אל תניחו הנחות
חֵלִי, כּלתי ואֵם נכדותיי, נתקלה בספריה ציבורית בספר שנקרא "גורי כלבים למכירה", מעין קובץ של סיפורים מחנכים. היא השאילה את הספר, העבירה אותו אלי ואמרה: "השאלתי למעשה עבורך. הנחתי שתמצא שם משהו שתוכל לעשות בו שימוש." ואכן דליתי מתוכו את הסיפור החמוד הבא:
שתי נשים שלא ידעו שכנות טובה מהי, ניהלו ביניהן מערכות יחסים גרועות במשך תקופה די ארוכה. יום אחד, הן יישרו לבסוף את ההדורים ביניהן והחליטו לחדש את הקשרים במתכונת יותר ידידותית. הן התחבקו, התנשקו ונפרדו בהסכמה לדאוג לעתיד ורוד יותר בַּקשר שביניהן.
וכבר למחרת, בעודה שותה את הקפה של הבוקר ומתבוננת בגינה מבעד לחלון ביתה, מבחינה האחת בכלבהּ המדלג מעל הגדר המפרידה בינה ובין שכנתה והיא שמה לב בדאגה כי הוא אוחז בשיניו וגורר על האדמה איזה שהוא חפץ לבן. כשהוא מתקרב אליה היא מבחינה לחרדתה כי הכלב אוחז בפיו את ארנב המחמד של שכנתה, ללא רוח חיים באפו."אוי, לא" היא אומרת לעצמה. "רק זה חסר לי עכשיו. הרי רק עכשיו הצלחנו לגשר על יריבות ארוכה ולהשלים, והנה הכלב המעצבן הזה שלי הורג לה את הארנב!"
היא ממהרת החוצה לגינתה, מחלצת בכעס מפי הכלב את הארנב המת והמלוכלך מעפר, מסתכלת לצדדים לוודא שאין איש רואה אותה, ואז היא חומקת עם הארנב בידיה לתוך הבית.
בבית היא מניחה את בעל החיים המת על הרצפה, מנקה את פרוותו משאריות עפר, שוטפת מעט היכן שצריך ואז מנגבת, מייבשת ומברישה את הפרווה.
בשקט היא פוסעת אחר כך לחצר האחורית של השכנה, זו היריבה עד כה והידידה של היום, והיא מניחה בחשאי את הארנב "המחודש" בכלוב הארנבונים של השכנה. היא נועלת את דלת הכלוב ובשקט, כשאיש עדיין לא מבחין בה, היא שבה לביתה.לא חולפת שעה והיא שומעת צווחות בהלה מכיוון ביתה של השכנה. היא רצה החוצה ונתקלת בשכנתה שנראית חיוורת ומבוהלת, כאילו ראתה משהו שלא מהעולם הזה.
"מה קרה?" היא שואלת.
"אני לא מאמינה," ממלמלת השכנה "לפני כשבוע מת הארנב הלבן האהוב שלי וקברתי אותו מאחורי הבית, בגינה. והנה עכשיו הוא חזר ונמצא שוב בתוך הכלוב שלו!"(מתוך קובץ סיפורים שנקרא "גורי כלבים למכירה" של דן קלארק בהוצאת "אור-עם")
הזכרתי כבר בעבר את הסופר המקסיקני דון מיגואל רואיס שכתב בספרו "ארבע ההסכמות", כי קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר, והבעיה היא, שאנו מאמינים שההנחות האלה הן האמת. אנחנו מוכנים להישבע שהן אמיתיות. אנחנו מניחים הנחות בנוגע למה שאחרים עושים או חושבים, אנחנו מניחים שכולם רואים את העולם כמו שאנו רואים, וכ"ו וכ"ו. "אל תניחו הנחות," הוא אומר.
ובאמת, מי יודע כמה פעמים הנחתם הנחות ואפילו אינכם יודעים כי הן לא היו נכונות, כי השכנה לא רצה לספר לכם על הארנב המת ששב אל הכלוב……?
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (32)
שוקה, סאן חוזה, קוסטה ריקה
יום חמישי, 25 ביוני 2009
"אל תניחו הנחות" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
עדיין אין תגובות.
השארת תגובה