יחסים

תיזמון

את עופרה לא היכרתי. יום אחד היא שולחת לי מייל: "שמעתי אחד מסיפוריך בפינתך ביום שישי בגלי צה"ל. חתמת בתובנה על מסורת ושמעון פרנס התעקש על התיזמון. ולמחרת היום משהו טופח על פני במקריות מטורפת ומציף ומעלה את נושא התיזמון. במוצאי שבת, יום לאחר ששמעתי את השיחה בינך ובין פרנס, אני ישובה עם שתיים מחברותיי […]

אני מאמינה בך…

איני איש חינוך או הוראה ולמרות זאת העליתי כאן סיפורים על השפעות וקשרים מיוחדים בין מחנכים ותלמידיהם. נחום אבניאל, שאיני מכיר, העביר אלי פוסט שהעלה סִימוֹן טֶטְרוֹ, אז עיתונאי ועורך במעריב. "העלית כמה סיפורים מחו"ל" כותב לי נחום, "הנה זווית ישראלית."  וכך כתב סִימון טֶטְרוֹ, בשפתו המיוחדת:   אתמול, באיחור של כמעט 20 שנה, סגרתי מעגל […]

רושם ראשוני

סינטייה אוֹזִיק, עיתונאית אמריקאית, טוענת ש"שני דברים לא ניתן להשיב לאחור – זמן ו… רושם ראשוני." פראנץ קפקא הזהיר מאידך – "הרושם הראשוני הוא תמיד לא מהימן." אז איך מתייחסים לרושם הראשוני? הסיפור הבא הלקוח מסדרת ספרונים אמריקאית 'כחוט השערה', שהוצְאה לאור ע"י בחור ישראלי בשם איתן בטאט ורעייתו סטייסי. הנה תקציר בתרגום שלי מאנגלית: […]

הדמות מתחת לפנס…

אביקם, ידיד טוב, תרם במרוצת השנים מספר חוויות שהעליתי כאן. בעברו היה אביקם נווט קרב בטייסת האחת (כך מכוּנה טייסת 201), ובמלחמת יום הכיפורים עבר את החוויה הקשה של שמונה חודשי ישיבה בשבי  הסורי. ביום הזיכרון האחרון הוא השתתף כהרגלו בטקס הזיכרון לחללי חיל-האוויר, הנערך מדי שנה בגל-עד חיל האוויר בהר הטייסים, בהרי ירושלים.  השנה, […]

קשרים מהחלון

כשילדי היו קטנים והיינו נוסעים לתוּר את הארץ הייתי נוהג ,כמעשה קונדס, בחולפנו על פני מישהו, להוציא את ידי מהרכב ולנופף בהתלהבות כאילו והוא מכר. "תראו הוא יחזיר לנו נפנוף." הייתי אומר לילדים. מרבית האנשים יחזירו לך נפנוף. כנראה מתוך מבוכה שלא תחשוב שהם לא זיהו אותך. מתברר שאיני המשוגע היחיד. הנה בתרגום שלי מאנגלית […]

להחמיא

לפני כשבועיים אני מקבל דואר אלקטרוני ממישהי שאיני מכיר בשם אורית לוי. "יש לי משהו מעניין לספר לך…" היא כותבת ומשאירה מספר טלפון. כמה ימים לאחר מכן אני יוצר אתה קשר טלפוני, וכך היא מספרת:   נולדתי וגדלתי בראשון-לציון ובשנות התיכון למדתי בגימנסיה הריאלית ששם. בגימנסיה זכיתי למחנכת נדירה בשם חנה שוהם. אני מדברת על […]

וכי מאוחר מידי לבקש סליחה?

זמן רב אני מחפש סיפור כדי להציף דרכו את ערך 'בקשת הסליחה'. איני מתכוון לצד הסולח ומוחל (שגם זו גדוּלה), אלא לצד המבקש סליחה ומתנצל. בתחילת פברואר נתקלתי בכתבה בעיתון הארץ בה ציטטו את ג'יין ברודי מהניו-יורק טיימס: "רבים המגלים שמישהו נפגע מדבריהם או מעשיהם", הוא כותב, "ממהרים להתנער מאחריות או לערער על הלגיטימיות של […]

חושים של אימא

יש לי חיבה גדולה לסיפורים שנונים. אלברט איינשטין צוטט כמי שאמר ש'יצירתיות היא פסק זמן של שעשוע שלוקחת האינטלינגציה.' אצרף לפסק הזמן הזה גם את השנינות. הסיפור הבא, שליקטתי מאתר אינטרנט זר, הוא דוגמא טובה. הנה תקציר הדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית: כשאמו של מייק הגיעה לבקר אותו, אז מייק ושותפתו לדירה ג'ניפר, החליטו לפנק […]

שלושה מכתבים מטדי

אתר אינטרנט אמריקאי שנקרא 'אמת או דמיון' בודק דברים המתפרסמים ברשת, ומנסה לקבוע באם הם אמת או דמיון. הסיפור הבא, 'שלושה מכתבים מטדי', הועלה באתר. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית: היום שוב הגיע מכתב מטדי. החלטתי לשמור אותו יחד עם כל המסמכים החשובים של חיי. "רציתי שתהיי הראשונה שתדעי," הוא כתב לי. חייכתי ולבי […]

לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב. את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. […]

להציב מראה

הזיקוק האחרון התייחס לנותני עצות, לאנשים המרבים למתוח ביקורת ופחות עוסקים במתן פתרונות. והנה הפעם סיפור קטן שעולָה ממנו החשיבות של 'לדעת לקבל ביקורת'. זו אינה משימה קלה לרובנו, וגם אני נמנה על רובנו, כי הרי תמיד קל ונוח יותר 'להתחפר' בעמדתנו, להתגונן, לא להיחשף בַּחולשות ולא להתבונן במראה. את החוויה הקטנה הבאה שלח אלי […]

'מורידי פריטים מהרשימה'

כולנו ידענים גדולים בלבקר ולשפוט. כל ה'פרלמנטים' של ימי שישי בבתי הקפה בכל רחבי הארץ, כל שיחות הסלון בערבי שבת… כולם דחוסים לעייפה בביקורת ובעצות, אבל… מְתֵי מעט יודעים גם לעשות, לבצע ממש. בהקשר הזה שלחה אלי נורית גל-רכס את הסיפורון הקטן הבא. היא לא ידעה מהו המקור:   בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט […]

השפעה של מחנך

אנחנו בטיול ברכב  עם שני זוגות חברים, הדרך מתארכת וכדי להנעים את הזמן אני זורק הצעה לחלל האוויר שכל אחד יספר על אירוע מעברו שהשאיר בו חותם, שעיצב את מי שהוא היום. שתיקה משתררת ברכב, מעכלים אולי את ההצעה המוזרה ואז חברי הטוב, ויקטור אייל, משתף אותנו  בסיפורו הבא. ככל שהוא מתקדם בסיפור הוא מתקשה להסתיר […]

כל אדם – עולם ומלואו

אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת,  רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה.  ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:   במשך 35 […]

להשיג את החוכמה

הנחתי שרבים מכם בחופשות במהלך אוגוסט, אז לקחתי גם אני פסק זמן קצר מלתור אחר סיפורים במהלך החודש החם בשנה. והנה אני שב כששנת הלימודים מתחילה ורבים חוזרים לספסל הלימודים 'לרדוף' שוב אחר החוכמה. וחשבתי… שהסיפור הקצרצר הבא מבית מדרשו של פאולו קואליו, הסופר הברזילאי ידוע השם, ישמש מעט כחומר מחשבה מתאים. הסיפור לקוח מספרו […]

הלוחש לסוסים

אורי פלג הוא מאלף סוסים ותיק והבעלים של 'חַוָּת רמות' שברמת הגולן. יום אחד הוא מתקשר אלי: 'יש לי סיפור עבורך.' הוא מדבר ואתה שומע מכל מילה ומשפט שלו את האהבה והחיבור הגדול שיש לו לחיות. הנה הסיפור: יש סיפור המסופר כאגדה ואולי יש אמת בה, על בדואי, בעליו של סוס אציל, שהיה מאד קשור לסוסו. […]

איך לנהל שיחה

סֶלֶסְטֶה הֵדְלי היא מראיינת רדיו מוערכת בג'ורג'יה שבארה"ב. בהרצאה קצרה ומרתקת ב TED היא חולקת מניסיונה 'איך ליצור שיחה טובה יותר' ואני, כמוטרד כרוני מחוסר הקשבה של אנשים, חשבתי שכדאי לצפות ובעקר להטמיע. אתחיל בסיפור קצרצר שכבר הבאתי כאן בעבר מתוך אתר אינטרנט ספרדי, כמתאבן: באחד הערבים, בשעה מאוחרת, מתקשר ידיד טוב שלא שמעתיו לאחרונה. שמחתי […]

החזיר והתרנגולת

משום מה איני מתחבר במיוחד למשלים על חיות. פתיחוֹת של סיפורים בסגנון 'השועל שפגש את שכנתו החסידה' אינם מדברים אלי ואני די נאטם להמשכן. כמנהל אני זוכר שנחשפתי פעם לַהסבר המוכר על ההבדל בין 'מעורבות' ו'מחויבות' שמשולים היו לארוחת בקר של ביצה וקותלי חזיר. התרנגולת, הסבירו, הייתה מעורבת ואילו החזיר הוא זה שהיה מחויב כי […]

כשהארי פגש את אדי

מיכל אוסטין, ידידה מארה"ב, שלחה אלי קטע וידאו מאחת מועידות איפא"ק – ארגון השדולה הישראלי בארה"ב. זו פיסת היסטוריה מדהימה שלא ידעתיה ואין עיתוי מתאים להפיצה ברבים מאשר בקירבה ליום העצמאות. הנה תמצית הדברים בתרגום חופשי מאנגלית: 'איך היסטוריה מתרחשת?' – פותח רוברט כהן, יו"ר איפא"ק, ושואל – 'האם באקראי, במזל, דרך אומץ לב או […]

גבורים שקטים

לפני כמה ימים, בעקבות סיפור שהעליתי לשידור ברדיו ואולי בגלל הקרבה ליום השואה יצר אתי קשר אדם בשם יוסף מץ מקריית מוצקין. יוסף בשנות השמונים המאוחרות שלו, יליד הולנד, ועדיין לאחר ששים שנה בארץ אפשר להבחין בשרידי מבטאו ההולנדי. וכך הוא מספר: רעייתי ואני נמצאים בחבורה של יוצאי הולנד, היוצאים מידי פעם לבלות ולטייל יחדיו. […]

זמן איכות

בגלל חג הפסח שבשער אני מקדים ביום את שיגורו של הזיקוק. את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משמונה שנים. איש עסקים חיפאי שהחליט להעתיק עסקיו לסין ומאז הוא גר שם, בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף מלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, כי עופר הוא איש של אנשים. בחוויות […]

טרייסי וורשאל

לפני כמה ימים אני סועד עם חבר במסעדה תל אביבית. בשולחן לידינו ישובה קבוצה של חברים, גברים בלבד, שכנראה סיימו כבר את הארוחה והם מבקשים מהמלצר חשבון אחד לשולחנם. כשהוגש החשבון כולם שלפו כרטיסי אשראי ורק אחד מהם, שישב קרוב אלי, הבחנתי שהוא מפשפש בכיסיו באי נוחות כמי אינו מוצא את ארנקו. שמעתי אותו אומר […]

קוביה של שוקולד

יקי פריד שלח אלי סרטון דוקומנטרי קצר מתוך סדרה שנקראת “Human” . הסדרה היא יוזמה של צלם ידוע בשם יאן ארטוּס-בֵּרטרָאנד ומהווה אוסף של סיפורים וצילומים מהעולם המאפשרים הצצה אל משמעות המונח 'להיות אנושי'.  הסרטון עצמו הוא מונולוג קצר ונוגע ללב של סופרת ומשוררת צרפתייה, ניצולת שואה בת 83 . היא מישירה מבט אל המצלמה […]

מעיל של דולרים

רבקה בלאק שלחה אלי סרטון וידאו מעניין. זהו סרטון קצר שיצר בחור אמריקאי צעיר בשם קובי פֶּרְסין, שחקן במקצועו, היוצא לרחובות עם מצלמה נסתרת, אך לשם שינוי לא עם מעשי קונדס ומבוכת האחר אלא עם מעשים שתובנות בחובם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: בסרטון הספציפי הזה הוא יוצא לרחובות ניו-יורק עם 'חליפת כסף לניסוי חברתי', […]

התלמיד שמצא את קולו

אני בארץ רחוקה, חולפים בינות כפרים נידחים. בבית-ספר מקומי ילדים משחקים בכדור בהפסקה. למרות חסרונה של שפה משותפת בעיטה אקראית של אחד מאתנו בכדור יוצרת חיש קל משחק כדורגל ביננו והילדים. כל בית-הספר נוהר לצפות במחזה הבלתי שגרתי. לאחר התבוסה שספגנו שמענו מעט על מלאכת הקודש שהמורים עושים בכפרים הללו. בערב במלון פיטפטנו על חינוך […]

האיש ששנא את חג המולד

בחורה בשם רונית שלחה אלי את הסיפור המיוחד הבא. זהו סיפור אמיתי שפורסם בדצמבר 1982 בעיתון 'יום האישה' בארה"ב וזכה במקום הראשון בתחרות 'הסיפור המרגש על מסורת החגים'. הנה בתרגום שלי מאנגלית, כפי שסיפרה ננסי גאווין:   זו הייתה רק מעטפה קטנה ולבנה שהייתה תקועה בין הענפים של עץ חג המולד שלנו. ללא שם, ללא […]

עדיין בענייני חנוכה…

צביה לושה שלחה אלי מניו-יורק קטע וידאו קצר שקבלה מבתה. בקטע הווידאו מספר רב בדרשתו, ואיני יודע את זהותו והיכן זה צולם, את הסיפור הבא. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית ובשינויים קלים: אברהמ'ל גרינבאום איבד בשואה את כל משפחתו. הוא היגר לארה"ב ובמרירותו ניסה להתרחק ככל האפשר ממקומות שבהם הייתה השפעה יהודית. כך הוא הגיע […]

"מקריות היא שם הפסבדונים של אלוהים"

באחד מימי שישי בעוד אני מסיים לשדר את פינתי בגלי צה"ל אצל שמעון פרנס, הוא מבקש שאשאר: "אתה מעלה מידי פעם," כך הוא אומר לי "סיפורים שיד הגורל בוחשת בהם, ואני רוצה שתשמע ממקור ראשון את הסיפור ההזוי הבא." והוא מעלה על הקו את יהודה הכט, מורה דרך ומדריך טיולים ותיק בארצנו, שמספר את הסיפור […]

חשבון עם אלוהים

את אוֹרי פגשתי ממש לאחרונה באירוע חברתי. שוחחנו מעט, הוא שמע על זיקתי לסיפורים קטנים מהחיים וכמה ימים לאחר מכן שלח אלי את סיפורו האישי הבא:   הורי ניצולי שואה וכדרכם של רבים מניצולי השואה גם הם מיעטו לדבר על עברם, אם בכלל. למען האמת גם אני, כשגדלתי, לא השכלתי לדובב ולהתעניין. כשמלאו לי חמש […]

סיום מערכות יחסים

לפני הרבה מאד שנים החלטתי לעזוב מקום עבודה בגלל חילוקי דעות עם המנכ"ל. זה היה מנכ"ל חדש שהחליף את הקודם, ומהר מאד הבנתי שדרכו אינה דרכי, שערכיו אינם ערכיי והחלטתי להמשיך דרכי במקום אחר. הודעתי לו על רצוני לפרוש והבהרתי בישירוּת, אולי תמימה, שסיבותיי נובעות מדרכו השונה מדרכי. יכול להיות שהיום הייתי נוהג בפחות ישירוּת. […]

כוחה של שיחת טלפון חיובית הביתה

את הסיפור המיוחד הבא שלח אלי רונן לין. 'קבלתי את זה ממישהו' הוא אומר 'וחשוב שזה יגיע לאנשים העוסקים בהוראה בפתיחת שנת הלימודים. למען האמת זה גם יכול לתרום לרבים אחרים.' הכתבה פורסמה באתר אמריקאי שנקרא Edutopia אני מניח במשמעות של 'אוטופיה בחינוך' וחזונו הוא בהטלת אלומות אור על מה שעובד בחינוך מתוך ניסיונם של […]

שתי מחויבויות

אמי נפטרה כשהייתי בחור צעיר, בטרם מלאו לה חמישים, כשאני הייתי במשמרת להשגיח עליה בבית החולים. כשמסרו לי את חפציה האישיים לאחר פטירתה הייתה שם טבעת הנישואין שלה. הסתכלתי על הטבעת, שמידותיה קטנות, תוהה מה לעשות ואז ענדתי אותה והחלטתי שבבוא היום גם אנשא אִתה. מידתה של הטבעת הייתה קטנה על אצבע האמה השלי אז […]

הסיסמא במחשב

את הסיפור הבא, אותו מספר בחור בשם מאוריסיו אֵסְטְרֵלָה, קראתי באתר אינטרנט זר ואהבתי את הרעיון המיוחד והחינני שהוא נושא אתו. הנה תקציר מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   "היה לי דווקא בוקר סביר אחרי שבועות לא פשוטים שהיו לי עד שהתיישבתי מול מסך המחשב שלי במשרד. 'הסיסמא שלך פגה' ריצדה הודעה מוּכרת על המסך. […]

הצלקת

גילה, שאיני מכיר, ולאחר מכן רונן לין שאני מכיר שלחו אלי סיפור. 'זה מסתובב ברשת' הם כתבו לי, 'איננו יודעים באם הסיפור נכון.' הנה תמצית מהדברים בשינויים קלים: "חברה טובה של אמי" כך מתחיל הסיפור, "כמו חברות טובות של הרבה אימהות שבנותיהן טרם נישאו, הפצירה בי שאסכים להיפגש עם בחור. לדבריה הוא בחור נהדר, חברותי […]

ישר לבב

במושבה יבנאל שבצפון מתגורר חבר טוב שלי – יהונתן אברמזון. הוא חקלאי במקור שעם השנים גם החזיק כמה צימרים להשכרה והיום הוא מנהל סיורי ג'יפים בצפון. נקלענו לשיחה על יושר, ערך שאולי במחסור בימינו אלה ובכלל, והוא מנדב לי את שני הסיפורים הקצרים הבאים:   "יום אחד" כך הוא מתחיל "מזמין אצלי הסופר דויד גרוסמן […]

מעיל ירוק

שרונה וגילי חריש הם מסוג האנשים שאני קורא להם 'אנשים טובים'. שניהם עורכי דין מצליחים, אנשי משפחה טובים… שיום אחד החליטו שהם רוצים לתרום משהו לכך שהעולם יהיה טוב יותר. וכך, לפני כמעט שלושים שנה, הם הקימו את עמותת 'לָשובע' –  ארגון סיוע הומניטרי שלא למטרות רווח המפעיל שירותי סיוע לשכבות אוכלוסייה מוחלשות, מעונות לדרי-רחוב […]

אלף אביבים

'אלף אביבים' אינו רוטב לסלט ביפן. 'אלף אביבים' הוא פירוש שמה של מדריכת טיולים מקומית – צִ'י-הַרוּ – חייכנית ונעימת סבר. היא קבלה את שמה כי יצאה לאוויר העולם ביומו הראשון של האביב היפני. צִ'י-הַרוּ הייתה מדריכת הטיול שלנו כשבקרנו ביפן. באחד הימים, כשפסעה לצדי ברחוב, סיפרתי לה על זיקתי לסיפורים קטנים מהחיים והפצרתי בה […]

שיעור מחנות הנעליים

את הסיפור הקטן והמחכים הזה שלפתי מהירחון האמריקאי  Reader’s Digest . הנה תמצית מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   בשנות הששים הורי העתיקו מגוריהם לדאלאס, נותקתי מכל חברי הילדות וצללתי לתקופה של בדידות וחוסר בטחון של בני-עשרה. אבי עָיָיף ממני ושלח אותי לעבוד בסופרמרקט, לסחוב שקיות של לקוחות לרכביהם. שנאתי את זה. מחשבותיי ריחפו לחנות […]

החופש לבחור

בשבוע הזה של הבחירות בארצנו הקטנה זו הזדמנות להעלות את המושג 'החופש לבחור' מזווית מעט אחרת. את הסיפור הבא דליתי מספרו של לני רביץ, מרצה ידוע בתחום ההומור. הוא מספר את זה כאגדה על נסיך ונסיכה, ואני… המרתי אותו לסיפור מהחיים של היום: בחור צעיר, נאה ומצליח נישא לאהובת לבו – כך תמיד זה מתחיל. […]

פקיד הקבלה נותן השירות

באתר אינטרנט אמריקאי נתקלתי בסיפור הבא הנוגע שוב בתהפוכות גורל ובמפגשים אקראיים. אותם מפגשים שתמיד מציתים בנו את המחשבה: 'למה זה קורה רק לאחרים ולא לי'. התרגום חופשי שלי מאנגלית: אני לוקח אתכם כמאה ועשרים שנה אחורנית. אנחנו בערב קר בפילדלפיה, סופה משתוללת בחוץ וזוג מבוגר, גבר ואשה, נכנסים ללובי של מלון מקומי קטן בשעת […]

חמור בר-מזל ואיש טוב

את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משבע שנים. איש עסקים חיפאי מתחום הביגוד שהחליט להעתיק עסקיו לסין והיפנו אותו אלי מהקונסוליה, כמישהו שאז ישב כבר שם וניהל חברה ישראלית בסין. מאז עופר שם. הוא גר במרכז סין בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף במלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, […]

אהובת הטייס וטבעת החמות

ויקי אייל עלה בסוף שנות הארבעים עם הוריו מצ'כוסלובקיה לרעננה שבשרון. בן יחיד, שעבור הוריו ובמיוחד עבור אמו, מרים הרשקוביץ, הוא כל העולם כולו. למרות קשיים בלימודיו בבית הספר היסודי, הפך העולה החדש לטייס חיל האוויר הראשון של רעננה. מעט לפני גיוסו לצבא הוא פגש את רונית, מלאת חיים וחיננית ואהבתם מהר פרחה לה וחיש […]

חיבוק אקראי

הנה שיירים אנושיים קטנטנים מהאזעקות בגוש דן. המלחמה האחרונה הטביעה חותם קשה באורית, והיא כבר למודת מלחמות, אינה ילדונת כלל ועיקר. היא מקנאה באלה שעוברים אזעקות בשלוות רוח, אצלה צעקת הסירנה מחרידה כל מיתר וכל שריר בגופה. "זה היה ממש בימים הראשונים של המלחמה" אורית מספרת. "אני בדרכי מהמשרד, משתרכת בפקקים של כביש ארבע וממש […]

ד"ר שושני

מידי פעם מגיעים אלי סיפורים שיד הגורל הבלתי מוסברת חתומה עליהם. אני מתייק אותם בקטגוריה של "קסם המקריות". ד"ר  אהוד שושני הוא רופא מומחה באונקולוגית ילדים, ולפני למעלה מעשרים שנה הוא שהה שנתיים בהתמחות באדמונטון שבקנדה. והוא מספר:   ג'ודי נוימן הייתה נערה כבת חמש עשרה כשאושפזה עם לוקמיה חמורה במרכז לאונקולוגיה לילדים שבאדמונטון, המשרתת כמיליון […]

כשדלת נסגרת…

הסיפור הבא סופר ע"י הסופר האנגלי ברנארד הייר ופורסם באתר של ה BBC האנגלי לפני כמה שנים: אני לוקח אתכם שלושים שנה לאחור. השנה היא 1982 , אני אז סטודנט שגר בשכירות בבקתה עלובה בלונדון, מפגר בתשלום שכר-הדירה. כשהטלפון צלצל בדירתי לא עניתי מחשש שזו שיחה שבאה לפנותני. 'אולי זו אמי' חשבתי ומכיוון שלא הייתה […]

סיפורה של 'שלושת אלפים'

בחופשה קצרה בדרום צרפת, במלון כפרי קטן חַלקנו שולחן משותף לארוחת בקר עם הלן וג'ימי, זוג סינים שמתגורר היום בפריז. הלן עונדת טבעת נישואין קטנה על שרשרת שעל צווארה. היא מבחינה בעיני הנעוצות בטבעת ובמיקומה הלא מקובל, היא מחייכת אז לג'ימי, מקבלת כאילו את אישורו ואומרת: 'תשמעו סיפור': "נולדתי וגדלתי בסין. הלן הוא שמי המערבי, […]

חבלים

תמר ושוקי סלע שלחו אלי סרטון קצר מיו-טיוב, סרטון מצויר בשפה הספרדית. שמו של הסרטון "חבלים" (Cuerdas ). אנסה להעביר את רוח הדברים שבסרטון,  בעזרתם של תמר ושוקי, מאחר ואיני דובר ספרדית: אנחנו בבית ספר יסודי וילדה קטנה בשם מריה מאזינה באקראי לשיחה בין מנהלת בית הספר ואחת האימהות שהביאה זה עתה את בנה הקטן […]

שני גיבורים והקשר בינהם

הגיבור הראשון – משה לוי, היום בן 68 , עלה עם הוריו מאלג'יר עם קוֹם המדינה. בגיל צעיר התייתם מאביו וגדל בעוני במעברה בשרון, מנתב חייו בין פשע ואלימות. הצבא שינה את מסלול חייו. לוי היה ללוחם שחבריו תיארו כמורעל. הוא התחתן, גידל שני ילדים ועבד בתעשייה האווירית. באוקטובר 1973 שוב הכול התהפך עבורו. לוי, שנפצע […]

ללכת רכיל

ללכת רכיל, 'ללכלך קצת' כמו שאומרים במחוזותינו, זה משהו שכולנו נגועים בו. הֵרשל'ה הוא בחור חרדי צעיר, בן שלושים וקצת העוסק בגרפיקה עדינה. תוך כדי עיסוקו הוא מאזין קבוע לרדיו וכך הגיע לפינתי הקטנה בגלי צה"ל. יום אחד הוא מתקשר אלי ומשתף אותי בסיפור הבא, שמסתובב בחוגיו (כך הוא אומר):   שלוש בחורות צעירות, תלמידות […]

(כף)-יד הגורל

רויטל רביב היא זמרת אופרה צעירה, סופרן. מבקרי המוסיקה מפליגים בשבחיה. "צריך להיות באולם כדי להאמין איך היא יכולה לעורר בשירתה סערת רגשות… " כתבה עליה הביקורת. היא בוגרת האקדמיה למוסיקה בירושלים והקולג' המלכותי למוסיקה בלונדון. את כל זה תמצאו באינטרנט. את סיפור האהבה המלבב שלה לא תמצאו באינטרנט. אז למי מאתנו שעדיין מאמינים באהבה […]

הצלחה – האמנם?

יום אחד אני מקבל מייל מיובל עילם, מנהל מרכז חינוכי בהרצליה, שאיני מכירו. ציפור קטנה לחשה לי שהוא בחור ערכי ומיוחד הידוע כמכין תיכוניסטים לצבא, ליחידות קרביות. הוא כותב לי שאת הפעילות השבועית עם חניכיו הוא מסיים בשיחה על פרשת השבוע ומשלב בכך סיפור עם חוכמת חיים. אלמוג, חניכתו, החלה להוסיף סיפורים משלה. הנה אחד […]

מלכת הכיתה

לרבים מאתנו, כהורים 'עתירי ניסיון', נקיטת עמדה בחיי ילדינו הבוגרים נראית כל-כך טבעית ונכונה. הקשיבו לסיפור האמיתי הבא שאולי ישמש כצלצול מעורר: בתיכון נִיבה הייתה מלכת הכיתה. ספורטאית, תמירה, חטובה, שערה משי, ועיניה השקדיות משדרות טוב-לב ופיקחות. הבנים נכרכו אחריה, איך לא. כשהתגייסה לצבא היא הצטרפה ליחידה קרבית ושם פגשה את קובי. קובי שירת ביחידה […]

בְּרֶאד כהן – המחנך שעושה הבדל

בְּרֵאד כהן הוא ילד שסובל מתסמונת טוֹרֶט. זו הפרעה נוירו- פסיכיאטרית אשר באה לידי ביטוי בעוויתות (טיקים) ובהשמעת קולות לא ברורים, הכול בלתי רצוני.  במקרים קיצוניים של המחלה נפלטות קללות ללא שליטה. רק לפני כמה עשרות שנים החברה לא ידעה כיצד 'לאכול' אנשים כאלה. נחמה זגר, ידידה טובה, שלחה אלי קטע מתוך סרט, סיפור אמיתי […]

מכתב מהאשה שאיננה

בחור בשם זוהר בנגד שלח אלי סרטון שפורסם בארה"ב ערב חג המולד האחרון. לאלו מאתנו שנמצאים בעיצומו של פרק ב' ואולי ג', כדאי להקשיב לסיפור מעורר ההשראה הזה. הנה תקציר מהסרטון בתרגום חופשי שלי מאנגלית: סטאר 102.5 היא תחנת רדיו מקומית במדינת Iowa  בארה"ב. בכל ערב חג המולד נוהגים בתחנה להגשים משאלות של מאזינים. בערב […]

העברת הדגל

מיכל אוסטין, ידידה טובה מארה"ב, שלחה אלי סרטון וידיאו מתוק להפליא. ובסרטון, זוג צעיר נישא בכנסיה, ברקע שושבינות בשמלות ורודות וילדות לבושות לבן וזרי פרחים בידיהן… ואז האב קם ממושבו בנוכחות האורחים, בתו לשמאלו וחתנו לימינו, והוא פונה לחתן הצעיר, פיליפ שמו, ומספר לו סיפור קצר. ואני… איש של סיפורים… איך לא אתחבר לכך? הנה […]

חינוך מול הוראה – פרויקט מהדקי הניר

אבי כהן, המפיק הראשי של חדשות ערוץ אחד בטלוויזיה, חשף אותי לסרט דוקומנטרי מעורר מחשבה, שלא היכרתי. הנה תמציתו של הסרט עטור הפרסים:  וויטוול (Whitwell ) היא עיירה קטנטונת במדינת טנסי שבדרום ארה"ב. יש בה שני רמזורים, שתי מסעדות ופחות מאלפיים תושבים, רובם לבנים נוצרים ואין שם ולו יהודי אחד. בשנת 1998 החליטה מנהלת חטיבת […]

הפריץ

את המילה פָּרִיץ כולנו מכירים. למען הסדר הטוב הנה ההגדרה ממילון אבן-שושן : 'כינוי בפי יהודֵי הגולה בדורות שעברו לבעל אחוזה ואציל פולני שהיהודים היו מעלים לו מס וסרים לפקודתו…'.  יפה ואלי שכנים טובים שלי מזה שנים. שניהם ילידי הארץ, בנים לניצולי שואה מפולין, נשואים כבר למעלה מארבעים שנה. יפה תמירה, בלונדינית, עיניה תכולות – […]

סגן בּ'

בחיים גורי – המשורר, הסופר והעיתונאי  – תמיד מעניין לגעת שוב. בימים אלה הוא חוגג יום הולדת תשעים, הנה עוד סיפור מרתק שנכרך בשמו: בתחילת שנות השבעים היה סגן ב' טייס פנטום צעיר בטייסת העטלף. בסדרת חינוך שבקורס מדריכי טיסה, הוא פגש את חיים גורי. חיים גורי הגיע לשיחה היישר מחדר העריכה של הסרט "המכה […]

איילת

השבוע התדפקו על דלתי, כפי שהקישו בוודאי על דלתותיכם, מתרימים של האגודה למלחמה בסרטן במסגרת המבצע "הקש בדלת". ואז נזכרתי בסיפור ששלחה אלי פנינה נדר, כפי ששמעה מפי חברתה לעבודה. לדבריה הסיפור אמיתי לחלוטין, השמות כמובן בדויים. איילת היא בת יחידה להוריה. ההורים הרעיפו עליה הרבה חום ואהבה ודאגו לכל מחסורה משך כל השנים. כשבגרה […]

להעלות עולָה

לקראת תום הקיץ הנה עוד זיקוק קטן מתקופת החופשות.  עשיתי גם אני אז פסק זמן קצר ויצאתי לביקור בוייטנאם, שהייתה כבר זמן רב על מפת היעדים שרציתי לתור. גם בערים הגדולות וגם באזורים הכפריים שמנו לב לתופעה שאנשים מבעירים ניירות או קופסאות נייר בתוך גיגיות פח קטנות בפתח בתי העסק או הבתים. הנחנו שהם מבעירים […]

שיעור מהשכן

אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו שבארה״ב, העבירה אלי את הסיפור הנוגע ללב הבא. היא לא ידעה את המקור. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית, מסופר בגוף ראשון: אמי התקשרה אלי בוקר אחד וקולה מעט עצוב: ״מר בלסר נפטר אמש בלילה. ההלוויה ביום רביעי.״ הקשבתי לה ותמונות מימי ילדותי צפו ועלו בי. כנראה ששתיקתי התארכה. ״אתה עדיין […]

התשוקה למשאית

יוסי ריבלין הוא יועץ תקשורת במקצועו ובין השאר גם עורכו של העיתון הדו-חודשי של חברת "סע-שא" – ארגון תחבורה שכולל כאלף ומאתיים משאיות ואוטובוסים. בעיתון האחרון הוא פרסם את הסיפור האמיתי הבא (השמות בדויים): "אמי תמיד לחצה עלי ללכת וללמוד." מספרת מאיה. "כנראה כמו כל האמהות. אני זוכרת את המשפט הקבוע שלה – 'אם תלכי […]

אדוארדו – מגן החלשים

"דברים שאף פעם לא יקרו בטוקיו" הוא ספר של סופר ספרדי, אלברטו בּלַנדינה. זהו קובץ של סיפורים מטורפים מפיו של סלבדור, מטאטא רצפות בנמל תעופה. הקשיבו לתקציר מסיפורו הנוגע ללב, מעט מטורף, על אדוארדו מגן החלשים בדרכו שלו: הוא ואימא שלו עברו לגור לידינו, קראו לו אדוארדו. הוא תמיד היה בודד, ללא חברים, ולא נראה […]

פאמאגוסטה

  חזרתי משבוע סדנת כתיבה בקפריסין. בצהרי אחד הימים אני משוטט בכפר קטן, בחלק הטורקי, נכנס לבית קפה ומבקש משהו לנגוס בו. המנהל, מֵאמֵאד, מקבל אותי במאור פנים,  אין אורחים רבים בשעת הצהריים החמה הזו.  הוא מתיישב לידי, גולשים לשיחת היכרות, וכמו תמיד אני מחכה להזדמנות כדי לבקש שיפנק אותי בסיפור מקומי קטן מחייו. "קח […]

שיעור משוֹמר החניון

את בועז לא פגשתי מימי וגם לא הכרתי. חשבתי שלא הכרתי. הוא יצר אתי קשר במייל, שאל איך ניתן להעביר אלי סיפור, ושוחחנו בטלפון. בועז הוא בעלים של חברת אבטחה שעסקיה בחו"ל, בתחום של מערכות בקרה בכניסה לאתרים. הוא מחלק את זמנו בין ישראל ומדינות שונות באירופה. הנה מה שהוא סיפר לי בכישרון ובחן רב: […]

ניקוי יבש

באחת השבתות האחרונות מתקשר אלי אבי, ידיד שהכרתי לאחרונה, כולו שופע חיוכים, ושואל אם אני נוהג לקחת את חליפותי מהמכבסה, לאחר הניקוי היבש, בעצמי. טרם  הספקתי לענות והוא כבר יורה אלי את הסיפור הבא:  איילת ומוטי, חברים טובים שלנו, היו נשואים שנים רבות ואז… נוצר בקע, שהלך והתרחב והם החליטו לפרק את החבילה ולהתגרש. הסבירו […]

המורה שאני זוכר

אני בסיור קצר בכמה חברות סטארט-אפ. אחת מהן עוסקת בלימוד מקוון. "והיכן מקומו של המורה שאני מכיר?" אני שואל ונזכר בַּמורים שהשאירו בי חותם. ואז, צף ועולה בי סיפור של מאיר שלו, שהעבירה אלי אלונה מוסקוביץ כבר לפני שנים. הנה הסיפור, מקוצר מעט, בתקווה שלא פגעתי באיכויות המקור: הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי […]

רוני אדרי

רבים מכם בוודאי נחשפו לא אחת להרצאות של טד (TED ) . רק אזכיר שטד הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1984 ע"י כריס אנדרסון וייעודו – הפצת  רעיונות בעלי ערך. בהדרגה הפך הארגון לבמה מרתקת להרצאות קצרות בנושאים מגוונים ומעניינים, והן מופצות אחר כך בחינם באינטרנט. לא פשוט להתקבל כדי להרצות שם. יניב […]

כמה זמן תמתין לאהובה?

בביקור שערכתי בקובה ליווה אותי מדריך מקומי צעיר  – פֶּדרו קלדרון שמו. נשמע שֵם יהודי? אבל הוא לא. כשהתקרבנו מעט סיפרתי לו על חיבתי לסיפורים קטנים מהחיים שניתן ללמוד מהם ודחקתי בו לנסות ולדלות מזיכרונו איזה סיפור קטן מחייו או מחיי הוריו. למחרת בבקר הוא חייך אלי כממתיק סוד וסיפר לי כי הוא שוחח על […]

נחש הכסף

אני מבקר במוזיאון זוחלים בארץ רחוקה. נחש ענק בצבע כסף שרוע ללא תנועה בכלוב זכוכית ומעלה בי סיפור של מנחם תלמי -"נחש הכסף" – ששלחה אלי נורית רכס-גל, בת דודתי.  מנחם תלמי הוא עיתונאי וסופר שיחסוֹ מיוחד לישראל של פעם. קטונתי מלעבד את תלמי, אבל הנה תקציר מסיפורו, בתקווה שאיני חוטא מהותית למקור: זה לצד […]

זמן איכות עם אמי

את הסיפור הבא שלחתי לפני הרבה שנים לאנשים אתם עבדתי ונזכרתי בו שוב בהקשר לסיפור אנושי מיוחד ששמעתי, שאגע בו בסוף דברי. אז לכל אלה מאיתנו שעסוקים כל הזמן, ולא מוצאים זמן לקרובים אליהם, הקשיבו לספור הזה מתוך הספר "ההרגל השמיני" של סטיבן קובי: תמיד הייתה לי חברות מיוחדת עם אמי. ביחד חווינו הרבה אירועים […]

ביקשתי את כתובתה

באחד מערבי שישי אני מתארח אצל ידידים ולשולחן מסובים גם עומר, בנם הבכור, וחברתו מזה שנה, נעמה. "היכן הכרתם?" אני מתעניין בתמימות. עומר ואביו מחליפים מבטים משועשעים וידידי מוזג אז עוד יין ומשחרר חרצובות לשונו: את נורית פגשתי עוד טרם מלאו לה 18. הייתי אז בן 21 , אחרי הצבא, ועצרתי לבקר בת"א אצל דודתי […]

מחזרים של פעם

פליציה שְטֶנְדיג הייתה עיתונאית ופעילה בהסתדרות הנשים הציונית בקרקוב שבפולין לפני מלחמת העולם השנייה. היא התנסתה בחיי ההשפלה בגטו פלאשוב ובמאי 1945, ימים ספורים אחרי השחרור של ברגן-בלזן, היא נפטרה שם ממחלת הטיפוס. נכדותיה, ורדה ונעמה, העבירו אלי את קובץ סיפוריה שתורגמו מפולנית. הקשיבו לסיפור הבא, שלא שייך כלל לחיי הגטו ותלאות המלחמה, שכתבה פליציה, […]

הודעה מוקדמת

באחד הערבים האחרונים, בין חדשות לחדשות, אני בוהה מול המסך וחושב מה לשגר כזיקוק. צליל דואר אלקטרוני שנכנס מחזיר אותי, כמעט בעל כורחי, לדואר הנכנס. זאב פייביש, מישהו שאיני מכיר, שולח אלי מייל בזו הלשון:  "חשבתי שהסיפור הבא שהגיע אלי בדואר האלקטרוני בוודאי יקלע לטעמך. אין לי מושג מי כתב את זה, אבל זה חומר […]

מצפה יאיר

צירופי מקרים מוזרים ולא צפויים תמיד עוררו בי סקרנות. חלקנו נראה בכך אישור שיש יד מכוונת וחלקנו נאמר: 'למרות הכל, הכל מקרי.' הקשיבו להשתלשלות האירועים הבאה: בדצמבר 1996, לפני שש עשרה שנה, מצא סמל ראשון מהשייטת, יאיר אנגל, את מותו באימון צלילה במפרץ חיפה כשהוא קשור בחבל-חיים לחברו סמל ראשון מתן פוליבודה. הסיבות שגרמו למותם […]

סוודר סגול עם יונה לבנה

זוג חברים טובים שלי, הוא בשנות השישים שלו, מהנדס במקצועו והיא בשנות החמישים שלה וללא תעודת בגרות מלאה, נענו יום אחד לתשוקתם והחליטו ללמוד פסיכולוגיה. היא הזדרזה להשלים את הבגרויות, הם נרשמו לאחת המכללות ובחלוף שלוש שנים הם סיימו תואר ראשון וללא היסוס נרשמו ללימודי התואר השני. שניהם, אגב, עובדים במשרה מלאה וחובקים ארבעה עשר […]

אם זר קוצים כואב

שירים עבריים הם עבורי החיבור הטוב ביותר לשורשַי. רבים מהשירים הללו פורטים על נימים חבויים בי ובקלות גורמים לי לדמוע ולהפליג במחשבות על האנשים הכי קרובים אלי. אנחנו בעיקר מתחברים למנגינה, אנחנו אפילו מסוגלים לזכור בעל פה את המילים, אבל ברב המקרים אנחנו איננו ערים למשמעות האמיתית של המילים. שמעתי השבוע ברדיו את השיר "כמו […]

זה לא הלוח… זו הרוח

לפני כמה ימים התקשר אלי עמיר (שם בדוי), ספורטאי עבר ידוע שם, וסיפר לי סיפור אנושי קטן משלו. מכיוון שעוד כמה שבועות מתחלף לו לוח השנה העברי, נראה לי שהעיתוי מצוין לְסַפר לכם את סיפורו על לוח שנה: "תשאל בוודאי איזה סיפור אנושי כבר אפשר לספר על לוח שנה?" הוא שואל עבורי ואינו ממתין לתגובתי. […]

גלה את ההבטחה

ניר בני היפנה תשומת לבי למקרה הבא שעלה לכותרות לאחרונה בכל רשתות התקשורת בארה"ב.   "גלה את ההבטחה" מצהיר שלט באותיות קידוש לבנה בכניסה לעיירה גְרִיס (Greece) במדינת ניו-יורק כמוטו של העיירה השקטה הזו בת כמאה אלף התושבים. והנה סרט וידאו של עשר דקות שהופץ ביו-טיוב גרר את העיירה הזו למערבולת של רגשות ותשומת לב […]

המקרר הירושלמי

את אהובה פגשתי לכוס קפה לחוף ימה של הרצליה. כששמעה על הסיפורים שאני מלקט, עלה חיוך על פניה. "הנה סיפור קטן ואמיתי שיתאים לך לימי הקיץ החמים הללו." היא אמרה. "סיפור על מקרר ירושלמי." "אנחנו משפחה ירושלמית ותיקה ואחות לי, בוגרת ממני, ושמה תמי. לפני למעלה מעשרים שנה – משפחתה גדלה אז, צרכיהם השתנו – […]

העלה האחרון

את אביגיל רבין הכרתי דרך הבלוג אך מעולם לא פגשתיה. אביגיל היא שחקנית צעירה ומוכשרת, בעלת קול ערב, המתמחה בכתיבה, בימוי ומשחק של תסכיתי רדיו שמועלים על ידה באתר "התיאטרון הרדיופוני של אביגיל" ב- ICAST  . מתסכית שהפיקה נחשפתי לסיפור נוגע ללב של אוֹ הנרי – "העלה האחרון": סוּ וג'וֹנְסִי, שתי חברות, החזיקו סטודיו ברובע […]

שקופים

אלון, ארכיטקט צעיר ובמקרה גם חתני, גר בתל-אביב ועובד בבאר שבע. וכך הוא נוסע מידי יום ברכבת ישראל על הקו ת"א – ב"ש. "בתחנת הרכבת בבאר שבע," הוא משתף אותנו באחת השבתות,  "ליד שערי היציאה, עומדת בחורה צעירה במדי הרכבת ותפקידה לעזור לנוסעים לצאת ולהיכנס בשערי התחנה במקרים של תקלה בכרטיס או כמישהי עם עגלה […]

שתי טבעות

מאז ומתמיד נמשכתי לסאגות משפחתיות או לקורותיהם של חפצים שעוברים מדור לדור. אין תימה שהעדות האישית הזו מפי ידידה טובה, נגעה ללבי: אני מחזיר אתכם כמאה שנים לאחור, לקוּזְמין, עיירה קטנה ברוסיה בתחילת המאה העשרים. פרעות באֵזור, יהודים נטבחים ושמועה עוברת כי הפורעים בפאתי העיירה. גיטה יינטל, אֵם יהודייה, ממאנת לשבת בחיבוק ידיים והיא נחושה […]

על מה נתחרט?

בְּרוֹני וֵואר (Bronnie Ware ) שימשה במשך שנים רבות כאחות סיעודית התומכת באנשים על ערש דווי, אנשים המודעים למותם הקרב. בהסתמך על אין ספור שיחות עם מטופליה היא פרסמה מאמר מעניין, שלימים הפך לספר הביכורים שלה, על דברים עליהם אנשים מתחרטים. הנה תמצית המאמר, אותו שלח אלי בני, ארנון,  בתרגום חופשי שלי מאנגלית: הִמצאות במחיצת […]

איך נסביר את זה?

את רוני פגשתי בכנס מקצועי. חלקנו אותו שולחן, פיטפטנו מעט והתקרבנו במהלך הכנס. למחרת, באחת ההפסקות על כוס קפה הוא חלק אתי את הסיפור הבא: אחי, הוא מספר, נישא בצעירותו לבחורה מבלגיה שביקרה כתיירת בארץ. לאחר רומן קצר ביניהם הם נישאו, עברו לבלגיה ונולד להם ילד מתוק בשם גיא – אחייני. לאחר מספר שנים השתבשו היחסים […]

כשהתלמיד מוכן המורה מופיע

איתן בטאט הוא ישראלי המתגורר כבר עשרים שנה בארה"ב. הוא למד שם רפואה, נטש את הלימודים, נישא לסטייסי והשניים הקימו הוצאה לאור בשם "קִיוִוי" שמתמחה בסיפורים קטנים על רגעים שמשנים חיים. סדרת הספרים נקראת – "כחוט השערה". ומתברר שאיתן מאזין קבוע ממרחקים לתכנית של שמעון פרנס בגלי צה"ל ומכאן גם לפינתי הקטנה ויום אחד הוא […]

רגעים של סוכריה על מקל

עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו.  נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית):   אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. […]

סולידריות

יהונתן הוא חבר קרוב שלי מזה למעלה מעשרים וחמש שנה. היינו מנהלים עמיתים באותה החברה, התחברנו, ומאז אנחנו שומרים על קשר קרוב. יהונתן הוא בן יחיד להורים ממוצא יקי, נשוי, אב לילדים וכבר מזמן סב לנכדים. באחד הימים פגשתי אותו, חשתי שהוא נרעש ממשהו, ואז הוא שיתף אותי בסיפורו האישי הבא, שנודע לו רק לאחרונה: […]

עדשת מגע

בסיפור הבא נתקלתי באקראי באחד מאתרי האינטרנט הזרים. הסיפור קצת הזוי, קצת לא ברור, צריך לחשוב קצת על מוסר ההשכל שלו, אבל המעניין הוא שזה סיפור אמיתי שמצאתי  סימוכין לאמיתותו בכמה מקומות באינטרנט.   בְּרֶנדַה הייתה בחורה צעירה שהוזמנה ע"י קבוצת חברים להצטרף למסע של טיפוס על צוקים. היא לא הייתה מנוסה בזה, היא פחדה […]

בשביל זה יש חברים

כולנו אוהבים אנשים שמקשיבים. אם נבחן את החברים הטובים ביותר שלנו נראה שאלו אותם אנשים שמגלים אלינו אמפטיה ומביאים אלינו הרבה הקשבה. ולמרות זאת… רובנו אינם כאלה ואנחנו נוטים להתמקד בחוויות שלנו ופחות בחוויות של האחר. את הסיפור הקטן הבא שלחה אלי לילי לבני. היא תרגמה את הסיפור מספרדית:   באחד הערבים, בשעה מאוחרת יחסית, […]

האצ'יקו

האם נאמנות היא ערך בעל חשיבות? ואולי כדאי לשאול נאמנות לְמָה? נאמנות לדרך ועקרונות – כולם בוודאי יסכימו שזה ערך חשוב, נאמנות לעבודה – אולי, למשפחה – בוודאי, לבת/בן זוג – נו… כאן כבר יהיו כאלה שיכחכחו בגרונם במבוכה ויעדיפו להשאיר אופציות פתוחות. יום אחד אני מזפזפ בין הערוצים ונוחת באמצעו של סרט ופניו של ריצ'רד […]

איש זקן ונרגן

סיפור מספר על זקן אלמוני שנפטר במחלקה גריאטרית של בית חולים קטן בארה"ב. האחיות הניחו שהוא לא השאיר מאומה בעל ערך, אך כשעברו על חפציו הסְפורים הם מצאו שם פיסת נייר מצהיבה עם פואמה שהוא כתב. תוכנה של הפואמה הרשים כל כך את הצוות שהם הפיצו את זה בין כל עובדי המוסד, ובהדרגה, העיזבון הזה […]

חומות

ריבים בין אחים ובני משפחה הם דבר נפוץ, לצערנו, וידוע מקדמת דנא. כשאנחנו ילדים ורבים, מעין מלחמות על מיקום ותשומת לב, ניחא, אבל מריבות וסכסוכים בתוך משפחה בבגרותנו יוצרים חומות, שהולכות וצומחות עם השנים, עד שלימים אין איש יודע כיצד הן נוצרו. ואז ברוב המקרים אנחנו נמצא צידוק הולם לעמדתנו, נוותר וניכנע למצב. הקשיבו לסיפור […]

למענֵך

את שלומית קלדרון מעולם לא פגשתי פנים אל פנים. בעקבות הזקוקין הללו שאני שולח היא פנתה אלי במייל יום אחד, אחר כך שוחחנו מספר פעמים בטלפון ואז היא הסכימה שנעלה את סיפורה על הכתב:   גדלתי, כך היא מספרת, בשכונת מצוקה בשנות הששים של המאה הקודמת בְּבָית שבו נהגה אמי לבשל מידי יום כמויות גדולות מאד […]

ורדים צהובים

יש לפעמים שאתה קורא משהו, ולמרות הנאיביות שבו ואולי בגללה, זה נוגע בך, ואין לך הסבר. שמתי לב שזה קורה לי בסרטים שאני רואה בטיסות. בעיקר בטיסות חזרה ארצה. ואמרתי לעצמי, אולי נקנח את השנה המסתיימת בימים אלה, בסיפור פשוט, אנושי, מְלֵא תום, כמו לטבול תפוח בדבש:   נכנסתי לחנות הסופרמרקט השכונתית בחוסר מעש ולאו […]

רוח צוות

רוח צוות, עבודת צוות, היכולת להפיק בעזרת אחרים יותר מהיכולת האישית בלבד, חרותים על דגלים רבים ונמנים על ערכי הליבה של רבים מהארגונים שאני מכיר. הקשיבו לשני הסיפורים הקטנים ומעלי החיוך הללו, שיעזרו לכם להיזכר בחשיבות הערכים הללו. הראשון לקוח מתוך אתר אינטרנט זר בשם "סיפורי מורל", בתרגום חופשי שלי מאנגלית, והשני מתוך סיפרה של […]

ספלון של תה

השבוע ננזפתי. במידה רבה של צדק. הייתי עדיין בבית נחפז לצאת לפגישה, שותה במהירות כוס קפה של בקר ורעייתי ניצלה את נוכחותי לידה כדי לשתף אותי במשהו משלה. בעודה מדברת, מוחי טרוד בפגישה הקרבה, בכתובת הלא ידועה לי ובשאלה האם בכלל אגיע בזמן. היא סיימה את דבריה, או אולי לקחה רק נשימה לרגע, ואז ניצלתי […]

אבות אכלו בוסר

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – האומנם? הקשיבו לשני הסיפורים הללו ולקשר שביניהם.  הסיפור הראשון: בתחילת המאה העשרים אל קפונה שלט למעשה בשיקגו. הוא לא היה ידוע בדברים הֵרואיים שעשה, הוא היה כמובן ידוע לשמצה כמנהיג המאפיה, שעסקה בעיקר בסחר מחוץ לחוק במשקאות חריפים, הַמשך בזנות וכלה ברציחות. לצדו של אל קפונה שרת עורך […]

מכנסיים רטובים

הקשיבו לסיפור הקטן הזה ששלחה אלי אורלי פרגר, כל הדרך מאורלנדו, פלורידה. התרגום חופשי שלי מאנגלית:  ילד כבן תשע, בכתה ג', רכון על שולחנו בבית הספר ומחברתו פתוחה לפניו. לפתע הוא חש בחמימות מתפשטת בין רגליו. מאז שחדל מלהיות תינוק בחיתולים, זה אף פעם לא קרה לו! הוא מציץ למטה ונחרד לראות כתם של רטיבות […]

"מרכזיה לשירותך"

אני איש של קשרים חדשים. בעיניי יש משהו קסום ומסקרן בקשירת קשרים חדשים, בקילוף השכבות ההדרגתי ובגילויו של מישהו חדש. וכך המישהו הזר והלא ידוע הופך בהדרגה לגלוי יותר ויותר, והתהליך כולו מרתק. כמו רומן חדש ומסעיר. אין פלא שהסיפור הקטן הזה, ששלחה אלי נורית גל-רכס, דיבר אלי. הנה בתרגום חופשי שלי: כילדון אני זוכר […]