כללי

העולם בירוק

עדכון קטן למאזינַי ברדיו – החל מהשבוע תכניתו של פרנס בגלי צה"ל "העונג השישי" תועתק לשעה 16:00. אי לכך, פינתי הצנועה תשודר בחלקה הראשון של התכנית לאחר השעה 16:00 ולא לאחר השעה 15:00 כפי שהיה עד כה. ולסיפורנו – רבות נאמר ונכתב על חשיבותה של הגישה בחיים. אנחנו כנראה מבינים זאת. אנחנו גם מבינים ששני […]

‘Karat in Carrot’

לא מעט סיפורי טבעות כבר סיפרתי כאן, והנה עוד סיפור טבעת הזוי. יש משהו כנראה בטבעות שגורר איתן סיפורים כאילו מהאגדות. לפני כמה שבועות ביקרתי בקנדה וידידת משפחה שם, שמודעת לזיקתי לסיפורים מעניינים, הפנתה תשומת לבי לסיפור הבא, שפורסם ברשתות התקשורת שם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:    מרי גראמס (Mary Grams) היא תושבת אלברטה […]

שלא ייגמר לעולם

אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו.  נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]

Rainy days

את עופר, שפגשתי בסין לפני כמעט עשור, כבר היכרתי לכם. איש עסקים חיפאי שהעתיק עסקיו לסין ומתגורר שם בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. מגלגל עסקים מחד ומאידך שואף מלוא ריאותיו ניחוח תרבות ואנשים, כי עופר הוא איש של אנשים. הוא כותב משם לידידיו וכתיבתו חמה, אנושית ושנונה. הוא מצרף תמונות שיגרמו לך להיות שם […]

שוטה הכפר

שבתי אמש מביקור קצר בפולין. מעט וורשה, מאידאנק ועיר הולדתו של אבי ליד העיר לובלין שבפולין. מעולם לא ידעתי שמחנה ההשמדה היה רחוק קילומטרים ספורים מהעיירה בה הוא גדל. מסע קצר שהעלה בי הרהורים וחרטות על שלא עשיתי מסע שכזה בעוד אבי בחיים. וצף ועלה בי הסיפור הבא ששטח בפני בוריס אדלר על הוריו ילידי […]

לתקן בצנעה עוולות של אחרים

בעיירה קטנה בצרפת, כיכר מטופחת ונעימה, סיימתי זה עתה לשתות כוס משקה חם ואני תר בעיני אחר פח אשפה. וצף ועלה בי סרטון קצר ששנשלח אלי רק לאחרונה, בדיוק באותו ההקשר של כוס קרטון ופח האשפה, מיד תבינו. אתחיל כקדימון, בחוויה קטנה שהעליתי כאן לפני שנתיים. סיפרתי על אדם בשם דובי, איש עסקים, שסיפר לי […]

קולו של החזן

את פרופסור שולמית פרוש, לשעבר מנהלת היחידה לריפוי בעיסוק בהדסה שבירושלים, פגשתי לארוחת ערב. ידידה של ידידה. איני יודע אם אוכל לשחזר את סיפורה כפי שהיא סיפרה לי בקולה השקט, הרהוט והמרגש… אבל אנסה. "אמי.. לוֹטִי," כך היא התחילה "נולדה וגדלה בגרמניה. כמו רבים מניצולי השואה היא מיעטה לדבר על הימים הקשים שעברה, על משפחתה […]

הילדה במעיל האדום

אחת מהסצנות הבלתי נשכחות בעולם הקולנוע היא הסצנה של הילדה במעיל האדום על רקע קלגסי הנאצים בשחור לבן מתוך סרטו של שפילברג 'רשימת שינדלר'. את הסצנה מלווה השיר הנוגע ללב של המשורר מרק ורשבסקי שכל כך מסמל את הווית העולם הישן והשטעטל היהודי – על הרבי שבחדר קטן, צר וחמים מורה לתלמידיו את האלף בית. […]

חיבוק אקראי

הנה שיירים אנושיים קטנטנים מהאזעקות בגוש דן. המלחמה האחרונה הטביעה חותם קשה באורית, והיא כבר למודת מלחמות, אינה ילדונת כלל ועיקר. היא מקנאה באלה שעוברים אזעקות בשלוות רוח, אצלה צעקת הסירנה מחרידה כל מיתר וכל שריר בגופה. "זה היה ממש בימים הראשונים של המלחמה" אורית מספרת. "אני בדרכי מהמשרד, משתרכת בפקקים של כביש ארבע וממש […]

אוזן שאינה קשבת

הקשיבו לסיפור הבא, מקוריאה. מעט עיבדתי אותו אבל רוח הדברים נשמרה:   לאִמי הייתה אוזן שסועה, כמעט חצי מאוזנה הייתה חסרה. שערה היה דליל וקצר, ולא היה בו די להסתיר את אוזנה המוזרה והמעוותת. למען האמת גם האוזן שלי לא הייתה מושלמת, גם שם היה איזה חתך מוזר, אבל האוזן הייתה שלמה. הנחתי שזה תורשתי […]

שיעור מהשכן

אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו שבארה״ב, העבירה אלי את הסיפור הנוגע ללב הבא. היא לא ידעה את המקור. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית, מסופר בגוף ראשון: אמי התקשרה אלי בוקר אחד וקולה מעט עצוב: ״מר בלסר נפטר אמש בלילה. ההלוויה ביום רביעי.״ הקשבתי לה ותמונות מימי ילדותי צפו ועלו בי. כנראה ששתיקתי התארכה. ״אתה עדיין […]

בית הלוויות

"אתה חייב לקרוא את סיפוריו של יצחק קרונזון" אומר לי ג'קי עציוני, ידידי החיפאי, בדרכנו לחופשה משותפת בארץ רחוקה ומגיש לי כשי את אחד מספריו.  יצחק קרונזון הוא קרדיולוג ישראלי ידוע-שם החי כרגע בניו-יורק והסיפורים מחייו שזורי הומור שנון, כמעט מטורף. הקשיבו לתקציר מהסיפור הבא שלו. הוא לוקח אותנו לניו-יורק, השנה היא 1985: לזקנה בת […]

רציתי רק קיסם

לפני כמה שבועות הייתי בברצלונה לגיחה קצרה של זמן איכות עם בני הבכור. בערב אנחנו במסעדה צפופה מלהגים על קנקן סנגריה וצלחות קטנות של טַפָאסים.  אני זקוק אז לקיסם, שולח ידי לשולחן הקרוב ומבקש רשותן של שכנותינו ליטול קיסם. הן מהנהנות בנימוס ובהיסוס שואלות האם זו עברית, השפה בה אנחנו משוחחים ביננו. מתברר אז שגַבּי […]

המורה שאני זוכר

אני בסיור קצר בכמה חברות סטארט-אפ. אחת מהן עוסקת בלימוד מקוון. "והיכן מקומו של המורה שאני מכיר?" אני שואל ונזכר בַּמורים שהשאירו בי חותם. ואז, צף ועולה בי סיפור של מאיר שלו, שהעבירה אלי אלונה מוסקוביץ כבר לפני שנים. הנה הסיפור, מקוצר מעט, בתקווה שלא פגעתי באיכויות המקור: הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי […]

נחש הכסף

אני מבקר במוזיאון זוחלים בארץ רחוקה. נחש ענק בצבע כסף שרוע ללא תנועה בכלוב זכוכית ומעלה בי סיפור של מנחם תלמי -"נחש הכסף" – ששלחה אלי נורית רכס-גל, בת דודתי.  מנחם תלמי הוא עיתונאי וסופר שיחסוֹ מיוחד לישראל של פעם. קטונתי מלעבד את תלמי, אבל הנה תקציר מסיפורו, בתקווה שאיני חוטא מהותית למקור: זה לצד […]

מצפה יאיר

צירופי מקרים מוזרים ולא צפויים תמיד עוררו בי סקרנות. חלקנו נראה בכך אישור שיש יד מכוונת וחלקנו נאמר: 'למרות הכל, הכל מקרי.' הקשיבו להשתלשלות האירועים הבאה: בדצמבר 1996, לפני שש עשרה שנה, מצא סמל ראשון מהשייטת, יאיר אנגל, את מותו באימון צלילה במפרץ חיפה כשהוא קשור בחבל-חיים לחברו סמל ראשון מתן פוליבודה. הסיבות שגרמו למותם […]

גלעין של אפרסק

אבי חמרה, נהג אוטובוס אוהב סיפורים מכפר יונה, שלח אלי את הסיפור הסיני העתיק הזה. הוא לא ידע את המקור ואני איני יודע אם זה באמת סיפור סיני, אבל נשאיר את זה כך כי  לסיפורים סיניים עתיקים הרי יש נופך של חוכמה בתודעה שלנו. לפני הרבה שנים, חי בסין גנב, יתום מאם ואב. הוא גדל […]

זה לא כיוונה של הרוח…

אני נמצא בצרפת, משקיף על תעלת למאנש ורוח חזקה שבאה מהים מכרבלת אותי במעילי. משבי הרוח העזה מעלים בי משפט חכם ששמעתי לאחרונה מפי מַיילְס הילטון בַּארבֵּר –  "זה לא כיוונה של הרוח שקובע…". מיילס הוא הרפתקן בריטי שמתח את גבול יכולת האדם. הוא חצה את הלמאנש במטוס קל, טיפס לפסגות המונט-בלאן, הקילימינג'רו וההימליה, צלל […]

רגעים של סוכריה על מקל

עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו.  נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית):   אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. […]

משהו של צפרדעים

ידיד טוב שלי מארה"ב סיפר לי על ספר ילדים בשם "משהו של צפרדע"  (A Frog Thing ). כתב את הספר אריק דרכמן, סופר ילדים אמריקאי צעיר שקבל השראה לכתיבת ספרי ילדים מרצונו לשעשע את אחייניו. וככל שידידי הקריא את הסיפור לבנו הקטן שוב ושוב, הוא גילה בעצמו דברים מעניינים בסיפור שנתנו לו חומר למחשבה. הנה וורסיה […]

פּיסלם של זוג אוהבים

תמונה מלבבת שנשלחה אלי, של ילדון המחבק בחיוך כובש פסל של ילד, הציפה והעלתה מזיכרוני סיפור קטן, קסום ורב משמעות. כולנו יודעים להבחין מילולית בין עבר ועתיד. העבר זה מה שכבר עבר, שהיה, שאיננו, ואילו העתיד זה מה שיהיה, מה שנמצא לפנינו, שברב המקרים הוא עלום ולא ידוע. אבל הבחנה מעניינת יותר בהקשר הזה היא שהעבר, […]

חום של הורה

את ד"ר רפי רומנו לא הכרתי אישית, גם לא פגשתיו מעולם. ידעתי שהוא בתחילת שנות החמישים שלו, נשוי ואב לארבעה ילדים, מומחה בעל שם ביישור שיניים ומרצה מבוקש בחו"ל. בהקשר מסוים שוחחנו בהתכתבות על השפעות של הורים על התנהגותנו כבוגרים ואז, בחן רב, הוא סיפר לי את סיפורו הבא: לפני כמעט 20 שנה ואני אז כבן שלושים […]

יום לא טוב בעבודה

אתם מכירים את הימים האלה, שאינם כל כך מלהיבים בעבודה?  משהו לא מסתדר, מישהו פישל, הבוס דיבר לא יפה, נמאס לך מהפוליטיקה, ואז אתה אומר לעצמך מה לעזאזל אני עוד עושה פה? איך אני תמיד נופל למקומות עבודה עם אנשים כאלה? למה תמיד אני נקלע למקום עבודה שאני לא אוהב? אז בהקשר הזה, הנה קטע […]

הפונטיאק והקינוח

לאחרונה התוודענו לתלונה משמעותית בטויוטה, ושם הוחלט להחזיר רכבים בגלל בעיה בדוושת הגז. הקשיבו לתלונה אחרת מתעשיית הרכב, הזויה לכאורה, סיפור כנראה אמיתי, ואחר כך ניקח את זה למחוזות של 'אולי כדאי להיות פתוחים': בחברת ג'נרל מוטורס, במחלקת פונטיאק, התקבלה יום אחד התלונה הבאה: " זוהי הפעם השניה שאני כותב לכם. אני לא מאשים אתכם […]

הביאו נועם הליכות לנהיגה

חשבתי שנהיגה בארץ אינה תרבותית, עד שכמה ימי נהיגה באופנוע קטן בדרום הודו (רק לפני שבוע) שינו לי מעט את זווית הראיה. יחד עם זאת, ההתבוננות בנהיגה המוטרפת שבהודו ובכמות הצפירות הבלתי הגיונית שכאן, העלתה בי את ההרהור המחודש  – הניתן לשנות הרגלי נהיגה? אבל ראשית אשתף אתכם בשתי תובנות קטנות בהקשר הזה. בתובנה הראשונה נתקלתי בספר […]

אמא של מיכל

את מיכל פגשתי בכנס מקצועי במלון לשפת ימה של הרצליה. באחת ההפסקות, בעודנו לוגמים קפה ומביטים על החוף שטוף השמש החורפית, גלגלנו שיחת היכרות קצרה. מיכל בת ארבעים וקצת, נעימת מראה ובהירת ביטוי, היא מעצבת פנים במקצועה, נשואה באושר ואַם לשלושה בנים ולבת זקונים בת שש. השיחה גלשה לה לענייני אי-הבנות בין הורים לילדים ואז […]

"עובר דירה" לבלוג

לכל ידידי מקבלי הזיקוקין, זה כבר זמן רב ש"מביני דבר" מנסים לשכנע אותי שזיקוקי הדי-נור מן הראוי שיעברו לפורמט מתקדם יותר. שמן הראוי לעזוב את נספחי ה-Word שאני שולח וליצור בלוג שכל אחד יוכל להיכנס אליו כשהוא מקבל הודעה במייל ששלחתי זיקוק נוסף, לראות את זה בעיצוב מקצועי יותר, לדפדף שם בזיקוקין ישנים כרצונו וכל "שאר […]