beautiful story as your stories always are… I relate to this story as all my father and mother's family jewelry from the Holocaust and and family heirloom were also stolen, and I have searched many stores for them in hope maybe one day they will show up… I was so heartbroken when all this happened, but I could hear my father's words to me… YOU are lucky to have had them for the time you did, and so did we… move on forward in life with great memories and make new ones:) so sometimes we just have to cherish words and memories as heirlooms to pass down ot our children:) he was a very wise man indded

נפלאות דרכי האל….

תודה, שוב, על סיפור מחכים חיים ועל האדרת הטוב האנושי,

תודה, יהודה

היי שוקה,
תודה על סיפור מרגש.
אני מאחלת לעצמי שאמצא כך את טבעת האירוסין עם MOON STONE שהעניק אבי לאמי לפני קרוב לשמונים שנה ואשר נגנבה (יחד עם כל התכשיטים, ירושתה של אמי) מדירתי בקיץ שעבר…
שבת שלום, ירדנה

שוקה שלום
תודה על כל הסיפורים המרגשים ,המאשירים והמלמדים שלך.
הסיפור הזה מזכיר סיפור אישי מרגש לא פחות.
אימי(מינה), קבלה מאימה שגרה בקיבוץ בצפון, טבעת בצורת לב לפני שנים כשהייתה תיירת בישראל.חזרה עם הטעבת לרומניה ונתנה לי אותה כשהייתי בת 12.עליתי ארצה ,התחתנתי.יש לי בת ובן.בבת מצווה של הבת,סבתא(מינה)בקשה את הרשות להעביר את הטבעת מהיד שלי לבתי.
מאוד התרגשנו וצילמנו את ההעברת הטבעת מדור לדור…על הטבעת היו כתובות אותיות "א"ו"ד".
אלה בדיוק האותיות של השם של בתי!
סבתי חיה(ז"ל) לא ידעה לקרוא ולכתוב,אימי(ז"ל)למדה עברית בארץ.לא שמנו לב על האותיות שעל הטבעת אלה אחרי שבתי קבלה את הטבעת…

שלום שוקה .
סיפור נהדר ומרגש מאד.
עד כמה חזקה מילה של אמא
כשאמרה כי זו הטבעת היא זו שתשמור
עליהן ,שמירה לדורות.
תודה .

סיפור מקסים שוקה
תודה ושבת שלום

שוקה כמו שכתבו כולם הסיפור מרגש מאד. הטבעת הזכירה לי את סבתי. היתה לה טבעת מכסף מיוחדת מאד. סבתי סיפרה לי שהטבעת היתה איתה בבריחה מכפר לכפר לצורך השרדות ברוסיה בזמן המלחמה אך כיוון שהיתה רק מכסף לא הייתה שוות ערך לכלום. בסוף ימיה, בבית אבות גריאטרי שבו אושפזה נעלמה הטבעת מאצבעה. בזמן הלווייתה נגשה אלי בת דודתי וענדה לי טבעת. היתה זאת הטבעת של סבתא. אך לצערי כעבור זמן נעלמה הטבעת שנית. הטבעת של גיטה ינטל הזכירה לי את הטבעת של סבתי.

שלום שוקה
מצפה תמיד לסיפורים שלך והם אף פעם לא מאכזבים
מאחלת לכולנו להמשיך ולהנות מהם עוד שנים ארוכות
כל טוב ושבת שלום
ציפי

היי שוקה יקר,
הסיפור יפה ופשוט גרם לי להיזכר בשתי סבותיי האהובות- וזה מה שעשה לי כיף- תודה.
שתמשיך להפתיע כל פעם מחדש…
מעריכה מאוד- שולי.

היי שוקה,
כמו ברוב התגובות דלעיל – גם לי הזכיר הסיפור המרגש הזה סיפור משפחתי:
בשנת 1991 יצא בעלי שהוא יליד בלרוס כשליח הסוכנות היהודית לחודש ימים כיועץ עליה. בסיום השליחות הקצרה הצטרפתי אליו לאחד הטיולים המרתקים שעשיתי מימי. במהלך הביקור שהיה למעשה טיול שורשים – פגשנו את דודו המבוגר של בעלי ובתום המפגש הוא מסר לנו שני גביעי יין מכסף שלדבריו עברו במשפחה מדור לדור והוא רוצה לתת אותם לנו כדי שיגיעו לארץ ישראל. לצערנו – שלטונות המכס בבלרוס לא התירו לנו להוציא את הגביעים ונאלצנו להחזיר אותם לדוד. אבל – כעבור שלוש שנים – נשלח בעלי שוב לבריה"מ לשעבר – הפעם לשליחות דיפלומטית. מכיוון שלדיפלומטים יש חסינות – לא בדקו את חפצינו בעת היציאה לארץ וכך הגיעו שני הגביעים הקטנים לארץ ישראל וכמובן יעברו לבנותי – כל אחת תקבל גביע כמזכרת לדורות הבאים.
שבוע טוב
אהובה רוזן

תענוג לנפש כל זיקוק המשך כך לשגר אלינו זיקוקין אלו

שוקה בוקר טוב

תודה על הסיפור המקסים , אני ממשילה את הטבעת לערכים שאנו מקנים לילדנו ומעבירים מדור לדור ומקווים שבדרך לא יזלוג מזה משהו, שהערכים לאהבה ולמוסר לא תהיינה מזוייפות אלה אמיתיות
וכנות.
ושוב תודה ויום נפלא – שרה

שווה לקרוא
סיפור קצר לקראת שבוע הספר על זהב
http://drorb.wordpress.com/2012/06/05/%D7%96%D7%94%D7%91/

אהבתי את הסיפור
ואני מקשיבה כל שישי לפינה אצל פרנס
לצערי מכת הגניבות לא פסחה על ביתי
ממנו נגנבה מגילת אסתר עשויה קלף
ובתוך בית מגילה מכסף שיוצרה ע"י אומן בוינה
ב1921 לכבוד הולדת חמי ליאון
המגילה הוענקה לי ע"י חמי כיום בן 92
על המגילה חרוטות המילים " בכור ליאון בצלאל 1921 "
מי ייתן וסיפורי יתגלגל כזיקוק דינור
ויחזיר אלי נכסי מורשת
תודה תודה
אתי

שלום שוקה
הספור על שתי הטבעות הזכיר לי ספור של אדם ברוך "הנה שתי ידיים נוספות" על חנות לתשמישי קדושה בניו יורק אחרי המלחמה בה מחזיק מר טרוני, בעל החנות, אצבע מורה מיוחדת במינה…את הספור אשלח לך בקרוב.
יישר כוח

שלום לך שוקה
כמאזינה אדוקה של התוכניות עם שמעון פרנס קיבלתי את הזכות וההנאה להכירך ולהתמכר לסיפורים המדהימים שאתה מצליח לאסוף מכל אחד ומכל מקום.
השבוע, שבוע הספר ויש לי הכבוד למכור את ספרך בדוכן של אורנית לספר למה כדאי לקנות את הספר כדי לקבל אותו כמתנה ואף לתת אותו במתנה.
סוג של הנאה צרופה.
אני מאחלת לך עוד הרבה שנים לעוד הרבה יותר סיפורים.
יישר כח
דפנה

שלום שוקה,

סיפור מקסים.!
(התבלבלתי קצת בדורות ואז קראתי שוב)
שוקה מהתגובות אני מבינה שכמט אין אדם שלא פרצו לביתו
וגנבו דברים עם ערך רגשי בדיוק כמו שקרה לי. הרבה פעמים
אני מדמיינת שאמצא משהו בחנויות שמחזיקות אנתיקה.
אולי עוד אמצא?!

יום טוב לך
שולה מאזינה קבועה

איזה גורל מדהים!
כן, קורים זברים כאלה, כשם שאנשים זוכים להיפגש לאחר המון המון שנים. ממש מרגש.