שוקה היקר
מדהים כמו תמיד
אינני יודע איך הייתי נוהג בכזה ניסיון קשה,
אך אני בטוח שהבן הזה יקצור את פירות המעשה
כאלה שאינם נקנים בכסף.
שבת שלום- איתי.

I have a feeling this comes also from personal experience of your own wonderful family. Thank you for always making my day better

היי שוקה
לפעמים יש לחינוך משקל כל כך גדול שאלו הם פירותיו
ולפעמים…….לא
תודה על הסיפורים המרגשים
נחמה

שלום לשוקה המספר
אכן סיפור מרשים ונוגע ללב שמזכיר לי סיפור דומה עם סיום קצת שונה.
אביו של גיסי נפטר במהלך טיול שורשים בפולין. ניצול שואה שנפטר על רציף הרכבת באחת מערי פולין – כמה סימלי וטראגי. בצוואתו הוריש את כל רכושו לגיסי למרות שיש לו גם בת נוספת שמיררה את חיי האב ולכן האב שניפטר הוריש את רכושו רק לבן. גיסי, במעשה אצילי קרא לאחותו וחילק את הרכוש שווה בשווה. גיסי עשה מחווה זו לאחותו שארית משפחתו היחדיה מתןך רצון לשמור איתה על קשר טוב ולמנוע כעסים ביניהם. "בתמורה", אחותו לקחה את הרכוש/כסף ונעלמה לה לארה"ב מבלי להמשיך ולשמור על קשר עם גיסי – אח שלה היחיד – כמה עצוב……
תודה על הסיפורים היפים שלך

היי שוקה
אני אתחיל מהסוף להתחלה: הבן נהג בחכמה. אני בטוח שמעבר לחינוך זה גם אופי ותכונה. מה גם שהוא נהג כפי שרצה שינהגו אחרים לו היו במקומו.
אז מה הרווח שלו? הרוויח את משפחתו (ולהיפך היה קורה להיפך- לא היו שוכחים לו ומזכירים לו את חמדנותו).
אבל!! אחרי הכל, אם הורים נוהגים בנתינה שקופה, שוויונית ומדידה אז זה עובד. ושלא יספרו אלו שחושבים אחרת, שאי אפשר לחלק שווה! אפשר לחלק שווה כשמישהו דואג לכך. עם הבנה ורצון אפשר לחלק באופן הוגן ולהרוויח יחסי משפחה אמיתיים גם לדורות הבאים. ולהיפך זה להיפך.

שוקה בוקר טוב

אני מקבלת את המייל שלך ביום חמישי ולא פותחת המייל.
נעים לי לשמוע את הסיפור מפיך וביום א' בבוקר בהגיעי מוקדם למשרד לקרוא את ה"זיקוק" בשקט ולראות בין השורות את מה שלא קלטתי בשמיעה בתוכניתו של פרנס.
כמה כיף לשמוע שיש עדיין "צדיקים בסדום" וכשהסיפור אמיתי הכל מקבל משנה תוקף.
תודה רבה על הפינה החמה הזו בכל שבוע.
בהוקרה רבה ושבוע נפלא -שרה

היי שוקה איש הסיפורים המופלאים.
איזה חוכמה הייתה להורים ואיזה אצילות נפשית ובוגרת יש לאותו בן. אני שמחה שיש עוד דברים כאלה בעולמנו זה נותן תקווה.
תודה על התמדתך והשקעתך. תמיד נהנית מסחורתך.
שולי.

יפה ואצילי
כן ירבו
יולי

שוקה בעל הסיפורים,

אומרים ש-"אין חכם כבעל חינוך", שזה אומר שהסיפור לא מפליא אותי כלל וכלל. הכל מגיע מהבית: חינוך ודוגמא אישית.

נכון שיש מקרים בהם האופי גובר על החינוך אבל בסך הכל אני רואה אצלי ובסביבתי כי החינוך והדוגמא האישית הם 90% מההתנהגות של האדם.

אכן סיפור מחנך, מלמד ומביא לחשיבה (כמו כל סיפוריך המדהימים).

תודה על השיתוף, יהודה

הי שוקה,

זמן רב לא הגבתי לדבריך, אבל, הייה סמוך ובטוח שאני קוראת אדוקה שלך וגם מעבירה את דברי חכמתך הלאה…
פנו אלי מספר אנשים שהאזינו לתכניתך ברדיו בשבוע שעבר וסיפרו שהזכרת את שמי…אשמח אם תספר לי באיזה הקשר זה היה.
בכל מקרה לכבוד ייחשב לי הדבר ואני מבטיחה לחזור ולהגיב…

בידידות, אורנה שפגט

שוקה , יום טוב !!
אני קבוצניק מבוגר שגדל מילדותו בשוויון החברתי והרכושני בקבוץ של פעם , כל בני גילי חיינו באוירה של יחד וחלוקה פחות או יותר שווה לכולם ,למקרה הנידון לדעתי ,הוא קודם כל התמזגות ההורים לאהבה משותפת בין שניהם , שהיא מקרינה עם תוספת של ערכים על אחווה שתופית בין הילדים , אפילו אם אינם אחים בדם ,
מה שעשה האח , זה פועל יוצא .
לדעתי מבהינתו יש עוד אלטרנטיבה אחת , להביא את הנידון בפני כל בני הבית והם יחליטו ביחד לגבי ההצעות השונות ,
מודה לך על הנושאים שאתה מביא המעלים חשיבה חיובית .
כל טוב עומר !!

היי שוקה,
למרות שלא כתבתי הרבה זמן (אני טרודה בשנה האחרונה בבעיות שונות) אני קוראת אדוקה של כתבותיך הנפלאות אשר מכיוון שבדרך כלל מגיעות מהחיים של כולנו – יש לי גם הפעם סיפור מחיי:
לבעלי יש אח. גיסי חי בזמנו עם אשתו בדרום אפריקה. אמו של בעלי נפטרה לפני שנים רבות וכמה שנים אחריה נפטר גם אביו. בזמנו האב ביקר אצל גיסי בדרום אפריקה וחזר משם כשהוא כועס מאד על גיסתי שלא התנהגה אליו יפה. הוא החליט לרשום צוואה ולהוריש את רכושו – 65% לבעלי ו 35% לגיסי. הוא אף סיפר לנו על כך וככל שניסינו לשכנעו לבטל זאת – הוא בשלו. אחרי פטירתו פנינו לעורך הדין שערך את הצוואה ובקשנו לשנותה לחלוקה שווה בין האחים – וזאת כדי לשמור על היחסים הטובים שהיו ועדיין קיימים בינינו. גיסי לא יודע על כך דבר והיום הוא חי בארה"ב (לכן אני משוכנעת שלא יקרא את דברי).