגם אני איני שונה מכולם, להסכים למה שהם כבר אוהבים ולדברים שמאשרים את דרך התנהגותם הקיימת, ואני דווקא מאד נהנה מאנשים שזה פותח להם אפשרות לראות דברים מזווית אחרת או מעט שונה מזו שהם רגילים אליה.
אני מעדיף לא לראות בדברים שאני מביא משום פתיחת פולמוס, אלא יותר חומר למחשבה, לרענון, לנביטה וכמו שאמרתי קודם שכל אחד ייקח זאת, בדרך כזו או אחרת או בכלל לא, לעולמו.
שוב תודה
חג שמח
שוקה