ארכיון עבור אפריל, 2026
האורחים שלא הוזמנו
ינני איש שמתרפק על העבר, אני אוהב את הקידמה.. באמת. המזגן, המחשב, האינטרנט והטלפון הסלולרי הקטן הזה שהכניס את העולם לכף היד – כולם הפכו את חיינו לנוחים ומלאים יותר. ובכל זאת, לאחרונה אני מרגיש שמשהו קטן השתבש ומפריע לי.
כששיתפתי בכך חבר ותיק הוא התעקש שאספר את הסיפור הבא. 'תעביר את זה הלאה' הוא אמר 'רבים חושבים כך אבל מעדיפים שלא להתעמת עם חברים.'
סיפור מהתנ"ך
כמעט עשרים שנה אני בעולמם של סיפורי חיים קטנים, וחוץ מפעם אחת ויחידה, לא התייחסתי לסיפורי התנ"ך. אולי כי הסיפורים כל כך מוכרים.
והנה, דווקא בימים אלה כשכולם מדברים על אקטואליה בסדר גודל תנכ"י, הכירו לי את ליאורה רביד. ליאורה, ד"ר לתנ"ך, מסתכלת על התנ"ך בהסתכלות היסטורית וחברתית, ללא כל מחויבות להשקפת עולם דתית.
במחקרה היא מנסה לקלף את השיכבה האגדית והמגזימה של סיפורי התנ"ך, ומנסה להסתכל עליהם בפשטות אך בעיניים המותאמות לתקופה של אלפי שנים לאחור.
את הסיפור הבא, שכולנו מכירים, דליתי מסיפרה ששמו נושא מסר – 'התנ"ך היה באמת'.
זה סיפורם של אחות ואח מניפולטיביים (בסלנג של היום – תחמנים) – אימנו רבקה ואחיה לָבָן. המניפולציה שלהם שינתה את ההיסטוריה. כדאי שניזכר ונדע זאת כשאנחנו שרים על האבות והאימהות בהגדת הפסח:
