על קיום הבטחות
45 שניות של רעידת אדמה איומה בהאיטי, בעוצמה של 7 בסולם ריכטר, הותירו הרס עצום ועשרות אלפי הרוגים. וכמו תמיד, התמונה הכוללת שזורה בפסיפס של עשרות אלפי סיפורים קטנים ואנושיים של משפחות ואנשים שחייהם הפכו לטרגדיה בהרף עין.
אקח אתכם עשרים שנה לאחור לסיפור אנושי אחד כזה שקראתי פעם באחד הקבצים של "מרק עוף לנשמה":
אנחנו בשנת 1989 ואת ארמניה מחרידה רעידת אדמה עזה בשיעור 8.2 בסולם ריכטר ותוך 4 דקות הורגת כ 30 אלף איש.
ובתוך ההרס המוחלט שמסביב אנחנו מתמקדים באב אחד שהשאיר את רעייתו בבית לאחר שווידא שהיא בריאה ושלמה ומיהר לבית הספר בו שהה באותה עת בנו, רק כדי לעמוד מול שאריות בית הספר שקרס לחלוטין על כל יושביו.
הוא הביט בעיי החורבות שנותרו מבית הספר, חסר ישע לחלוטין, וכשדמעות חונקות את גרונו הוא נזכר בהבטחה שנתן לבנו: "לא משנה מה יקרה, אני תמיד אהיה שם עבורך!"הוא ניסה לעכל מה לעשות עם ההבטחה ועשה מאמץ להתרכז ולהיזכר לאיזה חלק מהבניין הוא מלווה את בנו כל בוקר. הוא נזכר שזה בפינה הימנית האחורית של הבניין והוא רץ לשם והחל לחפור בין ההריסות.
בעודו חופר הגיעו הורים נואשים אחרים, ממררים בבכי וסופקים את כפיהם. חלק מהם, מתוך כוונה טובה, ניסה למשוך אותו ממה שנותר מהבניין בטענה שזה מאוחר מידי ושהוא לא יכול לעשות מאומה בעצמו. והוא, לכל הורה שניסה להניאו, אמר את אותו המשפט: "אתה מוכן לעזור לי עכשיו?" והמשיך לחפור ולהזיז אבן ועוד אבן.
מפקד מכבי האש שהגיע למקום, שוטרים שהיו שם ניסו גם הם להניאו. "שריפות משתוללות בכל מקום," הם אמרו "וגם התפוצצויות צפויות. אתה מסכן גם אחרים אנא, תן לנו לעשות את העבודה." והאב הארמני ענה לכל אחד מהם: "אתה מוכן לעזור לי עכשיו?"
הוא חפר 8 שעות…12 שעות…24 שעות…36 שעות…ואז לאחר 38 שעות חפירה כשהרים אבן גדולה הוא שמע קול של נער מבין ההריסות. רועד מתקווה הוא צרח את שמו של בנו, "ארמנד!" ואז חזר אליו קול חלוש: "אבא!?… זה אני, אבא!… אמרתי לילדים האחרים שאם אתה בחיים אתה תציל אותי וכך גם הם ינצלו. אתה הרי הבטחת תמיד, 'לא משנה מה יקרה, אני תמיד אהיה שם עבורך'"
"מה קורה שם? כמה אתם?" שאל האב.
"אנחנו 14 מתוך 33 , אבא. אנחנו רעבים, צמאים ומבוהלים. כשהבניין התמוטט נוצר כאן מעין כיס משולש וזה מה שהציל אותנו."
"בוא, זחל החוצה, בני!"
"אבא, תן לילדים האחרים לצאת קודם. אני יודע שאתה תוציא אותי. הרי לא משנה מה יקרה, אני יודע שאתה תהייה שם עבורי."(מתוך קובץ הסיפורים "מרק עוף לנשמה" בעריכת ג'ק קַאנפילד ומַרק הַנסן)
זה יכול להישמע אולי כסיפור "סוחט דמעות", אבל איזו עוצמה יש בקשר כזה בין הורים וילדים. ובכלל זה חומר נהדר למחשבה על העוצמה בקיום של הבטחות. איזה שקט משרָה עלינו העובדה שאנשים בסביבתנו מקיימים את שאמרו, מכבדים את המילה שנתנו…. בין אם זה עובדים שלנו, מנהלים שלנו, הורים שלנו, או ילדים שלנו. לא צריך לעקוב, לא צריך לבדוק, לא צריך לנהל, פשוט יודעים שזה יקרה.
לוּ נכבד את המילה שלנו, לאחרים ולעצמנו, נראה לי שהחיים יהיו פשוטים יותר ודברים פשוט יקרו…
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (47)
שוקה, יום חמישי, 21 בינואר, 2010
"על קיום הבטחות" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
הי שוקה
מקסים.
כל כך מתאים למציאות חיינו בימים אלו וכל כך מתחבר לשיחותינו האחרונות.
המשך כך.
הי שוקה,
איך תמיד אתה מוצא את הסיפור המתאים בזמן המתאים….
וכל סיפור שלך מקסים ומרגש מקודמו.
מצפה כבר לסיפור הבא…
אורנה
שוקה שלום,
כמו תמיד נהניתי גם הפעם לקרוא את דבריך. בדרך כלל אני בודקת היכן הם מהדהדים בעולמי.
בודקת, ונשארת עם ההדהודים לעצמי.
הפעם, מיד עם סיום הקריאה, הזדעק גופי: גלעד שליט!
החלטתי להגיב.
הרהור של שנייה, האם הילד הכלוא אי שם ומחכה שיצילו אותו הדהד בתוכי?
לא.
משהו אחר, ערכי. ברית בין חיילי צה"ל למדינה ולמפקדים: לא מפקירים פצוע ובוודאי לא שבוי. לא מפקירים אותו להינמק בכלא החמאס עד אחרית ימיו.
לאן נעלמה ההבטחה לעשות הכל על מנת להציל חיי אדם? לאן נעלמו מפקדיו של גלעד (אחד מהם, סגן חנן ברק ז"ל, נהרג באותו אירוע)שלא נלחמים לשחררו?
מי ידאג לקיים הבטחות במקרה זה?
כן, שוקה, אתה מדבר עד כמה חשוב לקיים הבטחות ועד כמה זה שומר שהקרקע עליה אנו צועדים תהייה בטוחה, והאדמה הערכית מתחת לרגליי רועדת.
כן, נכון, יש הרבה הבטחות שמפוזרות ולא מקויימות, אבל ההבטחה של ערבות הדדית, של רעות, ההבטחה שלמדינה אכפת מחייליה – הבטחה זו מתפוגגת, והדבר פוגע אצלי בדבר מה מאד שורשי.
בתקווה שהיקום יביא למקבלי החחלטות את דבריך בדבר חשיבות קיום הבטחות.
אורה של אור ושל הרז
שבת שלום לשוקה
מרגש כמו תמיד עד כדי דמעות
כל הכבוד ותודה
אילנה
שוקה שבת שלום באחת התוכניות האחרונות סיפרת על ילד בקבוצת כדורסל בארהב שהמאמן נתן לו לשחק והוא הפתיע את כולם , האם אתה יכול לשלוח לי לינק או את שמו שאוכל למצוא ביו טיוב .
חוץ מזה תודה לך על הארת העיניים שלך כלפי כולם והסביבה מעריך את הכתיבה שלך תודה ושבת שלום פיני מרחובות
שוקה איש רגיש ויקר, שדואג כל שישי להרעיד משהו בלב. הסיפור כל כך נוגע שדמעות זלגו מעיניי. איזה אבא ענק! איזה ילד צמח לאבא שכזה,(קודם תוציא את חבריי). יש אנשים שהם גדולים מהחיים.
בקשר לנושא של הבטחות- הינך צודק שככל שנתאמץ לקיים את מה שהבטחנו ונעמוד מאחורי המילים שלנו, אנשים פשוט יפנו אלינו לעזרה כי יידעו שאם נוכל- נעזור.
תודה על כל הזיקוקים שאתה משגר בתוכניתו של פרנס. מתאים לכם להיות חברים שניכם כל כך אוהבים אנשים ורגישים.
בהערכה- משולי.
שלום לך שוקה
שמעתי את הסיפור שלך אצל שמעון פרנס על הנער האוטיסט במשחק הכדור סל שריגש אותי מאוד , אבל אני לא זוכרת את שם הנער והייתי רוצה לצפות בסירטון יחד עם בני המתבגר שאוהב מאוד לראות משחקי כדור סל
אשמח מאוד אם תוכל להזכיר לי את שמו של הנער
תודה מראש רחל