גלעין של אפרסק
אבי חמרה, נהג אוטובוס אוהב סיפורים מכפר יונה, שלח אלי את הסיפור הסיני העתיק הזה. הוא לא ידע את המקור ואני איני יודע אם זה באמת סיפור סיני, אבל נשאיר את זה כך כי לסיפורים סיניים עתיקים הרי יש נופך של חוכמה בתודעה שלנו.
לפני הרבה שנים, חי בסין גנב, יתום מאם ואב. הוא גדל ברחובות ולמד ממיטב הגנבים כיצד לא צריך לעבוד. יום אחד הוא התאהב בנערה וזו התאהבה בו, אך היא הציבה בפניו תנאי: עליו לשנות את דרכיו הנלוזות ולקיים אותה ואת ביתם ביושר ובעבודת כפיים.
הבחור החליט לשנות את דרכיו אבל.. לפני שהוא פנה לדרך הישר, הוא רק רצה לתת לה טבעת אירוסין אבל כסף לכך לא היה לו. "הגניבה האחרונה" הוא אמר לעצמו, פרץ לחנות תכשיטים ונתפס בפעם הראשונה בחייו. הוא נשפט ונזרק לכלא לשנים רבות.
הוא בילה את ימיו בכלא במחשבות כיצד להיחלץ ולחזור לזרועות אהובתו, שאולי כבר אינה מחכה לו, ואז… יום אחד… בעודו בוהה בשאריות מנת האוכל הדלה שקבל – מעט אורז, שאריות דג ואפרסק מעופש – הבליח בו רעיון.
לאחר מסע שכנועים הוא הצליח לקבל הסכמה משלטונות הכלא להתקבל לשיחה אצל המושל. "אביא לו הצעה שלא יוכל לסרב לה." כך הוא שכנע אותם.
"הוד מעלתך", אמר הגנב אל המושל כאשר הובא בפניו. "הבאתי לך מתנה נדירה בערכה." הוא הוציא אז מכיסו את גלעין האפרסק ששמר מאותה הארוחה. "אל תכעס אדוני המושל, אין לי כוונה להעליב אותך, הגלעין הזה אינו גלעין רגיל. קבלתי אותו לפני שנים מאיש קדוש שהבטיח לי שאם אטמון אותו באדמה – הוא יצמח לעץ ויניב אפרסקים מזהב!""האומנם? אז מדוע לא זרעת את הגלעין בעצמך?" אמר לו המושל בלעג.
"זו בדיוק הבעיה." ענה לו הגנב/האסיר. "הקדוש הוסיף ואמר לי שהתנאי להצמחת אפרסקי הזהב הוא שהזורע חייב להיות אדם ישר ונקי כפיים שְרְבָב לו דבק בו אחרת הפירות שיגדלו יהיו אפרסקים רגילים. ואני, הרי אתה יודע, גנב אני מאז ומעולם. אבל אתה אדוני המושל נראה לי המתאים מכל אנשי הממלכה להנות מפירות הזהב… לא כן, אדוני?"
המושל היסס בתשובתו, כחכח בגרונו במבוכה ואמר: "לא… לא… אוכל לקבל ממך את גלעין האפרסק. אבל אולי נציע אותו לראש הממשלה שלנו…" הוא העביר את מבטו לראש הממשלה שנכח גם הוא בחדר.
"לא… תודה… אני חייב גם לסרב להצעה הנדיבה הזו…" גמגם ראש הממשלה במבוכה. "אולי אדוני המושל נציע את הגלעין למפקד הצבא…?"
עכשיו היה זה תורו של המפקד להאדים ולהתבלבל. וכך עברה ההצעה לקבל את גלעין האפרסק המניב פירות זהב לכאורה, במורד ההיררכיה השלטונית, ובסופו של דבר לא נמצא בין כל השרים ובעלי התפקידים ולו גם אדם אחד שהיה מוכן לקחת את הגלעין ולהיחשף לתנובת הפירות שלו…. ולמתח שבהמתנה – היהיו אלה פירות זהב או פירות רגילים?
באולם הגדול השתררה דממה. המושל שתק, הביט בשריו ובפקידיו שהשפילו ראשיהם ואז פנה לבחור ואמר:
"תודה על השיעור. אתה שילמת מחיר על הסטייה מדרך הישר, אנחנו כאן בחדר כנראה לא נענשנו על מעשינו שלנו שאף אחד לא הודה בהם. הבנתי… ואנסה להפיק את הלקח."
הוא נתן אז הוראה לשחרר את הבחור מהכלא.
והבחור יצא לחופשי, נישא לאהובתו וגלעין האפרסק עבר במשפחתו בירושה מדור לדור, לא נזרע מעולם.. אבל בדרכו שלו… אולי באמת הניב פירות זהב….(כפי שנשלח אלי ע"י אבי חמרה. המקור לא ידוע. אני קיצרתי את הסיפור ושיניתי אותו פה ושם)
אני מניח שמחשבותינו עפות מיד ומתאימות את הסיפור למנהיגות שלנו, אבל בי חלפה גם מחשבה שאולי כדאי… אולי כדאי שנהרהר לשנייה… היכן זה נוגע לנו? האם אנחנו היינו זורעים את גלעין האפרסק?
שנהיה אנשים ישרים….
זיקוקין די-נור
יום חמישי, 25 באוקטובר 2012
"גלעין של אפסק" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
"זקוק" נהדר , מאוד מצא חן בעניי !!
כתמיד – לחיצת יד חמה , ושבת טובה !! ביי עומר
בראש השנה ויום כיפור פותחים את היכל הקדש וקוראים את תפילת הפרנסה.
בסוף התפילה מופיעות המילים "ונהיה טובים.אמן"
יום טוב..ותודה .משה
שוקה, כתמיד אני אוהבת את סיפוריך ונהנית מהם, אכן חומר למחשבה .זה מזכיר את בגדי המלך החדשים. מה שמרגש הוא, חוכמתו ותושייתו של הבחור. שבת שלום
שוש
כרגיל, שוקה יקירנו,
זיקוק נפלא.
מישהו פעם אמר לי משהו חכם – לפעמים הקהילה לא מוכנה לסלוח או לשכוח דברים חמורים שעשית, וגם אם זה לא נעים, זה לגיטימי.
הבעיה היא, שרוב המקרים מדובר בדברים פעוטים שעשינו, ושאנחנו לא מוכנים לסלוח לעצמנו.
אז, אולי גלעין האפרסק שלי לא היה מצמיח אפרסקים מזהב,
אבל אני יודע שעשיתי את המקסימום כדי לספק לגלעין את התנאים הטובים ביותר שיכולתי.
וכמו שמישהו יקר לליבי נוהג לחתום את המיילים שלו:
בברכה דרך צלחה ודרך ארץ
הסיפור מוכר לי ולא חייב להיות סיפור סיני. הוא מתאים לכל אדם ולכל מקום בזכות מוסר ההשכל שבו.
אותו מלך היה מלך חכם שהכיר ביושרו ובחוכמתו של האסיר ולכן שחרר אותו. ואותו אפרסק דומה לראי שכל המביט לתוכו רואה את האמת שלו שממנה אין לאן לברוח.
סיפור נפלא.
שבת שלום ותודה לך שוקה
מציאות עגומה שאין הרבה אנשים ישרים , סיפור יפה עם לקח !
סלחנים בני סלחנים אנחנו.
ואולם האם לא ראוי שנזכור שראשיתו של הסיפור הוא בסיפורו של גנב. לא אדם ישר דרך. ואכן לאחרונה אנחנו נוטים לסלוח לכל אותם "גנבים" מאותו רגע בו הם מצעירים על "חזרתם בתשובה" או לחילופין, כאשר אנו אומרים יש עוד אנשים לא ישרים אז בואו נמחל.
בואו נהיה ישרים מבראשית. לכל הפחות נדע להבחין בין רע לטוב ונשתדל לא להגיע מקיצוניות אחת לרעותה… להתחרט ולחפש מחילה.
הסיפור באמת נפלא ומלא מוסר השכל. בגרסה מעט שונה, הוא נולד כאן, בארץ ישראל, לפני בערך 2000 שנה.
במקור הייתה זו זונה שנשפטה למוות בסקילה, ובא הסנגור שלה (שהיה גם המאהב שלה) ודרש שהראשון שיידה בה אבן יהיה אדם ישר, נקי כפיים וטהור לב.
כיוון שבין כל הגדולים והחכמים (וגם בין כל הקטנים והטיפשים) לא נמצא אדם כזה, ניצלו חייה של הזונה.
אולי חלק ניחשו ששם הזונה מרים המגדלית (מריה מגדלנה) ושמאהבה / סנגורה הוא לא אחר מאשר ישוע הנצרתי, ששינה ככל הנראה את פני העולם יותר מכל אדם בודד אחר.
שוקה בוקר טוב
זיקוק נפלא ואני מצטרפת לדעתה של "אידה" בנושא לגבי כל הפוליטקאים השבים לזירה ומצפים שנשכח את מעשיהם הנלוזים.
תודה רבה ושבוע נפלא.
תודה שוקה,
כמה "גלעינים" כאלו יש לנו בחיים, כמה פעמים היינו יכולים להשתמש בהם אם רק היינו מודעים מספיק לשימוש שאפשר לעשות בהם…, כייף של סיפור.
שוקה, שלום רב.
ראשית תודה על הזיקוק השבועי, שמזקק (=מנקה מפסולת) לנו נקודה למחשבה.
בעקבות הזיקוק לעֵיל, נזכרתי בפסוק מדברי שלמה המלך, החכם מכל אדם, שכתב לדורות: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת, פרק ז' פסוק כ').
שוקה יקר,
אמנם קצת באיחור, אבל, כרגיל אני נהנית מכל זיקוק שלך ובזה האחרון יש המון מוסר השכל בעיקר, כיון שאנו עומדים בפני הבחירות
והמעניין יותר מכל הוא אילו בחירות נעשה והאם הבחירות האלה תהיינה שונות מקודמותיהן…
תודה.
מעניין
אני לא בטוח שהייתי לוקח את גלעין האפרסק, למרות שאני אדם ישר…………יחסית……….שקרים לבנים זה נחשב?……..
חחח(:
סיפור מדהים ומעורר מחשבה
ישר כוח
יולי
שוקה היקר,
אין אדם ישר, רק אלוהים יכול לזרוע ולקבל אפרסקי- זהב.
אנחנו בני האדם נועדנו למעוד ולקום וללמוד את הלקח ולצמוח ממנו הלאה. אנחנו רק יכולים להשתדל ולבחור יותר בטוב מאשר ברע וככול שנבחר בטוב כך ייטב לסובב אותנו ולנו גם.
זיקוק עם מסר נהדר- תודה.
שבת- שלום- משולי.
שוקה שוקה שוקה היקר,
זיקוק מדהים, חומר למחשבה לא רק לפוליטקאים כפי שכתבה שרה אלא כל אחד מאיתנו חייב לחשוב איך להפנים סיפור זה ולהשתדל יותר להיטיב עם הזולת ובכלל להוות דוגמה אישית למופת לדור ההמשך, חשוב מאוד!!.
תודה לך על סיפור מקסים זה ותרשה לי לספרו ברבים.
בברכה ובהערכה רבה,
רבקה