מוכרחים להמשיך לנגן
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 202 שם.
אני מעלה כאן מעט מאד סיפורים הקשורים לשירים. ובענייני שירים תמיד חשבתי שמרבית האנשים מתחברים וזוכרים את המנגינות, קצת פחות זוכרים את מלוא מילות השירים שהם אוהבים, ועוד פחות מאיתנו מודעים למשמעות המילים וכיצד הן נוצרו. וכשאתה מתוודע למשמעות המילים פתאום כל השיר מקבל זווית אחרת.
עפר גביש הוא חוקר הזמר העברי. משך שנים הייתה לו פינה 'שכנה' לפינה שלי אצל שמעון פרנס בגלי צה"ל. לימים השכנות הרדיופונית הזו הפכה לידידות שהובילה בכנפיה גם להפקת מופע משותף שלנו, של סיפורי חיים וסיפורים מאחורי שירים.
לעפר אתר אינטרנט שם הוא בקביעות מספר על מקורם של שירים שהוא חקר והעמיק בהם.
לאחרונה הוא שלח למנויי האתר שלו את הסיפור מאחורי השיר המוכר והידוע, המזומזם בכל הזדמנות, ושכותרתו כבר הפכה למטבע לשון: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק…".
בימים הקשים שאנחנו עוברים של שכול, אובדן וחטופים, מילות השיר הזה מקבלות משמעות אקטואלית ובמידה רבה גם מנחמת, בָּמשמעות שהחיים חזקים מהכול ומוכרחים להמשיך ולנגן.
וגם אם אתם מכירים ויודעים את מקור המילים והמנגינה של השיר הזה, הנה ריענון קטן:
אני לוקח אתכם 50 שנה לאחור. אנחנו ביוני 1974 , פחות משנה לאחר מלחמת יום הכיפורים. אנחנו בבסיס חיל האוויר ברמת דוד שם מתקיים טקס קבלת פנים, רב משתתפים, לטייסים שחזרו מהשבי. ההתרגשות במדינה ובבסיס עצומה.
ואז עלו לבמה פדויי השבי ועלו הדוברים ועלה אז גם בני פלד, מפקד חיל האוויר דאז. השתררה שתיקה גדולה, כמו תמיד כש"בני" דיבר. והוא פתח וסיפר בהתרגשות איך ישב ב"בור" וקיבל את הידיעות הקשות: "שְׁתַּיִם מִמִּבְנֵה חַרְדָּל, הָלַךְ, אַרְבַּע מִמִּבְנֵה אֱגוֹז, הָלַךְ…" (המספרים מציינים את מספר המטוס במבנה), והוא המשיל את הלחימה לנגינתה של תזמורת גדולה:
"כְּמוֹ נֵבֶל גָּדוֹל בַּעַל אֶלֶף מֵיתָרִים שֶׁמְּנַגֵּן וּמְנַגֵּן וּמְנַגֵּן, וּכְפַעַם בְּפַעַם פּוֹקֵעַ מֵיתָר, וּמַמְשִׁיכִים לְנַגֵּן עַל מֵיתָר אֶחָד פָּחוֹת, וְעוֹד מֵיתָר אֶחָד פָּחוֹת. וּמֵיתָרִים פָּקְעוּ וְלֹא חָזְרוּ, חֶלְקָם חָזְרוּ וְיַמְשִׁיכוּ לְנַגֵּן". בני אז הרים את עיניו מהכתוב, ודיבר כמו מחוץ לפרטיכל משפט שלא נכנס לשיר: "אחד המיתרים האלה היה הבן שלי…" כך הוא אמר.
(אל״מ מיל. יורם פלד, בנו של מפקד החייל, נטש את מטוסו במלחמת יום הכיפורים כתוצאה מפגיעה או תקלה, חולץ ושב לטוס.)
בני פלד חזר אז לַכָּתוב והמשיך: " יש לנו שתי דרכים לנגן, אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים. אין תווים וצריך לנגן בלי תווים. וזה מה שעשינו הפעם. ולמרות שפקעו מיתרים המנגינה היתה טובה, והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות, ואנו נמשיך להשמיע אותה. כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן.
את הדברים שנשא המפקד באירוע ההוא, שמע כמובן גם ראש מדור בענף החינוך של חיל האוויר, עודד פלדמן. הוא קלט את החוכמה הרבה הגלומה במשל הנגינה, את המשמעות האתוסית במילים הללו, גם מבחינה חינוכית/צה"לית/מורשתית, וגם מבחינה פזמונאית. הוא עיבד את הנאום למבנה של פזמון ומסרו להלחנה למנהל המוסיקלי החדש של להקת חיל האויר הצעירה, יאיר רוזנבלום.אומרים שהדגם שעמד לנגד עיניהם של יוצרי השיר היה "גבעת התחמושת", שליצירתו היה רוזנבלום שותף. השיר נבנה מראש באוירה הימנונית, בדרמטיות גדולה. הוא נמשך כחמש וחצי דקות, והמוטיב המרכזי – את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק – נמצא 12 פעמים בשיר. לדברי עפר גביש חזרה כזו היא מאד נדירה ומזכירה שיר אחר של רוזנבלום – "שיר לשלום".
יש חלקים בשיר שיאיר רוזנבלום התעקש שהם יהיו בדיבור, דבר שהוסיף מימד דרמטי נוסף. את הדיבור ביצעה הסולנית רוחל'ה שיין.השיר הופיע בראש מצעד הפזמונים של גלי צה"ל באפריל 1975 ושמו של השיר והשורה הראשונה שלו היו לסיסמאות שהופיעו כמעט בכל מקום – בנאומים, בפרסומות, בכרזות בחירות, והיום גם בהפגנות המחאה.
בני פלד הלך לעולמו ב 2002 והוא בן 74. על מצבתו נחרתו בגאווה, איך לא, המילים האלמותיות:
"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן…"(תמצית ממה שפורסם במכתב עיתי ע"י עפר גביש, חוקר הזמר העברי)
אז בימים הקשים הללו, והרי קשה מאד לכולנו, כדאי שנזכור שמוכרחים להמשיך לנגן.
אני מצרף תמונה של מצבתו של בני פלד ז"ל. וקטע יו-טיוב של ביצוע מחודש ומקוצר של השיר ע"י הסטודנטים והמורים של בית הספר למוזיקה רימון.
אחרי שתקשיבו יזדמזם לכם הפזמון בראש עוד זמן רב, כפי שקרה לי.
זיקוקין די-נור
שוקה, 31 באוקטובר 24
המצבה של בני פלד מתוך ויקיפדיה
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שלום שוקה
תודה על הזיקוק המרגש והנוגע כתמיד.
אתה מחזיר אותי לזיכרון נעורים, לתקופת ביה"ס בו השיר היה כה פופולארי
הופענו איתו במופע בית ספרי
מסגירה את גילי 🙂
איכשהו מאז ועד היום השיר בביצועו המקורי מרגש אותי כל פעם מחדש.
כפי שהזכרת בהסכת אני מתחברת תחילה למנגינה בדרך כלל אך במקרה הזה היה לי חיבור גם למילים.
תודה גם לעופר גביש על הרקע המשכיל אודות השיר.
שיר שמתווסף לו הסבר יש לו לטעמי עצמה גדולה יותר.
את המנגינה הזו…..אי אפשר להפסיק !!!
עם ישראל חי
רק טוב לכולם