וכי תמונה שווה אלף מילים
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 238 שם.
יש לא מעט ביטויים מושרשים כמו 'אין טוב ממראה עיניים' או 'תמונה שווה אלף מילים' שמתעלמים במידה רבה מעובדה, אולי פשוטה, שבהיעדר ראיית התמונה הכוללת או מה שמסתתר מאחורי התמונה, דקה קודם או דקה לאחר מכן, כנראה לא נדע את האמת במלואה. ויסלחו לי כל חובבי הצילום.
ידיד שלח אלי את הסיפור הבא שפרסמה חמדה גלעד בדף הפייסבוק שלה, שמנתץ אולי את הקלישאה הזו:
אנחנו בכיתת בית-ספר. מורה מציגה תרגיל מחשבתי לתלמידיה:
'דמיינו ספינה טובעת,' היא אומרת. 'בעל ואישה שורדים ושוחים לסירת הצלה.
אלא שבסירה נותר רק מקום לאחד נוסף. הבעל מטפס ועולה לסירת ההצלה, האישה נשארת מאחור בינות לגלים הקרים.
רגע לפני שהאוקיינוס סוחף אותה, היא צועקת לו את מילותיה האחרונות…'כאן המורה עצרה, פנתה לילדים ושאלה: 'מה אתם חושבים שהיא צעקה לו?'
הכיתה התפוצצה מהשערות:
'אני שונאת אותך!'
'אתה פחדן!'
'איך יכולתי אי פעם לאהוב אותך?'
התשובות הגיעו במהירות, אחת אחרי השנייה – נחרצות, בטוחות, שיפוטיות.ילד אחד מאחור נותר שקט. הוא בהה בשולחן שלו, לא הרים את עיניו.
'ואתה?' שאלה אותו המורה בעדינות. 'מה אתה חושב שהיא אמרה?'
בלי להרים את מבטו, הילד לחש: 'תשמור על הילד שלנו. אלו היו מילותיה האחרונות. תשמור על הילד שלנו.'
השתררה דממה בכיתה.
'שמעת את הסיפור הזה בעבר?' שאלה המורה.
'לא…' ענה 'אבל זה בדיוק מה שאימא שלי אמרה לאבא שלי לפני שהיא נפטרה.'אפשר היה לחתוך את השקט בכיתה בסכין. הדממה הייתה עמוקה יותר מכל שיעור אחר.
והמורה… היא הפנתה ראשה אל החלון כדי שהתלמידים לא יבחינו בדמעות שעלו לעיניה.'כן,' היא אמרה לבסוף בשקט. 'אתה צודק. זה בדיוק מה שהאישה אמרה.'
הסיפור יכול היה להסתיים כאן, חזק דיו, אבל יש לו המשך שמרחיב יותר את היריעה:
'וסוף הסיפור הוא,' המשיכה המורה 'שהסירה הגיעה לחוף מבטחים. הגבר חזר הביתה ואכן גידל את בתם לבדו.
חלפו שנים.לאחר שהאב גם הוא נפטר, הבת, אותה הבת הקטנה שגדלה בינתיים, מצאה בין חפציו את יומנו הישן שבאחד מדפיו המצהיבים הוא כתב:
'היא כבר הייתה חולה. יצאנו לשיט הזה בידיעה שהזמן שלנו ביחד קצר. רציתי למות במקומה.
אבל ידעתי שאם אעשה זאת, בתנו תאבד את שני הוריה תוך זמן קצר. לא יכולנו לתת לזה לקרות. הייתה רק ברירה אחת, להשאיר את האישה שאהבתי לים…'הכיתה עדיין דָמְמָה. מרבית התלמידים הבינו פתאום משהו שלא חשבו עליו – שכמעט אף פעם אנחנו לא יודעים את הסיפור במלואו. רוב האמת נמצאת דווקא בחלקים שאנשים לא מדברים עליהם.
(כך תרגמה מאנגלית חמדה גלעד, מאתר זר בשם – 'חובבי סיפורים מלאי נשמה')
ואהבתי את הגישה של המורה שמצאה דרך כל-כך נבונה, שכל-כך נצרבת בזיכרון, להמחיש לילדים כמה חלקים רבים של אמת נמצאים בָּמקומות הנסתרים שאינם חשופים.
וכך ככל שאנחנו חכמים יותר, וזה מעניין ונוגד כל היגיון, אנחנו קופצים מהר יותר לְמסקנות, הרי אנחנו אנשים אינטליגנטים, ושוכחים את האמת הקטנה הזו, שיש גם אמת אחרת, שם… מעבר לִסְצינה ריגעית שנקלטת בעדשה, מעבר למילים, מעבר למראה העיניים…
זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, 12 במרץ 2026
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה,
הסיפור מלמד אותנו להיות סלניים וחפש את כל הסיפור והעובדות לפני שאנחנו מגיעים למסקנות.
סיפור נוגע ללב.
תודה על השיתוף