רגעים של סוכריה על מקל

עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו. 

נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית):

 

אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. שזו נחלתם של כאלה שמשנים את העולם ושזה משהו שהוא מעבר לתחום ההשגה שלנו. אבל אנחנו עושים דברים קטנים שיש בהם משום מנהיגות, שמשנים דברים, אבל איננו מפרגנים לעצמנו  מספיק.

אני למדתי באוניברסיטה קטנה בארה"ב, מאונט אליסון יוניברסיטי, וביומי האחרון שם ניגשה אלי בחורה שלא הכרתי ואמרה לי: "אני זוכרת את היום הראשון שפגשתי אותך", ואז היא ספרה לי מה ארע ביננו ארבע שנים קודם לכן.

"ערב לפני שהתחלתי את הלימודים כאן שהיתי עם הורי בבית מלון. כל כך פחדתי מתחילת הלימודים, כל כך חששתי שזה גדול עלי, עד שפרצתי בבכי והודעתי להם שאני נוטשת. הורי ניסו להרגיע אותי ואמרו לי: "תשמעי, בואי רק נלך מחר לפתיחה ואם אז תחליטי שאינך רוצה ללמוד כאן, נחזור הביתה.נאהב אותך, לא משנה איזו החלטה תקבלי."

למחרת הלכתי להירשם והיה ברור לי שאני לא מתחילה את הלימודים. פניתי להורי ובקשתי שנשוב הביתה, ובדיוק באותו הרגע אתה הופעת. הגעת חמוש בכובע מצחיק אבל נראית מגניב. נשאת איזה שהוא שלט של ארגון צדקה ונשאת סל גדוש בסוכריות על מקל. עברת בין הסטודנטים, חילקת סוכריות ודיברת קצת על הארגון הזה שייצגת. ואז הגעת אלי.

הבטת בי, הצצת בבחור שלפני, נתת לו סוכריה על מקל ואמרת לו: "בחור צעיר, אתה חייב לתת את הסוכרייה לבחורה הצעירה והיפה הזו שעומדת לידך."  הבחור הסמיק כסלק, הסתובב אלי ומבלי להביט אלי ישירות הושיט לי במבוכה את הסוכרייה, כפי שבקשת. למען האמת הרגשתי לא טוב עבור הבחור ולקחתי את הסוכרייה רק כדי לא להביכו. ואתה פנית אז להורי ואמרת: "תסתכלו עליה. תסתכלו עליה. יום ראשון שהיא מחוץ לבית והיא כבר לוקחת סוכרייה מאדם זר לה לחלוטין". כולם מסביבנו פרצו בצחוק. ובאותו הרגע, ואני יודעת שזה קצת מגוחך, ידעתי שאני נמצאת במקום שאני צריכה להיות, ושכאן הולך להיות ביתי בשנים הקרובות, ונשארתי באוניברסיטה. מאז לא ראיתי אותך ולא שוחחתי אתך, ולו פעם אחת, אבל נודע לי שאתה מסיים עכשיו ורציתי רק לומר לך כמה חשוב היית עבורי ואיזו השפעה הייתה לדבר הקטן שעשית על חיי. אתה תהיה חסר לי. שיהיה לך בהצלחה."

היא פנתה לדרכה ואני נשארתי המום. ממרחק היא נעצרה וצעקה: "כדאי שתדע… הבחור ההוא … הוא עדיין בן זוגי, כבר ארבע שנים." והיא הלכה לדרכה. שנה וחצי לאחר מכן הם שלחו אלי הזמנה לחתונתם.

המוזר בכל זה הוא שלא זכרתי את המפגש הזה שהיא מדברת עליו. פשפשתי ופשפשתי בבנק הזיכרון שלי והרגע הזה, משום מה, אינו קיים. ודווקא העובדה הזו הופכת את הסיפור לכל כך מעניין. מישהי באה אלי ואומרת לי שברגע מסוים, לפני ארבע שנים, השפעתי על חייה, ואני אפילו איני זוכר את זה.

לכמה מאתנו יש רגעים כאלה, שאני קורא להם "רגע של סוכריה על מקל", שמישהו עשה משהו שהשפיע על חיינו והפכם לטובים יותר והוא בכלל לא יודע?

וכמה מאתנו אמרו את זה לאותו האדם?

ולמה אנחנו ממעטים לומר זאת לאותם האנשים? מדוע אנחנו חוגגים ימי הולדת מטופשים כל שנה, שכל שעלינו לעשות כדי להיות שם זה רק לא למות במשך 365 ימים, אבל אנחנו מאפשרים לאנשים שהיטיבו אתנו והשפיעו על חיינו לחיות מבלי לדעת זאת בכלל?

וברור שגם לכם יש את "רגעי הסוכרייה" הללו, שבהן הִשפעתם על אחרים ועשיתם להם הבדל, אבל הם פשוט לא חזרו לומר לכם זאת. ואולי זה מפחיד לחשוב כמה אנחנו עוצמתיים וחשובים לאחרים. כמה מנהיגות היא לא רק לשנות דברים גדולים אלא היא אותם "רגעי סוכרייה" שיש לכולנו. ומה שחשוב זה כמה רגעים כאלה אנחנו מייצרים, על כמה אנחנו מודים ומוקירים וכמה מהם אנחנו מעבירים הלאה.  אנחנו חושבים שמנהיגות זה לשנות עולם, אבל למעשה אין עולם, יש 6 מיליארד הבנות של מה זה מנהיגות ואם אנחנו נשנה את ההבנה רק של בן אדם אחד למה הוא מסוגל, עשינו את ההבדל.

  (מתוך הרצאה של Drew Dudley  ב TED  )

 

הקשבתי להרצאה ותהיתי: וכי לי אין "רגעי סוכריה" כאלה בהם עשיתי הבדל למישהו אחר?  ומה עם  אותם אלה שעשו לי הבדל? האם טרחתי לידע אותם?

זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי,  01.03.12

"רגעים של סוכריה על מקל" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל

 

 

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

Shuka Shuka my friend, I believe that life can Be simple, we make it complicated. What is power? How can we define leadership? Giving a few minutes of our time and unconditional support to someone in need ………that is leadership in my book. Knowing that a stranger or a friend can benefit from our kindness, is leadership. I feel a great sense of fulfillment knowing that I could help, motivate and give hope for those people that come my way. I am so glad to say that I am fortunate enough to benefit from those special people that were there to support me, when I needed it. Those are the true leaders in my life. By the way…….you are one of them :))))

שוקה שוקה שוקה,

מדהים ומחכים ונכון וחשוב, העיקר חשוב.

אין ספק שעל כל אדם ללכת ולהודות על מה שקיבל ובמיוחד על מה שהישפיע על חייו.
אם כולם יעשו זאת העולם יראה טוב יותר.
אין אדם שלא משפיע על מישהו, לטוב כמובן. יש הרבה שמשפיעים בצורה כזו שהכל מתהפך אז למה לא להגיד "תודה", "עזרת לי.." לא יודע. לא ברור לי אם זו המנטליות הישראלית (לא מאמין) או הפחד מה יקרה אם אגיד תודה. בכל מקרה, מנסיוני גיליתי שכל פעם שאני אומר תודה ובקול רם ולא בקול רפה, התודה חוזרת אלי בהערכה עצומה.

שוב, תודה על השיתוף, כיף להתחיל את היום עם סיפוריך המחכימים 🙂

יהודה

שוקה יקר,

למרות שעברו למעלה מ-30 שנה מאז שעבדנו יחד – אני אמרתי לך בעבר ואגיד זאת גם כאן – ממך למדתי את רזי הניהול שליוו ועדיין מלווים אותי במהלך הקריירה שלי. אני זוכרת את אישיותך המיוחדת, את סוכריות המנטה הכחולות בכיס המעיל, את הרגליים העטופות בגרביים בלבד, את המזג הסוער (ולעיתים המתפרץ), את סיפוריך האישיים , את היכולת לגבש את הצוות שתחתיך – וכל זה בחום ובהרבה אנושיות. אבל מעל הכל אתה ורק אתה לימדת אותי, הבחורה הצעירה דאז, חסרת הניסיון, איך לנהל ואני מודה לך על כך בכל פעם שאני מצליחה ומעבירה זאת גם הלאה לאלה שעובדים תחתי.
ד"ש בבית

שלום
קבלתי לפני כשנתיים סוכריה על מקל מצוינת מקורס שלוקחים בדר"כ באמצע החיים
אצלי זה הצליח בצורה מוחלטת
ולגבי הסוכריות שאני נותן…..זה קורה יום יום עקב מקצועי
ונותן לי סיפוק רב
מה שחשוב בסוכריות הוא לתת אותן ללא תנאי ומכל הלב
ישר כח
יולי

מקרה מעניין מאוד.
יתכן מאוד שקיימים מקרים רבים מסוג הסוכריה, אני בכל אופן- עדיין לא קיבלתי סוכריה מהסוג הזה.
הכל מתנהל על מי מנוחות והחיים זורמים.
בכל מקרה, תודה שוקה על הסיפורים היפים.
שבת שלום

שלום שוקה
אני נהנית מאד לקרוא את הסיפורים שלך, ממש מחכה להם
ברצוני להתייחס לסיפור "סוכריה על מקל" –
בעצם הסיפור הזה עוטף את כל הסיפורים שלך ששלחת עד היום
כל סיפור והתובנות שלו, צריך רק לדעת לקרוא בין השורות
ואז נופל לך האסימון.
תודה על כל הסיפורים הנפלאים
שבת שלום

כרגיל, כל סיפור שלך מלמד אותי משהו לחיים ועליהם. הסיפור הזה הזכיר לי פגישה שבא נודע לי אחרי כ 25 שנים שנתתי סוכריה לאישה מיוחדת. אני כמובן לא זכרתי- בחתונה משפחתית ניגשה אלי אישה וקראה בשמי, היא סיפרה לי שלפני שנים רבות כשגרנו ביישוב קטן היא ילדה והנשים בישוב עשו אליה חרם . בעיניים לחות הוסיפה ואמרה שרק אני ניגשתי אליה עם תבשילים והתעניינתי בשלומה ובשלום התינוק וזה מה שנתן לה כוח להמשיך ולהתגבר על הקשיים של אם צעירה עם תינוק חדש. עוד הוסיפה ואמרה שמעולם לא שכחה אותי ואמרה לי תודה .
הסיפור ריגש אותי מאוד (כמובן) ושמחתי שלמרות שהייתי צעירה מאוד התנהגתי בצורה שלדעתי ,גם היום ממרום שנותי, נכונה וטובה.

תודה על התרגום
בהחלט סיפור נחמד ומעניין.
אינני יודעת אם זו מנהיגות
אבל בהחלט נחמד לשמוע שהשפעת על מישהו בחיים

לא תמיד אנחנו יודעים איך קוראים לאותו אחד שנתן לנו סוכריה
ולכן לא תמיד יכולים להגיד לו תודה לאחר מעשה

ענת

כרגיל הדברים שאתה מעלה והספורים שאתנ מביא נפלאים ומדברים אל ליבי.אני מאד מקפידה לאמר תודה לכל אלה הסובבים אותי וגורמים לי לתחושה של סוכריה מתוקה יתכן וזה נובע ממצבי המיוחד אני נכה ומרותקת לכסא גלגלים במב לא טוב. אבל אמירת התודה וההערכה הם חלק ממני ומאשיותי מעולם לא קבלתי דברם כמובנים מאליהם,ל כך חשוב להעריך כל דבר קטן כל התיחות ויחס של הסובבים אות ללא הבל גזע דת דת מין ומוצא. תודהלך שאתה מעיר מאיר ומעורר מרגנית .כן ושבת שלום לך

היי שוקה
כרגיל סיפור חם ומאלף.
תודה לך על כל הסוכריות שאתה מכבד אותנו בהן.
שבת שלום.
שוש

שלום שוקה.
נחמד לקרוא את הסיפור הנוכחי שמסגרת "טד", מעניקה לו גושפנקא של איכות. הדברים שחשבתי עליהם בהקשר לסיפור הם:
1- הצד המבודח- הבחורה כמעט נופלת בהגדרה המתמטית של ה"אסימפטוטה" שהיא "עקומה" (במקרה זה בחורה יפה) , שיוצאת עם מישהו חמש וחצי שנים עד שמתחתנת (במקור- נפגשת באינסוף).
2- הענקת הסוכריה , היא הנתינה והקבלה. יחסי הגומלין שבין אנשים שאם הם זורמים- כל הדרכים נפתחות. בניית יחסי גומלין היא אכן כלי ניהולי חשוב.
תודה על הסיפור המאלף- חמי

השאלה היא לא אם מישהו נותן סוכריות, אלא אם אנשים יודעים לקטוף אותן מעץ החיים.
הרעיון הוא לדעת לזהות מתי מדובר בסוכריה.
יותר מזה, הרעיון הוא לדעת להצמיח סוכריות ממקלות.

שוב פעם שוקה סיפורך המדהימים מזכירים לנו הקוראים שכמה הדברים הכי פשוטים הם הכי מיוחדים וכמה שהדברים הקטנים הם הדברים הגדולים. אם רק נוכל כולנו לפשט יותר את דרך חיינו נהנה מהם יותר. תודה רבה

כרגיל , נתחיל בשלום שוקה ! וכמובן לחיצת יד ,
הספור הנחמד היה לי "זרז" לפשפש בחיי האם גם אני נקריתי למצב דומה ,ומפישפוש לפישפוש , קפצו לי בזכרון כמה מקרים שאני הייתי "מחלק הסוכריה" , ועל אחד אשתף אותך ,
יום אחד עם ראשית הלילה ואני בנהיגה אל ביתי שבעמק , והנה בין סבוב לסבוב לא ליד ישוב ניצבת בחורה לבדה , עצרתי ושאלתיה אם היא רוצה טרמפ ,בחשש היא נכנסה וראתה שהנהג הוא איש מהישוב , ותוך כדי נסיעה אומרת לי שהיא מבית השיטה ,ואנו מגיעים אל סבוב ביתי שהוא כברת דרך לפני בית השיטה ,חשבתי לעצמי האם להשאירה שוב לבד , ואמרתי סע והבא אותה אל ביתה , בשבילך זה עוד לחיצת גז ואתה חוזר ,
להפתעתי לאחר כשנתיים יצא לי לעצור בטרמפידה והבחורה הזו שכבר שכחתי עליה נכנסת , ומזכירה לי איך המקרה ההוא חרט בליבה , וכו, וכו, ביי עומר

שלום שוקה ..לפני כשבוע חזרתי מאפריקה שם עשיתי במסגרת פרויקט טכני..בשבת הלכתי לאחד מבתי הספר ושוחחתי עם מוריםותלמידים כאשר באחד הכיתות אמרתי לתלמידים…כל אחד ואחת מכם יוכל להגיע ולהיות דוקטורץאינגינר. נשיא וכוֻ וכולם אנו אמן….ואולי/… מקוה ומייחל שעשיתי ולו מלימטר אחד להצלחתם…
שבת שלום וחג פורים שמח…..משה

Dear dear Shuka!
yes you have been the lollipop to many people:) and yes life is full of great moments, we have to choose to make each moment meaningful and to give to others. great point
thanks for reminding us

היי שוקה.
איזה כייף,כמה מהנה.רוצה להיות זו שכל הזמן תתן
סוכריות,זו הרגשה של לתת ללא גבולות,
קבלה של חיוך לנתינה.
אהבתי מאד
תודה לך על זיקוק כל-כך מהנה.

מאיר עיניים, מרגש ומלמד, כמו תמיד….
תודה שוקה ושבת שלום!

היי שוקה יקר,
איזה זיקוק נפלא שיגרת-ממש כיף.
ברור לי שהסיפור השבועי בפינתך והתכנית של שמעון פרנס הם עבורי סוכרייה מתוקה ומתחדשת כל הזמן – תודה לכם.
עליי משפיעים לטובה הרבה אנשים איכותיים שמהם אני שואבת דוגמה ומנסה לגלגל הלאה עוד טוב לעולם לפי מיטב יכולתי והבנתי.
כאדם שמתמיד בהליכה רגלית יום יומית בשכונה שלי, עוצרים אותי לא פעם אנשים ועם חיוך אומרים לי שכאשר הם רואים אותי זה עושה להם טוב והם גם רוצים להתחיל ללכת קבוע, כי זה בריאות…ודי בזאת כדי לעשות אותי מאושרת.
קראתי את כל התגובות ואהבתי במיוחד את תגובתה של אהובה רוזן. כמו שתמיד חשבתי שכל מי שיש לו הזכות לעבוד לצדך, תחתיך או בכלל להיות בחברתך- זוכה בערך מוסף.
מעריכה תמיד-שולי.

שוקה בוקר טוב

באיחור מה אני מגיבה על ה"סוכריה על מקל" שאתה שולח אלי מידי שבוע. גם אני כמו שולי מוקירה את הזכות שנפלה בחלקה של אהובה שעבדה במחיצתך. דעתי היא כי זכות גדולה מאוד היא לדעת לחלק לזולת סוכריות בכל וריאציה שהיא בין אם זה חיוך עזרה וכו'.
אז תודה רבה שוקה על כל הסיפורים שלך שגורמים לי לעצור באמצע הדרך ולחשוב איפה עוד אפשר להיטיב עם הזולת.
המשך שבוע נפלא-שרה

[…] למצוא את התמלול של השיחה ברדיו כאן, או את ההרצאה המקורית […]

(גם באיחור מה.. אך לא מאוחר מדי)
בהשראת הבחורה שניצלה את רגע עזיבתו של דרו דאדלי כדי לומר לו עד כמה השפיע עליה לטובה בעבר, ניצלנו אתמול את מסיבת הפרידה משני חברים קרובים לעבודה וחילקנו סוכריות על מקל בליווי השמעת הקטע המוקלט הנ"ל, כאמירת תודה להם.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)