לדלג על דור

באחד מהימים אני נוהג ברכבי ומקשיב לשיחה ברדיו, בתכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט. ואחד מהמאזינים שולח אליה קושיה על רצונו להעביר את כספו לאחר מותו לנכדיו בגלל קשריו הלא טובים עם ילדיו. ובעודה מתלבטת בתשובתה ומאזינים שולחים לה תגובות, צפה ועלתה בי אנקדוטה מעניינת וחביבה מעברי, שמלמדת אולי גם על מחשבותיי בנושא. הסכיתו ושמעו:

גדלנו, אחותי ואני, בְּבית להורים משכילים ונאורים בדרך חשיבתם. גם מערכות היחסים בבית היו תמיד שוויוניות, ערכיות מאד, והיו יחסי קרבה, שיחות ועזרה הדדית. אין תלונות.

לימים אמי נפטרה ואבי נותר בגפו עסוק בענייניו, הוא היה איש ציבור, אך הוא ידע לשמור על קשר הדוק אתנו. לכשנישאנו ונולדו לנו ילדים, נכדים לו , הוא שמר גם על קשר טוב עם הנכדים. אחותי ואני התפתחנו בקריירות שלנו ואבי מאד היה גא בנו, בעצמאותנו הפיננסית ובמשפחות שהקמנו.
יום אחד בזקנתו, כשבאתי לבקרו, הוא עטה ארשת רצינית על פניו ופתח ואמר לי:
"תראה שוקה," הוא אמר. "אני כבר איני צעיר, קשה לי גם להחזיק את ביתי הגדול ועלה בי הרעיון למכור את הבית, לרכוש לי דירה קטנה ואת ההפרש, שהוא לא מעט כסף, לחלק … בין כל הנכדים שווה בשווה. לשמחתי יש לך ולאחותך ארבעה ילדים כל אחד, הכל שווה, וכך אעזור לכולם."

על פניו נשמע מאד יפה ואצילי, אבל משהו בתוכי התרעם. מדוע אבי מדלג על דור –  על אחותי ועלי? לא הגבתי מהמותן, אבל מצאתי הזדמנות לאחר מכן לשוחח עם אחותי והבנתי שגם היא חשה שזה לא כשורה.

בפעם הבאה כשביקרתי את אבי שוחחתי אתו על כך.

"תראה אבא," אמרתי לו "אתה ילד גדול, אתה יכול לעשות ברכושך כראות עיניך ואני אפילו מעריך את רצונך להיטיב עם ילדינו. אבל היכן אנחנו, ילדיך? אינך סומך עלינו שנדאג לילדינו, פרי בטננו? אתה יכול להעניק לנכדים מתנות כמובן ולפנק אותם בימי הולדת וחגים, אבל להוריש להם את רכושך, נראה לנו לא הוגן, ואולי קצת הרחקת לכת."

ואבי הקשיב, הנהן בראשו, שתק לרגע ואז אמר בגדלות של מישהו שיודע לחזור בו: "איני בטוח שהצדק אתכם, אבל… אתם ילדי ואכבד את רצונכם."

בדרכי הביתה משום מה לא הרגשתי נינוח. עדיין נותרה לי בעיה לא פתורה. אבי, שועל קרבות וותיק, לא יוותר בקלות ולפחות ימצא דרך לשתף את נכדיו בתכניתו שזה עתה נפסלה על ידי בנו. הייתי בטוח שבאחת הפגישות הבאות הסיפור יצא לאוויר העולם, וכך בעיני ילדינו תמיד ניתפס כמי ש"גזלנו" מהם מתנה משמעותית.

ואז הבליח בי רעיון.

שבתי הביתה, שיתפתי את רעייתי, היא אהבה את הרעיון וכך בערב קראנו לילדים, לבוגרים שבהם, לשיחה משפחתית.

חשוב להקדים ולומר – כשילדינו בגרו שיתפנו אותם בתכניות העזרה הכספית שלנו עם יציאתם לחיים עצמאיים. עזרה בלימודים גבוהים, מתנת חתונה או עזרה קטנה לדיור וכ"ו. שמרנו מאד על שוויוניות וכולם ידעו כיצד נעמוד לצידם בעתידם ובאיזה מינון.

אז קראנו להם לשיחה משפחתית, ישבנו מסביב לשולחן ואני פתחתי ואמרתי כשפני רציניות:
"תראו… אימא ואני חשבנו שוב על העזרה הכספית שאנו רוצים להעמיד לרשותכם בעתיד. וכשזה מתקרב אנחנו רואים כמה בעיות. כמו למשל שאולי תעשו שימוש לא נכון בכסף, או אולי בני הזוג שלכם יהיו במצב כספי לא מקביל… ולכן חשבנו שהפתרון הטוב ביותר זה לחכות עם מתן הכסף. לא חס וחלילה למנוע מכם אבל החלטנו שנעביר את הכסף לילדיכם, כשייוולדו, ורק הם יעשו בזה שימוש. חשבנו על כך הרבה… אולי זה לא פתרון אופטימלי, אבל החלטנו שכך ננהג." אמרתי והשתתקתי.

וילדינו האהובים, כאילו ומתואמים, פתחו בבליל בלתי פוסק של מחאות:
"ואיך אנחנו נסתדר?" איזו מן מחשבה עקומה זו… מה אנחנו שקופים?" מה מעניין אותי ילדַי עכשיו…. אני צריך לבנות קודם את עתידי!" "ובכלל… מאיפה הבאתם את המחשבה הזו לדלג על דור?"

ורעייתי ואני מקשיבים לפרץ התלונות וככל שהוא גבר החיוך על פנינו התרחב. ואז הרמתי יד להשתיקם (מתאפק לא להראות אצבע משולשת), עצרתי את שטף הדברים ואמרתי: "ילדינו היקרים, יש לכם ראש טוב. רק רצינו לספר לכם שסבא מאיר רצה לעשות לי את אותו הדבר, ובדיוק מה שאתם אמרתם לי, אני גם אמרתי לו – מאיפה המחשבה הזו לדלג על דור? אז רק רצינו שתדעו…" 

כשהבינו שנפלו בפח שטמנו להם הם ניסו עוד למלמל משפטים כמו  "תראו, זה לא פייר… זה לא אותו דבר, אתם כבר מבוגרים ומסודרים…" אבל אני רק הנדתי ראשי ובחיוך אמרתי: "אהבתי את שאמרתם – לא מדלגים על דור! אל תדאגו לא נדלג עליכם."

 

ולְמה שאבי יאמר להם, כשיפגוש אותם, כבר יותר לא דאגתי….

זִקּוּקִין דִּי-נוּר (76)
שוקה, 10 במרץ, 2011

"לדלג על דור" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. להאזנה לחצו על הכפתור למטה.

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

שלחה אלי מישהי תגובה מעניינת שחשבתי לנכון לשתף בה את כולם. היא בקשה להישאר בעילום שם:
אני בת יחידה, והורי רצו לעשות אותו דבר ולהעביר את רכושם ישירות לנכדים. אני טענתי שהרכוש שצברו ההורים כל השנים הוא בעצם גם הרכוש של הילדים. הוא מבטא את הסבל, את האושר ואת השמחה שידעו עם ההורים, את החסכנות או הקמצנות שלהם, את הנדיבות שלהם וכו'. ולכן יש להם חלק בכל זה ומן הצדק שהוא יועבר אליהם, כמובן בחלקים שווים.
לא ככה?

בלי רעיון יצירתי, לא יודע אם היית מצליח להעביר לילדיך את המסר. שאפו!!!
הסיפור הזה הוא עוד חצי נחמה. יש שמעבירים לילדיהם באופן לא שווה.

הי שוקה, כמו תמיד אהבתי לקרוא את ה״זיקוק״ דברנו פעם על התובנות שבעזרה לילדים ואיך לדעתנו נכון לעשות זאת… כנראה שלעולם לא נדע אם פעלנו נכון – לדעתם. אבל, זה נחמד לחלוק את ההתלבטות.

אין לי ספק שהנושא בעייתי… כל הורה צריך לדעת נפש ילדיו ואופיים ולהחליט בהתאם, בעניין הגב' שהגבת לדבריה, יש בהחלט טיעון חכם בדבריה…

שוקה שלום,

איזה זיקוק חכם והפתרון/הרעיון היצירתי קצת הזכיר לי את רוח הדברים בזיקוק אחר שלך שקראת בשם "לצאת מהקופסא" , אם אני לא טועה.
נדמה לי שאין משפחה שנושא הירושה הופך להיות רלוונטי ויתרה מזו אקטואלי ככל שההורים "מתבגרים". במקרה שלך נראה שהעניין עבר על מי מנוחות יחסית.
לא יודעת אם זה קשור (אם כי סביר להניח שזה אכן כך) אך ככל המשפחה גדולה הנושא יותר מסובך ולרוב לא מגיע לידי פתרון בדרך פשוטה וקלה. מה גם שלא פעם המריבות מתחילות עוד לפני שההורים הלכו לעולמם…..
אני רוצה לקוות שבמשפחתנו הנושא לא יפלג ולא ישבש את מערכות היחסים והקשרים בין האחים והאחיות (4 בנות ו-2 בנים).

תודה על התובנות שאתה מביא בזיקוקיך מידי שבוע בשבוע, ממש פנינים ונועם כתיבתך הופך אותם ליקרות פי כמה!

שוב תודה וסופ"ש נעים,

מה קרה בסוף מי קיבל את הכסף? אני סקרן לדעת.
זה סיפור מעניין אני חושב שכולם היו מגיבים כמוך אסור לדלג על דור.

שוקה שוקה שוקה,

אכן, סיפרת סיפור נפלא,
אולם,
אינני חושב שטמנת פח לילדיך,
כי אם – בעצם חכמים נועצת,
שהרי –
בעל המאה, הוא בעל הדעה, לא?

הרבה בריאות, שוקה יקר,
ורק שתזכה לכוח, להמשיך לשלוח לנו זיקוקים
🙂

שוקה עוד דרך לחינוך והעברת מסרים פשוט נפלא .

לדעתי צודק מאוד להעביר את הרכוש לדור הבא ולא לקפץ על דור.
אבל בסופו של דבר – כל אחד אחראי על רכושו ומה שיחליט, זוהי הרגשתו וזהו רצונו, גם אם מדובר על לדלג על דור.

אסל סיפור חינוכי נפלא…

שוקה היקר
סיפורך מרתק.
אכן הצורה שהעברת את המסר לילדיך הינה חכמה וייחודית ממש כשלמה המלך ב"משפט שלמה" .
גם הוא הגיע להכרעה צודקת – בעזרת תגובת התת מודע של האימהות.
בדרכך המתוחכמת, מנעת באלגנטיות בעיות עתידיות עם ילדיך.
בנוגע לאביך- הוא היה כנראה טיפוס מיוחד עם צורת מחשבה שונה. מזל שיחסיכם היו מספיק טובים ושלו היתה התבונה לחזור בו מהרעיון הבלתי מוצלח .

שוקה
אני אוהב לקרוא את הסיפורים שלך
תודה

שוקה שלום,
תמיד, תמיד, תמיד דבריך מעוררים חיוך, דבר
שאיננו מובן מאליו.
תמיד תודה

נ.ב אהבתי את התגובה שלך של האשה האנונימית

שוקה , יום טוב !!
כרגיל הספורים שלך מעוררים להשתתפות ותגובה , ואני אוהב את זה . וזה העלה בי מחשבות על עצמי , והיות ואני כבר בגיל השלישי , אבל מצד שני אני קבוצניק , והרעיון של שיתופיות מנע את הצורך בצבירת רכוש או פנסיה , ולכן כשהתהפך הגלגל וההפרטה שטפה את הקבוצים , הפנסיונרים קבלו את המינימום שבחוק , ואז התחלתי להמר בפייס , והאשליות הולידו מחשבות שבאם אזקה בפייס בסכום נכבד , איך אחלק אותו , ולמרות שיש לי 12 נכדים , לא עלה בי הרעיון אלא רק על חלוקה לבניי , כי הם בשר מבשרי ונשמתי , ולנכדים דואגים ההורים שלהם ,
אבל כל זה בגדר מחשבות ,
וכמו שאומרים "מחשבות בלב איש ישיח נא "
בלחיצת יד חמה עומר

שוקה יקר,
אכן, דרך יצירתית לחוש ולחוות התנסות של הזולת ממקום אישי.
העלת חיוך על שפתיי…
תודה ושבת שלום!

שוקה שלום,

כבן יחידני, הרעיון של אביך דווקא מצא חן בעיני.
לדלג גם על קנאת האחים – וזה פתרון קל אבל מתחמק מעימותים.
לכן, הביצוע היצירתי שלך מול ילדיך מוצא חן בעיני יותר.
ילדיי מקבלים בחיי מה שאנו ההורים מסוגלים ומחליטים.
נכדיי ימתינו – ולא נדלג על דור, אבל הדור הבא יחכה (לי לא בוער..)

כרגיל, הזיקוק שובה נפש ומרגש. תודה.

הסיפור הזה אני חושב מלמד אותנו או בכל אופן את מי שלא יודע שלא כל דבר הנראה לעין או ערב לאוזן הוא מובן מאילו.אבל רצוי לא לדלג על דור לפי דעתי

את האמת, לי לא היה את האומץ לעשות כזה דבר, (אולי פשוט כי אני בגיל הדור השני)
איני יודע מה יותר נכון, אבל וודאי נכון שכדאי להעלות בערב שבת חיוך לכל כך הרבה אנשים שמאזינים לך.
תודה רבה
נפי

שבוע טוב, שוקה יקר.
שמעתי את סיפורך- הנאה רצופה עם חיוך ענק. איזו פיקחות ודרך למנוע בעיה עתידית ולהבהיר עמדות! חד וחלק.
סיפור שמלמד ואני חושבת שההורים קובעים מה לעשות עם כספם ולמי לחלק אותו. הכי נכון זה תמיד לחלק שווה, אבל כל עוד אפשרי זה תמיד לעזור לילד הנזקק יותר.
אסור שכסף יהיה ערובה ליחסים עכורים בין אחים. אחים צריכים לפרגן אחד לשני ואף לעזור זה לזה, אחרת נכשלנו, כהורים, בחינוך.
ביי משולי.
אני חושבת, שעליך להוציא ספר כדי שכל סיפוריך הנפלאים והמלמדים יגיעו לקהל רחב יותר…הלוואי ותרצה בזאת.

שוקה היקר
כרגיל, סיפור נוגע ומרגש. כל אחד מאיתנו רואה אותו כמובן מהזווית של חייו הפרטיים. את מרבית חיינו- אם לא את כולם, אנו מבלים בדאגה לילדינו, רגשית כמובן אבל בעיקר חומרית. חוסכים מפינו ודואגים לכל מחסורם. זכור לי ארוע מכונן בילדותי שנוגע מעט בערך לכסף ובשיויוניות. כשהיית כבן 16, "הודעתי" להוריי שאני יורד לחופשה לאילת עם חברים. תגובתם השלילית וסרובם לאפשר לי להצטרף לחבריי הפתיעה אותי והכעיסה עד מאד. אמרתי, "אין לכם כל זכות למנוע ממני לרדת לאילת, אני מממן את החופשה מכסף שלי שהרווחתי בחופשו" מאז ומתמיד טיפחו בנו את ערך העבודה וחסכתי לא מעט כסף. אבי אמר לי מפשט בו אני משתמש היום רבות עם ילדיי. "בני היקר, הכסף שלך -שלנו הוא כמו שכספנו- שלך הוא. אם ברצונך לממן את חייך לבד- אנא בני, שלם את מזונך, מלבושך וכל מחסורך. החלטתנו לא לאפשר לך את החופשה נובעת משיקולים אחרים ובודאי לא כספיים. אני מקווה בני שכך גם תנהג בעתיד עם ילדייך".
לכן, אני כה מבין ללבך על הפגיעה שחשתם כאשר אביכם רצה "לדלג דור". הפגיעה היא (לדעתי) לא בפן הכלכלי שהרי ממילא חיינו מוקדשים לילדינו. אנו רוצים שהורינו יסמכו על שיקול דעתנו בנוגע לחינוך ילדינו, לתת לנו לבחור את העיתוי המתאים לתת להם תמיכה כלכלית במידה הנכונה וכן לאפשר לנו (כן , זו לא מילה גסה) עצמאות כלכלית בזקנותנו כדי שלא נזקק לעזרה מילדינו.
כל הכבוד על היוזמה והדרך שבה בחרתם לדבר עם הילדים ובעיקר על השיתוף של הילדים בהחלטה.

ערב טוב שוקה
שמעתי הרגע את סיפורך המפתיע בפינתו של שמעון פרנס, והתמוגגתי.
תודה על השיתוף, וכל טוב.

לצערי הזיקוק הנ"ל הוא נפל לטעמי, ואינו עומד בקנה אחד עם שאר הזיקוקים.

לשוקה שלום רב

אין לי הכישרון לספר סיפורים
אך להאזין ולהשכיל מהם
מאד אוהבת אני .
המייחד את סיפוריך לטעמי
הם דווקא בסייפא כאשר אתה
נותן לנו את תובנותיך.
מדמה אני אותם למשלים
ונהנית בכל פעם מהנמשלים

כה לחיי לך שוקה
ולמר פרנס שהשכיל לשלב אותך בתוכניתו

רינה

שוקה!רק עכשיו היגעתי למייל שלך,אתה יודע שנעדרתי מהארץ.מאוד מצא חן בעיני הפתרון שהגעתה אליו.רעיון מבריק.מסתבר שאפשר לחנך את ילדינו בכל גיל,גם לפתח בהם את חוש הצדק השוויוני וגם את היכולת להתיחס לעצם הענין מבלי שזה יהיה תלוי בדבר(בנפשות הפועלות) צדק זה צדק זה צדק יישר כוח

שמעתי את הזיקוק לדלג על דור בתוכנית של שמעון פרנס וכל כך נהנתי ממנו אז חיפשתי באתר כדי לשמוע אותו שוב.
יותר מכל נהנתי מהטיפול בבעיה מול הילדים באופן ממש גאוני.
חזק וברוך

אני מחפש את הזיקוק של השבוע האחרון שנקרא "החופש לבחור" אם איני טועה , מישהו יודע איך מגיעים אליו?

שוקה
שלום
מנימת דברך אני מבין כי לאביך הייתה חכמת חיים ונראה לי כי הייתה סיבה למה רצה לדלג על דור, זאת לא גילית, וחבל.
אנקטודה כמעט אישית, סבא של אשתי הריח כי חיי הנישואין של בתו יגמרו ברבנות… כדי שבעלה לא יזכה בחלק מהאוצר כתב בצוואתו שהכסף שמיועד לבתו יופקד בבנק והריבית תהיה לשימוש ביתו והקרן תישאר לנכדיו לאחר 120 של בתו.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)