היי שוקה,
הסיפור הזה מזכיר לי את אחד הבוסים שהיו לי בעבר (לא אתה, כמובן…) הוא תמיד התקשה להחליט. תמיד חיפש את המצויין, המושלם. ואני אמרתי לו שהאויב של הטוב מאד הוא המצויין… כדי לקבל החלטות צריך בנוסף לניסיון גם הרבה אומץ וביטחון בדרך שלך. ואז – גם אם נכשלת אתה יודע שניסית. וזה תמיד עדיף על לא לנסות ולא להצליח.
תמשיך ליהנות בליון ואנחנו נשב כאן לבד בחושך?

שלום שוקה,

"איזה חכם – הלומד מכל אדם" לדעתי מי שמשקיע משפיע,

מומלץ לנסות

יום טוב ומבטיח

אצלנו היו אומרים : הרב אונטרמן לא שבר מחרשה בחייו .
מי שלא עושה לא מנסה ומי שלא מנסה לא יודע ולוותר על ידע זה לוותר על כח .

הי שוקה וקוראים יקרים
התבוננות בעולמם של מחליטים (משום מה קוראים להם מקבלי החלטות – כאילו הם מקבלים אותם מבחוץ והם פאסיביים)מגלה כמה תובנות. בגלל שאנו מחליטים בסביבה מורכבת והולכת ונהיית מורכבת יותר ויותר , החלטה לבד- הופכת להיות הפחות מתאימה בחלק גדול ממצבי ההכרעה. לכן אני מדבר כאן על תהליכי החלטה בצוות:

1) מחליטים אינם מבחינים בין צורות שונות של התחבטות ועשיה לטובת התקדמות לעבר מטרות. יש ארבע צורות כאלו, שבארגונים שונים נקראים (שלא לטובת תהליך תקין) כולם "החלטות":
א) למידה והדרכה.
ב) פתרון בעיות.
ג)החלטה.
ד)סיעור מוחות.
יש הרבה מה להרוויח מהאבחנות של מושגים אלו זה מזה. ותקצר היריעה מלעסוק בזה כאן.

2) טעות טיפוסית של מחליטים היא לחשוב שתהליך החלטה מתחיל ונגמר בדיון בו עוסקים בהכרעה ממש בין החלופות.
למעשה גורל ההחלטה תלוי באורח דרמטי ב:
א) מה שעושים לפני הדיון בהחלטה, כהכנה לקראתו. בזה נכללים:
הכנת נתונים, חלופות וחומר רקע חיוני אחר.
בירור ותיקון מערכות היחסים בין המשתתפים בדיון מסוג החלטה. יחסים של התנשאות וכוחנות- מייתרים ניסיון להחליט יחד. יחד.
ב) דינמיקה שמנחה הדיון מעודד בין המשתתפים, והיחסים ביניהם עמם נכנסים לדיון.
ג) במעקב יישום ההחלטות.
מניתוח למעלה מאלף אירועי החלטה שתועדו בכתב (יש החלטות רבות שאינן מתועדות ואין דרך לדעת עליהן פרטים) גיליתי בזמנו שאחוז ההחלטות המיושמות באותם מפעלים נע בין 25% לבין 80 אחוז(נדיר ביותר).
יוצא שלצורך צבירת ניסיון מספיק בתהליכי החלטה אנו מתבקשים להשקיע הרבה יגיעה, הרבה מעבר למה שמרבית המחליטים מוכנים להשקיע.
למעשה , אין למרבית המחליטים, במרבית הזמן, מוטיבציה ראויה לשפר ביצועיהם.
כך קורה, שהסיפור הנ"ל מציף את שאלת המוטיבציה לשפור תהליכי ההחלטה.

שוקה שלום,

"הפסדתי יותר בגלל אי החלטה מאשר החלטה גרועה"
חבל שלא למדתי את זה הרבה שנים קודם.
בהחלט זמן ההתלבטות אינו תורם בהכרח לטיב ההחלטה, התתלבטות תמיד ישנה וטוב שכך אך ההחלטה חייבת לבוא בעקבותיה.

יום נעים.

שלום שוקה!
כידוע- אם לא טועים לא לומדים.
ואכן זהו סוד ההצלחה.
תודה על סיפור נפלא.

ביחס לזיקוק הנהדר, שוקה הרשה לי להביא תובנה מעניינת של אלה הנשאלים בסוף ימיהם, במבט לאחור, על מה הם הכי מצטערים (בלשון חופשית):
התשובה, כמעט תמיד, תהיה זהה:
אנחנו מצטערים על כל אותם דברים שלא עשינו, על חלומות שפחדנו להגשים, ועל מטרות שלא הצבנו.
ברוח הזיקוק, אולי נכון להוסיף: וגם על כל ההחלטות הגרועות שלא התנסינו בהן.

הי שוקה
הזיקוק הגיע בזמן נפלא והשתמשתי בו מיד כדי להראות משהו חשוב שהיה חסר ל"שדרת המנהלים"…,
ואתה ידידי, מזמן הגעת עבורי כמו שאומר הפתגם: "המורה מגיע כשהתלמיד מוכן…"
תודה שהייתי מוכן – ותודה שהגעת.