הדולפינה
לפני כמה שבועות השתתפתי בסדנת כתיבה בהנחייתו של הסופר גבי ניצן, שכתב את "באדולינה", הספר שאולי הכי נמכר בישראל. לא התעצלתי וכהכנה למפגשים איתו קראתי את סיפרו הרביעי "שובה של המלכה". סיפור קטן בספר כבש אל לבי בַּתוֹם ובתובנה שעולים ממנו. בקשתי את רשותו לצטט את הסיפור והוא הסכים בשמחה.
ישבתי לבד במרפסת החוּשה שלי בסיני, מתכונן לשקיעה, כשפתאום צדה עיני נער מקומי המתקרב ומחייך אלי. ראיתי אותו כבר בחוף ולא היה לי שום חשק לארח אותו במופע השקיעה הפרטי שלי. זכרתי שהנער חֵרֵש, וכאילו כדי לפצות על מוּמוֹ, הוא אינו מפסיק לדבר בשטף של הברות גרוניות בלתי נהירות ובתנועות ידיים.
'קישטה', אני אומר לעצמי, רק אל תבוא ותבלבל לי את המוח שלא אפסיד את השקיעה. ברגע האחרון שיניתי כיוון, נשמתי עמוק, אמרתי אלחמדולילה (השבח לאל) והזמנתי את הנער להתיישב לצדי.הוא התיישב בשמחה והתחיל לפטפט בהתרגשות. לא הבנתי מילה אבל הוא הבחין בהקשבה שלי ועבר לפנטומימה והחווה בידו תנועות גליות כנגד הים, ואז הבנתי – דולפינים.
עכשיו הוא זכה לתשומת לבי המלאה. שנים שהיה לי חלום מוזר על דולפינים. בחלום אני מסתובב על חוף, האור עמום, ופתאום אני רואה במים תנועה גלית של סנפיר של דולפינה – תמיד דולפינה, לא דולפין – ואני רץ למים, מעיף את בגדי, מגיע אל הדולפינה ויחד אנחנו שוחים בים שעה ארוכה.
סיפרתי לו על החלום שלי ואיך שבמשך כמה שבועות, אחרי החלום, אני כמעט לא דורך על האדמה, אני עף.
הנער השתתק… ואז שיתף אותי בסיפור מדהים:
הנער הזה הוא דייג וצוללן… ללא ציוד. מתחת למים אין למוּמוֹ שום משמעות. ככה הוא פגש את הדולפינה, לפני כמה חודשים, ועכשיו, הוא אומר בפשטות, היא אהובתו ובת זוגו. הדולפינה עברה להתגורר איתו בְּמפרץ קטן ליד כפרו וכמעט אינה יוצאת אל הים הפתוח. לימים, אגב, הדולפינה התפרסמה ותיירים מרחבי העולם היו מגיעים לחזות בה.
עכשיו הוא אומר לי, וקשה לי לשחזר איך הוא בדיוק אמר את זה: "אתה חלמת על הדולפינה שלי, היא קראה לך. לֵך אליה. היא אינה נותנת לאיש חוץ ממני לגעת בה… אולי היא תשחה אתך."
בלילה לא הצלחתי להירדם. הגעתי למקום באור העמום של הזריחה, כמו בַּחלום.
הנער היה שם, מצביע אל עומק המים. לקח זמן עד שהעיניים שלי זיהו את התנועה המעגלית המופלאה של הסנפיר. החזקתי את עצמי שלא לרוץ פנימה. דשדשתי כברווז עם סנפירי הגומי על הקרקעית זרועת קיפודי הים, ממקם את מסכת הצלילה. ואז התגלמו מול עיני זוג העיניים הכי יפות והכי טובות שראיתי מימי. היא צפה ללא תנועה במרחק 20 סנטימטר ממני, מביטה לתוך עיני.
הדקות הבאות עלו על כל חלום שהיה לי. הדולפינה נעמדה מולי ואז התקרבה, לא מפסיקה לחייך. אחזתי בסנפיר הגב שלה והיא החלה לחוג באיטיות מסובבת אותי אתה. אין לזה שם אחר – היא רקדה אתי. כעבור כמה דקות כשידעה שהאחיזה שלי טובה, היא יצאה למאוצים מסחררים במים, כששנינו מתיזים סילוני טיפות לכל עבר. לבסוף היא הרכיבה אותי עד למקום רדוד, אל מסדרון חולי נטול קיפודים. ברגליים רועדות דידיתי אל החוף.
אני יודע שבכל יום ויום – מרגע שיצאתי רוטט מהמים ועד יום מותי – אם ישאלו אותי על שלושת הימים המאושרים בחיי, השניים האחרים אולי יתחלפו אבל היום הזה תמיד יהיה שם.
הרבה פעמים יצא לי לחשוב כמה קרוב הייתי לפקשש את הגשמת החלום הכי יקר שלי. אלמלא הייתי משנה את הגישה שלי והנער היה נשאר אילם נודניק שבא להרוס לי את השקיעה.
מאז לא חזר אלי החלום. אולי הוא מתבייש. חלומות לא אוהבים כשהמציאות עושה מהם צחוק.
(מתוך הספר "שובה של המלכה" של גבי ניצן בהוצאת ידיעות אחרונות)
וחשבתי… כמה חשוב להיות פתוחים להזדמנויות, להיות קשובים למתנות שמעניק העולם ממקומות בלתי צפויים. רובנו, לצערי, לא פתוחים להזדמנויות כאלה, רואים בהם הפרעה מיותרת… ורק תמהים מדוע זה תמיד קורה לאחרים…
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי, 4 ביולי 2013
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה בוקר טוב,
כמו תמיד, יום ששוקה מפרסם הוא יום יום חג.
בחיים יש הרבה חלומות. המציאות מביאה אותנו לפגוש הזדמנויות המונחות לפתחנו השכם והערב. עלינו להחליט שאנחנו רוצים להסתכן ולהרים את ההזדמנות ולממשה.
רוב הבכיינים לא מבינים שהקב"ה מקשיב לחלומותיהם ומביא לפיתחם הכל!!!
שבת-שלום, יהודה
ממש כיף למי שמצליח להגשים חלום, במיוחד אם החלום הוא חלום ישן מאוד אבל תמיד עולה וצף ומצפה להגשמה.
כמעט כל מי שחולם- זוכה להגשים!
הלוואי עלי! ובקרוב!
שוקה – אתה מצליח בסיפורים שאתה מעלה להעיר את הקול הפנימי כדי להגשים חלום. וכידוע אין חלום קטן או גדול – יש הקשבה נכונה בזמן המתאים.
שאלה שאינה נותנת לי מנוח – איך מתגברים על קולות ההתנגדות למרות שהחלום לא מפסיק להדהד בך.
תודה שוקה, על סיפור של אהבה שיכלה להגיע רק עם הקשבה.
בעיני זה לא החלום שמרגש – זאת המציאות שמרגשת עם הגשמת החלום…, ואין מי שמיטיב יותר ממך לספר סיפור פשוט, כי הרי מה היה פה בסך הכל? "סתם" סיפור אהבה בלתי אפשרי שעבר אחרי כמה דקות, אבל נשאר איתו לעד.
היי שוקה,
כרגיל אני נהנית לקרא את סיפוריך.
אילו רק היתה לנו היכולת להבחין ולאבחן בין ההזדמנויות שנקרות בדרכינו, מצבינו ומצב האנושות כולה היה נהדר, וזה מזכיר לי את הסרט "דלתות מסתובבות" – SLIDING DOORS.
שיהיה לנו סופ'ש מקסים.
תודה,
מריקי
שוקה , שלום לך ויום טוב !!
קראתי את ספורך פעמיים , האם זה היה חלום או על אמת ,
אם זה על אמת הייתי "מת" להתחלף איתך , אני שחיין טוב , אוהב ים ועוד לעשות כייפ עם דולפינה , אז במילות השיר הנחמד : "מה צריך בסה"כ בן אדם בשביל לחיות ….אהבה , אהבה כל הזמן ", חבוק חם ממני – עומר !!
שוקה
זה כלכך אמיתי שאפשר לחלום על זה שוב ושוב.
ממש תענוג לקרוא את הסיפורים שלך.
תודה לך.
בוקר טוב שוקה
סיפור מקסים אכן צריך לתת צ'אנס לכל הזדמנות שנקראת בדרכנו.
מי יודע לאן יובילונו החיים….
יום נפלא – שרה