הַמְעֵט בביקורת הרבה בתשבחות
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 214 שם.
אני, לצערי, מאד שיפוטי. והרי מרביתנו כאלה, מרבים בביקורת וברכילות. עם השנים הבנתי, ואל תכעסו שאומר זאת בגלוי, שביקורת ורכילות היא כמעט ברוב המקרים הקטנה של אחרים, ובכך, אולי ללא מודע, אתה מגדיל את עצמך.
זכורני מורה שצייר פעם על הלוח קו וביקש מהתלמידים להגדילו מבלי לגעת בקו. כשאף תלמיד לא ידע כיצד לעשות זאת, הוא ניגש ללוח וצייר ליד הקו ההוא קו נוסף קטן ממנו, ובכך, יחסית כמובן, הגדיל את הקו הקודם. 'כך גם עם רכילות, שיפוטיות וביקורת.' סיכם אותו המורה, 'הם מקטינים את האחר ובכך מגדילים את עצמך.'
ואפרופו מורה נבון ומעצים, נתקלתי לאחרונה בסרטון קצר על מורה מיוחד שהעשיר את תלמידיו בתובנה על ביקורת. על העברת ביקורת וגם על איך לקבל ביקורת כשהיא מגיעה אליך.
אנחנו בכיתה בבית ספר תיכון. המורה משרבט על הלוח כמה נוסחאות פשוטות של לוח הכפל. באחרונה שבהן הוא טועה וכותב על הלוח תשובה לא הגיונית. טעות מטופשת. התלמידים הבוגרים מסתכלים אחד על השני בפליאה. אחד מהם שחושב שמדובר בטעות מכוונת אומר: 'וואללה, בדיחה טובה.' הכיתה כולה מגחכת.
והמורה אז נעמד מול הכיתה ואומר: 'השגיאה בנוסחה האחרונה היא כמובן מכוונת. חשבתי שזו דרך טובה להעביר לכם מסר חשוב מאד בעיניי.
שמתם לב בוודאי שכרשמתי את כל הנוסחאות שבהם התשובה הייתה נכונה, קיבלתם זאת כמובן מאליו ואיש מכם לא אמר מילה טובה. אבל בפעם היחידה שטעיתי – גיחכתם, צחקתם, והעברתם ביקורת. מדוע אתם חושבים זה כך?'
'אולי כי אתה מורה, אז אנחנו מניחים שאתה חכם מאיתנו, ולא ראינו צורך במילה טובה…' מציעה אחת התלמידות.
'אני אולי באמת מופיע כאן כמישהו בר סמכא' עונה המורה 'אבל זה לא עושה אותי למושלם או לחכם יותר מכם. אני מורה אבל אני גם בן אנוש שעושה מן הסתם טעויות. כל שרציתי הוא, באמצעות התרגיל הקטן הזה, להמחיש לכם שאתם יוצאים לעולם שהוא מהיר בביקורת ובמציאת שגיאות. אותו העולם הוא הרבה יותר איטי בלהלל, בלשבח ובלמצוא את החיובי. מהר מאד אתם תטעמו ותחוו ביקורת בחייכם. אלה מכם שיהיו ברי/בנות מזל להיות מוגדרים כמוצלחים, כנראה יחוו יותר ביקורת מאחרים. מדוע? כי בנקל תגלו בהמשך חייכם שאנשים נוטים לבקר יותר כאלה שהשיגו יותר מהם.
אבל… אלה שמצביעים על מגרעות של אחרים, רק חושפים למעשה את המגרעות או החוסרים של עצמם. אלה שמרוצים מעצמם, אינם זקוקים כל-כך להצביע על המגרעות של אחרים.'
בדממה שהשתררה בכיתה עצר לרגע המורה את שטף דיבורו, הביט בתלמידים וסיכם:
'אני רוצה שתזכרו שלושה דברים מהתרגיל והשיחה הקטנה הזו:
ראשית – נסו לראות את הדברים הטובים באחרים. ואם מישהו עושה שגיאה נסו לאפשר לו לדעת זאת בדרך נעימה, ככל שאפשר. שבחו יותר מאשר האשימו.
שנית – כאשר מבקרים אותך, לא אם אלא כאשר, כי תמיד מבקרים אותנו, נסו להיזכר גם במה שטוב אצלכם, באיכויות שלכם, במה שאתם בעלי ערך.
ואחרון אחרון חביב – אתם יכולים להימנע מביקורת בקלות על ידי שלא תאמרו מאומה, שלא תעשו מאומה, ועם הזמן אולי גם לא תחושו בצורך הזה בכלל.
אז תחלמו בגדול, תלמידיי, צאו לחיים, ראו כמה רחוק אתם יכולים לדחוף את הגבולות שלכם, ואל תפחדו מביקורת. אבל כשהיא תגיע, תזכרו שהיא באה מההצלחה שלכם ולא מהכישלונות.
(סרטון שנקרא Five life changing short films, בימוי והפקה של Chiara Gizzi)
והסרטון מסתיים במשפט על המסך שאומר: 'הֵיו תכופים בתשבוחות, ומתחשבים בביקורת'
אולי אפשר לא להסכים עם כל המסקנות של המורה, אבל בי חלפה מחשבה כמה טוב שיש מורים מהסוג הזה, שלא רק מעשירים את הידע אלא את האדם (ציטוט של שמעון פרס).
נדמה לי שהייתה זו אמא תרזה שצוטטה כמי שאמרה: 'כשאתה עסוק בלשפוט את האחר אין לך זמן לאהוב אותו..'
זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, 6 במרץ 2025
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
חכמינו אמרו "המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא" (ירושלמי, חגיגה ב' א').
תודה על הזיקוק
זיקוק כה חכם ונכון. בסרט של 'במבי' של וולט דיסני נאמר: אם אין לך משהו נחמד לומר, אל תאמר כלום. וקל לנו להעביר ביקורת בלי לשים לב ל'דבשת' שלנו…
ויש עוד ציטוט יפה שנזכרתי בו: העירו פחות האירו יותר…הזיקוק הזה הזכיר לי כל כך הרבה ציטוטים יפים ונכונים על החיים.
תודה שוקה.