מעורר השראה

כפפת בייסבול

אני בארה"ב, מולי בפינת רחוב חנות נוחות בשם Circle K (רשת מקבילה לרשת 7/11 שכולנו מכירים) ונזכר אז בְּסיפור שנתקלתי בו פעם, בהקשר של רשת החנויות הזו.  להיות רְחב-לב ('להיות לארג" בשפת היום-יום) אינו דבר של מה בכך. שני אויבים מרכזיים קורצים לנו ומסיטים אותנו מלהיות רחבי-לב. האויב הראשון הוא המבט שעובר אצל מרביתנו דרך […]

יתרון החולשה

וגם הפעם אני שולח כמה ימים מוקדם מהרגיל, לפני שכולנו מתפזרים לחופשת חג הסוכות. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליתרון.  כותרת הזיקוק הזה – 'יתרון החולשה' – נשמעת כמו אוקסימורון – דבר והיפוכו – אבל הסיפור הבא, מעולם הג'ודו שאיני מבין בו ושאיני יודע אם אינו חוטא למביני הג'ודו, מביא איתו […]

שלא ייגמר לעולם

אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו.  נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]

פיסות טישיו

אבינועם הרש, שאיני מכיר, הוא מחנך ויזם חינוכי העובד במינהל החינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא מעביר סימנריונים בנושאים שונים כמו מנהיגות, סולידריות חברתיות, עוצמתו של היחיד וכ"ו. וכך הוא מספר:   ראיתי אותו בסמינריון האחרון. שקט, צנוע, בלי פצצות התאורה שבדרך כלל מלוות נערים בגיל ההתבגרות –  "היי עולם! שופוני. אני כאן"! משהו בנער הזה […]

הפסנתרנית – כוחה של נגינה

סיפרתי בעבר – נדמה לי פעם אחת – על אנשים המותחים את גבולות האפשר. אנשים שהופכים בלתי הגיוני להגיוני, שלא נותנים למיגבלה לעצור אותם. הנה סיפור מרתק נוסף:   אביה של לי היה חייל דרום קוריאני שניפצע בפעולה צבאית, שוּתק בגופו התחתון, וטופל במורפיום במשך כעשר שנים. האחות שטיפלה בו בבית החולים, סאן שמה, התאהבה […]

אני מאמינה בך…

איני איש חינוך או הוראה ולמרות זאת העליתי כאן סיפורים על השפעות וקשרים מיוחדים בין מחנכים ותלמידיהם. נחום אבניאל, שאיני מכיר, העביר אלי פוסט שהעלה סִימוֹן טֶטְרוֹ, אז עיתונאי ועורך במעריב. "העלית כמה סיפורים מחו"ל" כותב לי נחום, "הנה זווית ישראלית."  וכך כתב סִימון טֶטְרוֹ, בשפתו המיוחדת:   אתמול, באיחור של כמעט 20 שנה, סגרתי מעגל […]

רושם ראשוני

סינטייה אוֹזִיק, עיתונאית אמריקאית, טוענת ש"שני דברים לא ניתן להשיב לאחור – זמן ו… רושם ראשוני." פראנץ קפקא הזהיר מאידך – "הרושם הראשוני הוא תמיד לא מהימן." אז איך מתייחסים לרושם הראשוני? הסיפור הבא הלקוח מסדרת ספרונים אמריקאית 'כחוט השערה', שהוצְאה לאור ע"י בחור ישראלי בשם איתן בטאט ורעייתו סטייסי. הנה תקציר בתרגום שלי מאנגלית: […]

הדמות מתחת לפנס…

אביקם, ידיד טוב, תרם במרוצת השנים מספר חוויות שהעליתי כאן. בעברו היה אביקם נווט קרב בטייסת האחת (כך מכוּנה טייסת 201), ובמלחמת יום הכיפורים עבר את החוויה הקשה של שמונה חודשי ישיבה בשבי  הסורי. ביום הזיכרון האחרון הוא השתתף כהרגלו בטקס הזיכרון לחללי חיל-האוויר, הנערך מדי שנה בגל-עד חיל האוויר בהר הטייסים, בהרי ירושלים.  השנה, […]

הכסא של אִידָלֵ'ה

עולם הכדורגל נוגע בי, אבל אני גם ער לכך שרבים נמנעים ממנו, כי הוא מתקשר פעמים רבות עם ליבוי יצרים, בריונות, בוטות וגזענות. הנה, לשם שינוי, נגיעה של עולם הכדורגל בחלק האנושי היפה, מחווה אנושית ומרגשת של אוהד כדורגל אחד. מכיוון שיום הזיכרון לחללי צה"ל היה השבוע אין עיתוי טוב מזה להעלות את הסיפור:   […]

קשרים מהחלון

כשילדי היו קטנים והיינו נוסעים לתוּר את הארץ הייתי נוהג ,כמעשה קונדס, בחולפנו על פני מישהו, להוציא את ידי מהרכב ולנופף בהתלהבות כאילו והוא מכר. "תראו הוא יחזיר לנו נפנוף." הייתי אומר לילדים. מרבית האנשים יחזירו לך נפנוף. כנראה מתוך מבוכה שלא תחשוב שהם לא זיהו אותך. מתברר שאיני המשוגע היחיד. הנה בתרגום שלי מאנגלית […]

להחמיא

לפני כשבועיים אני מקבל דואר אלקטרוני ממישהי שאיני מכיר בשם אורית לוי. "יש לי משהו מעניין לספר לך…" היא כותבת ומשאירה מספר טלפון. כמה ימים לאחר מכן אני יוצר אתה קשר טלפוני, וכך היא מספרת:   נולדתי וגדלתי בראשון-לציון ובשנות התיכון למדתי בגימנסיה הריאלית ששם. בגימנסיה זכיתי למחנכת נדירה בשם חנה שוהם. אני מדברת על […]

וכי מאוחר מידי לבקש סליחה?

זמן רב אני מחפש סיפור כדי להציף דרכו את ערך 'בקשת הסליחה'. איני מתכוון לצד הסולח ומוחל (שגם זו גדוּלה), אלא לצד המבקש סליחה ומתנצל. בתחילת פברואר נתקלתי בכתבה בעיתון הארץ בה ציטטו את ג'יין ברודי מהניו-יורק טיימס: "רבים המגלים שמישהו נפגע מדבריהם או מעשיהם", הוא כותב, "ממהרים להתנער מאחריות או לערער על הלגיטימיות של […]

שְתַלְתֶּם נִגּוּנִים

את תלמה בִּירוֹ פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים בטיול משותף ומאז התיידדנו. שוחחנו פעם על השפעות  של הורים, לפעמים השפעות חבויות שאנחנו מגלים רק ברבות הימים. שיחות כאלה תמיד מעלות בי את מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי… שורשיהם בעורקי שלובים… ניגונֵיךָ אבי ושירייךְ אמי בדופקי נֵיעורים ושבים." וכך תלמה סיפרה: […]

שלושה מכתבים מטדי

אתר אינטרנט אמריקאי שנקרא 'אמת או דמיון' בודק דברים המתפרסמים ברשת, ומנסה לקבוע באם הם אמת או דמיון. הסיפור הבא, 'שלושה מכתבים מטדי', הועלה באתר. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית: היום שוב הגיע מכתב מטדי. החלטתי לשמור אותו יחד עם כל המסמכים החשובים של חיי. "רציתי שתהיי הראשונה שתדעי," הוא כתב לי. חייכתי ולבי […]

לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב. את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. […]

להציב מראה

הזיקוק האחרון התייחס לנותני עצות, לאנשים המרבים למתוח ביקורת ופחות עוסקים במתן פתרונות. והנה הפעם סיפור קטן שעולָה ממנו החשיבות של 'לדעת לקבל ביקורת'. זו אינה משימה קלה לרובנו, וגם אני נמנה על רובנו, כי הרי תמיד קל ונוח יותר 'להתחפר' בעמדתנו, להתגונן, לא להיחשף בַּחולשות ולא להתבונן במראה. את החוויה הקטנה הבאה שלח אלי […]

'מורידי פריטים מהרשימה'

כולנו ידענים גדולים בלבקר ולשפוט. כל ה'פרלמנטים' של ימי שישי בבתי הקפה בכל רחבי הארץ, כל שיחות הסלון בערבי שבת… כולם דחוסים לעייפה בביקורת ובעצות, אבל… מְתֵי מעט יודעים גם לעשות, לבצע ממש. בהקשר הזה שלחה אלי נורית גל-רכס את הסיפורון הקטן הבא. היא לא ידעה מהו המקור:   בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט […]

השפעה של מחנך – פרק נוסף…

לפני כחודש העליתי את סיפורו של ויקטור אייל, הטייס הראשון של רעננה ועל מנהל בית-הספר שהשפיע על המשך דרכו. חלף שבוע ומתקשרת אלי רותי מצפון הארץ שבִּקשה להישאר בשמה הפרטי. מבטאה ישראלי שורשי, קולה צלול וברור, שאינו מעיד על גילה. 'אני בת 83' היא אומרת, 'קראתי את סיפורך על ההשפעה של המחנך וברשותך אחזיר אותך […]

'לו חיי היו ספר…'

בהנחה שאנחנו חיים פעם אחת, איך ניתן להפיק את המירב גם כשהגורל מחמיץ לנו פנים? איך ניתן למתוח גבולות, לקחת את החיים למחוזות אחרים ולא לשקוע? אַיימי פֶּרְדִי (Amy Purdy) בהרצאתה ב TED ניצבת על הבמה – צעירה, תמירה, נעימת-מראה ושופעת חיוכים. לעתים קולה נשנק. הנה תמצית מדבריה, בתרגום שלי מאנגלית:   לו חייך היו […]

השפעה של מחנך

אנחנו בטיול ברכב  עם שני זוגות חברים, הדרך מתארכת וכדי להנעים את הזמן אני זורק הצעה לחלל האוויר שכל אחד יספר על אירוע מעברו שהשאיר בו חותם, שעיצב את מי שהוא היום. שתיקה משתררת ברכב, מעכלים אולי את ההצעה המוזרה ואז חברי הטוב, ויקטור אייל, משתף אותנו  בסיפורו הבא. ככל שהוא מתקדם בסיפור הוא מתקשה להסתיר […]

דגים מעופפים בסיאטל

בשנת 1907 נפתח בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון (ב'שפיץ' הצפון מערבי של ארה"ב) לרגלי מפרץ אליוט, שוק בשם 'פַּייק פְּלֵייס', מהשוקים הפעילים הוותיקים ביותר בארה"ב. כעשרים שנה לאחר מכן נפתחה בשוק חנות דגים בשם "פַּייק פְּלֵייס פִיש מרקט' (Pike Place Fish Market ) שלאחר יובל שנות פעילות נקלעה לקשיים. בעל החנות ועובדיה יזמו שינוי תפיסתי, והפכו את תפקודה […]

דוֹד שמעון

שמעון פרס הלך לעולמו. נעצב לבי כפי שבוודאי נעצבו רבים בארץ וברחבי העולם. נחתם פרק בחיי אומה… הלך מאתנו מנהיג מְענקי התקופה. לפני שנה בדיוק אני מקבל אי-מייל ממישהו שאיני מכיר, כתיבתו רהוטה, בערך בזו הלשון:   שמי עומר (שם בדוי לבקשתו) . מזה כמה שנים שאני מאזין בימי שישי לפינתך בגלי צה"ל. דבריך תמיד […]

כל אדם – עולם ומלואו

אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת,  רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה.  ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:   במשך 35 […]

החזיר והתרנגולת

משום מה איני מתחבר במיוחד למשלים על חיות. פתיחוֹת של סיפורים בסגנון 'השועל שפגש את שכנתו החסידה' אינם מדברים אלי ואני די נאטם להמשכן. כמנהל אני זוכר שנחשפתי פעם לַהסבר המוכר על ההבדל בין 'מעורבות' ו'מחויבות' שמשולים היו לארוחת בקר של ביצה וקותלי חזיר. התרנגולת, הסבירו, הייתה מעורבת ואילו החזיר הוא זה שהיה מחויב כי […]

כשהארי פגש את אדי

מיכל אוסטין, ידידה מארה"ב, שלחה אלי קטע וידאו מאחת מועידות איפא"ק – ארגון השדולה הישראלי בארה"ב. זו פיסת היסטוריה מדהימה שלא ידעתיה ואין עיתוי מתאים להפיצה ברבים מאשר בקירבה ליום העצמאות. הנה תמצית הדברים בתרגום חופשי מאנגלית: 'איך היסטוריה מתרחשת?' – פותח רוברט כהן, יו"ר איפא"ק, ושואל – 'האם באקראי, במזל, דרך אומץ לב או […]

גבורים שקטים

לפני כמה ימים, בעקבות סיפור שהעליתי לשידור ברדיו ואולי בגלל הקרבה ליום השואה יצר אתי קשר אדם בשם יוסף מץ מקריית מוצקין. יוסף בשנות השמונים המאוחרות שלו, יליד הולנד, ועדיין לאחר ששים שנה בארץ אפשר להבחין בשרידי מבטאו ההולנדי. וכך הוא מספר: רעייתי ואני נמצאים בחבורה של יוצאי הולנד, היוצאים מידי פעם לבלות ולטייל יחדיו. […]

זמן איכות

בגלל חג הפסח שבשער אני מקדים ביום את שיגורו של הזיקוק. את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משמונה שנים. איש עסקים חיפאי שהחליט להעתיק עסקיו לסין ומאז הוא גר שם, בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף מלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, כי עופר הוא איש של אנשים. בחוויות […]

טרייסי וורשאל

לפני כמה ימים אני סועד עם חבר במסעדה תל אביבית. בשולחן לידינו ישובה קבוצה של חברים, גברים בלבד, שכנראה סיימו כבר את הארוחה והם מבקשים מהמלצר חשבון אחד לשולחנם. כשהוגש החשבון כולם שלפו כרטיסי אשראי ורק אחד מהם, שישב קרוב אלי, הבחנתי שהוא מפשפש בכיסיו באי נוחות כמי אינו מוצא את ארנקו. שמעתי אותו אומר […]

קוביה של שוקולד

יקי פריד שלח אלי סרטון דוקומנטרי קצר מתוך סדרה שנקראת “Human” . הסדרה היא יוזמה של צלם ידוע בשם יאן ארטוּס-בֵּרטרָאנד ומהווה אוסף של סיפורים וצילומים מהעולם המאפשרים הצצה אל משמעות המונח 'להיות אנושי'.  הסרטון עצמו הוא מונולוג קצר ונוגע ללב של סופרת ומשוררת צרפתייה, ניצולת שואה בת 83 . היא מישירה מבט אל המצלמה […]

מעיל של דולרים

רבקה בלאק שלחה אלי סרטון וידאו מעניין. זהו סרטון קצר שיצר בחור אמריקאי צעיר בשם קובי פֶּרְסין, שחקן במקצועו, היוצא לרחובות עם מצלמה נסתרת, אך לשם שינוי לא עם מעשי קונדס ומבוכת האחר אלא עם מעשים שתובנות בחובם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: בסרטון הספציפי הזה הוא יוצא לרחובות ניו-יורק עם 'חליפת כסף לניסוי חברתי', […]

התלמיד שמצא את קולו

אני בארץ רחוקה, חולפים בינות כפרים נידחים. בבית-ספר מקומי ילדים משחקים בכדור בהפסקה. למרות חסרונה של שפה משותפת בעיטה אקראית של אחד מאתנו בכדור יוצרת חיש קל משחק כדורגל ביננו והילדים. כל בית-הספר נוהר לצפות במחזה הבלתי שגרתי. לאחר התבוסה שספגנו שמענו מעט על מלאכת הקודש שהמורים עושים בכפרים הללו. בערב במלון פיטפטנו על חינוך […]

כשהסִפרות פוגשת מדע

ביום השישי האחרון הוזמנתי לאירוע מעניין בתיאטרון הקאמרי. הם הפיקו אירוע חד פעמי, חגיגי, שנקרא 'כשהסִפרוּת פוגשת מדע'… נשמע מעניין. אורח הכבוד היה נשיאה התשיעי של המדינה – מר שמעון פרס, והוא זה שבחר את  הנושאים והדמויות שהוצגו שם – מפגש בין מדע לספרות, לשירה, למחול, ולמוסיקה… ומתוך מה שעלה שם, מקטעי קריאה, מדברי הוקרה, […]

האיש ששנא את חג המולד

בחורה בשם רונית שלחה אלי את הסיפור המיוחד הבא. זהו סיפור אמיתי שפורסם בדצמבר 1982 בעיתון 'יום האישה' בארה"ב וזכה במקום הראשון בתחרות 'הסיפור המרגש על מסורת החגים'. הנה בתרגום שלי מאנגלית, כפי שסיפרה ננסי גאווין:   זו הייתה רק מעטפה קטנה ולבנה שהייתה תקועה בין הענפים של עץ חג המולד שלנו. ללא שם, ללא […]

פגים ואנושיות

לפני כמה ימים שולח אלי בחור בשם נֹעם שֹורק, שאיני מכיר, מייל מפריז. 'אני נמצא בנסיעה עסקית בצרפת,' הוא כותב לי, 'ואני בדרכי חזרה ארצה. לפני דקות ירדתי מהמונית שלקחה אותי מהמלון לשדה התעופה שארל דה-גול ומשהו קרה שריגש אותי מאד. נרשמתי לטיסה, עברתי את הבידוק הביטחוני ואני יושב לכתוב לך כשההתרגשות עדיין אופפת אותי.' […]

סיום מערכות יחסים

לפני הרבה מאד שנים החלטתי לעזוב מקום עבודה בגלל חילוקי דעות עם המנכ"ל. זה היה מנכ"ל חדש שהחליף את הקודם, ומהר מאד הבנתי שדרכו אינה דרכי, שערכיו אינם ערכיי והחלטתי להמשיך דרכי במקום אחר. הודעתי לו על רצוני לפרוש והבהרתי בישירוּת, אולי תמימה, שסיבותיי נובעות מדרכו השונה מדרכי. יכול להיות שהיום הייתי נוהג בפחות ישירוּת. […]

עץ התאנה

את צירוף המקרים המיוחד הבא סיפר לי קורא/מאזין, שבקש להישאר בעילום שם, ואכבד את רצונו. בסיפורו הוא לוקח אותנו בדיוק ארבעים ושתיים שנה לאחור, סוכות, אוקטובר 1973, מלחמת יום הכיפורים:   'בעשרה באוקטובר 1973 ממש ערב חג סוכות, באחד מרגעי ההפוגה של הקרבות ברמת הגולן עוצרת יחידה שלימה של נגמ"שים של כוחותינו לחנייה, מזרחית להר […]

מקווה ישראל

לפני הסיפור עדכון קטן: הרבה בזכות קוראים נאמנים כמוכם ומעט התמדה הפכתי עם השנים להיות מוּכּר כ'איש של סיפורים', וככזה, הוזמנתי השנה ע"י יוסי אלפי להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בחול המועד סוכות. ביום שני 28 בספטמבר בשעה 21:30 אני מעלה מופע – 'זיקוקין די-נור, סיפורים ומנגינות' – יחד עם נגנית חליל-צד (אנה גברילוב). אם מסקרן […]

כוחה של שיחת טלפון חיובית הביתה

את הסיפור המיוחד הבא שלח אלי רונן לין. 'קבלתי את זה ממישהו' הוא אומר 'וחשוב שזה יגיע לאנשים העוסקים בהוראה בפתיחת שנת הלימודים. למען האמת זה גם יכול לתרום לרבים אחרים.' הכתבה פורסמה באתר אמריקאי שנקרא Edutopia אני מניח במשמעות של 'אוטופיה בחינוך' וחזונו הוא בהטלת אלומות אור על מה שעובד בחינוך מתוך ניסיונם של […]

שתי מחויבויות

אמי נפטרה כשהייתי בחור צעיר, בטרם מלאו לה חמישים, כשאני הייתי במשמרת להשגיח עליה בבית החולים. כשמסרו לי את חפציה האישיים לאחר פטירתה הייתה שם טבעת הנישואין שלה. הסתכלתי על הטבעת, שמידותיה קטנות, תוהה מה לעשות ואז ענדתי אותה והחלטתי שבבוא היום גם אנשא אִתה. מידתה של הטבעת הייתה קטנה על אצבע האמה השלי אז […]

הסיסמא במחשב

את הסיפור הבא, אותו מספר בחור בשם מאוריסיו אֵסְטְרֵלָה, קראתי באתר אינטרנט זר ואהבתי את הרעיון המיוחד והחינני שהוא נושא אתו. הנה תקציר מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   "היה לי דווקא בוקר סביר אחרי שבועות לא פשוטים שהיו לי עד שהתיישבתי מול מסך המחשב שלי במשרד. 'הסיסמא שלך פגה' ריצדה הודעה מוּכרת על המסך. […]

הצלקת

גילה, שאיני מכיר, ולאחר מכן רונן לין שאני מכיר שלחו אלי סיפור. 'זה מסתובב ברשת' הם כתבו לי, 'איננו יודעים באם הסיפור נכון.' הנה תמצית מהדברים בשינויים קלים: "חברה טובה של אמי" כך מתחיל הסיפור, "כמו חברות טובות של הרבה אימהות שבנותיהן טרם נישאו, הפצירה בי שאסכים להיפגש עם בחור. לדבריה הוא בחור נהדר, חברותי […]

ישר לבב

במושבה יבנאל שבצפון מתגורר חבר טוב שלי – יהונתן אברמזון. הוא חקלאי במקור שעם השנים גם החזיק כמה צימרים להשכרה והיום הוא מנהל סיורי ג'יפים בצפון. נקלענו לשיחה על יושר, ערך שאולי במחסור בימינו אלה ובכלל, והוא מנדב לי את שני הסיפורים הקצרים הבאים:   "יום אחד" כך הוא מתחיל "מזמין אצלי הסופר דויד גרוסמן […]

מעיל ירוק

שרונה וגילי חריש הם מסוג האנשים שאני קורא להם 'אנשים טובים'. שניהם עורכי דין מצליחים, אנשי משפחה טובים… שיום אחד החליטו שהם רוצים לתרום משהו לכך שהעולם יהיה טוב יותר. וכך, לפני כמעט שלושים שנה, הם הקימו את עמותת 'לָשובע' –  ארגון סיוע הומניטרי שלא למטרות רווח המפעיל שירותי סיוע לשכבות אוכלוסייה מוחלשות, מעונות לדרי-רחוב […]

וימפל

את פרופסור שולה פרוש, לשעבר מנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, פגשתי דרך ידידה קרובה. ממנה התוודעתי לראשונה למושג וִימְפֶּל. הנה הסבר מויקיפדיה: 'וִימְפֶּל הוא כינוי לבד שנעטף בו התינוק בברית המילה, ועל פי מנהג קהילות בגרמניה כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את יריעת הבד מתנה לבית הכנסת כדי שישמש […]

שיעור מחנות הנעליים

את הסיפור הקטן והמחכים הזה שלפתי מהירחון האמריקאי  Reader’s Digest . הנה תמצית מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   בשנות הששים הורי העתיקו מגוריהם לדאלאס, נותקתי מכל חברי הילדות וצללתי לתקופה של בדידות וחוסר בטחון של בני-עשרה. אבי עָיָיף ממני ושלח אותי לעבוד בסופרמרקט, לסחוב שקיות של לקוחות לרכביהם. שנאתי את זה. מחשבותיי ריחפו לחנות […]

זכרונות כלואים

יואב איילון, שאיני מכיר, יצר אתי קשר ושטח בפני את סיפור משפחתו הבא: אנחנו בשנת 1936 בעיירה קטנה במזרח אירופה. עיירה יהודית תוססת עם אלפי יהודים המהווים כשני שליש מתושבי העיירה. עלם צעיר כבן 18 בשם דֹב (דוֹבָלֶ'ה) נכבש בקסמיה של סלאבה –  עלמת חמודות הצעירה ממנו בשנים ואהבתם צומחת, מעמיקה ושולחת שורשים על פני […]

ספר כימיה

בעז איתן הוא דמות מוכרת בעולם ההיטק. הוא היה מעורב בהקמתן ובניהולן של חברות סטארט-אפ הידועות למעוּרים בשוק. בעז גדל כבן יחיד להוריו בחופית שבשרון, ובשנת 1966 התגייס לצה"ל והפך לטיס קרב. בקיץ 1970, בגיחה מבצעית בסוריה, מטוסו נפגע והוא צנח ונפל בשבי הסורי. במהלך השבי למרות העינויים ותקופות הבידוד הוא החל ללמוד מדעים בעזרת […]

פקיד הקבלה נותן השירות

באתר אינטרנט אמריקאי נתקלתי בסיפור הבא הנוגע שוב בתהפוכות גורל ובמפגשים אקראיים. אותם מפגשים שתמיד מציתים בנו את המחשבה: 'למה זה קורה רק לאחרים ולא לי'. התרגום חופשי שלי מאנגלית: אני לוקח אתכם כמאה ועשרים שנה אחורנית. אנחנו בערב קר בפילדלפיה, סופה משתוללת בחוץ וזוג מבוגר, גבר ואשה, נכנסים ללובי של מלון מקומי קטן בשעת […]

חמור בר-מזל ואיש טוב

את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משבע שנים. איש עסקים חיפאי מתחום הביגוד שהחליט להעתיק עסקיו לסין והיפנו אותו אלי מהקונסוליה, כמישהו שאז ישב כבר שם וניהל חברה ישראלית בסין. מאז עופר שם. הוא גר במרכז סין בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף במלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, […]

אהובת הטייס וטבעת החמות

ויקי אייל עלה בסוף שנות הארבעים עם הוריו מצ'כוסלובקיה לרעננה שבשרון. בן יחיד, שעבור הוריו ובמיוחד עבור אמו, מרים הרשקוביץ, הוא כל העולם כולו. למרות קשיים בלימודיו בבית הספר היסודי, הפך העולה החדש לטייס חיל האוויר הראשון של רעננה. מעט לפני גיוסו לצבא הוא פגש את רונית, מלאת חיים וחיננית ואהבתם מהר פרחה לה וחיש […]

הילדה במעיל האדום

אחת מהסצנות הבלתי נשכחות בעולם הקולנוע היא הסצנה של הילדה במעיל האדום על רקע קלגסי הנאצים בשחור לבן מתוך סרטו של שפילברג 'רשימת שינדלר'. את הסצנה מלווה השיר הנוגע ללב של המשורר מרק ורשבסקי שכל כך מסמל את הווית העולם הישן והשטעטל היהודי – על הרבי שבחדר קטן, צר וחמים מורה לתלמידיו את האלף בית. […]

שאלת הזהב

 בארה"ב, בלינת לילה באחד ממלונות רשת מַריוֹט, אני ממתין לתורי בקבלה ומבטי משוטט ונתקל בדיוקנו של 'בּיל' מריוט הניבט אלי מתמונה המתנוססת בראש אחד מגרמי המדרגות. ביל מריוט ואביו יצרו את מפעילת רשת בתי המלון הגדולה בעולם, רשת הנחשבת עד היום לאחד מהארגונים המשובחים הקיימים. ביל ניהל את החברה והובילה ממש עד לפני כשנתיים. וצף […]

כשדלת נסגרת…

הסיפור הבא סופר ע"י הסופר האנגלי ברנארד הייר ופורסם באתר של ה BBC האנגלי לפני כמה שנים: אני לוקח אתכם שלושים שנה לאחור. השנה היא 1982 , אני אז סטודנט שגר בשכירות בבקתה עלובה בלונדון, מפגר בתשלום שכר-הדירה. כשהטלפון צלצל בדירתי לא עניתי מחשש שזו שיחה שבאה לפנותני. 'אולי זו אמי' חשבתי ומכיוון שלא הייתה […]

דיסלקציה

מלקולם גלדווֶל הוא כתב בַּניו-יורקר כמעט עשרים שנה. ספריו מאפשרים נקודת מבט שונה על מוסכמות והופכים במהירות לרבי מכר. בספרו האחרון – "דוד וגוליית" – הוא מציע שניתָן לנצל חולשה או נקודת פתיחה גרועה, כמנוף להצלחה.  לכל אלה מאתנו שנאבקים בחיפוש עבודה בשלבים שונים של חיינו וגם לאחרים, הנה תקציר מסיפור מלמד מתוך הספר: גארי […]

חבלים

תמר ושוקי סלע שלחו אלי סרטון קצר מיו-טיוב, סרטון מצויר בשפה הספרדית. שמו של הסרטון "חבלים" (Cuerdas ). אנסה להעביר את רוח הדברים שבסרטון,  בעזרתם של תמר ושוקי, מאחר ואיני דובר ספרדית: אנחנו בבית ספר יסודי וילדה קטנה בשם מריה מאזינה באקראי לשיחה בין מנהלת בית הספר ואחת האימהות שהביאה זה עתה את בנה הקטן […]

שני גיבורים והקשר בינהם

הגיבור הראשון – משה לוי, היום בן 68 , עלה עם הוריו מאלג'יר עם קוֹם המדינה. בגיל צעיר התייתם מאביו וגדל בעוני במעברה בשרון, מנתב חייו בין פשע ואלימות. הצבא שינה את מסלול חייו. לוי היה ללוחם שחבריו תיארו כמורעל. הוא התחתן, גידל שני ילדים ועבד בתעשייה האווירית. באוקטובר 1973 שוב הכול התהפך עבורו. לוי, שנפצע […]

ללכת רכיל

ללכת רכיל, 'ללכלך קצת' כמו שאומרים במחוזותינו, זה משהו שכולנו נגועים בו. הֵרשל'ה הוא בחור חרדי צעיר, בן שלושים וקצת העוסק בגרפיקה עדינה. תוך כדי עיסוקו הוא מאזין קבוע לרדיו וכך הגיע לפינתי הקטנה בגלי צה"ל. יום אחד הוא מתקשר אלי ומשתף אותי בסיפור הבא, שמסתובב בחוגיו (כך הוא אומר):   שלוש בחורות צעירות, תלמידות […]

(כף)-יד הגורל

רויטל רביב היא זמרת אופרה צעירה, סופרן. מבקרי המוסיקה מפליגים בשבחיה. "צריך להיות באולם כדי להאמין איך היא יכולה לעורר בשירתה סערת רגשות… " כתבה עליה הביקורת. היא בוגרת האקדמיה למוסיקה בירושלים והקולג' המלכותי למוסיקה בלונדון. את כל זה תמצאו באינטרנט. את סיפור האהבה המלבב שלה לא תמצאו באינטרנט. אז למי מאתנו שעדיין מאמינים באהבה […]

הצלחה – האמנם?

יום אחד אני מקבל מייל מיובל עילם, מנהל מרכז חינוכי בהרצליה, שאיני מכירו. ציפור קטנה לחשה לי שהוא בחור ערכי ומיוחד הידוע כמכין תיכוניסטים לצבא, ליחידות קרביות. הוא כותב לי שאת הפעילות השבועית עם חניכיו הוא מסיים בשיחה על פרשת השבוע ומשלב בכך סיפור עם חוכמת חיים. אלמוג, חניכתו, החלה להוסיף סיפורים משלה. הנה אחד […]

המלאך השחור של הילדים הכחולים

את הסיפור המאלף הבא קראתי בספרו של יצחק קרונזון, קרדיולוג ישראלי החי בניו-יורק. הנה תקציר מהדברים: אנחנו לוקחים אתכם לשנות השלושים של המאה הקודמת, לבית-החולים של אוניברסיטת "ג'ונס הופקינס" שבבולטימור. שם, במרפאת לב ילדים, אנחנו מתוודעים למושג "ילדים כחולים". הילדים הללו נולדו עם היצָרות של עורק הריאה וּמִשֶכָּך, זרם בעורקיהם דם בלתי מחומצן כהה, שגרם […]

מעשים קטנים

יש אמרה המיוחסת לאימא תרזה – "איננו יכולים אולי לעשות מעשים גדולים בעולמנו אבל אנחנו יכולים לעשות מעשים קטנים עם הרבה אהבה." אני בטיול בארץ רחוקה ונזכרתי בשני סיפורים  הקשורים בנסיעות וטיולים, שחיכו אצלי רק להזדמנות המתאימה כדי להעלותם ולספרם.   סיפור על גידי: באחת השבתות האחרונות הוזמנו ע"י זוג חברים לטיול קבוצתי שהם נוהגים לקיים […]

בְּרֶאד כהן – המחנך שעושה הבדל

בְּרֵאד כהן הוא ילד שסובל מתסמונת טוֹרֶט. זו הפרעה נוירו- פסיכיאטרית אשר באה לידי ביטוי בעוויתות (טיקים) ובהשמעת קולות לא ברורים, הכול בלתי רצוני.  במקרים קיצוניים של המחלה נפלטות קללות ללא שליטה. רק לפני כמה עשרות שנים החברה לא ידעה כיצד 'לאכול' אנשים כאלה. נחמה זגר, ידידה טובה, שלחה אלי קטע מתוך סרט, סיפור אמיתי […]

מכתב מהאשה שאיננה

בחור בשם זוהר בנגד שלח אלי סרטון שפורסם בארה"ב ערב חג המולד האחרון. לאלו מאתנו שנמצאים בעיצומו של פרק ב' ואולי ג', כדאי להקשיב לסיפור מעורר ההשראה הזה. הנה תקציר מהסרטון בתרגום חופשי שלי מאנגלית: סטאר 102.5 היא תחנת רדיו מקומית במדינת Iowa  בארה"ב. בכל ערב חג המולד נוהגים בתחנה להגשים משאלות של מאזינים. בערב […]

העברת הדגל

מיכל אוסטין, ידידה טובה מארה"ב, שלחה אלי סרטון וידיאו מתוק להפליא. ובסרטון, זוג צעיר נישא בכנסיה, ברקע שושבינות בשמלות ורודות וילדות לבושות לבן וזרי פרחים בידיהן… ואז האב קם ממושבו בנוכחות האורחים, בתו לשמאלו וחתנו לימינו, והוא פונה לחתן הצעיר, פיליפ שמו, ומספר לו סיפור קצר. ואני… איש של סיפורים… איך לא אתחבר לכך? הנה […]

חינוך מול הוראה – פרויקט מהדקי הניר

אבי כהן, המפיק הראשי של חדשות ערוץ אחד בטלוויזיה, חשף אותי לסרט דוקומנטרי מעורר מחשבה, שלא היכרתי. הנה תמציתו של הסרט עטור הפרסים:  וויטוול (Whitwell ) היא עיירה קטנטונת במדינת טנסי שבדרום ארה"ב. יש בה שני רמזורים, שתי מסעדות ופחות מאלפיים תושבים, רובם לבנים נוצרים ואין שם ולו יהודי אחד. בשנת 1998 החליטה מנהלת חטיבת […]

לייצר ממה שנותר…

איני מומחה גדול במוזיקה קלאסית. למרות זאת אני 'חוטא' מידי פעם, הולך להאזין לקונצרטים ופעמים רבות גם נהנה, מבלי להיות מומחה. הסיפור הבא מיוחס ליצחק פרלמן, יליד תל אביב, אחד הכנרים הדגולים של דורנו. אני אוהב את מוסר ההשכל שבו: ב 18 בנובמבר 1995, בדיוק לפני ח"י שנים הגיע פרלמן לנגן בקונצרט במרכז לינקולן בניו-יורק. […]

סגן בּ'

בחיים גורי – המשורר, הסופר והעיתונאי  – תמיד מעניין לגעת שוב. בימים אלה הוא חוגג יום הולדת תשעים, הנה עוד סיפור מרתק שנכרך בשמו: בתחילת שנות השבעים היה סגן ב' טייס פנטום צעיר בטייסת העטלף. בסדרת חינוך שבקורס מדריכי טיסה, הוא פגש את חיים גורי. חיים גורי הגיע לשיחה היישר מחדר העריכה של הסרט "המכה […]

שיעור מהשכן

אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו שבארה״ב, העבירה אלי את הסיפור הנוגע ללב הבא. היא לא ידעה את המקור. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית, מסופר בגוף ראשון: אמי התקשרה אלי בוקר אחד וקולה מעט עצוב: ״מר בלסר נפטר אמש בלילה. ההלוויה ביום רביעי.״ הקשבתי לה ותמונות מימי ילדותי צפו ועלו בי. כנראה ששתיקתי התארכה. ״אתה עדיין […]

המזרָן של סבתא רַבְּתָא

אבי, ידיד טוב, השתתף לאחרונה בכנס עסקים והתיידד שם עם איש עסקים קנדי צעיר שישב במקרה לידו באחת הארוחות. הם שוחחו על יוזמות בעסקים, על ניצול הזדמנויות והבחור הצעיר סיפר לו אז את הסיפור האישי הבא: הסבּא רבּא שלי, לבנוני נוצרי בשם אַבְּלַן ליאון, החליט בתחילת המאה העשרים לנסות מזלו בעולם הגדול ושם פעמיו ליבשת […]

אדוארדו – מגן החלשים

"דברים שאף פעם לא יקרו בטוקיו" הוא ספר של סופר ספרדי, אלברטו בּלַנדינה. זהו קובץ של סיפורים מטורפים מפיו של סלבדור, מטאטא רצפות בנמל תעופה. הקשיבו לתקציר מסיפורו הנוגע ללב, מעט מטורף, על אדוארדו מגן החלשים בדרכו שלו: הוא ואימא שלו עברו לגור לידינו, קראו לו אדוארדו. הוא תמיד היה בודד, ללא חברים, ולא נראה […]

הדולפינה

לפני כמה שבועות השתתפתי בסדנת כתיבה בהנחייתו של הסופר גבי ניצן, שכתב את "באדולינה", הספר שאולי הכי נמכר בישראל. לא התעצלתי וכהכנה למפגשים איתו קראתי את  סיפרו הרביעי "שובה של המלכה". סיפור קטן בספר כבש אל לבי בַּתוֹם ובתובנה שעולים ממנו. בקשתי את רשותו לצטט את הסיפור והוא הסכים בשמחה. ישבתי לבד במרפסת החוּשה שלי […]

רז מינץ

את הסיפור הזה שידרתי בערב יום הזיכרון האחרון ברדיו ומשום מה לא העליתי אותו כפוסט בבלוג. לא מעט מאזינים פנו אלי בבקשה להעלותו לבלוג וכך אני עושה. מידי פעם אני מעלה סיפורים שעוסקים, כל סיפור בדרכו, בצירופי מקרים מוזרים. אין לי כוונה להפוך למְקבצם של סיפורים מיסטיים, אלא  רק לתהות פה ושם על מוזרויות שקיימות […]

שיעור משוֹמר החניון

את בועז לא פגשתי מימי וגם לא הכרתי. חשבתי שלא הכרתי. הוא יצר אתי קשר במייל, שאל איך ניתן להעביר אלי סיפור, ושוחחנו בטלפון. בועז הוא בעלים של חברת אבטחה שעסקיה בחו"ל, בתחום של מערכות בקרה בכניסה לאתרים. הוא מחלק את זמנו בין ישראל ומדינות שונות באירופה. הנה מה שהוא סיפר לי בכישרון ובחן רב: […]

המורה שאני זוכר

אני בסיור קצר בכמה חברות סטארט-אפ. אחת מהן עוסקת בלימוד מקוון. "והיכן מקומו של המורה שאני מכיר?" אני שואל ונזכר בַּמורים שהשאירו בי חותם. ואז, צף ועולה בי סיפור של מאיר שלו, שהעבירה אלי אלונה מוסקוביץ כבר לפני שנים. הנה הסיפור, מקוצר מעט, בתקווה שלא פגעתי באיכויות המקור: הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי […]

רוני אדרי

רבים מכם בוודאי נחשפו לא אחת להרצאות של טד (TED ) . רק אזכיר שטד הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1984 ע"י כריס אנדרסון וייעודו – הפצת  רעיונות בעלי ערך. בהדרגה הפך הארגון לבמה מרתקת להרצאות קצרות בנושאים מגוונים ומעניינים, והן מופצות אחר כך בחינם באינטרנט. לא פשוט להתקבל כדי להרצות שם. יניב […]

נחש הכסף

אני מבקר במוזיאון זוחלים בארץ רחוקה. נחש ענק בצבע כסף שרוע ללא תנועה בכלוב זכוכית ומעלה בי סיפור של מנחם תלמי -"נחש הכסף" – ששלחה אלי נורית רכס-גל, בת דודתי.  מנחם תלמי הוא עיתונאי וסופר שיחסוֹ מיוחד לישראל של פעם. קטונתי מלעבד את תלמי, אבל הנה תקציר מסיפורו, בתקווה שאיני חוטא מהותית למקור: זה לצד […]

זמן איכות עם אמי

את הסיפור הבא שלחתי לפני הרבה שנים לאנשים אתם עבדתי ונזכרתי בו שוב בהקשר לסיפור אנושי מיוחד ששמעתי, שאגע בו בסוף דברי. אז לכל אלה מאיתנו שעסוקים כל הזמן, ולא מוצאים זמן לקרובים אליהם, הקשיבו לספור הזה מתוך הספר "ההרגל השמיני" של סטיבן קובי: תמיד הייתה לי חברות מיוחדת עם אמי. ביחד חווינו הרבה אירועים […]

ביקשתי את כתובתה

באחד מערבי שישי אני מתארח אצל ידידים ולשולחן מסובים גם עומר, בנם הבכור, וחברתו מזה שנה, נעמה. "היכן הכרתם?" אני מתעניין בתמימות. עומר ואביו מחליפים מבטים משועשעים וידידי מוזג אז עוד יין ומשחרר חרצובות לשונו: את נורית פגשתי עוד טרם מלאו לה 18. הייתי אז בן 21 , אחרי הצבא, ועצרתי לבקר בת"א אצל דודתי […]

הודעה מוקדמת

באחד הערבים האחרונים, בין חדשות לחדשות, אני בוהה מול המסך וחושב מה לשגר כזיקוק. צליל דואר אלקטרוני שנכנס מחזיר אותי, כמעט בעל כורחי, לדואר הנכנס. זאב פייביש, מישהו שאיני מכיר, שולח אלי מייל בזו הלשון:  "חשבתי שהסיפור הבא שהגיע אלי בדואר האלקטרוני בוודאי יקלע לטעמך. אין לי מושג מי כתב את זה, אבל זה חומר […]

גלעין של אפרסק

אבי חמרה, נהג אוטובוס אוהב סיפורים מכפר יונה, שלח אלי את הסיפור הסיני העתיק הזה. הוא לא ידע את המקור ואני איני יודע אם זה באמת סיפור סיני, אבל נשאיר את זה כך כי  לסיפורים סיניים עתיקים הרי יש נופך של חוכמה בתודעה שלנו. לפני הרבה שנים, חי בסין גנב, יתום מאם ואב. הוא גדל […]

דיסקית חצויה

את אריה רוזנברג לא הכרתי ואז, לפני כשנתיים, התוודעתי לסיפורו האישי והתרגשתי עמוקות. ארצנו מלאה בסיפורים דומים והאדמה כאן רוויה בכאב ובשכול ועדיין סיפורו כל כך מעורר השראה. אריה הוא עיתונאי שכתבותיו מתפרסמות בג'רוזלם פוסט, וואלה, YNET ובעיקר כותב ל"מסע אחר". לאחרונה הוציא את סיפרו  "דסקית חצויה" על זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים. ביום הכיפורים ההוא […]

סוודר סגול עם יונה לבנה

זוג חברים טובים שלי, הוא בשנות השישים שלו, מהנדס במקצועו והיא בשנות החמישים שלה וללא תעודת בגרות מלאה, נענו יום אחד לתשוקתם והחליטו ללמוד פסיכולוגיה. היא הזדרזה להשלים את הבגרויות, הם נרשמו לאחת המכללות ובחלוף שלוש שנים הם סיימו תואר ראשון וללא היסוס נרשמו ללימודי התואר השני. שניהם, אגב, עובדים במשרה מלאה וחובקים ארבעה עשר […]

אם זר קוצים כואב

שירים עבריים הם עבורי החיבור הטוב ביותר לשורשַי. רבים מהשירים הללו פורטים על נימים חבויים בי ובקלות גורמים לי לדמוע ולהפליג במחשבות על האנשים הכי קרובים אלי. אנחנו בעיקר מתחברים למנגינה, אנחנו אפילו מסוגלים לזכור בעל פה את המילים, אבל ברב המקרים אנחנו איננו ערים למשמעות האמיתית של המילים. שמעתי השבוע ברדיו את השיר "כמו […]

זה לא הלוח… זו הרוח

לפני כמה ימים התקשר אלי עמיר (שם בדוי), ספורטאי עבר ידוע שם, וסיפר לי סיפור אנושי קטן משלו. מכיוון שעוד כמה שבועות מתחלף לו לוח השנה העברי, נראה לי שהעיתוי מצוין לְסַפר לכם את סיפורו על לוח שנה: "תשאל בוודאי איזה סיפור אנושי כבר אפשר לספר על לוח שנה?" הוא שואל עבורי ואינו ממתין לתגובתי. […]

גלה את ההבטחה

ניר בני היפנה תשומת לבי למקרה הבא שעלה לכותרות לאחרונה בכל רשתות התקשורת בארה"ב.   "גלה את ההבטחה" מצהיר שלט באותיות קידוש לבנה בכניסה לעיירה גְרִיס (Greece) במדינת ניו-יורק כמוטו של העיירה השקטה הזו בת כמאה אלף התושבים. והנה סרט וידאו של עשר דקות שהופץ ביו-טיוב גרר את העיירה הזו למערבולת של רגשות ותשומת לב […]

המקרר הירושלמי

את אהובה פגשתי לכוס קפה לחוף ימה של הרצליה. כששמעה על הסיפורים שאני מלקט, עלה חיוך על פניה. "הנה סיפור קטן ואמיתי שיתאים לך לימי הקיץ החמים הללו." היא אמרה. "סיפור על מקרר ירושלמי." "אנחנו משפחה ירושלמית ותיקה ואחות לי, בוגרת ממני, ושמה תמי. לפני למעלה מעשרים שנה – משפחתה גדלה אז, צרכיהם השתנו – […]

זה לא כיוונה של הרוח…

אני נמצא בצרפת, משקיף על תעלת למאנש ורוח חזקה שבאה מהים מכרבלת אותי במעילי. משבי הרוח העזה מעלים בי משפט חכם ששמעתי לאחרונה מפי מַיילְס הילטון בַּארבֵּר –  "זה לא כיוונה של הרוח שקובע…". מיילס הוא הרפתקן בריטי שמתח את גבול יכולת האדם. הוא חצה את הלמאנש במטוס קל, טיפס לפסגות המונט-בלאן, הקילימינג'רו וההימליה, צלל […]

העלה האחרון

את אביגיל רבין הכרתי דרך הבלוג אך מעולם לא פגשתיה. אביגיל היא שחקנית צעירה ומוכשרת, בעלת קול ערב, המתמחה בכתיבה, בימוי ומשחק של תסכיתי רדיו שמועלים על ידה באתר "התיאטרון הרדיופוני של אביגיל" ב- ICAST  . מתסכית שהפיקה נחשפתי לסיפור נוגע ללב של אוֹ הנרי – "העלה האחרון": סוּ וג'וֹנְסִי, שתי חברות, החזיקו סטודיו ברובע […]

שקופים

אלון, ארכיטקט צעיר ובמקרה גם חתני, גר בתל-אביב ועובד בבאר שבע. וכך הוא נוסע מידי יום ברכבת ישראל על הקו ת"א – ב"ש. "בתחנת הרכבת בבאר שבע," הוא משתף אותנו באחת השבתות,  "ליד שערי היציאה, עומדת בחורה צעירה במדי הרכבת ותפקידה לעזור לנוסעים לצאת ולהיכנס בשערי התחנה במקרים של תקלה בכרטיס או כמישהי עם עגלה […]

שתי טבעות

מאז ומתמיד נמשכתי לסאגות משפחתיות או לקורותיהם של חפצים שעוברים מדור לדור. אין תימה שהעדות האישית הזו מפי ידידה טובה, נגעה ללבי: אני מחזיר אתכם כמאה שנים לאחור, לקוּזְמין, עיירה קטנה ברוסיה בתחילת המאה העשרים. פרעות באֵזור, יהודים נטבחים ושמועה עוברת כי הפורעים בפאתי העיירה. גיטה יינטל, אֵם יהודייה, ממאנת לשבת בחיבוק ידיים והיא נחושה […]

על מה נתחרט?

בְּרוֹני וֵואר (Bronnie Ware ) שימשה במשך שנים רבות כאחות סיעודית התומכת באנשים על ערש דווי, אנשים המודעים למותם הקרב. בהסתמך על אין ספור שיחות עם מטופליה היא פרסמה מאמר מעניין, שלימים הפך לספר הביכורים שלה, על דברים עליהם אנשים מתחרטים. הנה תמצית המאמר, אותו שלח אלי בני, ארנון,  בתרגום חופשי שלי מאנגלית: הִמצאות במחיצת […]

מוזרויות

לפני יומיים אני בניו-יורק בהליכה של בקר באחד הפארקים על גדות נהר ההדסון. אני פוסע עד קצהו של מזח ואיש אינו שם מלבדי. ספינה חולפת, שחפים מרחפים ומצווחים על שובל המים והסיטואציה כולה מציפה מזכרוני סיפורששלחה אלי פעם אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו, פלורידה:  זה קורה בכל יום חמישי בערב, כמעט ללא יוצא מהכלל, כשהשמש […]

איך נסביר את זה?

את רוני פגשתי בכנס מקצועי. חלקנו אותו שולחן, פיטפטנו מעט והתקרבנו במהלך הכנס. למחרת, באחת ההפסקות על כוס קפה הוא חלק אתי את הסיפור הבא: אחי, הוא מספר, נישא בצעירותו לבחורה מבלגיה שביקרה כתיירת בארץ. לאחר רומן קצר ביניהם הם נישאו, עברו לבלגיה ונולד להם ילד מתוק בשם גיא – אחייני. לאחר מספר שנים השתבשו היחסים […]

כוחו של מגע

למרות שגידלתי ארבעה ילדים ואני צופה בילדי המטפחים חמישה נכדים ונכדות איני רואה עצמי כמומחה בהתפתחות של ילדים. אבל ידידה טובה שלי, גילה רבינוביץ, כן מומחית בַּתְחום והיא שיתפה אותי בסיפור המיוחד הבא: לידה של פגים, היא מסבירה, היא בדרך כלל אירוע טראומתי לכל המעורבים – לאם, לאב ולתינוק שנולד בטרם עת. האם שאמורה להיות בהריון ארבעים […]

כשהתלמיד מוכן המורה מופיע

איתן בטאט הוא ישראלי המתגורר כבר עשרים שנה בארה"ב. הוא למד שם רפואה, נטש את הלימודים, נישא לסטייסי והשניים הקימו הוצאה לאור בשם "קִיוִוי" שמתמחה בסיפורים קטנים על רגעים שמשנים חיים. סדרת הספרים נקראת – "כחוט השערה". ומתברר שאיתן מאזין קבוע ממרחקים לתכנית של שמעון פרנס בגלי צה"ל ומכאן גם לפינתי הקטנה ויום אחד הוא […]

רגעים של סוכריה על מקל

עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו.  נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית):   אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. […]

סולידריות

יהונתן הוא חבר קרוב שלי מזה למעלה מעשרים וחמש שנה. היינו מנהלים עמיתים באותה החברה, התחברנו, ומאז אנחנו שומרים על קשר קרוב. יהונתן הוא בן יחיד להורים ממוצא יקי, נשוי, אב לילדים וכבר מזמן סב לנכדים. באחד הימים פגשתי אותו, חשתי שהוא נרעש ממשהו, ואז הוא שיתף אותי בסיפורו האישי הבא, שנודע לו רק לאחרונה: […]

עדשת מגע

בסיפור הבא נתקלתי באקראי באחד מאתרי האינטרנט הזרים. הסיפור קצת הזוי, קצת לא ברור, צריך לחשוב קצת על מוסר ההשכל שלו, אבל המעניין הוא שזה סיפור אמיתי שמצאתי  סימוכין לאמיתותו בכמה מקומות באינטרנט.   בְּרֶנדַה הייתה בחורה צעירה שהוזמנה ע"י קבוצת חברים להצטרף למסע של טיפוס על צוקים. היא לא הייתה מנוסה בזה, היא פחדה […]

בשביל זה יש חברים

כולנו אוהבים אנשים שמקשיבים. אם נבחן את החברים הטובים ביותר שלנו נראה שאלו אותם אנשים שמגלים אלינו אמפטיה ומביאים אלינו הרבה הקשבה. ולמרות זאת… רובנו אינם כאלה ואנחנו נוטים להתמקד בחוויות שלנו ופחות בחוויות של האחר. את הסיפור הקטן הבא שלחה אלי לילי לבני. היא תרגמה את הסיפור מספרדית:   באחד הערבים, בשעה מאוחרת יחסית, […]

משהו של צפרדעים

ידיד טוב שלי מארה"ב סיפר לי על ספר ילדים בשם "משהו של צפרדע"  (A Frog Thing ). כתב את הספר אריק דרכמן, סופר ילדים אמריקאי צעיר שקבל השראה לכתיבת ספרי ילדים מרצונו לשעשע את אחייניו. וככל שידידי הקריא את הסיפור לבנו הקטן שוב ושוב, הוא גילה בעצמו דברים מעניינים בסיפור שנתנו לו חומר למחשבה. הנה וורסיה […]