לשרת זו צורה טובה של מנהיגות?
כשאני נתקל בפינות קטנות של החיים, מלאות חום ואנושיות, אני תמיד מוצא עצמי תוהה, במעין תמימות נעורים, למרות גילי: 'למה החיים הם לא רק אפיזודות קטנות, טובות ונוגעות ללב של שירות אמיתי ושל נתינה?'
את הפוסט האחרון של שנת 2017 אני מקדיש לחוויה הקטנטונת הזו שלי:
לפני כמה שבועות שוטטתי בקניון ליד מקום מגורי. בימי שישי מציבים שם דוכנים למכירת מזון מוכן ודברי אומנות. שרשרת לצוואר עשויה עיגולי עץ ושרשראות מתכתיות, המונחת על אחד הדוכנים, משכה את עיני. היא תהלום את בתי, חשבתי, וקניתי. בבית, כשהוצאתי אותה מהשקית התברר כי השרשראות הסתבכו ונכרכו בתוך עצמן ולא הצלחתי לשחרר את הפלונטר. ביקשתי מזוגתי וגם היא נשברה ונכנעה.
יום שישי לאחר מכן אני הולך לאותו הדוכן מתוך כוונה להחליף את השרשרת לאחרת. נראה לי אך טבעי. אלא שבמקום הדוכן ההוא, עמד שם דוכן אחר שבחורה צעירה בתחילת שנות העשרים שלה ניהלה אותו. אחר כך הבנתי ממנה שזה עסק תכשיטים של המשפחה.
"קניתי כאן בשבוע שעבר את השרשרת," אני אומר לה "איני בטוח שזה אתם."
היא מביטה בשקית האורגנזה הקטנה. "לא" היא אומרת "זה לא שלנו. זה היה בדוכן שלידינו אבל הוא כבר איננו כאן." היא חשה כנראה בפני ששידרו אכזבה: "יש משהו שאני יכולה לעזור?"אני מסביר לה את מצוקתי, מבין שאין הרבה מה לעשות והיא בעדינות רבה ובשרותיות שאיני מורגל אליה במחוזותינו: "תן לי, אני אנסה לפרום לך."
"זה לא תפקידך… זה ייקח יותר משנייה." אני אומר לה, לא רוצה להטריח, נזכר בזוגתי שלא צלחה במלאכת הפרימה. והיא מנסה להמעיט בעזרה שהיא מושיטה: "בלאו הכי אני כאן בחוסר מעש, עד שיגיעו קונים… אל תדאג."
אני מושיט לה את השקית בה השרשרת מגובבת: "אל תמהרי," אני עונה לה במבוכה "אני מסתובב כאן, קחי את זמנך… אשוב עוד מחצית השעה, באמת איני מבין מדוע את משרתת אותי."אני שב לאחר מכן, והיא מגישה לי במאור פנים את השרשרת הפרומה, ארוזה במקצועיות בשקית אורגנזה חדשה, כאילו ממנה קניתי את המוצר. לא היו לי מילים. נזכרתי שבכלל תהיתי אם אותו אחד שמכר לי יהיה מוכן להחליף או לעזור והנה מישהי זרה לחלוטין, מדוכן אחר, הושיטה לי יד בצניעות וענווה שכזו.
הודיתי לה בחום, הלכתי לדרכי, אבל מחשבותיי ניטעו בה ורציתי לגמול. חלפתי על פני חנות פרחים, אז שבתי על עקביי, נכנסתי לחנות הפרחים וביקשתי זר פרחים קטן, לא בומבסטי. שבתי אליה והזר בידי.
"שמי שוקה" אמרתי לה "מה שמך?"
"קוראים לי קורָל… קורָל מימון."
"קורָל… שם יפה למי שעוסקת בתכשיטים (אלמוג בעברית)… עשית לי את הבקר. עזרתך לא הייתה דבר של מה בכך, אז הנה ניסיון לעשות גם לך את הבקר. הזר הזה הוא עבורך."
היא הייתה נבוכה, מופתעת ואולי גם הסמיקה, "זה לא מגיע לי," היא פלטה וכשהסבתי גבי ללכת היא קראה לי "רגע", פשטה את ידיה ואימצה אותי אליה בחיבוק מעומק הלב. עכשיו הגיע תורי להסמיק… לפני מחצית השעה בכלל לא הכרתיה…
רבים אצלנו בארץ מתייחסים לשירות כמשהו שאתה עושה בעל כורחך, ורובנו נעדיף להיות בצד של מקבל השירות ולא הנותן. אנחנו שוכחים שבסופו של דבר אין איש שאינו משרת מישהו בהמשך השרשרת. יהיה זה לקוח, בוס, הורה, ילדים, בן/בת זוג….
יש חלקים רבים בעולם הגדול שם שירות הוא מקצוע המכבד את בעליו, ויש רבים שרואים בו אפילו יעוד… כן, יעוד.
ציטטתי בכותרת את הבלוגר האמריקאי טד סטוקר שאמר: "שירות זו צורה טובה של מנהיגות…". אוסיף לכך את דבריו המיוחדים של הכומר האמריקאי ג'ון האגי: "גדולתו של האדם אינה נמדדת בכמות המשרתים שיש לו, אלא בכמות האנשים שהוא משרת." קורל הצעירה ששירתה אותי, כנראה הבינה זאת בחושיה הבריאים.
אז בואו נשרת מכל הלב… זו לא פחיתות קומה, זה לעיתים ייעוד.
שתהיה לכולנו שנת 2018 טובה
זיקוקין די-נור,
שוקה, יום חמישי, 28.12.17
"לשרת זו צורה טובה של מנהיגות" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.
קורל מימון ליד דוכן התכשיטים המשפחתי
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
יוזמה אחת מיני מיני רבות
שרשרת אנושית של מעשים טובים
https://www.facebook.com/chain.Human.of.good.deeds/
זה מדבק
https://www.youtube.com/watch?v=bmAW5IXWLUk
עכשיו תורך – תעביר את הלאה
https://www.facebook.com/%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9A-347021165452101/
שלום שוקה
אני מעוניין לרכוש את אסופת הסיפורים הראשונה והשניה
איך מתקדמים?
בברכה
משה רז
שוקה שלום ,
תמיד מרגש
כולנו מנסים להיות פורצי עולמות ולחשוב מחוץ לקןפסא אבל בסוף המסגרות הן עם אותן תכנים עם סיומות פלא.
לא מזמן קרה לי מקרה דומה בנחלת לנימין עם אולגה גם היא מייצרת תכשיתים וחמסיקות.
שתמשיך לרגש אותנו עוד שנים רבות
שתהיה לנו שנה אזרחית חדשה טובה מקודמתה.
שבת שלום
הי שוקה.
סיפור מקסים שמתאים מאוד לשיחה שהיתה לי אתמול עם מנהל שאני מלווה… אמרתי לו: "אתה יודע אם אתה מנהיג טוב רק לפי איכות האנשים שהולכים אחריך."
ותסתכל שוקה עלינו… אנחנו הולכים אחריך.
תודה ענקית.
שוקה, ידידי ההיכרות שלנו כל כך עמוקה ולכן תגובתך לקורל לא הפתיעה אותי אך ריגשה אותי. קורל הצליחה גם להפתיע וגם לרגש וגם לי בא לתת לה חיבוק. זה בהחלט לא דבר מובן מאליו ולכולנו נותר רק ללמוד וללמד… ושוב תודה על סיפורים מלאי השראה…
שוקה שלום
שנים אני עוקבת אחרי סיפוריך המרגשים.
סיפור זה נגע לליבי במיוחד, לא לקחת את השרות של הבחורה כמובן מאליו, אלא גמלת לה בתשומת לב רגישה. נתת לה משהו שהיא תוכל לספר עליו לאחרים: על איזה אדם נפלא בא ונתן לה פרח. במעשה זה העצמת את המעשה שלה. הגדלת לעשות.
זו הסיבה שכאשר אני מקבלת שירות בפרט בתחום ציבורי, תמיד אכתוב מכתב תודה לנוגעים בדבר. באחד הפעמים מזכירה במוסד ציבורי גדול אמרה שהם התרגלו לקבל "נזיפות" וזו פעם ראשונה שמישהו כתב מכתב מפרגן.
שלום לך שוקה ריגשת אותי עם הסיפור שהיה לך עם קורל מימון.אני לא מופתע שהיא התנהגה בצורה כזאת והסיבה שאני מכיר כל כך את קורל זה מפני שאני אבא שלה.אשמח לדבר איתך הטל שלי0524585691
למי שלא מכיר את קורל אציין כי נתינה זה באופייה, ולכן לא מופתעת לשמוע על סיפור זה, רק חשה גאווה שהיא חלק מהמשפחה.
שוקה שלום
אני רוצה להזמין אותך להרצאה
שלח לי פרטים על דרך התקשרות
משה
שוקה שלום
כמנוי שלך קיבלתי את הסיפור על קוראל מימון שבוע שעבר ומיד חשבתי על בת אחי אלי מימון אבל לא הייתי כל כך בטוח אך לאחר בירורים התברר שמדובר בה.
הסיפור מרגש ומאוד מאיר את המחשבה , כל כך קל לעזור והרבה יותר קל לא לעזור ולהתחמק ואלה העוזרים מקבלים יותר משהם נותנים .
תודה על סיפור מרגש
סני מימון
לשוקה–סיפור ממש נחמד-תזכיר לי מתי אוכל לשמוע אותו בקולך- דרישת שלום מיוסף-רותי
שלום שוקה, סיפור מרגש מהחיים, נתינה היא תכונה מבורכת שיש בה
העצמה לנפש, התחברתי לדבריו של הכומר ג'ון האגי,
מאחלת לך שנה אזרחית טובה,
שבת טובה ומבורכת
היי שוקה יקר, אהבתי את המעשה של קורל ושלך
אהבתי את תגובתה של אסתר ותגובתו של רונן: אתה יודע אם אתה מנהיג טוב רק לפי איכות האנשים שהולכים אחריך…
הרווחתי זיקוק וגם חכמות חיים.
שבוע נפלא.