אבהות

שְתַלְתֶּם נִגּוּנִים

את תלמה בִּירוֹ פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים בטיול משותף ומאז התיידדנו. שוחחנו פעם על השפעות  של הורים, לפעמים השפעות חבויות שאנחנו מגלים רק ברבות הימים. שיחות כאלה תמיד מעלות בי את מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי… שורשיהם בעורקי שלובים… ניגונֵיךָ אבי ושירייךְ אמי בדופקי נֵיעורים ושבים." וכך תלמה סיפרה: […]

זמן איכות

בגלל חג הפסח שבשער אני מקדים ביום את שיגורו של הזיקוק. את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משמונה שנים. איש עסקים חיפאי שהחליט להעתיק עסקיו לסין ומאז הוא גר שם, בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף מלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, כי עופר הוא איש של אנשים. בחוויות […]

האיש ששנא את חג המולד

בחורה בשם רונית שלחה אלי את הסיפור המיוחד הבא. זהו סיפור אמיתי שפורסם בדצמבר 1982 בעיתון 'יום האישה' בארה"ב וזכה במקום הראשון בתחרות 'הסיפור המרגש על מסורת החגים'. הנה בתרגום שלי מאנגלית, כפי שסיפרה ננסי גאווין:   זו הייתה רק מעטפה קטנה ולבנה שהייתה תקועה בין הענפים של עץ חג המולד שלנו. ללא שם, ללא […]

עדיין בענייני חנוכה…

צביה לושה שלחה אלי מניו-יורק קטע וידאו קצר שקבלה מבתה. בקטע הווידאו מספר רב בדרשתו, ואיני יודע את זהותו והיכן זה צולם, את הסיפור הבא. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית ובשינויים קלים: אברהמ'ל גרינבאום איבד בשואה את כל משפחתו. הוא היגר לארה"ב ובמרירותו ניסה להתרחק ככל האפשר ממקומות שבהם הייתה השפעה יהודית. כך הוא הגיע […]

פגים ואנושיות

לפני כמה ימים שולח אלי בחור בשם נֹעם שֹורק, שאיני מכיר, מייל מפריז. 'אני נמצא בנסיעה עסקית בצרפת,' הוא כותב לי, 'ואני בדרכי חזרה ארצה. לפני דקות ירדתי מהמונית שלקחה אותי מהמלון לשדה התעופה שארל דה-גול ומשהו קרה שריגש אותי מאד. נרשמתי לטיסה, עברתי את הבידוק הביטחוני ואני יושב לכתוב לך כשההתרגשות עדיין אופפת אותי.' […]

שתי מחויבויות

אמי נפטרה כשהייתי בחור צעיר, בטרם מלאו לה חמישים, כשאני הייתי במשמרת להשגיח עליה בבית החולים. כשמסרו לי את חפציה האישיים לאחר פטירתה הייתה שם טבעת הנישואין שלה. הסתכלתי על הטבעת, שמידותיה קטנות, תוהה מה לעשות ואז ענדתי אותה והחלטתי שבבוא היום גם אנשא אִתה. מידתה של הטבעת הייתה קטנה על אצבע האמה השלי אז […]

הילדה במעיל האדום

אחת מהסצנות הבלתי נשכחות בעולם הקולנוע היא הסצנה של הילדה במעיל האדום על רקע קלגסי הנאצים בשחור לבן מתוך סרטו של שפילברג 'רשימת שינדלר'. את הסצנה מלווה השיר הנוגע ללב של המשורר מרק ורשבסקי שכל כך מסמל את הווית העולם הישן והשטעטל היהודי – על הרבי שבחדר קטן, צר וחמים מורה לתלמידיו את האלף בית. […]

הצלחה – האמנם?

יום אחד אני מקבל מייל מיובל עילם, מנהל מרכז חינוכי בהרצליה, שאיני מכירו. ציפור קטנה לחשה לי שהוא בחור ערכי ומיוחד הידוע כמכין תיכוניסטים לצבא, ליחידות קרביות. הוא כותב לי שאת הפעילות השבועית עם חניכיו הוא מסיים בשיחה על פרשת השבוע ומשלב בכך סיפור עם חוכמת חיים. אלמוג, חניכתו, החלה להוסיף סיפורים משלה. הנה אחד […]

מלכת הכיתה

לרבים מאתנו, כהורים 'עתירי ניסיון', נקיטת עמדה בחיי ילדינו הבוגרים נראית כל-כך טבעית ונכונה. הקשיבו לסיפור האמיתי הבא שאולי ישמש כצלצול מעורר: בתיכון נִיבה הייתה מלכת הכיתה. ספורטאית, תמירה, חטובה, שערה משי, ועיניה השקדיות משדרות טוב-לב ופיקחות. הבנים נכרכו אחריה, איך לא. כשהתגייסה לצבא היא הצטרפה ליחידה קרבית ושם פגשה את קובי. קובי שירת ביחידה […]

העברת הדגל

מיכל אוסטין, ידידה טובה מארה"ב, שלחה אלי סרטון וידיאו מתוק להפליא. ובסרטון, זוג צעיר נישא בכנסיה, ברקע שושבינות בשמלות ורודות וילדות לבושות לבן וזרי פרחים בידיהן… ואז האב קם ממושבו בנוכחות האורחים, בתו לשמאלו וחתנו לימינו, והוא פונה לחתן הצעיר, פיליפ שמו, ומספר לו סיפור קצר. ואני… איש של סיפורים… איך לא אתחבר לכך? הנה […]

הפריץ

את המילה פָּרִיץ כולנו מכירים. למען הסדר הטוב הנה ההגדרה ממילון אבן-שושן : 'כינוי בפי יהודֵי הגולה בדורות שעברו לבעל אחוזה ואציל פולני שהיהודים היו מעלים לו מס וסרים לפקודתו…'.  יפה ואלי שכנים טובים שלי מזה שנים. שניהם ילידי הארץ, בנים לניצולי שואה מפולין, נשואים כבר למעלה מארבעים שנה. יפה תמירה, בלונדינית, עיניה תכולות – […]

איילת

השבוע התדפקו על דלתי, כפי שהקישו בוודאי על דלתותיכם, מתרימים של האגודה למלחמה בסרטן במסגרת המבצע "הקש בדלת". ואז נזכרתי בסיפור ששלחה אלי פנינה נדר, כפי ששמעה מפי חברתה לעבודה. לדבריה הסיפור אמיתי לחלוטין, השמות כמובן בדויים. איילת היא בת יחידה להוריה. ההורים הרעיפו עליה הרבה חום ואהבה ודאגו לכל מחסורה משך כל השנים. כשבגרה […]

מצפה יאיר

צירופי מקרים מוזרים ולא צפויים תמיד עוררו בי סקרנות. חלקנו נראה בכך אישור שיש יד מכוונת וחלקנו נאמר: 'למרות הכל, הכל מקרי.' הקשיבו להשתלשלות האירועים הבאה: בדצמבר 1996, לפני שש עשרה שנה, מצא סמל ראשון מהשייטת, יאיר אנגל, את מותו באימון צלילה במפרץ חיפה כשהוא קשור בחבל-חיים לחברו סמל ראשון מתן פוליבודה. הסיבות שגרמו למותם […]

דיסקית חצויה

את אריה רוזנברג לא הכרתי ואז, לפני כשנתיים, התוודעתי לסיפורו האישי והתרגשתי עמוקות. ארצנו מלאה בסיפורים דומים והאדמה כאן רוויה בכאב ובשכול ועדיין סיפורו כל כך מעורר השראה. אריה הוא עיתונאי שכתבותיו מתפרסמות בג'רוזלם פוסט, וואלה, YNET ובעיקר כותב ל"מסע אחר". לאחרונה הוציא את סיפרו  "דסקית חצויה" על זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים. ביום הכיפורים ההוא […]

אם זר קוצים כואב

שירים עבריים הם עבורי החיבור הטוב ביותר לשורשַי. רבים מהשירים הללו פורטים על נימים חבויים בי ובקלות גורמים לי לדמוע ולהפליג במחשבות על האנשים הכי קרובים אלי. אנחנו בעיקר מתחברים למנגינה, אנחנו אפילו מסוגלים לזכור בעל פה את המילים, אבל ברב המקרים אנחנו איננו ערים למשמעות האמיתית של המילים. שמעתי השבוע ברדיו את השיר "כמו […]

סולידריות

יהונתן הוא חבר קרוב שלי מזה למעלה מעשרים וחמש שנה. היינו מנהלים עמיתים באותה החברה, התחברנו, ומאז אנחנו שומרים על קשר קרוב. יהונתן הוא בן יחיד להורים ממוצא יקי, נשוי, אב לילדים וכבר מזמן סב לנכדים. באחד הימים פגשתי אותו, חשתי שהוא נרעש ממשהו, ואז הוא שיתף אותי בסיפורו האישי הבא, שנודע לו רק לאחרונה: […]

ספלון של תה

השבוע ננזפתי. במידה רבה של צדק. הייתי עדיין בבית נחפז לצאת לפגישה, שותה במהירות כוס קפה של בקר ורעייתי ניצלה את נוכחותי לידה כדי לשתף אותי במשהו משלה. בעודה מדברת, מוחי טרוד בפגישה הקרבה, בכתובת הלא ידועה לי ובשאלה האם בכלל אגיע בזמן. היא סיימה את דבריה, או אולי לקחה רק נשימה לרגע, ואז ניצלתי […]

אבות אכלו בוסר

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – האומנם? הקשיבו לשני הסיפורים הללו ולקשר שביניהם.  הסיפור הראשון: בתחילת המאה העשרים אל קפונה שלט למעשה בשיקגו. הוא לא היה ידוע בדברים הֵרואיים שעשה, הוא היה כמובן ידוע לשמצה כמנהיג המאפיה, שעסקה בעיקר בסחר מחוץ לחוק במשקאות חריפים, הַמשך בזנות וכלה ברציחות. לצדו של אל קפונה שרת עורך […]

ללכת אחר הלב

עוֹמרי נושק בימים אלו את שנתו הארבעים. הוא שמע או קרא חלק מהסיפורים שאני מעלה ויום אחד הוא ניגש אלי ואמר: "את מירב סיפוריך אתה מספר מזווית ראיה של הורה, בוא תחווה את זווית הראיה של בחור צעיר על הוריו." בעודנו לוגמים יחד קפה בקפטריה של מקום עבודתו, הוא סיפר לי את סיפורו המעניין הבא: לפני […]

לדלג על דור

באחד מהימים אני נוהג ברכבי ומקשיב לשיחה ברדיו, בתכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט. ואחד מהמאזינים שולח אליה קושיה על רצונו להעביר את כספו לאחר מותו לנכדיו בגלל קשריו הלא טובים עם ילדיו. ובעודה מתלבטת בתשובתה ומאזינים שולחים לה תגובות, צפה ועלתה בי אנקדוטה מעניינת וחביבה מעברי, שמלמדת אולי גם על מחשבותיי בנושא. הסכיתו ושמעו: גדלנו, […]

חום של הורה

את ד"ר רפי רומנו לא הכרתי אישית, גם לא פגשתיו מעולם. ידעתי שהוא בתחילת שנות החמישים שלו, נשוי ואב לארבעה ילדים, מומחה בעל שם ביישור שיניים ומרצה מבוקש בחו"ל. בהקשר מסוים שוחחנו בהתכתבות על השפעות של הורים על התנהגותנו כבוגרים ואז, בחן רב, הוא סיפר לי את סיפורו הבא: לפני כמעט 20 שנה ואני אז כבן שלושים […]

הרצון להיות נאהבים

את שוש פגשתי במכון קוסמטי. צצה לי בעיה בכף רגלי ונשלחתי למכון לכמה טיפולים. "תבקש את שוֹש" אמרו לי. וקיבלתי את שוֹש – נעימת מראה וחייכנית, צעירה מששים ומשהו שנותיה. הייתי מגיע לטיפולים מצויד בספר, נשק נהדר כנגד המתנה בתורים, ושוש, בסקרנות של נערה, הייתה מתעניינת בכל ספר ומבקשת שאקריא לה קטעים בעודה מטפלת בי. כך […]

בית בלהבות

באתר אינטרנט זר הנקרא  "סיפורים לשעות שאחרי..", נתקלתי בסיפור הקטן הזה, ומשהו בו משך את תשומת לבי. הנה, בתרגום חופשי ומקוצר מאנגלית: מרי וג'ון, זוג צעיר, וכמו רבים אחרים גם הם מלהטטים בין זוגיות, בניית הקריירות שלהם יחד עם גידולם של שני ילדיהם. ובמסגרת עבודתו נקרא ג'ון יום אחד לנסיעה עסקית לכמה ימים לעיר אחרת […]

ללמוד להקשיב

רבות נכתב ודובר בנושא ההקשבה וחשיבותה, ועדיין חוסר הקשבה היא מחלה שכולנו נגועים בה, גם אם לא נודה בכך בקלות. הקשיבו לסיפור הבא בתרגום מקוצר וחופשי שלי מאנגלית: כולנו מכירים את התחושה המפחידה כשהטלפון מצלצל בבית מאוחר בלילה. וכך זה גם היה הפעם. נרעדתי לשמע הצלצול, העפתי מבט במספרים המוארים בשעון – השעה הייתה חצות. אחזתי במכשיר […]

גלו עניין בהורים

בתאל, בתי, שלחה אלי את הסיפור הבא שדלתה מתוך אתר אינטרנט אמריקאי, כמדומני, הנקרא "סיפורים לשעות שאחרי……". וחשבתי שהסיפור יכול לשמש כצלצול מעורר לכמה מאתנו. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: במשך 52 שנה היה אבי קם בבקרים, להוציא ימי ראשון, בשעה 5:30 בבקר ויוצא לעבודתו. במשך 52 שנה הוא היה שב הביתה בשעה 17:30 , […]

עוד על אבהות

היום, כשארבעת ילדי כבר בוגרים, אני מוצא רגעים מיוחדים של הנאה במפגשים שיש לי אתם וגם עם בני זוגם – כן, גם עם בני זוגם – אחד על אחד. בין אם זו צפייה ביחד במונדיאל, או שיחת נפש במסעדה על כוס של יין, או סתם כשהם מבקשים לחשוב ביחד, או – תאמינו או לא – […]

דרכים לבטא אהבה

במהלך חיי, משיחות שאני מקיים עם אנשים לא מעטים, אני חווה ביקורות ותלונות אינסופיות של בני נוער ואפילו אנשים בוגרים על הוריהם. על דרך ההתנהגות של ההורים, על כמות החום שהם מעניקים, על הקור וחוסר המגע, על נדנוד היתר ועל 'הפולניות', על ההתערבות ואולי חוסר ההתערבות ועל מה בעצם לא? ואנשים סוחבים זאת שנים, וזה […]

על קיום הבטחות

45 שניות של רעידת אדמה איומה בהאיטי, בעוצמה של 7 בסולם ריכטר, הותירו הרס עצום ועשרות אלפי הרוגים. וכמו תמיד, התמונה הכוללת שזורה בפסיפס של עשרות אלפי סיפורים קטנים ואנושיים של משפחות ואנשים שחייהם הפכו לטרגדיה בהרף עין. אקח אתכם עשרים שנה לאחור לסיפור אנושי אחד כזה שקראתי פעם באחד הקבצים של "מרק עוף לנשמה": אנחנו […]

מה זה היה?

נורית גל-רכס, בת דודתי, שלחה אלי קישור לסרטון קצר של חמש דקות ביו-טיוב, שמשך את תשומת לבי. זהו סרטון יווני קצר שצולם בשנת 2007 ע"י קונסטנטין פּיטאביוס.  הנה התסריט בתיאור חופשי שלי: איש זקן ואדם צעיר ישובים על ספסל בגינה ליד בית או אולי בית אבות. האיש הזקן יושב ובוהה ונראה כמי שראייתו חלשה מאד […]

אבהות

ספרים ומחקרים רבים נכתבים על אמהוּת, על גידול תינוקות וילדים ורק מעט נכתב על הצד הזכרי, על אבהוּת. ארנון, בני, העביר אלי את ספרו של ד"ר עלי כ"ץ "אינטליגנציה אבהית" שמדבר על אבהות וגבריות מזווית אישית. הספר מרתק, קולח, עם המון חומר למחשבה. הקשיבו לסיפור האישי הקטן הזה, מתוך הספר:  תמיד ידעתי שאבי מאד אוהב […]