כשהארי פגש את אדי

מיכל אוסטין, ידידה מארה"ב, שלחה אלי קטע וידאו מאחת מועידות איפא"ק – ארגון השדולה הישראלי בארה"ב. זו פיסת היסטוריה מדהימה שלא ידעתיה ואין עיתוי מתאים להפיצה ברבים מאשר בקירבה ליום העצמאות. הנה תמצית הדברים בתרגום חופשי מאנגלית:

'איך היסטוריה מתרחשת?' – פותח רוברט כהן, יו"ר איפא"ק, ושואל – 'האם באקראי, במזל, דרך אומץ לב או פעולה? לפני שאיפאק נוסדה, לפני שישראל הפכה למדינה – אדם אחד שינה את כיוונה של ההיסטוריה!'

'שמו של אבי היה אדי ג'ייקובסון,' – מספרת אלינור בתו של אדי – 'הוא גדל במשפחת מהגרים יהודית אורתודוקסית, ועזב את לימודיו מוקדם כדי לתמוך במשפחה. הוא עבד בחנות סִדקית ובסוף כל יום היה ניגש לבנק להפקיד את הפדיון. שֵם הכַּסְפָּר היה הארי. נוצר ביניהם קליק, הם הפכו לידידים ולימים פתחו חנות לבגדי גברים בשם טְרוּמן – ג'ייקובסון. מצלצל מוכר? אכן… שמו המלא של החבר היה הארי טרומן… לימים נשיאה ה-33 של ארה"ב, בשנים 1945-1953 ימי הקמתה של מדינתנו.

לאחר שנתיים… העסק כשל ונסגר. זה לא מנע מהם להישאר חברים קרובים. טרומן המשיך את דרכו בַּפוליטיקה ואדי המשיך בנסיעותיו, מוכר חולצות ופיג'מות. בשובו העירה הם תמיד סעדו  יחדיו, נהנים מהמפגשים. בילדותי תמיד קראתי לו 'דוד הארי'.

לימים… בהיותו כבר נשיא,  פנו לטרומן חברים מהקהילה היהודית והפצירו בו לפגוש את ד"ר חיים וייצמן שביקר אז בארה"ב. טרומן סלד מהלחץ שהופעל עליו. 'נתתי הוראה,' – הוא אומר בסרטון – 'שאיש לא יבוא אלי בענייני פלשתינה.'

נשיאה של 'בני ברית' התקשר אז לאבי באמצע הלילה ואמר לו שהמצב בכי רע ושהוא חייב להתערב ולשוחח עם טרומן. אבי עלה בלילה על טיסה לוושינגטון והגיע לבית הלבן. מזכירו של הנשיא התחנן בפניו שלא ישוחח עם טרומן על פלשתינה.'

מעיד טרומן בעצמו: 'ד"ר ויצמן ניסה להיפגש עמי ולא אפשרתי לו. אבל אפשרתי לאדי ג'ייקובסון. אדי לא אמר הרבה, נכנס ושתק. שאלתי אותו וכי באת לבקש משהו? הרי לא בקשת דבר מאז שאני בבית הלבן. והוא רק אמר לי שלא כדאי שאשאיר את ד"ר ויצמן בחוץ.'

'אבי הבחין בטרומן מתופף באצבעותיו על השולחן' מספרת שוב בתו של אדי 'ואמר לעצמו… זהו…השפעתי עליו. וטרומן אכן אמר: 'או קי, ראש קרח, בן כלבה שכמוך, אני אפגוש אותו.'

'ד"ר ויצמן הוא אדם נפלא' מספר אחר כך טרומן, 'מהאנשים היותר חכמים שפגשתי. מסוג המנהיגים שאתה רק לעיתים נדירות פוגש. בשיחה ארוכה הוא הסביר לי את המצב מנקודת ראותו והקשבתי לו קשב רב. על שולחני מונח ציטוט של מרק טווין שאומר: תמיד עשֵה את הנכון, זה יגרום נחת לכמה אנשים וידהים את האחרים.'

ב 14.5.1948 חותם הארי טרומן על מסמך הכרה של ארה"ב בממשלה הזמנית של ישראל, וכדברי מרק טווין, גרם נחת למדינתנו והדהים את העולם.

'ואחרי ההכרה במדינה והקמתה של מדינת ישראל' ממשיכה הבת 'תפקידו של אבא הפך לחשוב יותר. עדיין לא היה שגריר וכל פירור עסקה שנעשה עם ישראל נעשה דרך אבי, דרך חדר האורחים בביתנו.

כשאבי אושפז… ממיטת חוליו הוא אמר לי: 'את יודעת… בזבזתי את כל כספי על נסיעות הלוך ושוב לוושינגטון עבור העסקאות עם המדינה הצעירה הזו… ולכן אין לי הרבה להוריש לך.' הבטתי בו ואמרתי: 'הורשת לי את הטוב ביותר שאפשר… יש לי חתיכת מורשת…'

הסרטון חוזר אז לועידת איפא"ק ויושב-הראש מציג בהתרגשות שלושה אורחים מכובדים שבאולם – הבת של אדי, אלינור ג'יקובסון בורנשטיין בת ה-96, נכדתו של אדי, הייזל בייקר ונכדו של הנשיא טרומן, קליפטון טרומן דניאל – והקהל נעמד על רגליו ומוחא כפיים ללא הפוגה…

(אני מצרף את קטע הוידאו ששילבתי בו תרגום לעברית לנוחותכם. תשע דקות, שוות כל דקה של צפייה.)

 

ראו את עוצמתם של קשרים אישיים והשפעתם החיובית על ההיסטוריה. מעניין שמעולם לא ידעתי על הקשר הזה ואני כבר חי עשרות רבות של שנים במדינתנו. לו ההחלטה בידי, הייתי נותן לאלינור, בתו של אדי ג'ייקובסון, להדליק משואה בשם אביה ביום העצמאות.

שבוע באיחור… יום עצמאות שמח
זיקוקין די-נור

שוקה, יום חמישי 19.5.16

כשהארי פגש את אדי כפי ששודר בתכניתו של פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור התחתון (שמתחת לוידאו) להאזנה.

 

 

 

תגובות בפייסבוק
שתפוShare on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someonePrint this page

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

חתיכת היסטוריה!! כיצד הסתירו מאיתנו סיפור מרגש כזה. תודה לך על הפירסום ותודה למשפחה המיוחדת אשר איפשרה את ההיסטוריה להתחדש.

סיפור מדהים שוקה, תודה.

מעניין מאוד. יש הרבה קךטעי היסטוריה שלא ידועים ברבים.
תודה שוקה.

נהדר שוקה,כרגיל מקורי ומענין.
אז נכון שבאיחור של שבוע אבל חג עצמאות שמח לכל העם היושב בציון ואלה מאיתנו היושבים בניכר…

מרגש!!!

תודה רבה שוקה,

מרגש ביותר ומלמד עוד יותר על הערך של קשר אישי וחברי
ועל החיבורים המדהימים שזה יוצר
וההזדמנויות שנפתחות לעולם

גרי

אכן כרגיל סיפור מדהים ומרגש כרגיל אצלך.

אני בדיוק קורא את הביגורפיה של בן גוריון.. שם לא מוזכרת כל בעיה להגיע לטרומן ונראה שארה״ב פשוט ״החליפה״ את בריטניה כמהלך טבעי..

תמשיך להדהים אותנו כל שבוע..

תודה

היה מאד מרגש לחוות את האירוע כמשתתף בכנס אייפק

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)