מרחב בזוגיות

לפני כמה שבועות השתתפנו בחתונה של קרובת משפחה שלנו. ומעל במת החופה הקריא חבר ילדות של הכלה מדבריו של ח'ליל ג'וברן על החשיבות של שמירת מרחב בין בני הזוג.

למרות הרומנטיות שעדיין מפעפעת בי והאופטימיות הנצחית שלי, טכסי החופה של צעירים, עם כל ההבטחות התמות והטהורות שעוטפות אותן, תמיד גורמות לי להתבונן בבני הזוג מרחוק, להתכנס בעצמי ולהרהר, ורצון עז עולה בי לדלג חמש או עשר שנים קדימה, להיות זבוב על הקיר ולהציץ אז בחיי הזוג הצעיר הזה ולבחון מה קרה עם ההבטחות שהבטיחו.

אמר פעם ג'רי סיינפלד "שזוגות מושלמים יש רק בחנות נעליים", אז כולנו יודעים שזוגיות זה דבר מורכב וכי לשמר זוגיות על פני זמן זה עוד יותר מורכב. אנחנו כמהים לשותף ולבן זוג כי איננו רוצים להיות לבדנו, ואז כשמצאנו, אנחנו מגלים שגם להיות ביחד זה לא דבר שמבטיח אושר. חילוקי דעות, תפיסות עולם שונות, הורים, ילדים, התפתחויות לכיוונים שונים, ואז… שימורו של הקשר הופך למסובך יותר, ולעיתים, רחמנא ליצלן, לבלתי אפשרי.

ואני רק תמה פעמים רבות מדוע איננו עוברים הכשרה לנהל זוגיות כמו שאנחנו עוברים הכשרה בנושאי הקריירה המקצועית, או בנהיגה או בהכנה ללידה. רישיון או תעודת הכשרה לזוגיות, טרם הנישואין, נשמע לכם כרעיון מטורף?

אינני מתיימר להציע פתרונות אבל הנה מעט חומר למחשבה משני קטעים בהם נתקלתי, האחד שנון ומעלה חיוך  והשני חכם ורציני, ושניהם עוסקים בהיבט של מתן מרחב לבני הזוג.
בספרו "על הדברים החשובים באמת" מספר ד"ר חיים שפירא, מרצה מבוקש בתורת המשחקים, על וודי אלן. וכך, הוא אומר, מספר וודי אלן על אחת ממערכות הנישואין שלו:

"אני ואשתי מצאנו את הנוסחה לחיי זוגיות מאושרים ומושלמים.
בכל שבוע, בימי שני וחמישי, אשתי ואני יוצאים לבילוי ערב רומנטי במיוחד. אנחנו פותחים במסעדה צרפתית מהודרת, בארוחה משובחת עם שמפניה ואור נרות, אחר כך אנחנו מטיילים שלובי זרוע לאורו של הירח בטיילת מקסימה ובחצות הלילה אנחנו מתמסרים לחיבוקים ונשיקות ועוד דברים רבים וטובים שמשמחים את הלב.

אני מקפיד לא להחמיץ אף מפגש כזה ועושה את כל מה שתיארתי לעיל בימי שני. אשתי עושה את אותם הדברים ממש, אבל בימי חמישי… "

(מתוך ספרו של חיים שפירא "על הדברים החשובים באמת")

 

ובנימה רצינית יותר, אבל עדיין באותו הנושא, ראו את הקטעים החכמים הללו משירוֹ "על הנישואין" מתוך היצירה "הנביא" של חליל ג'וברן, שהוקראו בחתונה שהזכרתי (שלחה אלי טליה סופר):

יחדיו נולדתם ויחדו תהיו לעד
אך שימו מרחבים בזה היחד ותנו לרוח …. לחולל בינותיכם
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת,
פרסו מפִּתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו …., אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
…..
תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי לְלב האחר,
עִמדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים,
הן גם העמודים נושאי המקדש נצבים ולא יִגָּעוּ…

 

והרי גם דני סנדרסון כתב ושר: "מפני שהיא אומרת… דבר פשוט, אם ביחד… אז רק לחוד…", אז אם כך אומרים כל החכמים, אז אולי הסוד הוא באמת בלתת מרחב…?

שוקה, מפריז, עיר האוהבים, לאחר ארוחה במסעדה צרפתית וכוס יין… כעצתו של וודי אלן… אבל עם רעייתי.
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (83)
יום חמישי, 16 ביוני, 2011

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

למה ציטוט מערבי

נישואים זה דבר רציני: חברות שותפות וביחד לאורך זמן.גם מרחב זה דבר יחסי, ויותר מדי מרחב לא מועיל ולא יעיל
וודי אלן לא מצחיק אותי, וחליל ג'ובראן מדבר על הכל חוץ מנישואין
דני סנדרסון שאותו ואת יצירתו אני מאוד אוהב הוא איש של אישה אחת
אשתו ז"ל ועכשיו ענת עצמון
אני נשוי בדיוק 30 שנה וחושב שמוסד הנישואים הוא המוסד בהא הידיעה!

שוקה החביב
מאחל לך המשך בילוי נעים בפריס המקסימה ועוד דבר יש לי לומר לך
לא הולכים עם סנדוויץ למסעדה…… }

אימא שלי שתחייה לשנים ארוכות וטובות אומרת: אם מוסד הנישואין כל כך מוצלח אלוהים לא היה נשאר לבד!

הנישואין (הקלאסיים, חייבים לציין היום..) מביאים גבר ואישה לחיות יחד אבל , כמו שציינת שוקה, לא תמיד החיים יחד הם התרופה לבדידות.
בנישואין מוצלחים שני בני הזוג מטפחים כל אחד את בן/ בת זוגו וגורם לו להרגיש נאהב .
הרומנטיקה והרצון להיות יחד, הם תוצרי לוואי של הרצון ההדדי להעניק.
הסרקסטיות של וודי אלן היא מבדחת אבל מוכיחה על חוסר בהבנת הנושא. הוא במאי נפלא אך בן זוג גרוע.
עוד זיקוק שהצליח לגעת בנושא אוניברסלי.

שוקה שוקה שוקה היה כיף גדול לקרוא ולפתח שיחה עם אשתי שתחיה….שיר ששר בועז שרעבי להמתיק את השהות בחול……וכל מה שנשאר תן להיות חפשי ומואושר…..אחלה סוף שבוע..אובר משה קרני שומרון

היי שוקה
שוב הצלחת לרגש ולגעת בנושא חשוב. אני אוהבת ומתחברת לשיריו של חליל ג'ובראן ומסכימה עם האמירה "שנינו יחד וכל אחד לחוד". בעיניי, זה לא מפריד אלא מקרב. בזוגיות טובה, חשוב המרחב האישי. לטעמי, זה כמו אוויר לנשימה. שבת שלום. שוש

היי לשוקה וציפי בעיר האוהבים,
איזה מכתב חביב שיגרת ויותר מכך החוכמה שופעת ממנו. החוכמה לשמור על הזוגיות לאורך השנים, לשמור עליה כמו יין המשתבח עם הזמן. אינני חושבת שאפשר ללמוד זאת בקורס, כעצתך. אני חושבת שצריך לרצות זאת- זוכר את סיפורך?!!!
תמשיכו לתת מרחב אחד לשני, כי אומרים שאם אתה משלח לחופשי את מי שאתה אוהב אז אם הוא אוהב אותך הוא יחזור אליך…ככה זה בחיים.
נהדר, ואהבה תמיד מנצחת!
שבת שלום – מעריכה שולי.

היתרון הבולט בסיפור הזה הוא שוודי אלן אומר לנו שאפשר לשמר את האהבה ואת הזוגיות גם כשיש ילדים בתמונה ולא ליהיות כבדים. חליל ג'וברין לחלוטין מכוון לזוגות צעירים שהם כרגע ללא ילדים ורק נישאו ואהבה שלהם אכן תמימה ופורחת וחיים את הרגע. אני מאמץ את הגישה של וודי אלן ולאוו דווקא מכיוון שאני בעל משפחה אלא שאני רואה לנכון לשמר את הזוגיות,וגם ליהנות ממנה.

המאמר מצויין בפן המילולי, בפן רעיוני ובפן ההגיוני:
ובאשר למציאת האושר, אחרית דבר בהשלמה עם חוסר השלמות בהשגת היעדים,
מערכת הציפיות שלנו מעצמינו ומיקירינו.
מן הסתם שלמות שלום והשלמה מצטופפים להן ביחד:
אנו צופים להשגת יעדים נשגבים ומושלמים. לומדים כי לשלמות אין גבול
ומקבלים את השלם הבלתי מושלם וחיים בשלום. בחווית הלמידה נוצרת תמונה
אופטימית המאפשרת פעילות מחשבתית רגועה.
אין זו הטפה לאושר אלא לרוגע.

לשוקה היקר,
אכן כל משפט וכל אשר כתבת נכונים הם, אמיתיים הם, חכמים הם,כל שאוסיף אגרע.כרגיל אתה מצליח להאיר כל נושא בהצלחה רבה ובעיקר נושא כה רגיש ומיוחד זוגיות ,בכל טקס חופה מאז ועד היום אני מזילה דמעה ומתרגשת ומייחלת שהזוגיות והחברות בינהם תימשך לעד אמן. גם אני נשואה לבעלי 41שנים טפו..טפו..ודוגלת במשפט "שנינו יחד וכל אחד לחוד" לתת מרחב מחייה לכל אחד מבני הזוג לצמיחה, התפתחות ,כבוד הדדי ,אמון, חברות כל זאת=הצלחה, ואהבה אהבה כל הזמן ואהבה כל הזמו!המשיכו לכייף להנות ולהרוות נחת האחד מהשניה שוקה ואשת חיקך.אמן!!

שוקה בוקר טוב ושבוע נפלא לך ולרעייתך

כמו תמיד עוד נושא מעניין למחשבה ודיון וכל אחד יקח מזה את שנכון וטוב לו לנהוג.

תכייפן לכם בעיר האוהבים וחיזרו הביתה בשלום

שוקה היקר.בעולם כמו שלנו ובמציאות לא פשוטה כלל שבה אחוז הגירושים בקרב העולם המערבי , עובר לצערי בקרוב את מחסום ה-50% ואני מדבר במיוחד על "המערב הרחוק" (המצאתי מושג חח..)המערב הרחוק הזה שאני מדבר עליו שינה קונספציה והשינוי הזה ממש לא עושה טוב לחיי המשפחה והזוגיות מהסיבה הפשוטה שכל אחד עסוק במה הוא יכול לקבל מהזוגיות ומה חסר לו בבן הזוג שלו במקום לראות היכן אני יכול/יכולה להשתפר.
יש לי הצעה: בואו כולם , נחזור קצת קצת למקורות שלנו והנה דוגמה מהרמב"ם זצ"ל שלא היה רק פוסק/רופא/יועץ מלך מצרים אלא גם היה מומחה בזוגיות יהודית והוא אמר כך לגבר "אוהב כגופו ומכבד יותר מגופו" והמשפט מכוון לגברים שבנינו על היחס שצריך לתת לאישה וכמובן שיש עוד אינספור דוגמאות ומשפטי מוסר גם לגבר וגם לאישה ואני חוזר להצעה שלי : שכל אחד (גבר או אישה) ידאגו לתת כמה שאפשר , פשוט לשחרר , לתת ולא לראות את עצמינו במרכז ואני ממש לא מוכן שנשכח את עצמנו אלא פשוט ניתן יותר , נאהב יותר נעריך יותר אחד את השני , נשתף ואני חושב שאפשר להלחם בנגע הגירושים והפרידות ומיצוי הזוגיות… שבוע נפלא

שוקה שלום !
אם אתה עדיין בפריס ונהנה , זה ה א' ב' של החיים ,
די התלבטתי לגבי התשובה , כי היא נמצאת בכל שורות הכותבים שלפניי ,המרחב הוא דבר יחסי ,וקונפליקטים יש , אז סוד היחד הוא "הדברות ", זה הפתרון להתגבר על מכשולים ,ובסיס לקיום היחד,
המשך להנות בכייף , ושתף אותנו בהנאותיך , בידידות עומר

שלום לשוקה ולכל הזוגות.
צחקתי מאד מהקטע של וודי אלן. כמה אופייני לבו האדם הזה הכל כך נוירוטי.ולענין הזוגיות.
נכון בכדי לרכוש מקצוע או השכלה עלינו לעמוד בנהלים/תקנות/קריטריונים שקמע מוסד ההשכלה או מקום העבודה, וכך הוא בלמידה לקבלת רשיון אותם נהלים שחלים על כולנו שקבע משרד התחבורה.
ומה לגבי זוגיות? הראה לי גוף מוסד או ארגון שיכתוב נהלים תקנות או חוקים להנשא. וכי למה לא? גם אם כולנו נדבר באותם מושגים של מרחב, רומנטיקה, אהבה, בניה וכו', הרי האינטרפטציה שכל אחד מאיתנו יתן לזה תהיה שונה. וזה היופי והמורכבות הכל כך מיוחדת בדבר הזה שנקרא זוגיות.
בהנאה רבה מסיפוריך
סילביה.

שוקה שלום רב.
כרגע שמעתי את זיקוק השבת על הדאגנות.הלפיד אכן עובר בעיקר כשנהפכת להורה,לקח לי שנים להבין את גודל הדאגה של אימי ז"ל
ולא בכדי,נראה לי כי אני משתדלת להמעיט אבל זה תמיד מכרסם בתוכי
הדאגה.
כל כך נכון,מציאותי וחסר שהילדים מחפשים אותי ומסיבה כל שהיא לא עניתי לנייד או שעוד לא חזרנו מיום עבודה הביתה,הם פתאום מתיצבים כעוסים ולחוצים איפה אנחנו,
תודה תודה על זיקוק כל כך אמיתי ורק בשורות טובות

כמו תמיד מחכים ומיוחד שבת שלום

שוקה שלום,
הנושא כבד ואנשים שונים ואין נוסחאות.מ ס ו ב ך…..
יום נעים
שולה

הי שוקה היקר,
ממש אין נוסחאות, הרי כולנו שונים, ואין אחד שדומה לשני, נאמר כבר ממזמן שנשים הן מנוגה וגברים ממאדים, ולכן לטעמי רק בדרך של הומור, כמובן לצחוק על עצמנו ועל שגיאותינו, רק ככה אפשר לעבור את המהמורות שנקראות נישואין,, זוגיות, להבין את השני, ולשחרר ולשחרר ולשחרר, ולא לשכוח לעשות את מה שאנחנו אוהבים ביותר והכי בעולם.
שבת שלום הרבה שמחה ואושר שרון.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)