בשעה טובה חברי
יפה ונח
אברהם וקס

!כל הכבוד לך, שוקה,
כל הזמן זיקוקים!!

הי שוקה,
אני חושבת שעלית כיתה. באמת סאבבה.
ומאוד נוח.

שוקה יקירי
אינני מבינה גדולה בעניין, עברת דירה, מברוק!!!

אוהבים אותך שוקה
תודה לשיתוף המתמשך,
לשידרוג ולהשקעה
יישר כח !!

רעיון מצוין, ויופי של ביצוע.
כל הכבוד!

בהצלחה נשמע מעניין

בשעה טובה, צעד נהדר ונכון!
איזה יופי 🙂

הי שוקה,
תמיד שמחה לשמוע ממך ועכשיו שמחה עוד יותר.

איזה יופי. נקי ויפה!
כל הכבוד!

שוקה,
מכל מלמדי השכלתי! כפי שיפה היה לראות איך הזיקוקין תופס תאוצה ותפוצה, כך כנראה גם הבלוג הוא עוד שלב באבולוציה של הרעיון. בבלוג או בצרופה למייל – המשך בכל הכוח קדימה. תודה.

הי שוקה
בשעה טובה
צעיר כמוך צריך להשתמש בכלים מתקדמים

אני בטוח שנמשיך להנות
גבי

שוקה,
כבכל שבועיים אני ממתינה לקבל את הזיקוק ממך ונהנית מכל רגע של קריאה. תתחדש על האתר – הוא מקסים וממש כייף שכל הזיקוקין מרוכזים יחדיו. אבל הכי כייף היה להביט בתמונה שלך ולהבין שאני מתגעגעת….
עדיין מחכה להכין לך עוגה 🙂
רוני

הי שוקה.
אכן זינוק(זיקוק) אמיתי

מברוק, שוקה, על הבלוג החדש. יפה לך.
ושאפו גם לרני עינב שעשה עבודה ממש מקצועית. זה די נדיר במקומותינו לראות בלוג מוקפד כזה.

שנתראה בקרוב,
ניצה (ואברי)

יפה מאוד, נמשיך לצפות בשקיקה לטורי הזיקוקין…

אוהבים

הספירים

היי שוקה יקירי, כל הכבוד על השינוי והצלחה כבעבר…
מאיריס פרסקי

כל הכבוד שוקה
ממשיכים להנות מקריאת הזיקוקין
שיהיה בהצלחה
דליה ויואל

לשוקה ידידי,

מכל משכן שתבחר לשגר ממנו את זיקוקיך, תבורך ובלבד שתמשיך להשאיר את חותמך על לוח ליבי בכל סופשבוע ולהפיץ ניצוצות של אור טוב במציאות אפורה כשלנו.

בידידות רבה ובהערכה,

מוקי אברמוביץ

ברכה והצלחה בפורמט החדש.הפורמט מאוד יפה, נעים וידידותי, צעד נפלא . תודה לך על החוכמה והנתינה הבלתי סופית .
באהבה והערכה רבה עינב תדמור

בשעה טובה ומוצלחת. הזיקוקים מצאו להם שמיים משודרגים. ממשיכה ליהנות מהם, רחל

שוקה – לטובתי …ולטובת כולם…. אני מקווה שהמקום הנחמד הזה הוא רק אתנחתא קצרה…ותעבור כמה שיותר מהר למדיום הפופולרי – לתוכנית ברוח הזיקוקין ב- T.V…. מה לא מגיע לכוווללללם להנות???

בהצלחה בכל אשר תיבחר – זה הרי רק להנאתנו…

יופי יופייישר כוח

שלי

אני בוכה וכותבת לך תודה על הסיפור המרגש.

שתהיה לך שבת שלום ושל צחוק.

זיוה

שלום שוקה דינור,
האזנתי מדי פעם לפינתך ב"עונג השישי"/שמעון פרנס, ונהנתי, קניתי את הספר שלך ומאוד נהנתי. המשך בדרך זו!!
הסיפור שקראת ביום ו' האחרון 30112/11 ולא ידעת את מקורו, על מארק והמורה למתמטיקה, נמצא ב"מרק עוף לנפש" עמ' 115-118. שם יש עוד הרחבה כדאית.
דבר אחר – קראת לא מזמן דברי זקן שנמצאו לאחר מותו… אני מעתיקה עבורך כאן דבר דומה (אולי אותה גברת בשינוי אדרת), שנמצא אצלי – גזיר עיתון ישן וצהוב…(גם אני אוספת סיפורים קטנים שמזדמנים בדרכי):זה נקרא: "שיר ערש דווי" וכך זה הולך:
בין ניירותיה של זקנה שמתה, על מיטתה מצאה האחות שיר זה:
"מה את רואה אחות, ומה את חושבת כשאת מביטה בי?
אשה זקנה, מיותרת, לא חכמה.
תנועותיה אינן בטוחות, עיניה בוהות; כשהיא אוכלת, נוזל ריר מפיה; מאבדת מפעם לפעם גרב; לא שומעת כשפונים אליה; נותנת שיעשו בה מה שרצוכנם.
זה מה שאת חושבת, אחות, זה מה שאת רואה?
אומר לך מי אני, אחות, בשעה שאני עושה כל שאת מצווה עלי.
אני ילדה בת 10, עם אב, אם, אחים ואחיות, המאוהבים כולם אלה באלה.
אני נערה בת 16, החולמת על אהבות שטרם פגשה.
אני כלה בת 20 וליבי נצבט בי מגודל הנדרים שאני נודרת.
אני אם בת 25 וסביבי המיה ועשייה, שובבות ומעש.
אני בת 50, ילדי גדלו והלכו, נשאר אהובי.
בעלי אהובי הלך כי מת ובאו ימי מחשך.
עכשיו אני אשה זקנה והטבע הוא אכזר. בגלל תעלוליו נראים הזקנים כמשוגעים – הגוף מעוקם, החלן נעלם; אבל בתוך הפגר הזקן הזה שוכנת עדיין הילדה, העלמה, הכלה, החלום.
עדין זוכרת שמחות וכאב, אכזבות וציפיות.
ובכן אחות, פתחי נא עיניים רחב, ראיני כפי שאני."
כשהמכתב נימצא, הייתה האשה כבר מתה. ובכו האותיות וחייכו.

תודה לך על פינתך ברדיו, ותודה על הסיפורים שאתה מביא לכולם ולעולם.

בברכה, ברכה רפמן