הקדש זמן לחברים

הקטע הבא בוודאי יהיה שנוי במחלוקת, ובכל זאת הוא חומר מעניין למחשבה. הוא לקוח מספר המיועד לגברים "אל תתרגש מדברים קטנים" של ד"ר ריצ'רד קארלסון. הנה הקטע בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

כמה נשים נשואות ספרו לי כי לאחר שמוּסדו מערכות היחסים שלהם עם בני זוגם, בעליהן מיעטו מאד, אם בכלל, להשקיע זמן במערכות היחסים עם החברים הטובים שלהם. למען האמת גם גברים רבים שיתפו אותי באותה ההבחנה, שלבד ממפגשים לא קבועים לשתיה של בירה, לצפות במשחק, או לשחק באולינג – נראה כאילו רוב הגברים פשוט מוותרים על חברויות כאשר יש להם בת זוג קבועה.
כמה חבל. אני אפילו מתקשה לתאר איזו ברכה ואיזו משמעות יש לחברויות קרובות על חַיַי. ואני לא מתכוון למפגש על בירה (למרות שגם זה נחמד) אלא לכך שחברים עבורי הם מקור השראה, מקור לצמיחה ולהנאה.

לפחות אחת לכמה חדשים אני יוצא עם חבר קרוב – רק שנינו. אנו מתנתקים מהפעילות היום-יומית, למשהו כמו סקי או דיג, אבל בעקר נקדיש זמן להיות ביחד, וניצור לנו הזדמנות לשתף, לצחוק, לספר סיפורים, להשיא עצות, ובעקר להביא הקשבה.
כמה גברים אמרו לי, "רעייתי (או חברתי) לעולם לא תסכים לכך," ולמעשה רומזים שיש בכך משהו לא בסדר. אני חושב שהחשש בא מצד נשים שבני זוגם אף פעם לא ניסו זאת, או מצד גברים שמניחים מראש שבנות זוגן תתעצבנה או לא תסכמנה.
אם תדברו עם נשים (כולל רעייתי קריס) שבני זוגן מבלים לעיתים עם חברים, רבות מהן (אם כי לא כולן) למעשה מעודדות את זה. הן מבינות כמה זה חשוב, לא רק עבור בן זוגן, אלא גם למערכות היחסים שלהם. אני אישית לא זוכר, ולו פעם אחת, שביליתי זמן עם חבר קרוב ושלא חזרתי הביתה עם הערכה גדולה יותר לרעייתי, ילדי ולחיי בכלל. אני משוכנע, ללא צל של ספק, שאני אדם, סוֹפר, בעל והורה טוב יותר בגלל שהרשיתי לעצמי את הפריבילגיה הזו. כשאני מספר לילדי שאני יוצא לכמה ימים עם חבר, תמיד מישהו מילדי יאמר לי, "איזה אבא cool אתה. תעשה חיים!"

אנחנו כולנו – גברים ונשים – רבי ממדים, ויש לנו צרכים מגוונים, כולל זמן לעצמנו וזמן עם חברים. ולרובנו, אדם אחד בלבד (אשה או חברה), נפלאות ככל שתהיינה, אינו יכול למלא את כל צרכי החברות שלנו.

משפט אחד של אזהרה – באם אתה רואה ערך בבילוי עם חבר טוב, קח בחשבון שזה עובד לשני הכיוונים. נשים, בדיוק כמו גברים, זקוקות גם הן לזמן איכות עם חברות. אני פגשתי גברים שקופצים על הזדמנות לבלות עם חברים, אבל מתלוננים כאשר שותפתן רוצה לעשות את אותו הדבר. הם פשוט שוכחים: בנות זוג אינן רכוש. יש לנו את הזכות לחלוק אתן את חיינו, אבל הן, כמונו, זקוקות וראויות לחברויות אחרות.
אז נסו להקדיש יותר זמן לחברים טובים. לא משהו מקרי ולא רק פעם בשנה. ע"י מתן עדיפות לכך, ע"י טיפוח חברויות עמוקות, תגלו מחדש את אחת מהמתנות הגדולות שהחיים מציעים.

(מהספר "אל תתרגש מדברים קטנים… לגברים" של ד"ר ריצ'רד קרלסון – כל הזכויות שמורות)

ואני מבין שזה לא קל בתוך כל המחויבויות האחרות של עבודה, הורים, אישה וילדים וכמובן גם במגבלות הכסף. אני גם מבין שזה "לא יהיה קל" כשגם הרעייה תקבל את ההמלצה ותעשה לה מנהג לצאת לסופי שבוע עם חברות. אבל אני מסכים להמלצה בכל לב, וכפי שלבנו יכול להכיל אהבה לבת הזוג יחד עם אהבה לעוד ילד ועוד ילד…. כך אנחנו יכולים להכיל בו גם חברוּת, והורים, וגם, וגם, וגם….. יש מקום לכולם. לא קראתי בשום מקום שהלב צר מלהכיל…

חג סוכות שמח
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (39)
שוקה, יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

"הקדש זמן לחברים" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

היכן נמצא הספר הזה?
לא קיים בסטימצקי ולא בצומת ספרים
וגם לא בקטלוג של איתמר ספרים
אשמח מאוד לעזרה בנושא.

גם אני מבקש לדעת אם אפשר לדעת איפה ניתן לרכוש את הספר,

תודה מראש,
ותמשיך בסיפורים היפים שאתה מספר

לא קל לשמוע כמה אמת יש בסיפור.יחד עם זאת לעיתים אתה כל כך מרוכז בעבודה ובדברים "החשובים" שאתה מתעלם מהדברים הכי קטנים.שמעתי משפט פעם שאהבה ואושר מורכבים מהרבה יחידות קטנות.ואת זה אסור לנו לפספס
אחלה סיפורים ,המשך כבודו

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)