זוית ראייה

יתרון החולשה

וגם הפעם אני שולח כמה ימים מוקדם מהרגיל, לפני שכולנו מתפזרים לחופשת חג הסוכות. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליתרון.  כותרת הזיקוק הזה – 'יתרון החולשה' – נשמעת כמו אוקסימורון – דבר והיפוכו – אבל הסיפור הבא, מעולם הג'ודו שאיני מבין בו ושאיני יודע אם אינו חוטא למביני הג'ודו, מביא איתו […]

שלא ייגמר לעולם

אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו.  נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]

פיסות טישיו

אבינועם הרש, שאיני מכיר, הוא מחנך ויזם חינוכי העובד במינהל החינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא מעביר סימנריונים בנושאים שונים כמו מנהיגות, סולידריות חברתיות, עוצמתו של היחיד וכ"ו. וכך הוא מספר:   ראיתי אותו בסמינריון האחרון. שקט, צנוע, בלי פצצות התאורה שבדרך כלל מלוות נערים בגיל ההתבגרות –  "היי עולם! שופוני. אני כאן"! משהו בנער הזה […]

עדר העיזים והנביאים

סלמאן אבו רוקון, המכונה אבו עלא, הוא דרוזי תושב עוספייא איש טבע בכל רמ"ח אבריו. הוא עבד ברשות הטבע והגנים למעלה משלושים שנה, מכיר כל פינה וכל אבן, בעיקר בצפון הארץ. הזדמן לי לפגוש אותו כבר יותר מפעם אחת וּבפּעם האחרונה שפגשתיו בקשתי ממנו שיחזור ויספר לי את הסיפור על רועה העיזים והתובנה הניהולית החכמה […]

תיזמון

את עופרה לא היכרתי. יום אחד היא שולחת לי מייל: "שמעתי אחד מסיפוריך בפינתך ביום שישי בגלי צה"ל. חתמת בתובנה על מסורת ושמעון פרנס התעקש על התיזמון. ולמחרת היום משהו טופח על פני במקריות מטורפת ומציף ומעלה את נושא התיזמון. במוצאי שבת, יום לאחר ששמעתי את השיחה בינך ובין פרנס, אני ישובה עם שתיים מחברותיי […]

אני מאמינה בך…

איני איש חינוך או הוראה ולמרות זאת העליתי כאן סיפורים על השפעות וקשרים מיוחדים בין מחנכים ותלמידיהם. נחום אבניאל, שאיני מכיר, העביר אלי פוסט שהעלה סִימוֹן טֶטְרוֹ, אז עיתונאי ועורך במעריב. "העלית כמה סיפורים מחו"ל" כותב לי נחום, "הנה זווית ישראלית."  וכך כתב סִימון טֶטְרוֹ, בשפתו המיוחדת:   אתמול, באיחור של כמעט 20 שנה, סגרתי מעגל […]

רושם ראשוני

סינטייה אוֹזִיק, עיתונאית אמריקאית, טוענת ש"שני דברים לא ניתן להשיב לאחור – זמן ו… רושם ראשוני." פראנץ קפקא הזהיר מאידך – "הרושם הראשוני הוא תמיד לא מהימן." אז איך מתייחסים לרושם הראשוני? הסיפור הבא הלקוח מסדרת ספרונים אמריקאית 'כחוט השערה', שהוצְאה לאור ע"י בחור ישראלי בשם איתן בטאט ורעייתו סטייסי. הנה תקציר בתרגום שלי מאנגלית: […]

הדמות מתחת לפנס…

אביקם, ידיד טוב, תרם במרוצת השנים מספר חוויות שהעליתי כאן. בעברו היה אביקם נווט קרב בטייסת האחת (כך מכוּנה טייסת 201), ובמלחמת יום הכיפורים עבר את החוויה הקשה של שמונה חודשי ישיבה בשבי  הסורי. ביום הזיכרון האחרון הוא השתתף כהרגלו בטקס הזיכרון לחללי חיל-האוויר, הנערך מדי שנה בגל-עד חיל האוויר בהר הטייסים, בהרי ירושלים.  השנה, […]

קשרים מהחלון

כשילדי היו קטנים והיינו נוסעים לתוּר את הארץ הייתי נוהג ,כמעשה קונדס, בחולפנו על פני מישהו, להוציא את ידי מהרכב ולנופף בהתלהבות כאילו והוא מכר. "תראו הוא יחזיר לנו נפנוף." הייתי אומר לילדים. מרבית האנשים יחזירו לך נפנוף. כנראה מתוך מבוכה שלא תחשוב שהם לא זיהו אותך. מתברר שאיני המשוגע היחיד. הנה בתרגום שלי מאנגלית […]

להחמיא

לפני כשבועיים אני מקבל דואר אלקטרוני ממישהי שאיני מכיר בשם אורית לוי. "יש לי משהו מעניין לספר לך…" היא כותבת ומשאירה מספר טלפון. כמה ימים לאחר מכן אני יוצר אתה קשר טלפוני, וכך היא מספרת:   נולדתי וגדלתי בראשון-לציון ובשנות התיכון למדתי בגימנסיה הריאלית ששם. בגימנסיה זכיתי למחנכת נדירה בשם חנה שוהם. אני מדברת על […]

החלטות

רבים מאתנו מתקשים בקבלת החלטות. הפחד משגיאה מנהל את מרביתנו ואולי במידה רבה של צדק. וזה מגיע בהחלטות משמעותיות כמו בחירת מסלול לימודים, וקריירה, ואחר כך זוגיות ודיור והגדלת משפחה. וזה נוגע גם בהחלטות פחות משמעותיות, החלטות של יום-יום – איזה מדיח כלים לקנות, לאיזה סרט ללכת הערב ותתפלאו… נתקלתי בלא מעט אנשים שגם מה […]

וכי מאוחר מידי לבקש סליחה?

זמן רב אני מחפש סיפור כדי להציף דרכו את ערך 'בקשת הסליחה'. איני מתכוון לצד הסולח ומוחל (שגם זו גדוּלה), אלא לצד המבקש סליחה ומתנצל. בתחילת פברואר נתקלתי בכתבה בעיתון הארץ בה ציטטו את ג'יין ברודי מהניו-יורק טיימס: "רבים המגלים שמישהו נפגע מדבריהם או מעשיהם", הוא כותב, "ממהרים להתנער מאחריות או לערער על הלגיטימיות של […]

שְתַלְתֶּם נִגּוּנִים

את תלמה בִּירוֹ פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים בטיול משותף ומאז התיידדנו. שוחחנו פעם על השפעות  של הורים, לפעמים השפעות חבויות שאנחנו מגלים רק ברבות הימים. שיחות כאלה תמיד מעלות בי את מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי… שורשיהם בעורקי שלובים… ניגונֵיךָ אבי ושירייךְ אמי בדופקי נֵיעורים ושבים." וכך תלמה סיפרה: […]

חושים של אימא

יש לי חיבה גדולה לסיפורים שנונים. אלברט איינשטין צוטט כמי שאמר ש'יצירתיות היא פסק זמן של שעשוע שלוקחת האינטלינגציה.' אצרף לפסק הזמן הזה גם את השנינות. הסיפור הבא, שליקטתי מאתר אינטרנט זר, הוא דוגמא טובה. הנה תקציר הדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית: כשאמו של מייק הגיעה לבקר אותו, אז מייק ושותפתו לדירה ג'ניפר, החליטו לפנק […]

שלושה מכתבים מטדי

אתר אינטרנט אמריקאי שנקרא 'אמת או דמיון' בודק דברים המתפרסמים ברשת, ומנסה לקבוע באם הם אמת או דמיון. הסיפור הבא, 'שלושה מכתבים מטדי', הועלה באתר. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית: היום שוב הגיע מכתב מטדי. החלטתי לשמור אותו יחד עם כל המסמכים החשובים של חיי. "רציתי שתהיי הראשונה שתדעי," הוא כתב לי. חייכתי ולבי […]

לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב. את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. […]

להציב מראה

הזיקוק האחרון התייחס לנותני עצות, לאנשים המרבים למתוח ביקורת ופחות עוסקים במתן פתרונות. והנה הפעם סיפור קטן שעולָה ממנו החשיבות של 'לדעת לקבל ביקורת'. זו אינה משימה קלה לרובנו, וגם אני נמנה על רובנו, כי הרי תמיד קל ונוח יותר 'להתחפר' בעמדתנו, להתגונן, לא להיחשף בַּחולשות ולא להתבונן במראה. את החוויה הקטנה הבאה שלח אלי […]

'מורידי פריטים מהרשימה'

כולנו ידענים גדולים בלבקר ולשפוט. כל ה'פרלמנטים' של ימי שישי בבתי הקפה בכל רחבי הארץ, כל שיחות הסלון בערבי שבת… כולם דחוסים לעייפה בביקורת ובעצות, אבל… מְתֵי מעט יודעים גם לעשות, לבצע ממש. בהקשר הזה שלחה אלי נורית גל-רכס את הסיפורון הקטן הבא. היא לא ידעה מהו המקור:   בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט […]

השפעה של מחנך – פרק נוסף…

לפני כחודש העליתי את סיפורו של ויקטור אייל, הטייס הראשון של רעננה ועל מנהל בית-הספר שהשפיע על המשך דרכו. חלף שבוע ומתקשרת אלי רותי מצפון הארץ שבִּקשה להישאר בשמה הפרטי. מבטאה ישראלי שורשי, קולה צלול וברור, שאינו מעיד על גילה. 'אני בת 83' היא אומרת, 'קראתי את סיפורך על ההשפעה של המחנך וברשותך אחזיר אותך […]

'לו חיי היו ספר…'

בהנחה שאנחנו חיים פעם אחת, איך ניתן להפיק את המירב גם כשהגורל מחמיץ לנו פנים? איך ניתן למתוח גבולות, לקחת את החיים למחוזות אחרים ולא לשקוע? אַיימי פֶּרְדִי (Amy Purdy) בהרצאתה ב TED ניצבת על הבמה – צעירה, תמירה, נעימת-מראה ושופעת חיוכים. לעתים קולה נשנק. הנה תמצית מדבריה, בתרגום שלי מאנגלית:   לו חייך היו […]

דגים מעופפים בסיאטל

בשנת 1907 נפתח בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון (ב'שפיץ' הצפון מערבי של ארה"ב) לרגלי מפרץ אליוט, שוק בשם 'פַּייק פְּלֵייס', מהשוקים הפעילים הוותיקים ביותר בארה"ב. כעשרים שנה לאחר מכן נפתחה בשוק חנות דגים בשם "פַּייק פְּלֵייס פִיש מרקט' (Pike Place Fish Market ) שלאחר יובל שנות פעילות נקלעה לקשיים. בעל החנות ועובדיה יזמו שינוי תפיסתי, והפכו את תפקודה […]

דוֹד שמעון

שמעון פרס הלך לעולמו. נעצב לבי כפי שבוודאי נעצבו רבים בארץ וברחבי העולם. נחתם פרק בחיי אומה… הלך מאתנו מנהיג מְענקי התקופה. לפני שנה בדיוק אני מקבל אי-מייל ממישהו שאיני מכיר, כתיבתו רהוטה, בערך בזו הלשון:   שמי עומר (שם בדוי לבקשתו) . מזה כמה שנים שאני מאזין בימי שישי לפינתך בגלי צה"ל. דבריך תמיד […]

כל אדם – עולם ומלואו

אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת,  רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה.  ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:   במשך 35 […]

להשיג את החוכמה

הנחתי שרבים מכם בחופשות במהלך אוגוסט, אז לקחתי גם אני פסק זמן קצר מלתור אחר סיפורים במהלך החודש החם בשנה. והנה אני שב כששנת הלימודים מתחילה ורבים חוזרים לספסל הלימודים 'לרדוף' שוב אחר החוכמה. וחשבתי… שהסיפור הקצרצר הבא מבית מדרשו של פאולו קואליו, הסופר הברזילאי ידוע השם, ישמש מעט כחומר מחשבה מתאים. הסיפור לקוח מספרו […]

הלוחש לסוסים

אורי פלג הוא מאלף סוסים ותיק והבעלים של 'חַוָּת רמות' שברמת הגולן. יום אחד הוא מתקשר אלי: 'יש לי סיפור עבורך.' הוא מדבר ואתה שומע מכל מילה ומשפט שלו את האהבה והחיבור הגדול שיש לו לחיות. הנה הסיפור: יש סיפור המסופר כאגדה ואולי יש אמת בה, על בדואי, בעליו של סוס אציל, שהיה מאד קשור לסוסו. […]

איך לנהל שיחה

סֶלֶסְטֶה הֵדְלי היא מראיינת רדיו מוערכת בג'ורג'יה שבארה"ב. בהרצאה קצרה ומרתקת ב TED היא חולקת מניסיונה 'איך ליצור שיחה טובה יותר' ואני, כמוטרד כרוני מחוסר הקשבה של אנשים, חשבתי שכדאי לצפות ובעקר להטמיע. אתחיל בסיפור קצרצר שכבר הבאתי כאן בעבר מתוך אתר אינטרנט ספרדי, כמתאבן: באחד הערבים, בשעה מאוחרת, מתקשר ידיד טוב שלא שמעתיו לאחרונה. שמחתי […]

החזיר והתרנגולת

משום מה איני מתחבר במיוחד למשלים על חיות. פתיחוֹת של סיפורים בסגנון 'השועל שפגש את שכנתו החסידה' אינם מדברים אלי ואני די נאטם להמשכן. כמנהל אני זוכר שנחשפתי פעם לַהסבר המוכר על ההבדל בין 'מעורבות' ו'מחויבות' שמשולים היו לארוחת בקר של ביצה וקותלי חזיר. התרנגולת, הסבירו, הייתה מעורבת ואילו החזיר הוא זה שהיה מחויב כי […]

זמן איכות

בגלל חג הפסח שבשער אני מקדים ביום את שיגורו של הזיקוק. את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משמונה שנים. איש עסקים חיפאי שהחליט להעתיק עסקיו לסין ומאז הוא גר שם, בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף מלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, כי עופר הוא איש של אנשים. בחוויות […]

מעיל של דולרים

רבקה בלאק שלחה אלי סרטון וידאו מעניין. זהו סרטון קצר שיצר בחור אמריקאי צעיר בשם קובי פֶּרְסין, שחקן במקצועו, היוצא לרחובות עם מצלמה נסתרת, אך לשם שינוי לא עם מעשי קונדס ומבוכת האחר אלא עם מעשים שתובנות בחובם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: בסרטון הספציפי הזה הוא יוצא לרחובות ניו-יורק עם 'חליפת כסף לניסוי חברתי', […]

כשהסִפרות פוגשת מדע

ביום השישי האחרון הוזמנתי לאירוע מעניין בתיאטרון הקאמרי. הם הפיקו אירוע חד פעמי, חגיגי, שנקרא 'כשהסִפרוּת פוגשת מדע'… נשמע מעניין. אורח הכבוד היה נשיאה התשיעי של המדינה – מר שמעון פרס, והוא זה שבחר את  הנושאים והדמויות שהוצגו שם – מפגש בין מדע לספרות, לשירה, למחול, ולמוסיקה… ומתוך מה שעלה שם, מקטעי קריאה, מדברי הוקרה, […]

חשבון עם אלוהים

את אוֹרי פגשתי ממש לאחרונה באירוע חברתי. שוחחנו מעט, הוא שמע על זיקתי לסיפורים קטנים מהחיים וכמה ימים לאחר מכן שלח אלי את סיפורו האישי הבא:   הורי ניצולי שואה וכדרכם של רבים מניצולי השואה גם הם מיעטו לדבר על עברם, אם בכלל. למען האמת גם אני, כשגדלתי, לא השכלתי לדובב ולהתעניין. כשמלאו לי חמש […]

סיום מערכות יחסים

לפני הרבה מאד שנים החלטתי לעזוב מקום עבודה בגלל חילוקי דעות עם המנכ"ל. זה היה מנכ"ל חדש שהחליף את הקודם, ומהר מאד הבנתי שדרכו אינה דרכי, שערכיו אינם ערכיי והחלטתי להמשיך דרכי במקום אחר. הודעתי לו על רצוני לפרוש והבהרתי בישירוּת, אולי תמימה, שסיבותיי נובעות מדרכו השונה מדרכי. יכול להיות שהיום הייתי נוהג בפחות ישירוּת. […]

שתי מחויבויות

אמי נפטרה כשהייתי בחור צעיר, בטרם מלאו לה חמישים, כשאני הייתי במשמרת להשגיח עליה בבית החולים. כשמסרו לי את חפציה האישיים לאחר פטירתה הייתה שם טבעת הנישואין שלה. הסתכלתי על הטבעת, שמידותיה קטנות, תוהה מה לעשות ואז ענדתי אותה והחלטתי שבבוא היום גם אנשא אִתה. מידתה של הטבעת הייתה קטנה על אצבע האמה השלי אז […]

הצלקת

גילה, שאיני מכיר, ולאחר מכן רונן לין שאני מכיר שלחו אלי סיפור. 'זה מסתובב ברשת' הם כתבו לי, 'איננו יודעים באם הסיפור נכון.' הנה תמצית מהדברים בשינויים קלים: "חברה טובה של אמי" כך מתחיל הסיפור, "כמו חברות טובות של הרבה אימהות שבנותיהן טרם נישאו, הפצירה בי שאסכים להיפגש עם בחור. לדבריה הוא בחור נהדר, חברותי […]

ישר לבב

במושבה יבנאל שבצפון מתגורר חבר טוב שלי – יהונתן אברמזון. הוא חקלאי במקור שעם השנים גם החזיק כמה צימרים להשכרה והיום הוא מנהל סיורי ג'יפים בצפון. נקלענו לשיחה על יושר, ערך שאולי במחסור בימינו אלה ובכלל, והוא מנדב לי את שני הסיפורים הקצרים הבאים:   "יום אחד" כך הוא מתחיל "מזמין אצלי הסופר דויד גרוסמן […]

אלף אביבים

'אלף אביבים' אינו רוטב לסלט ביפן. 'אלף אביבים' הוא פירוש שמה של מדריכת טיולים מקומית – צִ'י-הַרוּ – חייכנית ונעימת סבר. היא קבלה את שמה כי יצאה לאוויר העולם ביומו הראשון של האביב היפני. צִ'י-הַרוּ הייתה מדריכת הטיול שלנו כשבקרנו ביפן. באחד הימים, כשפסעה לצדי ברחוב, סיפרתי לה על זיקתי לסיפורים קטנים מהחיים והפצרתי בה […]

שיעור מחנות הנעליים

את הסיפור הקטן והמחכים הזה שלפתי מהירחון האמריקאי  Reader’s Digest . הנה תמצית מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   בשנות הששים הורי העתיקו מגוריהם לדאלאס, נותקתי מכל חברי הילדות וצללתי לתקופה של בדידות וחוסר בטחון של בני-עשרה. אבי עָיָיף ממני ושלח אותי לעבוד בסופרמרקט, לסחוב שקיות של לקוחות לרכביהם. שנאתי את זה. מחשבותיי ריחפו לחנות […]

החופש לבחור

בשבוע הזה של הבחירות בארצנו הקטנה זו הזדמנות להעלות את המושג 'החופש לבחור' מזווית מעט אחרת. את הסיפור הבא דליתי מספרו של לני רביץ, מרצה ידוע בתחום ההומור. הוא מספר את זה כאגדה על נסיך ונסיכה, ואני… המרתי אותו לסיפור מהחיים של היום: בחור צעיר, נאה ומצליח נישא לאהובת לבו – כך תמיד זה מתחיל. […]

חמור בר-מזל ואיש טוב

את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משבע שנים. איש עסקים חיפאי מתחום הביגוד שהחליט להעתיק עסקיו לסין והיפנו אותו אלי מהקונסוליה, כמישהו שאז ישב כבר שם וניהל חברה ישראלית בסין. מאז עופר שם. הוא גר במרכז סין בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף במלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, […]

סיפורו של קרקס

הערת פתיחה – כבר שנים שאני שולח את הזקוקין הללו אחת לשבועיים בימי חמישי, לקראת סוף השבוע. לאחרונה פנו אלי מפיקי התכנית של שמעון פרנס בגלי צה"ל: "במטותא, שלח זיקוקיך לאחר שאנחנו משדרים אותם ברדיו ולא לפני… תן לנו זכות ראשונים." נעתרי לבקשה ומכיוון שהתכנית היא ביום שישי, אשלח מעתה את הזיקוקין אחת לשבועיים בימי […]

שאלת הזהב

 בארה"ב, בלינת לילה באחד ממלונות רשת מַריוֹט, אני ממתין לתורי בקבלה ומבטי משוטט ונתקל בדיוקנו של 'בּיל' מריוט הניבט אלי מתמונה המתנוססת בראש אחד מגרמי המדרגות. ביל מריוט ואביו יצרו את מפעילת רשת בתי המלון הגדולה בעולם, רשת הנחשבת עד היום לאחד מהארגונים המשובחים הקיימים. ביל ניהל את החברה והובילה ממש עד לפני כשנתיים. וצף […]

עיני יהלומים… ואמונה

את עדנה קנטי פגשתי כמספרת סיפורים. הקשיבו לתקציר מהסיפור המתוק הבא שכתבה, המבוסס על סיפור אמיתי, מתוך סיפרה "אהבות וצרות אחרות":     דוקטור פֵייזוֹלָה שב לביתו ממרפאתו בלוס אנג'לס. בזווית עינו הבחין בְּעוזרת הבית החדשה ממרקת את הזכוכית שעל שולחן האוכל, נלחמת בעקשנות בכתם שחור ומרדן. הניח תיקו, ברך אותה לשלום ואמר: "הכתם הזה […]

כשדלת נסגרת…

הסיפור הבא סופר ע"י הסופר האנגלי ברנארד הייר ופורסם באתר של ה BBC האנגלי לפני כמה שנים: אני לוקח אתכם שלושים שנה לאחור. השנה היא 1982 , אני אז סטודנט שגר בשכירות בבקתה עלובה בלונדון, מפגר בתשלום שכר-הדירה. כשהטלפון צלצל בדירתי לא עניתי מחשש שזו שיחה שבאה לפנותני. 'אולי זו אמי' חשבתי ומכיוון שלא הייתה […]

סיפורה של 'שלושת אלפים'

בחופשה קצרה בדרום צרפת, במלון כפרי קטן חַלקנו שולחן משותף לארוחת בקר עם הלן וג'ימי, זוג סינים שמתגורר היום בפריז. הלן עונדת טבעת נישואין קטנה על שרשרת שעל צווארה. היא מבחינה בעיני הנעוצות בטבעת ובמיקומה הלא מקובל, היא מחייכת אז לג'ימי, מקבלת כאילו את אישורו ואומרת: 'תשמעו סיפור': "נולדתי וגדלתי בסין. הלן הוא שמי המערבי, […]

דיסלקציה

מלקולם גלדווֶל הוא כתב בַּניו-יורקר כמעט עשרים שנה. ספריו מאפשרים נקודת מבט שונה על מוסכמות והופכים במהירות לרבי מכר. בספרו האחרון – "דוד וגוליית" – הוא מציע שניתָן לנצל חולשה או נקודת פתיחה גרועה, כמנוף להצלחה.  לכל אלה מאתנו שנאבקים בחיפוש עבודה בשלבים שונים של חיינו וגם לאחרים, הנה תקציר מסיפור מלמד מתוך הספר: גארי […]

ללכת רכיל

ללכת רכיל, 'ללכלך קצת' כמו שאומרים במחוזותינו, זה משהו שכולנו נגועים בו. הֵרשל'ה הוא בחור חרדי צעיר, בן שלושים וקצת העוסק בגרפיקה עדינה. תוך כדי עיסוקו הוא מאזין קבוע לרדיו וכך הגיע לפינתי הקטנה בגלי צה"ל. יום אחד הוא מתקשר אלי ומשתף אותי בסיפור הבא, שמסתובב בחוגיו (כך הוא אומר):   שלוש בחורות צעירות, תלמידות […]

מה אתם הייתם עושים?

אני מטופל נאמן למרפאת השיניים של ד"ר מתן אביטל מזה עשרות שנים. את החוויה האישית הבאה הוא העלה לאחרונה לפייסבוק:   הוא קבע תור ונכנס למרפאתי בוקר אחד, בן 82 , עדִין, מנומס ולא מרבה במילים. אם לא הסייעת שזרקה לי בלחש כשנכנס לא הייתי יודע כי הוא אביה של זמרת מפורסמת. בשפה רפה התלונן […]

(כף)-יד הגורל

רויטל רביב היא זמרת אופרה צעירה, סופרן. מבקרי המוסיקה מפליגים בשבחיה. "צריך להיות באולם כדי להאמין איך היא יכולה לעורר בשירתה סערת רגשות… " כתבה עליה הביקורת. היא בוגרת האקדמיה למוסיקה בירושלים והקולג' המלכותי למוסיקה בלונדון. את כל זה תמצאו באינטרנט. את סיפור האהבה המלבב שלה לא תמצאו באינטרנט. אז למי מאתנו שעדיין מאמינים באהבה […]

הצלחה – האמנם?

יום אחד אני מקבל מייל מיובל עילם, מנהל מרכז חינוכי בהרצליה, שאיני מכירו. ציפור קטנה לחשה לי שהוא בחור ערכי ומיוחד הידוע כמכין תיכוניסטים לצבא, ליחידות קרביות. הוא כותב לי שאת הפעילות השבועית עם חניכיו הוא מסיים בשיחה על פרשת השבוע ומשלב בכך סיפור עם חוכמת חיים. אלמוג, חניכתו, החלה להוסיף סיפורים משלה. הנה אחד […]

מכתב מהאשה שאיננה

בחור בשם זוהר בנגד שלח אלי סרטון שפורסם בארה"ב ערב חג המולד האחרון. לאלו מאתנו שנמצאים בעיצומו של פרק ב' ואולי ג', כדאי להקשיב לסיפור מעורר ההשראה הזה. הנה תקציר מהסרטון בתרגום חופשי שלי מאנגלית: סטאר 102.5 היא תחנת רדיו מקומית במדינת Iowa  בארה"ב. בכל ערב חג המולד נוהגים בתחנה להגשים משאלות של מאזינים. בערב […]

העברת הדגל

מיכל אוסטין, ידידה טובה מארה"ב, שלחה אלי סרטון וידיאו מתוק להפליא. ובסרטון, זוג צעיר נישא בכנסיה, ברקע שושבינות בשמלות ורודות וילדות לבושות לבן וזרי פרחים בידיהן… ואז האב קם ממושבו בנוכחות האורחים, בתו לשמאלו וחתנו לימינו, והוא פונה לחתן הצעיר, פיליפ שמו, ומספר לו סיפור קצר. ואני… איש של סיפורים… איך לא אתחבר לכך? הנה […]

חינוך מול הוראה – פרויקט מהדקי הניר

אבי כהן, המפיק הראשי של חדשות ערוץ אחד בטלוויזיה, חשף אותי לסרט דוקומנטרי מעורר מחשבה, שלא היכרתי. הנה תמציתו של הסרט עטור הפרסים:  וויטוול (Whitwell ) היא עיירה קטנטונת במדינת טנסי שבדרום ארה"ב. יש בה שני רמזורים, שתי מסעדות ופחות מאלפיים תושבים, רובם לבנים נוצרים ואין שם ולו יהודי אחד. בשנת 1998 החליטה מנהלת חטיבת […]

לייצר ממה שנותר…

איני מומחה גדול במוזיקה קלאסית. למרות זאת אני 'חוטא' מידי פעם, הולך להאזין לקונצרטים ופעמים רבות גם נהנה, מבלי להיות מומחה. הסיפור הבא מיוחס ליצחק פרלמן, יליד תל אביב, אחד הכנרים הדגולים של דורנו. אני אוהב את מוסר ההשכל שבו: ב 18 בנובמבר 1995, בדיוק לפני ח"י שנים הגיע פרלמן לנגן בקונצרט במרכז לינקולן בניו-יורק. […]

איילת

השבוע התדפקו על דלתי, כפי שהקישו בוודאי על דלתותיכם, מתרימים של האגודה למלחמה בסרטן במסגרת המבצע "הקש בדלת". ואז נזכרתי בסיפור ששלחה אלי פנינה נדר, כפי ששמעה מפי חברתה לעבודה. לדבריה הסיפור אמיתי לחלוטין, השמות כמובן בדויים. איילת היא בת יחידה להוריה. ההורים הרעיפו עליה הרבה חום ואהבה ודאגו לכל מחסורה משך כל השנים. כשבגרה […]

להעלות עולָה

לקראת תום הקיץ הנה עוד זיקוק קטן מתקופת החופשות.  עשיתי גם אני אז פסק זמן קצר ויצאתי לביקור בוייטנאם, שהייתה כבר זמן רב על מפת היעדים שרציתי לתור. גם בערים הגדולות וגם באזורים הכפריים שמנו לב לתופעה שאנשים מבעירים ניירות או קופסאות נייר בתוך גיגיות פח קטנות בפתח בתי העסק או הבתים. הנחנו שהם מבעירים […]

שיעור מהשכן

אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו שבארה״ב, העבירה אלי את הסיפור הנוגע ללב הבא. היא לא ידעה את המקור. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית, מסופר בגוף ראשון: אמי התקשרה אלי בוקר אחד וקולה מעט עצוב: ״מר בלסר נפטר אמש בלילה. ההלוויה ביום רביעי.״ הקשבתי לה ותמונות מימי ילדותי צפו ועלו בי. כנראה ששתיקתי התארכה. ״אתה עדיין […]

בית הלוויות

"אתה חייב לקרוא את סיפוריו של יצחק קרונזון" אומר לי ג'קי עציוני, ידידי החיפאי, בדרכנו לחופשה משותפת בארץ רחוקה ומגיש לי כשי את אחד מספריו.  יצחק קרונזון הוא קרדיולוג ישראלי ידוע-שם החי כרגע בניו-יורק והסיפורים מחייו שזורי הומור שנון, כמעט מטורף. הקשיבו לתקציר מהסיפור הבא שלו. הוא לוקח אותנו לניו-יורק, השנה היא 1985: לזקנה בת […]

התשוקה למשאית

יוסי ריבלין הוא יועץ תקשורת במקצועו ובין השאר גם עורכו של העיתון הדו-חודשי של חברת "סע-שא" – ארגון תחבורה שכולל כאלף ומאתיים משאיות ואוטובוסים. בעיתון האחרון הוא פרסם את הסיפור האמיתי הבא (השמות בדויים): "אמי תמיד לחצה עלי ללכת וללמוד." מספרת מאיה. "כנראה כמו כל האמהות. אני זוכרת את המשפט הקבוע שלה – 'אם תלכי […]

הדולפינה

לפני כמה שבועות השתתפתי בסדנת כתיבה בהנחייתו של הסופר גבי ניצן, שכתב את "באדולינה", הספר שאולי הכי נמכר בישראל. לא התעצלתי וכהכנה למפגשים איתו קראתי את  סיפרו הרביעי "שובה של המלכה". סיפור קטן בספר כבש אל לבי בַּתוֹם ובתובנה שעולים ממנו. בקשתי את רשותו לצטט את הסיפור והוא הסכים בשמחה. ישבתי לבד במרפסת החוּשה שלי […]

גרעון בתקציב

בתוך כל המולת הגירעון הממשלתי העמוק שעל נזקיו מְהַלכים עלינו אימים, ושעל בסיסו מוגש תקציב חדש לאישור הממשלה וגם גזרו עלינו גזירות, הקשיבו לפרסום הזה ששלח אלי בני, שמנפץ בדרכו המוזרה את התיזה שגירעון ממשלתי הוא מסוכן. הסיפור לא לכלכלנים בלבד: רוֹגוֹף ורֵיינהַרט הם כלכלנים ידועי-שם, שניהם פרופסורים בהרווארד וכיהנו ככלכלנים הראשיים של קרן המטבע […]

רז מינץ

את הסיפור הזה שידרתי בערב יום הזיכרון האחרון ברדיו ומשום מה לא העליתי אותו כפוסט בבלוג. לא מעט מאזינים פנו אלי בבקשה להעלותו לבלוג וכך אני עושה. מידי פעם אני מעלה סיפורים שעוסקים, כל סיפור בדרכו, בצירופי מקרים מוזרים. אין לי כוונה להפוך למְקבצם של סיפורים מיסטיים, אלא  רק לתהות פה ושם על מוזרויות שקיימות […]

ניקוי יבש

באחת השבתות האחרונות מתקשר אלי אבי, ידיד שהכרתי לאחרונה, כולו שופע חיוכים, ושואל אם אני נוהג לקחת את חליפותי מהמכבסה, לאחר הניקוי היבש, בעצמי. טרם  הספקתי לענות והוא כבר יורה אלי את הסיפור הבא:  איילת ומוטי, חברים טובים שלנו, היו נשואים שנים רבות ואז… נוצר בקע, שהלך והתרחב והם החליטו לפרק את החבילה ולהתגרש. הסבירו […]

כמה זמן תמתין לאהובה?

בביקור שערכתי בקובה ליווה אותי מדריך מקומי צעיר  – פֶּדרו קלדרון שמו. נשמע שֵם יהודי? אבל הוא לא. כשהתקרבנו מעט סיפרתי לו על חיבתי לסיפורים קטנים מהחיים שניתן ללמוד מהם ודחקתי בו לנסות ולדלות מזיכרונו איזה סיפור קטן מחייו או מחיי הוריו. למחרת בבקר הוא חייך אלי כממתיק סוד וסיפר לי כי הוא שוחח על […]

לא הבטחתי לך גן של וורדים…

כמה אנשים המליצו לי לעיין בספר "חוכמה משולחן המטבח" של ד"ר רחל נעמי רמן שתורגם מאנגלית בהוצאת מודן. רחל רמן היא רופאה, פרופסור לרפואה, והיא מדברת בשבחם של סיפורים ועד כמה הם לא סתם דרך להעביר זמן אלא דרך להעביר חוכמה מאחד לשני ואפילו לרפא. סיפורים שמרפאים, היא מוסיפה תואר לספרה. ושאני אקל ראש בחשיבותם […]

הודעה מוקדמת

באחד הערבים האחרונים, בין חדשות לחדשות, אני בוהה מול המסך וחושב מה לשגר כזיקוק. צליל דואר אלקטרוני שנכנס מחזיר אותי, כמעט בעל כורחי, לדואר הנכנס. זאב פייביש, מישהו שאיני מכיר, שולח אלי מייל בזו הלשון:  "חשבתי שהסיפור הבא שהגיע אלי בדואר האלקטרוני בוודאי יקלע לטעמך. אין לי מושג מי כתב את זה, אבל זה חומר […]

מצפה יאיר

צירופי מקרים מוזרים ולא צפויים תמיד עוררו בי סקרנות. חלקנו נראה בכך אישור שיש יד מכוונת וחלקנו נאמר: 'למרות הכל, הכל מקרי.' הקשיבו להשתלשלות האירועים הבאה: בדצמבר 1996, לפני שש עשרה שנה, מצא סמל ראשון מהשייטת, יאיר אנגל, את מותו באימון צלילה במפרץ חיפה כשהוא קשור בחבל-חיים לחברו סמל ראשון מתן פוליבודה. הסיבות שגרמו למותם […]

גלעין של אפרסק

אבי חמרה, נהג אוטובוס אוהב סיפורים מכפר יונה, שלח אלי את הסיפור הסיני העתיק הזה. הוא לא ידע את המקור ואני איני יודע אם זה באמת סיפור סיני, אבל נשאיר את זה כך כי  לסיפורים סיניים עתיקים הרי יש נופך של חוכמה בתודעה שלנו. לפני הרבה שנים, חי בסין גנב, יתום מאם ואב. הוא גדל […]

סוודר סגול עם יונה לבנה

זוג חברים טובים שלי, הוא בשנות השישים שלו, מהנדס במקצועו והיא בשנות החמישים שלה וללא תעודת בגרות מלאה, נענו יום אחד לתשוקתם והחליטו ללמוד פסיכולוגיה. היא הזדרזה להשלים את הבגרויות, הם נרשמו לאחת המכללות ובחלוף שלוש שנים הם סיימו תואר ראשון וללא היסוס נרשמו ללימודי התואר השני. שניהם, אגב, עובדים במשרה מלאה וחובקים ארבעה עשר […]

זה לא הלוח… זו הרוח

לפני כמה ימים התקשר אלי עמיר (שם בדוי), ספורטאי עבר ידוע שם, וסיפר לי סיפור אנושי קטן משלו. מכיוון שעוד כמה שבועות מתחלף לו לוח השנה העברי, נראה לי שהעיתוי מצוין לְסַפר לכם את סיפורו על לוח שנה: "תשאל בוודאי איזה סיפור אנושי כבר אפשר לספר על לוח שנה?" הוא שואל עבורי ואינו ממתין לתגובתי. […]

המקרר הירושלמי

את אהובה פגשתי לכוס קפה לחוף ימה של הרצליה. כששמעה על הסיפורים שאני מלקט, עלה חיוך על פניה. "הנה סיפור קטן ואמיתי שיתאים לך לימי הקיץ החמים הללו." היא אמרה. "סיפור על מקרר ירושלמי." "אנחנו משפחה ירושלמית ותיקה ואחות לי, בוגרת ממני, ושמה תמי. לפני למעלה מעשרים שנה – משפחתה גדלה אז, צרכיהם השתנו – […]

זה לא כיוונה של הרוח…

אני נמצא בצרפת, משקיף על תעלת למאנש ורוח חזקה שבאה מהים מכרבלת אותי במעילי. משבי הרוח העזה מעלים בי משפט חכם ששמעתי לאחרונה מפי מַיילְס הילטון בַּארבֵּר –  "זה לא כיוונה של הרוח שקובע…". מיילס הוא הרפתקן בריטי שמתח את גבול יכולת האדם. הוא חצה את הלמאנש במטוס קל, טיפס לפסגות המונט-בלאן, הקילימינג'רו וההימליה, צלל […]

שקופים

אלון, ארכיטקט צעיר ובמקרה גם חתני, גר בתל-אביב ועובד בבאר שבע. וכך הוא נוסע מידי יום ברכבת ישראל על הקו ת"א – ב"ש. "בתחנת הרכבת בבאר שבע," הוא משתף אותנו באחת השבתות,  "ליד שערי היציאה, עומדת בחורה צעירה במדי הרכבת ותפקידה לעזור לנוסעים לצאת ולהיכנס בשערי התחנה במקרים של תקלה בכרטיס או כמישהי עם עגלה […]

על מה נתחרט?

בְּרוֹני וֵואר (Bronnie Ware ) שימשה במשך שנים רבות כאחות סיעודית התומכת באנשים על ערש דווי, אנשים המודעים למותם הקרב. בהסתמך על אין ספור שיחות עם מטופליה היא פרסמה מאמר מעניין, שלימים הפך לספר הביכורים שלה, על דברים עליהם אנשים מתחרטים. הנה תמצית המאמר, אותו שלח אלי בני, ארנון,  בתרגום חופשי שלי מאנגלית: הִמצאות במחיצת […]

מוזרויות

לפני יומיים אני בניו-יורק בהליכה של בקר באחד הפארקים על גדות נהר ההדסון. אני פוסע עד קצהו של מזח ואיש אינו שם מלבדי. ספינה חולפת, שחפים מרחפים ומצווחים על שובל המים והסיטואציה כולה מציפה מזכרוני סיפורששלחה אלי פעם אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו, פלורידה:  זה קורה בכל יום חמישי בערב, כמעט ללא יוצא מהכלל, כשהשמש […]

כוחו של מגע

למרות שגידלתי ארבעה ילדים ואני צופה בילדי המטפחים חמישה נכדים ונכדות איני רואה עצמי כמומחה בהתפתחות של ילדים. אבל ידידה טובה שלי, גילה רבינוביץ, כן מומחית בַּתְחום והיא שיתפה אותי בסיפור המיוחד הבא: לידה של פגים, היא מסבירה, היא בדרך כלל אירוע טראומתי לכל המעורבים – לאם, לאב ולתינוק שנולד בטרם עת. האם שאמורה להיות בהריון ארבעים […]

רגעים של סוכריה על מקל

עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו.  נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית):   אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. […]

סולידריות

יהונתן הוא חבר קרוב שלי מזה למעלה מעשרים וחמש שנה. היינו מנהלים עמיתים באותה החברה, התחברנו, ומאז אנחנו שומרים על קשר קרוב. יהונתן הוא בן יחיד להורים ממוצא יקי, נשוי, אב לילדים וכבר מזמן סב לנכדים. באחד הימים פגשתי אותו, חשתי שהוא נרעש ממשהו, ואז הוא שיתף אותי בסיפורו האישי הבא, שנודע לו רק לאחרונה: […]

עדשת מגע

בסיפור הבא נתקלתי באקראי באחד מאתרי האינטרנט הזרים. הסיפור קצת הזוי, קצת לא ברור, צריך לחשוב קצת על מוסר ההשכל שלו, אבל המעניין הוא שזה סיפור אמיתי שמצאתי  סימוכין לאמיתותו בכמה מקומות באינטרנט.   בְּרֶנדַה הייתה בחורה צעירה שהוזמנה ע"י קבוצת חברים להצטרף למסע של טיפוס על צוקים. היא לא הייתה מנוסה בזה, היא פחדה […]

בשביל זה יש חברים

כולנו אוהבים אנשים שמקשיבים. אם נבחן את החברים הטובים ביותר שלנו נראה שאלו אותם אנשים שמגלים אלינו אמפטיה ומביאים אלינו הרבה הקשבה. ולמרות זאת… רובנו אינם כאלה ואנחנו נוטים להתמקד בחוויות שלנו ופחות בחוויות של האחר. את הסיפור הקטן הבא שלחה אלי לילי לבני. היא תרגמה את הסיפור מספרדית:   באחד הערבים, בשעה מאוחרת יחסית, […]

משהו של צפרדעים

ידיד טוב שלי מארה"ב סיפר לי על ספר ילדים בשם "משהו של צפרדע"  (A Frog Thing ). כתב את הספר אריק דרכמן, סופר ילדים אמריקאי צעיר שקבל השראה לכתיבת ספרי ילדים מרצונו לשעשע את אחייניו. וככל שידידי הקריא את הסיפור לבנו הקטן שוב ושוב, הוא גילה בעצמו דברים מעניינים בסיפור שנתנו לו חומר למחשבה. הנה וורסיה […]

איש זקן ונרגן

סיפור מספר על זקן אלמוני שנפטר במחלקה גריאטרית של בית חולים קטן בארה"ב. האחיות הניחו שהוא לא השאיר מאומה בעל ערך, אך כשעברו על חפציו הסְפורים הם מצאו שם פיסת נייר מצהיבה עם פואמה שהוא כתב. תוכנה של הפואמה הרשים כל כך את הצוות שהם הפיצו את זה בין כל עובדי המוסד, ובהדרגה, העיזבון הזה […]

חומות

ריבים בין אחים ובני משפחה הם דבר נפוץ, לצערנו, וידוע מקדמת דנא. כשאנחנו ילדים ורבים, מעין מלחמות על מיקום ותשומת לב, ניחא, אבל מריבות וסכסוכים בתוך משפחה בבגרותנו יוצרים חומות, שהולכות וצומחות עם השנים, עד שלימים אין איש יודע כיצד הן נוצרו. ואז ברוב המקרים אנחנו נמצא צידוק הולם לעמדתנו, נוותר וניכנע למצב. הקשיבו לסיפור […]

למענֵך

את שלומית קלדרון מעולם לא פגשתי פנים אל פנים. בעקבות הזקוקין הללו שאני שולח היא פנתה אלי במייל יום אחד, אחר כך שוחחנו מספר פעמים בטלפון ואז היא הסכימה שנעלה את סיפורה על הכתב:   גדלתי, כך היא מספרת, בשכונת מצוקה בשנות הששים של המאה הקודמת בְּבָית שבו נהגה אמי לבשל מידי יום כמויות גדולות מאד […]

פילים

הדר, עמית צעיר לעסקים  גם הוא מתחום הכספים (ללמדכם שלא כל אנשי הכספים מרובעים), עצר אותי יום אחד ואמר: "שוקה, אתה מוכרח לשמוע את הסיפור הבא":  שני חברים טובים נפגשים אחת לשנה בשירות המילואים הצבאי. באחד מהמפגשים הללו אומר האחד לרעהו: "הקשב למשהו לא יאומן, ששינה את חיי. קניתי פיל! כן, קניתי פיל. היה כאן […]

סדקים

חשבון נפש קטן של ערב יום הכיפורים. ככל שבגרתי בשנים העזתי לבחון את רגישותי לביקורת ואת העובדה כי היווצרותם של סדקים במעטפת השלמוּת והמיוחדוּת, מפריעה לי. יהיה זה בקריירה המקצועית, בזוגיות, במשפחה, ביחסי עם ילדי, ובכלל במערכות הקשרים עם הסביבה. הבנתי שתגובותיי האינסקטיביות ניזונות מהרגישות הזו לסדקים שקיימים ולפעמים נחשפים לעין כל, ולמרות שהיה ברור לי […]

רוח צוות

רוח צוות, עבודת צוות, היכולת להפיק בעזרת אחרים יותר מהיכולת האישית בלבד, חרותים על דגלים רבים ונמנים על ערכי הליבה של רבים מהארגונים שאני מכיר. הקשיבו לשני הסיפורים הקטנים ומעלי החיוך הללו, שיעזרו לכם להיזכר בחשיבות הערכים הללו. הראשון לקוח מתוך אתר אינטרנט זר בשם "סיפורי מורל", בתרגום חופשי שלי מאנגלית, והשני מתוך סיפרה של […]

על קוצו של עיפרון

שנת הלימודים עומדת להיפתח בעוד מספר ימים, הזדמנות נהדרת להציץ בייחודו של העיפרון. ולמרות שאני רחוק מאד מתקופות לימודים, עדיין עיפרון עבורי מתחבר לקלמר ולבית הספר היסודי וגם… מעורר בי זכרונות מנגרים של פעם שהסתובבו עם בדל עיפרון מאחורי האוזן וידעו לשרטט קו ישר על לוח העץ במקום שרצו לנסר, ללא סרגל. מיד אקשר בין השניים. אבל, האם אפשר […]

ספלון של תה

השבוע ננזפתי. במידה רבה של צדק. הייתי עדיין בבית נחפז לצאת לפגישה, שותה במהירות כוס קפה של בקר ורעייתי ניצלה את נוכחותי לידה כדי לשתף אותי במשהו משלה. בעודה מדברת, מוחי טרוד בפגישה הקרבה, בכתובת הלא ידועה לי ובשאלה האם בכלל אגיע בזמן. היא סיימה את דבריה, או אולי לקחה רק נשימה לרגע, ואז ניצלתי […]

מרחב בזוגיות

לפני כמה שבועות השתתפנו בחתונה של קרובת משפחה שלנו. ומעל במת החופה הקריא חבר ילדות של הכלה מדבריו של ח'ליל ג'וברן על החשיבות של שמירת מרחב בין בני הזוג. למרות הרומנטיות שעדיין מפעפעת בי והאופטימיות הנצחית שלי, טכסי החופה של צעירים, עם כל ההבטחות התמות והטהורות שעוטפות אותן, תמיד גורמות לי להתבונן בבני הזוג מרחוק, […]

פּיסלם של זוג אוהבים

תמונה מלבבת שנשלחה אלי, של ילדון המחבק בחיוך כובש פסל של ילד, הציפה והעלתה מזיכרוני סיפור קטן, קסום ורב משמעות. כולנו יודעים להבחין מילולית בין עבר ועתיד. העבר זה מה שכבר עבר, שהיה, שאיננו, ואילו העתיד זה מה שיהיה, מה שנמצא לפנינו, שברב המקרים הוא עלום ולא ידוע. אבל הבחנה מעניינת יותר בהקשר הזה היא שהעבר, […]

החיפזון אינו מהשטן

לאחרונה נתקלתי בכתבה של פרופסור זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי של המכללה למינהל, שכותרתה 'החיפזון אינו מהשטן' ואהבתי את תוכנה. לדבריו מגיל צעיר אנחנו מורגלים לשנן כי החיפזון מהשטן אבל מתברר כי המהירות דווקא רצויה ויכולה להביא להישגים ותוצאות ובעקר –  לתרום ליחסים הבין אישיים. והכתבה הקטנה הזו 'נפלה לי' בסמיכות לחוויה שהייתי שותף שמיעה […]

פשוט, זה חכם

החיים מסובכים בלאו הכי, אז מדוע לא לפשטם? תהייה שעולה הרבה במוחי גם כאדם וגם כמנהל. וכשהפשוט מגיע ארוּז גם 'בחשיבה מחוץ לקופסא' זה הופך את זה במידה רבה, גם לחכם. הקשיבו לסיפור החמוד הזה ששלחה אלי בת דודתי, נורית רכס-גל: מנכ"ל של אחד ממלונות היוקרה בניו-יורק נסע לנסיעת עסקים לסאול, בדרום קוריאה. זו לא […]

בשמלה אדומה

הסיפור הבא מעברי הרחוק צף ועלה בי ושיתפתי בו חברים באחד מערבי שישי.  "תעלה זאת על הכתב," הם הפצירו בי, "יש מה להפיק מהסיפור."  כנער, לא צלחה דרכי עם בנות המין השני. הייתי כחוש אז ונמוך קומה וזה היקשה עלי מאד בהתמודדות בהשוואה לחסונים שבכיתה ובוודאי מול נאי-המראה שביניהם. וכדי לפצות, פיתחתי כנראה יכולות אחרות כמו […]

ללכת אחר הלב

עוֹמרי נושק בימים אלו את שנתו הארבעים. הוא שמע או קרא חלק מהסיפורים שאני מעלה ויום אחד הוא ניגש אלי ואמר: "את מירב סיפוריך אתה מספר מזווית ראיה של הורה, בוא תחווה את זווית הראיה של בחור צעיר על הוריו." בעודנו לוגמים יחד קפה בקפטריה של מקום עבודתו, הוא סיפר לי את סיפורו המעניין הבא: לפני […]

יום האשה

זה לא מכבר צוין יום האישה הבינלאומי. הזדמנות נהדרת להעלות מהאוב את החוויה האישית הבאה אותה העליתי על הכתב כמעט לפני חמש שנים ושלחתי אז לרשימת התפוצה שהייתה אז קטנה והבלוג טרם נולד. זהו סיפור אמיתי מחיי, שנוי אומנם במחלוקת, אבל יש בו הרבה חומר למחשבה וחשבתי שמן הראוי להנחילו אל הכלל. נשים יאהבוהו ביום […]

לדלג על דור

באחד מהימים אני נוהג ברכבי ומקשיב לשיחה ברדיו, בתכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט. ואחד מהמאזינים שולח אליה קושיה על רצונו להעביר את כספו לאחר מותו לנכדיו בגלל קשריו הלא טובים עם ילדיו. ובעודה מתלבטת בתשובתה ומאזינים שולחים לה תגובות, צפה ועלתה בי אנקדוטה מעניינת וחביבה מעברי, שמלמדת אולי גם על מחשבותיי בנושא. הסכיתו ושמעו: גדלנו, […]

הילד ומוכרת הגלידה

זו לא פעם ראשונה שאני מתעכב על סיפור שמלמד בפעם המי יודע כמה כי הדברים אינם בהכרח מה שאנחנו רואים. שמואליק בונה, ידידי הטוב, תרגם עבורי קטע קטן מספר שקרא: לפני כמה שנים באחד מימי הקיץ עצרתי ליד גלידריה כדי להתפנק בגביע גלידה. בתור לפנָי עמד ילד צעיר כבן 8. כשהגיע תורו הוא התאמץ להזדקף על […]

הנסיעה האחרונה במשמרת

בזמן שהכנתי את הזיקוק הזה לשידור ברדיו נודע לי על מותה של סוניה פרס, רעייתו של נשיא המדינה. נפלה לידי הזכות להכירה מעט ואהבתי עמוקות את דמותה הצנועה, אך הקורנת והמיוחדת. בעיני היא הייתה מאותם הנפילים שאינם מטילים צל אלא מפיצים אור על סביבתם. אז את הסיפור הזה – סיפור קטן על רגעים קטנים שהם בעצם גדולים – […]

על תקווה וזוגיות

יש לי בלב פינה מאד חמה לזוגות שמתבגרים באהבה. זוגות צעירים שמאוהבים (ולפעמים אולי במופגן מידי) פחות מרגשים אותי, כי תמיד צפה ועולה לי התהייה הצינית  'נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד.' במיוחד בימים אלה של אחוז גירושין כל כך גבוה. זו אולי הסבה שאני מתרגש פחות מחתונות והרבה יותר אני מתרגש ממבטים אוהבים וידיים שלובות […]

לרוץ את החיים

הרבה נכתב על הצלחות, על מה מניע מצליחנים, ועל חשיבות הדחף, המיקוד והרעב כדי לכבוש את המקום הראשון. והנה שלחה אלי בּתאל, בתי, ספור קטן מאתר אינטרנט אנגלי הנותן זווית ראייה מעט יותר מפוכחת ומְאזֶנת. הנה בתרגום חופשי מאנגלית: האגדה מספרת על בחור צעיר ואתלטי הרעב להצלחה, שניצחון לגביו הוא מרכז חייו והצלחתו נמדדה תמיד […]