פקיד הקבלה נותן השירות
באתר אינטרנט אמריקאי נתקלתי בסיפור הבא הנוגע שוב בתהפוכות גורל ובמפגשים אקראיים. אותם מפגשים שתמיד מציתים בנו את המחשבה: 'למה זה קורה רק לאחרים ולא לי'. התרגום חופשי שלי מאנגלית:
אני לוקח אתכם כמאה ועשרים שנה אחורנית. אנחנו בערב קר בפילדלפיה, סופה משתוללת בחוץ וזוג מבוגר, גבר ואשה, נכנסים ללובי של מלון מקומי קטן בשעת לילה מאוחרת. מחפשים מפלט מהסופה שבחוץ הם פוסעים לדלפק מקווים להשיג חדר ומחסה לַלילה.
"אפשר לקבל חדר לזוג ללילה אחד, בבקשה?" פונה הגבר לצעיר שמאחורי הדלפק. פקיד הקבלה, אמנם במאור פנים ובחיוך, מסביר אז לזוג שמתקיימים כרגע שלושה כנסים גדולים בעיר. "כל החדרים תפוסים כרגע," הוא אומר להם, מבחין אז בארשת האכזבה שצפה ועולה על פניהם, ואז מוסיף: "אבל אינני מעז לשלוח זוג סימפטי כמותכם חזרה לתוך הסופה בשעה כזו בלילה. האם תיאותו לישון בחדר שלי? זו לא בדיוק סוויטת תפנוקים, אבל זה טוב דיו כדי שתרגישו בנוח למשך לילה אחד."
הזוג סרב כמובן להצעה הנדיבה אבל הבחור הצעיר לא הרפה: "אל תדאגו לי, אני אמצא לעצמי פתרון." הזוג התרצה והסכים.
למחרת בבקר כשהסופה שככה ירד הזוג לשלם את החשבון. "אתה מסוג המנהלים שאמריקה צריכה שינהלו את בתי המלון הטובים ביותר שלה." אמר האיש המבוגר לפקיד הקבלה טוב- הלב. " פקיד הקבלה חייך במבוכה, הזוג הודה לו, שילם והלך לדרכו.
בדרכם ברכב הסכימו בני הזוג שפקיד הקבלה שהושיט להם עזרה הוא אכן מיוחד במינו ושזה אכן לא פשוט למצוא בימים אלה אנשים שהם גם חברתיים כל-כך וגם מודעי שירות ומושיטי-יד.
חלפו שנתיים. פקיד הקבלה כבר שכח מהמקרה… ואז יום אחד הוא מקבל מכתב מאותו הזוג. ובמכתב הם הזכירו את האירוע מאותו הערב הגשום והפצירו בצעיר לבוא ולבקרם בניו-יורק. למכתב צורף כרטיס רכבת, הלוך ושוב, לניו-יורק.
והבחור אכן הגיע לניו-יורק. הוא פגש את הזקן וזה לקח אותו לפינת הרחובות – השדרה החמישית ורחוב 34. הוא הצביע על בניין גדול וחדש מאבן אדומה עם צריחים ומגדלי שעון הזוקרים חודם לשמיים.
"זה," הוא אמר לו , "זה מלון. בניתי אותו לך… כדי שתנהלו."
"אתה בוודאי מתבדח" אמר לו האיש הצעיר.
"אני מבטיחך נאמנה שאין בי שום בדיחות דעת." ענה לו הזקן הגם שחיוך ממזרי בצבץ בפניו.
שמו של האיש הזקן היה וויליאם וולדורף אסטור והמבנה המדהים שהוא הצביע עליו היה מלון הוולדורף אסטוריה במיקומו המקורי. פקיד הקבלה הצעיר שהפך למנהלו הראשון של המלון היה ג'ורג סי. בולדט שלימים הפך למנהל מלון אגדי, הוא זה שנתן למלון את המוניטין הניכר שלו בתחום השירות, והוא עצמו הפך לאיש עשיר בכל קנה מידה.
(את הסיפור קראתי באתר אמריקאי בשם "סיפורים מעוררי השראה")
ופשפשתי מעט באינטרנט כדי לאמת את העובדות. מתברר שהעובדות הבסיסיות בסיפור הזה אכן נכונות אבל כמה מהפרטים הוצגו במעט הגזמה. ג'ורג' בולדט, לא היה בדיוק פקיד קבלה. הוא אמנם היה מהגר חסר כל שהגיע לארה"ב בשנת 1860 ופילס דרכו כשוטף כלים ועובד מטבח. בהדרגה גילו את כישוריו כנותן שירות מיוחד במינו וקידמוהו למנהל מלון מכובד בפילדלפיה. ואז.. שם… הוא פגש את וויליאם וולדורף אסטור כמנהל, לא כפקיד קבלה, ואכן הציע לזוג את הסוויטה האישית שלו בהיעדר חדרים פנויים במלון. עוד כמה פרטים אינם לגמרי מדויקים, אבל לא ניתן לכך לקלקל את הסיפור, ובעיקר את התובנה הכפולה שאולי עולה ממנו:
האחת – "תנו שירות טוב, היו טובים לאחרים ולסביבה – כי בדרך כלשהי, לעיתים בלתי מוסברת, הם מיטיבים אתנו בחזרה…"
והשנייה – "אפשר אולי לעזור לחיים לחייך אלינו, לוּ אך נגלה פתיחות לקשרים חדשים ולהזדמנויות."
אני מאד מאמין שלו נהיה קשובים לתובנות הללו, דברים מהסוג הזה לא יקרו רק לאחרים….
ולקינוח… כמה דברים קטנים לאוהבי הטריוויה, בהקשר למלון המפורסם הזה, וולדורף – אסטוריה:
בשנת 1896 יצר רב המלצרים של המלון אז, סלט מיוחד שהכיל תפוחים, סלרי ומיונז. הסלט הפך לפופולרי מאד עד עצם ימינו… וזהו סלט הוולדורף. רוטב אלף האיים גם הוא הפך להיות פופולרי רק בגלל שמר וויליאם וולדורף אסטור הורה לאותו רב המלצרים לכלול את הרוטב הזה בתפריט המרכזי של המלון.
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
יום ראשון, 25 בינואר 2015
"פקיד הקבלה" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל.
"פקיד הקבלה" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
What a touching story Shuka.
I often teach my yoga students, that the gift is in the giving, not the receiving .
Keep warming our hearts and brightening our minds, with your lovely life stories:))))
שלום רב.
שוב נהניתי לקרוא עוד סיפור לא שיגרתי, מהנה ומחמם את הלב גם אם לא כל הפרטים מדויקים.
תודה
אמיר
הי שוקה,
כמו תמיד בסיפורים טובים – הפרטים אינם חשובים, מה שחשוב הוא השיעור והלקח. ואין מי שמיטיב ממך להעביר אותו ואת המסר הזה שכל כך מתאים לצורת החיים שלי.
תודה על שהפכת להיות כל כך משמעותי בחיינו.
שוקה שלום,
כמו תמיד כיף לקרוא ולהפנים את המסר.
זה מזכיר לי סיפור אישי שלי שלימים קיבלתי עבודה בעקבות כך שנתתי שרות טוב ואדיב לחברה שעשיתי עבודת ביקורת.
עבדתי בחברה זאת(גדולה מאד) כשבע שנים ומשם התחילה למעשה הקריירה שלי.
הכל מתחיל בשרות,חיוך,אדיבות ומאור פנים .
זה לא עולה כסף וזה כיף גדול לתת מכל הלב קצת מעבר למה שצריך.
זה כמו לרחוץ ידיים לפני האוכל, זה לא מזיק אבל בהחלט יכול להועיל.
שוב , תודה לך על הכיף שאתה נותן לנו .
יום טוב ,
אריה
סיפור מעורר השראה.
אני נגר. ומשתדל לנהוג כלפי לקוחות נחמדים ואדיבים בהתאם. ובסוגריים אציין שרוב הישראלים הם כאלו, לעיתים רחוקות מאוד אני נתקל בלקוחות קשים או מעצבנים ממש. אני יודע שתמיד זה יחזור אלי מתישהו, וגם אם לא זה בסדר. בשבוע שעבר יצאתי מבית של לקוח. הדלת חרקה נוראות והמנעול בקושי נסגר. קפיצה קטנה לאוטו "זז-קל" והבעייה נפתרה. הם אפילו לא ראו שעשיתי את זה. לפני שבועיים חזר אלי לקוח מלפני 14 שנה שחיפש אותי זמן רב כדי שאבצע לו עבודה נוספת.
שמעון האפגאני.
שוקה היקר,
מדי שישי אני יוצא לטיול רכיבה על סוסים של אחר הצהריים כשחלק בלתי נפרד מהטיול כולל האזנה לתכניתו הנהדרת של שמעון פרנס כשגולת הכותרת היא הפינה שלך (וכן אתה יכול להסמיק) מיד כשמתחיל להתנגן אות הפינה אני נידרך וממתין ברוב קשב לסיפור השבועי ושומע אותו בשקיקה, אני כותב לך כדי להודות לך ולחלוק איתך את מה שאני עושה לאחר מכן עם הסיפור, מדי שישי בערב רגע לפני ארוכת השבת אני מספר את הסיפור לבני משפחתי וככול שבאותו בשבוע לא שודר סיפור או שהסיפור לא התאים לגילאי מאזיניי, אני מלקט (ברשותך ?) סיפור שמתאים מהאתר ומספר.
באמצעות הסיפורים אני מנסה להעביר את המסרים שאתה מעביר כמובן בכישרון רב ממני, לבני המשפחה ומנסה ולו במעט לחנך דרך הסיפורים לאהבת הזולת להתבוננות אישית ולערכים.
יישר כוח, אתה מהווה מקור השראה לי ולבני משפחתי
בברכה
גיורא מאור
Hi Shuka,
Long time, how are you? Just listen to your discussion with Parnas.
We need to get lunch sometime for the sake of old time.
I am now the Chairman of Israel Aerospace Industry and enjoy (almost….) every moment.
Put me also on your weekly mailing list for the Zikukim
Have a great weekend
Rafi
מידי שבוע לאורך שנים אני מקשיב לסיפוריך במסגרת תכנית הרדיו של שמעון. פרנס ביום שישי.השבוע נודע לי על תפוצת האי מיילים שאתה שולח מידי שישי.
אודה לך אם תצרף גם את כתובתי תודה.
היי שוקה,
היום גלשתי לבלוג שלך להשלים פערים ונדלקתי על הסיפור הזה. למרות שרבים מידידיי מקשיבים לך או גולשים לבלוג, אני אשתף אותם בסיפור הזה כדי שיגיע לכולם. הזיקוק הזה, כמו כולם, יש בו הרבה לימוד.
אהבתי את התובנות שלך וכמובן את מה שהוספת לידע כללי…איזו השקעה מבורכת- תודה.