ספר כימיה

בעז איתן הוא דמות מוכרת בעולם ההיטק. הוא היה מעורב בהקמתן ובניהולן של חברות סטארט-אפ הידועות למעוּרים בשוק. בעז גדל כבן יחיד להוריו בחופית שבשרון, ובשנת 1966 התגייס לצה"ל והפך לטיס קרב. בקיץ 1970, בגיחה מבצעית בסוריה, מטוסו נפגע והוא צנח ונפל בשבי הסורי. במהלך השבי למרות העינויים ותקופות הבידוד הוא החל ללמוד מדעים בעזרת ספרים שהועברו מישראל באמצעות הצלב האדום.

שלוש שנים לאחר מכן בעז נפדה בחילופי שבויים ושב לטיסות מבצעיות כאיש קבע. כשהשתחרר הוא החל במסלול לימודיו באוניברסיטה והשלים דוקטורט בפיזיקה שימושית. לאחר מכן הפציע בעולם העסקים, ייסד חברה, מכר אותה והיום הוא מכהן כבעלים וכנשיא של חברת סטארט-אפ בתחום המכשור הרפואי המתוחכם.

דרך חברים משותפים התוודעתי לבעז לפני מספר שנים והשבוע הוא הזמין אותי לסיור בחברה שהוא וטלי רעייתו מנהלים. בתום הסיור המרשים בעז שולף ממדף שמאחוריו ספר ישן בכריכה אדומה ומניח אותו על השולחן שלפני. "תציץ בו" הוא מבקש/פוקד. המבט שבעיניו מתרכך פתאום, ודמות המנהל שהייתה בו עד לפני שנייה נמוגה.

אני מציית ומציץ בספר. זהו ספר בשפה האנגלית ללימוד אלקטרוכימיה בעריכתם של בּוֹקרִיס וְרֵאדִי. הכריכה האדומה מהוהה, נראה שהספר עבר ידיים רבות. על הכריכה הפנימית רשום בכתב יד נשי ומעוגל "לבועז איתן, כימיה, שנה ב" . שמו של בעז רשום גם באנגלית.

אני מרים ראשי לבעז מחכה להסבר או לסיפור והוא אכן מגיע:

"בתחילת שנות השבעים, אני בגיחה מבצעית בסוריה." הוא מספר "מטוסי הופל, צנחתי ליד יחידת הנ"מ שיירטה אותי ונלקחתי לשבי הסורי. במהלך השבי אנשי הצלב האדום ניסו להיענות לכמה בקשות שלנו ואני רציתי אז לנצל את הבדידות ולהתחיל ללמוד משהו. האמנתי בכל לבי שיום יבוא ואשתחרר ואז אוכל להמשיך וללמוד. בקשתי ספר לימוד בתחום הכימיה וזה הספר שקבלתי. ההקדשה שאתה רואה בעברית ובאנגלית אינה למעשה הקדשה, זהו כתב ידה של הפקידה בצה"ל או במשרד הביטחון שכתבה על הכריכה הפנימית את שמי וכך דרך הצלב האדום זה הגיע לתאי הקטן שבשבי. ימים ולילות ביליתי עם הספר, מכיר כל עמוד ועמוד בו.

לימים שוחררנו בעסקת חילופי שבויים ושבתי ארצה. הספר נותר בתאי. ואולי בהשפעת הספר, אולי בהשפעת הצמא שלי להתפתחות אישית, התחלתי במסלול לימודים ארוך. תואר ראשון בפיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, ואחר כך תואר שני ודוקטורט בפיזיקה שימושית. ואז פניתי לעולם העסקים.

לפני כשלוש שנים רכשנו חברה כושלת בתחום המכשור הרפואי והתחלנו לשקמה. ויום אחד אני נוסע עם שחר, עמית מהעבודה, לספרייה של אוניברסיטת ת"א כדי לעיין קצת בחומר בתחום הכימיה שהיה דרוש לנו בתחום העיסוק החדש. להזכירך, פיזיקאי אנוכי ולא כימאי. שחר מפשפש במדפים. "תחפש ספר בסיסי בתחום הכימיה" אני זורק לעברו.

"יש פה… ספר באנגלית באלקטרוכימיה של בוקריס." הוא אומר לי. אני נדרך. משהו מוכר לי בשם.

"יש כאן כמה עותקים מאותו הספר, איזה מהם להביא" שחר שואל אותי.

"שלוף אחד באקראי ותביא, זה לא משנה." אני עונה לו.

שחר מגיש לי עותק ששלף. אני מביט ולבי מחסיר פעימה. ספר כזה כבר קראתי… זה מחזיר אותי 42 שנה לאחור… אני בתא הקודר הקטן שבכלא בסוריה. אני פותח את דף הכריכה ועיני נתקעות שם ואינן מאמינות. "מה קרה?" שואל אותי שחר "החוורת כסיד…"

אני נטוע בכיסאי, קפוא, איני יכול להוציא הגה. אני מצביע לו על דף הכריכה הפנימית. כתוב שם בכתב נשי ומעוגל: "לבועז איתן, כימיה, שנה ב."

למען האמת… אני מקשיב לבעז אבל גם אני נטוע בכיסאי, לא קולט את עוצמת המקריות. "כיצד הגיע הספר מתא השבי בסוריה לאוניברסיטת ת"א?" אני שואל אותו.

"מתברר" הוא ממשיך ומספר "שבשלב מסוים החזיר הצלב האדום חלק מהדברים שהוחזקו ע"י השבויים, והספרים נתרמו לאוניברסיטת ת"א והפכו לחלק מהספרייה. וכך במשך שנים זה שוכב כאן ומעלה אבק. מה הסיכוי שאני… דווקא אני… אוריד מהמדף, מבין העותקים הזהים שיש שם את הספר שהיה אתי ושימש לי כרע בשבי?"

(כך סיפר לי בעז איתן בעצמו. אני מצרף בבלוג תמונות של הספר וההקדשות שעל הכריכה הפנימית)

ראש מדור ההשאלות בספרייה ששמעה את הסיפור התרגשה עמוקות מהמקריות הזו והעניקה את הספר לבעז כמתנה. וכך היא הקדישה בכריכה הפנימית:

"בעז, פגישתנו בספריה והמקריות המדהימה שחווית, היקרו לי את אחד מהרגעים המפעימים במהלך 38 שנות עבודתי כאן. אין נכון יותר מאשר להעניק לך עותק זה שהתחבר אליך ממילא, כמעט בדרך הנס.
בשמחה, עדה יעקובי"

ואני עדיין שותק… כי כל שאוסיף רק יגרע …
זִקּוּקִין דִּי-נוּר

שוקה 19בפברואר 2015

"ספר כימיה" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחצו על הכפתור שמתחת לתמונות להאזנה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ספר הכימיה ממנו למד בעז בשבי הסורי

ספר הכימיה ממנו למד בעז בשבי הסורי

שמו של בעז על הכריכה הפנימית

שמו של בעז על הכריכה הפנימית

ההקדשה של ראש מדור ההשאלות מהספרייה

ההקדשה של ראש מדור ההשאלות מהספרייה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

סיפור מרגש! בזכות אנשים כמו בועז- אנחנו קיימים
וכל הכבוד לספרנית שלא צללה ליוון הבירוקרטיה הרגילה ונתנה לו את הספר.

קורא מתמיד אני לסיפוריך. אך לעתים רחוקות חולפת בגבי צמרמורת כמו זו שאחזה בי למקרא אודות ספר הכימיה. יש אומרים כי אין מקריות בעולם והכל מתוכנן אי שם במרומים. אם כך או אם כך, הבאת הסיפור כמוה כרגלי המבשר,לתקווה(לפדיון שבויים) ,לטוב שבאדם(כמעשה הספרנית) , התענגתי.
תודה,
גיורא

כאדם שחלק גדול מחיי קשורים בסיפוריי חיים, התרגשתי מאד מסיפורו של בועז ו"ספר הכימיה", אשר נפגשו לראשונה בתנאי דחק, ושוב; והפעם בנסיבות טובות יותר, לאחר שנים כה רבות. לעולם לא נשכיל להבין באם הייתה כאן "יד המקרה" או "יד הגורל"…, כאשר שניהם יוצאי דופן, ומאירים את המאורעות הבלתי צפויים בחיי כולנו .

בתודה ובהוקרה, ל"גיבורי הסיפור" ולאלו שטרחו והואילו להפיצו בינינו, אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי .

הסיפור מעניין ומרגש-בועז עבר תקופה ארוכה של סבל מתח ועוד.בועז לא התייאש כח הרצון והתקווה גבר עליו ובעזרת ספר הכימיה הגיע לתוצרת משכנעת. כל הכבוד. בהצלחה.

סיפור נפלא ומרגש! מי שחושב שלהיות ספרנית זו עבודה משמימה – הפתעה:-)

הקשבתי לסיפור בגלי צהל לפני דקות אחדות. מפעם וממרגש. השתוקקות להמשיך ולשמוע עוד פרט קטן שישלים אותו. הפקידה ששלחה את הספר לבטח זוכרת זאת. היא בת יותר משישים. אנא אתרו אותה. זה לא מסובך. רק אחת הייתה ממונה על המשלוח.גם לה יש סיפור, אשמח לשמוע אותו.
תודה. דליה.

מפעים ומרגש.

Shuka, this story brought me goose-bumps!! Of all the beautiful, moving, memorable stories you dedicate to us, your readers, this one definitely stand out and will have an indelible mark. Shabbat shalom .

מרתק ומרגש לא רק הסיפור המופלא על הספר, אלא כל מהלך החיים של בועז איתן. בשם עצמו טמון, אולי המפתח לבן אדם המיוחד הזה.

Shuka
I agree with Rita Melamed comments
Great story. Be well and keep up the good work

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)


`

פוסטים נוספים

אנקדוטות מניו-יורק

ג'והן שפירו הוא יהודי אמריקאי חם עם הרבה קשרים ומשפחה בארצנו, מגייס תרומות ידוע למען ישראל. לפני כמה חודשים פגשתי אותו שוב, למעשה אני מכיר אותו רק כשלוש שנים, וישבנו יחד לארוחת ערב בניכר.  בתוך שיחתנו הוא קולט את הצמא שלי לסיפורים. "איזה סוג של חוויות אתה מלקט?" הוא שואל. "צירוף מקרים מעניין, משהו שמעלה […]

פקיד הקבלה נותן השירות

באתר אינטרנט אמריקאי נתקלתי בסיפור הבא הנוגע שוב בתהפוכות גורל ובמפגשים אקראיים. אותם מפגשים שתמיד מציתים בנו את המחשבה: 'למה זה קורה רק לאחרים ולא לי'. התרגום חופשי שלי מאנגלית: אני לוקח אתכם כמאה ועשרים שנה אחורנית. אנחנו בערב קר בפילדלפיה, סופה משתוללת בחוץ וזוג מבוגר, גבר ואשה, נכנסים ללובי של מלון מקומי קטן בשעת […]