גרעון בתקציב
בתוך כל המולת הגירעון הממשלתי העמוק שעל נזקיו מְהַלכים עלינו אימים, ושעל בסיסו מוגש תקציב חדש לאישור הממשלה וגם גזרו עלינו גזירות, הקשיבו לפרסום הזה ששלח אלי בני, שמנפץ בדרכו המוזרה את התיזה שגירעון ממשלתי הוא מסוכן. הסיפור לא לכלכלנים בלבד:
רוֹגוֹף ורֵיינהַרט הם כלכלנים ידועי-שם, שניהם פרופסורים בהרווארד וכיהנו ככלכלנים הראשיים של קרן המטבע העולמי.
בשנת 2010 הם פרסמו מחקר אודות הסכנה שבְּגירעון ממשלתי. המחקר בחן גירעונות במדינות שונות, נחשב לאבן-דרך בטיפול בגירעון ומצוטט תדיר בישראל ובעולם. רוֹגוֹף הוא מטיף גדול לַצורך במשמעת ברזל כלפי החוב של מדינות.
ועכשיו ניקח אתכם לספסלי האוניברסיטה של מסצ'וסטס ונתמקד בסטודנט צעיר לכלכלה, רק בן 28 בשם תומאס הרנדון. הוא שוקד על עבודה העוסקת בהשפעתם של קיצוצים תקציביים על חוסנה של מדינה, וכמו רבים לפניו הוא מסתמך על המחקר של רוגוף-ריינהרט. ואז הוא גילה משהו מוזר.
"הסתכלתי שוב ושוב בטופס האקסל (תוכנת תחשיבים פופולרית – למי שלא מכיר) ולא האמנתי למראה עיני", שיחזר הרנדון בראיון עיתונאי. הרנדון עשה משהו כמעט אינפנטילי: הוא סיכם את המספרים בטורי האקסל של רוגוף-ריינהרט בחישוב מהיר בראשו, משהו כמו לסכם את החשבון בסופרמרקט, שאיננו עושים בדרך כלל. התוצאה לא תאמה את סיכומי האקסל. אבל, מורגל ממה שלמדו מיליוני רואי חשבון משך השנים שתוכנת אקסל אינה טועה, פנה הרנדון בהיסוס למנחה שלו… שכצפוי… זרק אותו מכל המדרגות ולא העז לערער על הכלכלנים ידועי השם.אבל אחרי חודש של נדנודים המנחה התרצה, בדק את הנתונים, ומצא שהסטודנט שלו צודק: הממצאים המפורסמים היו שגויים. התוצאה הממוצעת במחקר אינה מצביעה על התרסקות דרמטית של הצמיחה כתגובה לגירעון, אלא ירידה מתונה בלבד של 2%. ('הקליינע קייט' היה בוודאי אבי אומר באידיש).
הרנדון לא התעצל וביקש משני הכלכלנים את האקסל המקורי, כדי להציץ בנוסחאות, בטענה שהוא זקוק לנתונים להגשת העבודה. רוגוף שלח את קובץ האקסל ואיחל לסטודנט הצלחה בלימודיו.
פחות משעתיים לקח להרנדון לגלות שנוסחת הסיכום באקסל כללה בשוגג רק חלק מהנתונים. מכיוון שהשדות סודרו מהתוצאה הגרועה ביותר עד הטובה ביותר, נשמטו מהסיכום התוצאות הטובות יותר והמסקנה שלהם הייתה שגויה באופן דרמטי.
בעקבות פרסום הפרשה פירסמו רוגוף וריינהרט הודעה לפיה "הם מֵצֵרים על הטעות אבל מאמינים שהמסר הכללי נותר מהימן ומדויק."
אוניברסיטת מסצ'וסטס דווקא תומכת בתגלית של הסטודנט שלה ואחד המרצים כבר פרסם ניתוח מקיף של המחקר עם התוצאות האמיתיות. המסקנה שלו: קיצוצי תקציב במדינות בעלות גירעון רק העמיקו את הגירעון באותן המדינות. ואגב… הוא בדק פעמיים את האקסל שלו לפני הפרסום.כדי שלא תחשבו שהסיפור מצוץ מהאצבע, אני מצרף למטה ובבלוג את תמונתו של הסטודנט.
(פורסם ב 22.04.13 בכתב העת הדיגיטלי "אלכסון", המפרסם מאמרים בתחומי המדע, הפילוסופיה והתרבות)
אז מה… טעות לעולם חוזרת, כמאמר הביטוי ? או שמא… צריך לבדוק גם את המומחים?
ונזכרתי בחידה מימי ילדותי על חמישה נחשים שחצו כביש. כשהאחרון חצה את הכביש הוא אמר לחבריו הנחשים: "שישה נחשים חצינו את הכביש בשלום!".
מה קרה כאן?
והתשובה פשוטה – הנחש טעה. וכי נחשים אינם טועים…?
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי, 20 ביוני 2013
תומס הרנדון
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
אהבתי את הסיפור. גם אני לא אוהבת לקבל דברים בלי להתעמק וחשוב לבדוק כל דבר לגופו. במקרה הזה, זה נותן תקווה שלא הכל אבוד? לצערי, כאן אין מצב של טעות בנתונים אבל איך אמרת שוקה? העיקר הבריאות. שבת שלום ושנהייה בריאים. שוש
הי שוקה, הסיפור הזה מחזיר אותי לימים בהם שהייתי עובד במפעל, בכל פעם שהיינו מדברים על טעות שנעשתה הייתי אומר להם: "לטעות זה אנושי, ולהודות בטעות – זה על אנושי".
אז כיום אני כבר יכול לטעות בקלות ובלי מאמץ, כי אני מתקן.
ותודה שאתה מזכיר לנו שלטעות זה אומר להיות אנושיים…
וואלה אחלה סיפור – ואמיתי ,
אני נדהם מסיפורים כאלו , מדוע לא מנסים להקשיב למישהו שבא עם רעיון חדש לדבר שקיים , הרי צמד הכלכלנים האלו טעו וטעו בגדול , טוב שהיה עיקש עם המנטור שלו.
וזה מזכיר לי כתבה בידיעות מהיום 20.06.2013 על בחור צעיר מבריק וחכם שמצא פיתרון לעכירות תמונה בלווין אופק 5 וחשבו כבר להשביתו, כמובן כמו בסיפור שלך שוקי כל המדענים נפנפו את הבחור אבל הוא התעקש שהנוסחה שהוא בנה תתקן את הלווין ואת המצלמות שבו והוא ימשיך לעבוד ולשלוח תמונות בשבלנו.
בסוף התרצו והלווין חזר לעבוד תקין בזכות אותו בחור והכי חשוב חסך למדינה הוצאה של חצי מיליארד שקל.
שבת שלום
לילו.
הסיפור מלמד כמה דברים:
1. גם בעידן במחשבים חייבים ללמוד לחשב, ולאמוד.
2. לא להתבייש ולהתעקש
3. האם שלחת את הכתבה לשר האוצר?
מושי אשר שלח אלי את התגובה הבאה על השימוש במונח "טעות לעולם חוזרת" ובקשתי רשותו לכלול אותה כאן:
שוקה – שלום וברכה!
כקורא נאמן אבקש אחר כבוד לתקן טעות שהשתרשה בשפה העברית: לא אומרים "טעות לעולם חוזרת". הטעות איננה יכולה לחזור. האדם הטועה הוא היכול לתקן את טעותו ולא לחזור עליה, ועל כן אומרים "טעות לעולם חוזר".
מתוך אתר "השפה העברית":
הביטוי העברי שבו אנו משתמשים נלקח מכללי הקריאה בתורה. בקריאה בתורה יש כלל האומר "טעות – לעולם חוזר" שמשמעו שאם טעה הבעל קורא (מי שקורא בתורה), עליו תמיד לחזור לתחילת הפסוק ולקרוא אותו מחדש, וכך כותב הרמב"ם על תפילות הש"ץ: "אם טעה בהם, לעולם חוזר". צרוף המילים "לעולם חוזר" מופיע לראשונה בתלמוד בהקשר שונה במקצת, של ביטול מכירה שנעשתה בהונאה (בבא מציעא נ ב).
עלה והצלח!
מושי