הגינות בספורט
למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת (פודקאסט) שהעליתי לאחרונה. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 22 שם):
זיקוקין די-נור – פודקאסט
אני איש של ספורט משחר נעוריי. עשרות שנים שיחקתי באדיקות כדורגל שכונתי ומשך כל השנים הללו אני מכור ללא תקנה לאירועי ספורט קטנים כגדולים ולבטח מונדיאל, אולימפיאדה, גביע אירופה, וכדורסל אמריקאי. גם היום, בקשישותי, תמיד מתגלגל אצלי בבית איזה שהוא כדור של ילדים, שמידי פעם אני עוצר כדי להקפיצו על הרגל או לבעוט בו אל הרווח בין הספות, השער הדימיוני שלי.
לדבר אחד לא התרגלתי משך כל השנים הללו בספורט התחרותי – לחוסר ההגינות.
האם זה אוקסימורון? האם ספורט והגינות לא נועדו ללכת יחדיו? האם תכונת הווינריות, לנצח בכל מחיר, שכל-כך מדברים בשיבחה (מייקל ג'ורדן, כריסטיאנו רונלדו…), דורסת את ההגינות?
חשבתי פעם על רעיון, שלא הצלחתי להגיע איתו לפיפ"א (התאחדות הכדורגל העולמית), לפיו יש לחייב כל שחקן כדורגל שמקבל כרטיס צהוב על עבירה, ללחוץ את ידו של השחקן עליו נעברה העבירה. אם יסרב לעשות כך, יקבל כרטיס צהוב נוסף ויורחק. חישבו מה זה יעשה לתרבות הסליחה בכלל, ולהגינות בכדורגל בפרט.
חישבו איזו תרומה הייתה לעולם הכדורגל לו דיאגו מאראדונה, נישמתו עדן, היה ניגש לשופט, אז במונדיאל ההוא במשחק נגד אנגליה, ולוחש על אוזנו שהשער שהבקיע היה ביד וכדאי שיפסול אותו. יגידו רבים שבארגנטינה היו בוודאי מוציאים עליו 'דין רודף' ואוהד מטורף היה שם קץ לחייו. מסופקני. אני נוטה להאמין שלו היה נוהג כך, היה הופך מודל לחיקוי, והייתה לכך השפעה מרחיקת לכת על ההגינות בספורט.
ובהקשר הזה הקשיבו לאירוע ספורט זניח אך מְלא משמעות, שהיפנתה אליו את תשומת ליבי שושנה צמח מארה"ב:
השנה היא 2012, אנחנו בריצת שדה בתחרות אתלטיקה פתוחה בבּורְלָדָה שבספרד (עיר קטנה ליד פמפלונה). הרץ הקנייתי, אָבֵּל מוּטָאי, מוביל את המירוץ ועומד לנצח ולחצות את קו הסיום בביטחה. כמה מטרים בודדים מפרידים בינו ובין קו הסיום וזכייה במדליית הזהב של המירוץ.
משהו בסימני המסלול גורם לו לחשוב שהוא סיים את המירוץ… והוא נעצר. כך פשוט, עשרה מטרים לפני קו הסיום. מאחוריו מגיע הרץ הבא, רץ ספרדי בשם פרננדז אָנָָאיָה, שבכלל לא איים על היותו ראשון. הספרדי מבין שהקנייתי טעה והוא צועק אליו להמשיך ולרוץ. אבל הקנייתי אינו דובר ספרדית ואינו מבין מה צועק לו הרץ שמאחוריו. הספרדי מבין בחושיו שנפלה טעות אצל הקנייתי… ואז… במקום לחלוף על פניו ולחצות ראשון את קו הסיום, הוא מגיע אליו, דוחף אותו בגבו עד שהקנייתי חוצה את קו הסיום ראשון ומנצח.הקהל המום.
בשיחה עם מאמנו של פרננדז, מרטין פיז, אמר המאמן שהוא לא מסכים עם התנהגותו של חניכו: "זו הייתה אמנם מחווה יפה של יושר, שכמעט אינה קיימת במחוזותינו. אבל… אני לא חושב שאני הייתי נוהג כך. אני מאמין שאני הייתי מנצל את המצב, את הטעות של היריב, ומנצח.אבל חניכו לא חשב כך. לאחר המירוץ מראיין עיתונאי את פרננדז, הרץ הספרדי: "מדוע עשית זאת?" הוא שואל.
"החלום שלי הוא," עונה פרננדז, "שיום אחד יהיה לנו סוג של חיי קהילה שבו נדחף ונעזור אחד לשני לנצח."
"אבל למה נתת לקנייתי לנצח? "מתעקש ושואל העיתונאי.
"לא נתתי לו לנצח…" השיב לו הספרדי בתשובה ראויה לכל הדעות, "הוא הרי עמד לנצח בפער שלא יכול הייתי לסגור. המירוץ היה שלו."
העיתונאי המשיך להתעקש ושאל שוב: "אבל היית יכול לחלוף על פניו ולנצח…?"
פרננדז הביט בו, כלא מבין, והשיב בסידרה של שאלות: "אבל האם ניצחון כזה יהיה ראוי? איזה כבוד יהיה במדלית ניצחון כזו? מה אמא שלי תחשוב על ניצחון כזה?"(כך שלחה אלי שושנה צמח, והוספתי מעט אינפורמציה ששאבתי מהאינטרנט)
ועכשיו כשקראתם את הידיעה הזו, נחזור שוב למאראדונה. האם מאראדונה לא חשב על מה אמא שלו תחשוב על הניצחון שלו? האם הוא לא חשב איזה כבוד יהיה במדלית ניצחון שכזו, שנוצקה במירמה?
וכך עולם הספורט מכנה אותו בסלחנות 'יד אלוהים', וכך עולם הספורט לוקה בחוסר הגינות עד עצם היום הזה, וכך יושר ואתיקה עדיין, לצערנו, אינם נוסחה לניצחון אמיתי.
הרשו לי להצדיע לאיוואן פרננדז אָנָאיָה! (ראו תמונה למטה)
זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, אחד ביולי 2021
"הגינות בספורט" כפי ששודר בגלי צה"ל בתכניתו של שמעון פרנס. לחץ להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה יקר…סיפור מקסים..כרגיל…פשוט לגביי מאראדונה…לפעמים בחיים פעולה של אדם היא גדולה יותר מפועלו…לפחות בראי ההיסטוריה…לא סתם נחשב הנ"ל לגדול הכדורגלנים…ובאותו משחק כבש הנ"ל שער נוסף אשר נחשב לאחד המרשימים אי פעם…ויש שיגידו כי נעשה פה צדק פואטי וסגירת חשבון על מלחמת פוקלנד
הי שוקה.
הבאת נושא מקסים לדיון ויש סרטונים רבים ומרגשים העוסקים בהגינות בספורט.
אני אומר לחניכי שאתה מנצח אם הגעת לקו הזינוק… לסיים מרוץ זה בונוס וכל הדרך עד לסיום רואים עד כמה אתה בן אדם.
תודה לך על הרגישות
איל כהן שלח אלי כתבה שדנה באירוע דומה, שוב בספרד בסנטנדר, והעיתונאי ערן הרשלג העלה זווית אחרת מעניינת:
אין ספק מדובר במחשבה טהורה, יחד עם זאת האם תחרות לא כוללת בתוכה גם טעויות, מעידות, ושגיאות? גם טעויות הן חלק מאופיו של ספורטאי. האם טעות שלך או של היריב הם לא חלק מהספורט? הרי למידת המסלול והכרתו היא חלק ממיקצועיות שאתה מצפה מספורטאי מיקצועי…
מחווה ראוי ומכבד.
ניצול שגיאות וכד' מקובל לצערנו, אך רצוי שלא נשתמש בו
וכך כתב אלי דן גבעון מיפן:
תודה על הפוסט הספורטיבי והמעניין .
לגבי מראדונה , צריך להבין את הלך הרוח באותה תקופה שנת 1986 , קצת אחרי מלחמת פוקלנד שבו נהרגו קרוב לאלף ארגנטינאים על ידי הבריטים והסתיימה ב1982.
מראדונה הבקיע את השער ביד כחלק מנקמה בבריטים , ולעולם לא היה מתנצל או מודה בפני השופט , מבחינתו הכל מותר בשביל לנצח את האנגלים .
אם כבר היה ראוי שגילי לנדאו , היה מודה בשער שהבקיע ביד בגמר הגביע מול מכבי , עוד לפני מראדונה… בשנת 1983…
כנראה הרצון לנצח את מכבי גבר על ההגינות .
שוקה, דוגמה למופת. האמת שהסיפור מוכר היטב לרצי המרתון, וזה קרה במרוץ שדה בספרד, שנערך ב-2.12.12. בניגוד לשפת העם, לא כל ריצה ארוכה היא מרתון (מרחק קבוע של 42,195 מ') אלא מדובר היה בריצת שטח (לא כביש) קצרה בהרבה ולכן פער המרחק בין שני הרצים הראשונים לא היה גדול. אין ספק שהרץ הספרדי עמד במבחן. בחיי התחרותיים אף פעם לא הייתי מספיק מהיר כדי להיות מס' 2, אבל פעם…בשנת 2000, קבלתי גביע למקום הראשון לקבוצת הגיל, למרות שידעתי שלפחות שני רצים טובים ממני יצאו לדרך. לא ראיתי איתם לפני (ולא הועמדתי במבחן) ודי הופתעתי כשהעניקו לי את הגביע (רק קבוצת גיל, כן, לא משהו רציני). למחרת סיפרו לי שכנראה הרץ הראשון האימתני צ.נ. כנראה הוטעה בדרך בשגגה ע"י שוטר והאריך את המסלול. שערה לא נפלה מראשו של צ.נ. והוא המשיך לנצח במרוצים ולהיות הפייבוריט של כולם.
זהו מקרה מיוחד במינו.
הלוואי ורבים היו מתנהגים כך.
שבת שלום שוקה!
ספור מרגש מאין כמוהו . חבל שרק מעטים נוהגים כך .
כרגיל, סיפור מקסים.. תמיד מרגש
אבל עוד לא אפסה תקוותנו, לפני כשנה הייתי בטורניר טניס, מטאו ברטיני אז שחקן צעיר ואלמוני למדי נאבק לנצח את ״המשחקון (game בעברית) אחרי הרבה תהפוכות ביתרון שלו השופט קבע חוץ שניצח עבורו את המשחקון. היריב כבר החל לרדת אבל ברטיני הרים את ידו, קבע שהכדור היה בפנים והנקודה של היריב.
עוד לא עבדה תקוותנו אבל זה מאוד נדיר
שבת שלום,
אבי