I like it! And every day when I look outside at the deer eating my flowers I will think of you Shuka:) thank you for all the great stories
Michal

הי שוקה,
אלו הן בדיוק הבחירות שיש לנו בחיים, כי יתכן שלפעמים נצטרך לבחור בין "ורדים" לבין "צבי" ולי נדמה שבסיפור המקסים שלך נבחרו גם הורדים וגם הצבי להפוך ולהיות חלק מה"סיבה לקום בבוקר".
תודה על הכל
רונן

שוקה שלום
אני קוראת בשקיקה את סיפוריך.
לא פעם אני מדפיסה אותם על מנת שאוכל לקראם "בשליפה".
הרגישות, העדינות, העיין הבוחנת, הבחירה והתובנות, כל אלו ועוד כבשו את ליבי.
אשמח לדעת אם יש ספר שהוצאת. היית רוצה את סיפוריך מאוגדים.
תודה על המון רגעי נחת שממלאים את ליבי.
בברכה
דורית

אילו אני, הייתי מגדרת רק את הוורדים, וזורעת לצבי כרוב ושאר ירקות.

תודה שוקה,
הסיפור הנכון בזמן הנכון.
אימי החוגגת השבוע 90 שנים, מגדלת גן של ורדים בחצרה. הצבי לא הגיע אבל פרפרים וחתולים באים לגן והיא מתבוננת בהם כאילו הם מחיים עולמות אחרים בחייה, כאלה שהיו ואינם עוד.
אכן ניתן לראות בכל התרחשןת פתח והזדמנות לחידוש אבל בעיקר פתח לרגשות חדשים החבויים בנו.

אגב, דורית, קיים ספר המאגד סיפורים של שוקה ושמו, כמה מפתיע, "זיקוקי דינור", ראיאת כריכתו כאן באתר בפינה השמאלית העליונה. אין לי מושג היכן רוכשים אותו.

שלום שוקה
הסיפור מקסים, כשאר הסיפורים שאתה שולח ועם זאת צרם לי קצת המסר שיש "לזרום".
צריך לדעת מתי לזרום ומתי לעצור. ישנם שני דברים מנוגדים שזורמים. האחד נחל ונהר והוא בזרימתו מחייה ובקצה השני אנו יודעים שגם ביוב זורם.
הבחירה של האדם היא כצד הוא רוצה לזרום , כנחל מחיה או ח"ו להיפך.
כמי שמעדיף לזרום כנחל ולהחיות, רציתי להודות לך על האימיילים המקסימים.

תודה שוקה – על הסיפור מקסים.
בחיים צריך לעשות בחירות לפעמים.
בחירה היא הימור ולכן לעיתים יוצאת לנו בחירה טובה ולעיתים פחות טובה.
במקרה הזה- הבחירה לכאן או לכאן היתה טובה, אבל הבחירה שנעשתה הועילה מאוד לאותה אשה וזה מה שחשוב.
שבת שלום.

תודה לך שוקה על הסיפור החדש ומעורר המחשבה . אני מסכים עם הקוראים שהעירו כי נושא הסיפור אינו "הזרימה", שהיא קבלת המציאות אלא הבחירה שהיא קבלת המציאות המועדפת.
גיבורת הסיפור העדיפה את מראה הצבי על הורד היקר לליבה.
היום קברו איש יקר, חכם , טוב לב וגיבור ישראל. אמנון ליפקין שחק. הרבה דברים יפים נאמרו על קברו , מאנשים בעלי זכויות רבות בעצמם.
הדברים הנוגעים ביותר והחזקים ביותר , נאמרו על ידי ילדיו ועל ידי טלי , אשתו.
הילדים הודו לאמנון, הרבה על שלימד אותם לבחור את המלחמות שכדאי להמנע מהן.
בחירותינו , הן שאומרות מי אנחנו.

שוקה שלום
תודה על זיקוק שנותן עוד פן למחשבה,
איך לגרום לחיינו להיראות קלים ונוחים
יותר אם רק נדע לקבל ובעיקר להתחלק עם מה ששלנו.
אהבתי
תודה.

שוקה יקר,
היום האזנתי לעונג השישי וכרגיל סיפורך שובה לב. לי עצמי יש שני ספרים של רחל נועמי רמן:'חוכמה משולחן המטבח' ו'ברכות סבי' ואני העברתי לידידיי המון סיפורים משני הספרים הנפלאים שלה. יש לה התבוננות מעניינת ממפגשים או ממאורעות שקורים לה. שסיפרת את הסיפור למעשה כבר ידעתי את סופו, אבל תמיד לשמוע איך שאתה מספר ואח"כ להאזין לתובנות שלך – זה הכי כיף. אני חושבת שלראות צבי זה מראה מפעים בכול זמן ובכול עת- חיה עדינה ואצילית, שתמיד מעלה חיוך על השפתיים.
תודה על הזיקוק. יום טוב- משולי.

שוקה שלום רב,
מבקשת לציין שאתה מספר ספורים יפיפיים.
ממתינה לפרסום של הספור מיום שישי הארון 28/12/2012 היכולת לסלוח. ענק.

תודה על הסיפור המקסים!
אני עובד עם נוער בסיכון ויצא לי לספר אותו במספר הזדמנויות. תמיד הוא הצליח לרגש את כולם וכנראה גם להשאיר להם תובנה בסיסית לחיים: תנו צ'אנס…
אז שוב תודה.
אגב, אם יש אפשרות לקבל סיפורים דומים במייל אשמח מאד. הדבר יהיה לתועלת הנערים.
שלומי