גמלים וירושות
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 233 שם.
אני מניח שמרבית קוראיי אינם אנשי חידות, גם אני לא. חלקכם אולי גם אינם אנשי חשבון מובהקים. אבל בסיפור הבא, שיש בו קצת חידה וקצת חשבון, יש גם נגיעה בענייני ירושות, נושא שמעסיק רבים מאיתנו. כבר הזכרתי כאן שאני חסיד גדול של שִוויוניות בירושות, אבל גם מכיר ויודע, במידה של צער, שלא כולם בדעתי. לעיתים זה בגלל תרבויות שונות (העדפת בנים על בנות, בכורים על צעירים) ולעיתים בגלל שיקולים סובייקטיביים אחרים של המורישים. אנשים לא אוהבים לשמוע זאת אבל כסף זה כוח, זו שליטה – גם בענייני חלוקה בין ילדים. לפי הערכות לא רשמיות, כך קראתי, בעולם המערבי בין רבע לשליש מהמשפחות חוות ברמה כלשהי מחלוקת סביב ירושה. או אז צפות ועולות תחושות קיפוח, אי צדק, והשוואות בין אחים – שההורים לא לקחו בחשבון. לא תמיד זה מגיע לבתי משפט, רבים מהסכסוכים הם מתחת לרדאר.
הסיפור הבא, שהועבר אלי לפני כמעט עשרים שנה, אינו עוסק ברצינות בנושא, למעשה הוא די משעשע וחשבתי שאולי נסיים את שנת 2025 בסיפור מעט יותר קליל:
כפרי זקן הוריש לאחר מותו את גמליו לשלושת בניו. שבעה עשר גמלים.
מסיבות השמורות לו הוא לא חשב לחלק אותם שווה בין הילדים, הוא חשב שהבכור זכאי ליותר והצעיר לפחות – כך נהגו פעם.
מכיוון שכך הוא חשב, הוא צִווה לתת לבנו הבכור חצי מהגמלים, לבנו השני שליש מהגמלים ולבנו הצעיר תשיעית מהגמלים – כך רשם בצוואתו.
אליה וקוץ בה, מהר מאד הבנים הבינו שלשבע עשרה אין חצי (הוא לא מתחלק בשנים) אין שליש (הוא לא מתחלק בשלוש) ואין תשיעית (הוא לא מתחלק בתשע). זו מספר ראשוני שמתחלקת רק בעצמה ובאחד.שלושת הבנים נפלו לתוך סחרחורת של חישובים בניסיון לפענח מה חלקו המדויק של כל אחד מהם. לא מצאו פיתְרון. וכמו בהרבה סיפורים, חייהם הפכו קשים ומרים, איבה וכעס אחזו בהם, ואחוות המשפחה הלכה והתפוגגה. 'זה מה שאבינו בזִקנתו רצה באמת לגרום למשפחה שלנו?' הם תהו.
בייאושם, הם פנו לעצת אחרים שיעזרו להם להתיר את הסבך. הבעיה הסבוכה הגיעה גם לאוזניה של אחת מזקנות הכפר.
לאחר מחשבה ארוכה היא פנתה לבנים ואמרה להם: 'אינני יודעת אם אוכל לעזור לכם לפתור את הבעיה, אבל המעט שאני יכולה לעשות, זה לתת לכם את הגמל האחד שברשותי. כך יהיו לכם שמונה עשר גמלים, ושמונה עשר הרי מתחלק בקלות.'האחים נשמו לרווחה – כך הבן הבכור יכול לקבל את המחצית שהוריש לו אביו, תשעה גמלים. הבן השני יקבל את השליש שהובטח לו – שליש משמונה עשרה זה ששה גמלים. גם לבן השלישי נמצא פתרון, כי תשיעית משמונה עשרה הם שניים.
ואז… הפלא ופלא… הם גילו שתשעת הגמלים של הבכור, ששת הגמלים של הבן האמצעי ושני הגמלים של הבן הצעיר מסתכמים בשבעה עשר גמלים – בדיוק ירושתו של אביהם. איזה יופי!!
אבל… נשאר גמל אחד מיותר… אותו הם החזירו לזקנה החכמה.
(שלח אלי רפי בוחניק, שלא ידע את מקור הסיפור הזה)
נאהב או לא נאהב את החלוקה הלא שוויונית של פעם, אבל הזקן השאיר לילדיו שיעור קטן. שלפעמים פתרון לבעיה קשה מגיע רק כשמוסיפים לה מבט חדש או נדיבות מבחוץ – אותו הגמל האחד הנוסף שמאפשר פתאום לפתוח את הפלונטר. לפעמים במקום לשקוע בבוץ ובמריבות שלא מובילות לשום מקום, דרוש מבט חדש ורענן שאינו שקוע איתכם בבוץ. ובכלל, אולי כדאי שנרבה להתייעץ עם אחרים, זה מקור אינפורמציה חדש, זווית ראייה אחרת, שאם לא מועילים בוודאי אינם מזיקים.
ואם יש בינכם חובבי חידות – בספרו Blink טוען מלקולם גְלֶדוֶול שחידות מהסוג הזה הן חידות הארה. זה לא כמו בעיה מתמטית או לוגית שניתן לגשת אליהן בצורה שיטתית עם נייר ועיפרון. הדרך היחידה להגיע לתשובה בחידות מסוג זה, זה רק שהתשובה מגיחה אליך, לפתע, בהבלחה, במצמוץ של עין…
שתהיה לכולנו שנת 2026 טובה
זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, 25 בדצמבר 2025
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה,
תודה על הסיפור.
דבורה