זה לא כיוונה של הרוח…
אני נמצא בצרפת, משקיף על תעלת למאנש ורוח חזקה שבאה מהים מכרבלת אותי במעילי. משבי הרוח העזה מעלים בי משפט חכם ששמעתי לאחרונה מפי מַיילְס הילטון בַּארבֵּר – "זה לא כיוונה של הרוח שקובע…".
מיילס הוא הרפתקן בריטי שמתח את גבול יכולת האדם. הוא חצה את הלמאנש במטוס קל, טיפס לפסגות המונט-בלאן, הקילימינג'רו וההימליה, צלל בים האדום ורץ במדבר גוֹבִּי. אוּפְּס… שכחתי לציין… מיילס עיוור בשתי עיניו.
עם השנים הפך מיילס למקור השראה לאנשים רבים, אותם הוא מעודד להגשים חלומות ולא לתת לנסיבות חיצוניות לעצור אותם. "גם אני וגם אחי עיוורים כמו עטלפים מתחילת שנות העשרים שלנו, אבל אנחנו עטלפים מאושרים ומלאי תוכן." הוא מספר.
הנה תובנה מעניינת שלו מתוך הרצאה שהוא נותן, שהעביר אלי בני ארנון. התרגום חופשי שלי מאנגלית:
מישהו אמר לי פעם משפט שנחרט בזיכרוני – זה לא משב הרוח שקובע את גורלך ואת מחוז חפצך, אלא הדרך שבה את מכוון את מפרשיך. לא הבנתי את המשמעות עד שבאחד ממסעותיי המאתגרים, במסע במדבר נבדה, נפל לי האסימון. הביאו לנו גלשני חוֹל מיוחדים שמיוצרים בניוזילנד. זה משטח מיוחד על שלושה גלגלים ומפרש גדול. למדנו איך להשתמש בזה כדי לגלוש באמצעות הרוח כמקור כוח יחידי. ישבתי על אחד מהגלשנים הללו, המפרש נמתח מעלי ועל גלשן משלו, לידי, גלש מדריך וצעק לי הוראות במכשיר הקשר ישר לאוזניה. הרי אני עיוור, להזכירכם.
הרוח נשבה במורד המדרון במהירות של כשלושים קמ"ש והמדריך צעק לי הוראות כיצד לכוון את המפרש על מנת לנצל את הרוח באופן המקסימלי. אחרי שגלשנו כמה קילומטרים במדרון במהירות נאה צעק אלי המדריך: "או. קיי. מיילס. אתה עושה עבודה טובה. הסתובב עכשיו למול הרוח ונעלה למעלה."
התכוננתי לקום, להשתחרר מגלשן החול, לתפוס בחבל ולהתחיל לגרור את הגלשן כל הדרך חזרה בעליה.
"חתיכת דפוּק." צרח עלי המדריך באוזניה, "מה אתה קם מהגלשן?"
מה הוא צועק עלי? חשבתי לתומי. הרי זה כמו בסקי. אתה גולש כל הדרך למטה במדרון ואז אתה תופס מעלית סקי בחזרה למעלה וגולש שוב. אז אמרתי לו: "מה אתה רוצה שאעשה? איך אחזור למעלה, גם בעליה וגם נגד הרוח, אם לא אגרור את הגלשן?"
המדריך קטע אותי: "חתיכת אידיוט. עלה שוב על הגלשן." ואז הוא לימד אותי איך לשייט ולנסוע בזווית של 45 מעלות נגד הרוח וזה היה מדהים. מתברר שהגלשן יכול לגלוש במהירות של פי 2.5 ממהירות הרוח כשאתה נוסע ושט נגד הרוח!
ואני כל כך התלהבתי שטסתי כל הדרך למעלה במהירות של שבעים קמ"ש, לפעמים על שני גלגלים בלבד מתוך השלושה והמדריך שלא יכול היה להשיג אותי צעק אלי: "האֵט, משוגע, האֵט!"
והאירוע הזה הפיל לי אסימון!
כל שייט מתחיל יודע שהרוח אינה הגורם הקריטי אלא איך שאתה מגיב לרוח! זה לא משב הרוח שקובע להיכן תגיע בחייך אלא מבנה המפרשים שלך. במילים אחרות – הרוח מייצגת נסיבות שליליות או לחצים מסוימים שנוכחים כרגע בחיינו, בחיים האישיים או העסקיים. במקרה שלי זה היה העיוורון שלי שמשך אותי למטה במדרון והבליט את מגבלותיי. כרגע אני רואה בעיוורון שלי אתגר על פני נכות. בשנים האחרונות אני מגשים הרבה יותר ממה שעשיתי בחיי כשעדיין ראיתי בשתי עיני. עם השנים גיליתי שלא העיוורון שלי היה הבעיה אלא הגישה שלי לעיוורון.
הרוח משנה כיוונים בחיינו כל הזמן, כי כך זה קורה בחיים, וזה לא תלוי בנו. אבל מה שמבדיל בין אדם רגיל לבין אנשים מצליחים במיוחד זה איך הם מגיבים לשינויים בכיווני הרוח.
(מתוך הרצאה של מיילס הילטון בארבר – Miles Hilton-Barber)
ואני מאמין גדול בחשיבות התגובה שלנו לאירועים על פני האירועים עצמם ולכן התחברתי מאד לדבריו של מיילס. ג'ורג' ברנארד שואו אמר פעם: "אנשים תמיד מאשימים את נסיבות חייהם, שגרמו להם להיות מי שהם. אני לא מאמין בנסיבות. האנשים שמתקדמים בעולם הם אנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים ואם אינם מוצאים אותם – הם יוצרים אותם."
אני מצרף תמונות של מיילס בבלוג
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, נורמנדי צרפת, יום חמישי, 12 ביולי, 2012
"זה לא כיוונה של הרוח שקובע" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה,שוקה, המשך ליהנות היכן שאתה. אכן תובנות כדורבנות!
לו יכולנו להטמיע תובנות אלו בכל קרובינו הפסימיסטים, גם חייהם היו נצבעים בורוד.
לא בגלל הכח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.
רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.
שלום שוקה,
אני נמנית על המנויים שלך ונהנית מאד לעשות שימוש ברוך בסיפוריך.
אני גרה בקיבוץ דפנה (חברה)ועובדת בתעסוקה קוגניטיבית לקשישים. הסיפורים המאלפים משמשים אותי לפיתוח שיחותעמוקות ומענינות עם אנשים בבתים הסיעודיים בקיבוצי האזור, שלא לדבר על מפגשים חברתיים המעוררים אסוציאטיבית את הסיפורים ואני מתבלת את השיחות
בהם.
אז, חשבתי, שהגיע הזמן להודות לך על "העזרה בבלי דעת "שלך.
תודה
זהבה קופרמן
שלום רב,
אני מאוד אוהבת לקרוא את הבלוג שלך.סיפוריך מעוררים השראה.
כל הכבוד!
אסנת גרינברג
יופי של זיקוק !
שוקה
נראה לי חוסר אחריות שאתה נוסע לצרפת ומשאיר אותנו כאן בלעדיך. מקווה שאתה חוזר במהרה.
הזיקוק הנוכחי הוא חשוב ומעצים אבל לא יכול לעזור בכלום למי שלא ניחן באופי המתאים.
נחמד להגיד "צור את הנסיבות של חייך" , אבל לא כל אחד מסוגל.
וכמובן- מחיאות כפיים למיילס הילטון ברבר. איש ראוי לחיקוי.
Dear Shuka,
I often relate to life as the Sea. Some days we face big waves and other days we face small waves. Our job is to learn how to swim.
Thank you for another wise story.
Op
שוקה שלום.
אכן זיקוק שנותן מחשבה על החיים עצמם.
הכל תלוי בך,רק אתה יכול לתמרן אותם
שיהיה לך קל יותר,פשוט חפש את כיוון הרוח.
אהבתי מאד
תודה על זיקוק מאיר ומחזק.
יפה מאוד
הרעיון מופיע בהבלעה בתהילים
(כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:תהלים פרק קד
מצודת דוד תהלים פרק קד פסוק כו
(כו) שם אניות יהלכון – והוא ממפלאות ה' אשר נתן חכמה בלב מנהיגי הספינה להשיטה אל המקום הנרצה:
אני מסירה את הכובע בפני אנשים שמצליחים להפוך את החסרון ליתרון.
תודה שוקה על הסיפור המקסים.
שוקה בוקר טוב
תהנה בצרפת הרחוקה מארצנו הקטנטונת שוב אלינו בשלום,
אכן "זיקוק" מדהים .
תודה רבה ושבוע נפלא
hi shuka
carry on the good work
arie rozenberg from the philippines
היי שוקה
הרבה זיקוקים שלך נגעו בי והעבירו בי צמרמורות אבל אני חייב לציין שהזיקוק הזה הוא משהו מיוחד.
רק אלוהים יודע כמה זה הזיקוק הזה שלי וכמה הייתי צריך אותו.
המון תודה….
פרשתי מעבודה בגיל 51 לאחר 30 שנות עבודה ,בגיל 30 קבלתי החלטה לפרוש מוקדם מהעבודה ולחיות ולהנות כל עוד אתה יכול,כדי לא להתחרט על דברים שלא הספקתי לעשות בחיים.
היי שוקה,
רציתי לשתף אותך בהרגשתי
באופן קבוע אני ממתין לקרוא את הזיקוק שלך, ממתין לתוכנית ברדיו כדי לשמוע את הזיקוק הבא…
בכל זיקוק אני מחפש פנימה איפה זה פוגש אותי וכמובן שתמיד אני גם מוצא…
יש לי מינהג להעביר את הזיקוק למספר מחברי ולחלק מעובדיי עם תוספת קטנה שלי כדי לשלוח להם את הראייה האישית שלי בכל הגיג שאתה שולח.
תמשיך במעשה הנפלא, זה חשוב ומרתק.
תודה,
אביעד
שוקה יקר,
זיקוק מאלף. יש אנשים שיודעים להפיק מכול דבר יתרון ולזרום ולעלות למעלה, נכון שלכול אדם יש פוטנציאל לכך, אבל לא כולם מצליחים…זה ההבדל הגדול. תודה שהבאת את הסיפור הזה למודעות שלי.
מעריכה – שולי.
כמה פשוט!!! כמה נכון!!!!
תודה רבה
ושוב סיפור מדהים על התמודדות עם שינויים בכיוון הרוח בחיים.
לפני כחמישה חודשים עברנו בעלי ואני לחיות בקיבוץ אפיקים מראשון לציון בה גרנו למעלה משלושים ושבע שנים.
יש לנו בת בקיבוץ ולה ארבע בנות… השארנו בשפלה הרחוקה עוד בן ובת והם באים אלינו עתה עם הנכדים והנכדה.
ההסתגלות שלנו לא קלה אבל אנחנו משתדלים לכוון את המפרשים כמו שצריך ומקווים לטוב. ואכן יש הרבה טוב סביבנו ואותו אנו רואים תוך כדי מתיחת המפרשים שלנו!!!
בתודה
נילי אמיר-סגל