ארכיון עבור יוני, 2024
לשוב ולראותו
כבר כתבתי כאן שאני אוהב את סגנון כתיבתו של אשכול נבו. אני מתחבר לרגישותו לאנשים וללב הקשוב שלו לליקוט אנקדוטות חיים קטנות. במוסף ידיעות של חג הפסח האחרון פורסם סיפורו הבא. הנה תקציר ממנו. מחוויותיה של מפונָה בצפון.
המנגן במנדולינה
לא מעט מהזיקוקין הללו נגעו לאותם אנשים שנמצאים בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, שמשרתים אותנו כל אחד בדרכו. השומר בגן או בקניון, הקופאית בסופר, נהג האוטובוס. עבור הסביבה, וכנראה גם עבורנו, הם בדרך כלל אנונימים. חסרי שם ניחא, כי הרי לא תמיד ניתן או נוח לשאול כל איש לשמו, אבל לפחות מה עם ברכת שלום, מה עם אמירת תודה ולו רפה?
