הי שוקה,
שוב תודה על "צלצול ההשכמה" שלך, זה מעניין…, כי בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי משקיע יותר ויותר זמן באנשים היקרים לי באמת.
קראתי מאמר ששמו: "לא הייתי רוצה לעבוד תחת בוס שמעדיף את העבודה על משפחתו". וגם אני אומר לאנשים שאיתי שאף אדם לא התלונן בימי חייו האחרונים, על זה שלא בילה מספיק זמן….במשרד.
כמה חבל שרוב האנשים מבינים מאוחר מידי שהדבר הזה שהם החמיצו, הוא זה שהיה העיקר בחייהם.

שוקה בוקר טוב

תודה על הזיקוק .
הדיבר החמישי בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך" ואני אומרת עשה זאת למענם ולא למענך.
הציווי היחיד שניתן שכר בגינו אבל השכר האמיתי הוא הנתינה. יוסי בנאי סיפר פעם שהזמן היחיד שיתאפשר לו לבקר את אימו היה בשבתות. אימו שהיתה שומרת מסורת , הלכה לרב השכונתי ושאלה בעצתו האם לבקש מבנה שיוותר על ביקוריו למנוע ממנו את חילול השבת. והרב הדגול ענה לה: אל תמנעי מבנך מצוות כיבוד אב ואם כי זוהי מצווה חשובה מאוד .
סוף שבוע נעים – שרה

כל מילה נכונה.
ההורים נשארים לבד ומחכים שמישהו יכנס לביתם וישחוחח איתם.
כל ביקור משמח אנשים מבוגרים.
תודה על הסיפור המקסים.

I love this one! It is so true and thank you for the point. Is this zikuk translated to English? I hope so, and please send if it is. Knowing you and family, you were a wonderful son

"אבל אני לא הייתי מאושר מהמצב"
מדוע לא היית מאושר מהמצב? היית עסוק, עסקת בחובותיך ובהתחיבויותיך!!

בבית הכנסת היה שיעור על איזה עניין ותוך כדי השיעור עלה הנושא של אב (גם אם) שמחל על כבודו כבודו מחול (אמך לא העירה לך דבר!! כי היא מחלה לך) ואז הרב הביא ציטוט מספר חסידים (זה ספר הלכה ולא חסידות) שאף על פי שהאב מחל על כבודו ופטור מלכבדו עדיין חייב בדיני שמיים!!!!!!!!זה משהו מאוד חמור לאדם דתי
כי מחילה של אב אינה נעשית במלוא הרצון הוא מבין, מתחשב, ובכל זאת היה רוצה שיתחשבו קצת יותר!!
דב מורן המציא דיסק און קי ובמקרה זה גם heart on key

שלום שוקה,
ממש שמת לי מראה מול העיניים, כמה נכון וכמה חבל, לי אישית, שלא היתה לי מספיק תובנה להשקיע עוד יותר כשזה היה עוד רלוונטי. לצערי הורי ז'ל, אינם כבר בחיים ואין יום שאני לא חושבת, כואבת ומצירה על כך מאוד שלא עשיתי/השקעתי יותר……..
שיהיה לנו סופ'ש טוב נעים ורגוע,
ריקי

שוקה שלום.
כמה נכון,קל פשוט, והכי אמיתי.
הורים הם הדבר הטוב ביותר שיש לנו כשאנו כבר הורים.
אסור לנו להזניח אותם או לא להקדיש להם זמן.לדעתי עצם הדאגה,והזמו שאנו נותנים להם ילדינו רואים ולמדים גם.
מה שאנחנו עשינו להורינו ילדינו יעשו לנו.
תודה על זיקוק חשוב לכולנו.
שבת שלום
עירית

שוקה שלום
אימי תהיה בחודש הבא בת 90,רוב חברותיה איתם היתה בקשר נפטרו
והידיד האחרון שנשאר לה זה"הספר והקריאה".אימי קוראת ברוסית בלבד,ואני בנה ממלא את תפקיד הספרן בשקדנות מידי ערב אנחנו מדברים בטלפון מספר דקות,אבל מהזיקוק לקחתי לעצמי התחייבות לבקר אותה לעיתים קרובות יותר. היות וזה גורם לה "לאושר"
ולדאוג גם שהנכדים למרות שכל אחד בעיסוקיו, ידאגו לבקר אותה יותר.(הם גם מקבלים "תמורה "מהסבתא במהלך הביקור בדרך כלל")
זה סיפור נכון "מהחיים" ומחדד את נושא כיבוד אב ואם.
תודה על הזיקוק
ישראל

מאוד מרגש.
מניסיוני, גם את תשקיע את המרב והמיטב, תמיד תחייה בהרגשה שאולי פספסת משהו בדרך, שאולי היה עוד משהו שהיית יכול לעשות. זו ההרגשה שנשארה לי עם אמי.
אבי, בן 93, לא רואה, צלול וביקורי ילדיו ממלאים את זמנו. לו רק היה אפשר לשכנע את הדור הבא לבקרו יותר

יישר כח

כתבתי לאן נעלמו דברי?

כתבתי, שלי יש בהחלט איכות חיים עם אמי היקרה שנים רבות. וזה הדבר הטוב ביותר שקרה וקורה לי. אמי כחברה הטובה ביותר, אתה אני חולקת בימים את כל הקורה לי. יותר מזה, בעלי היקר מלווה אותה במשך כל השבוע לכל המקומות כמו קופת חולים, קניות, סידורים ןעוד, יותר מבן. הנכדים והנינים מתקשרים בימי השבוע ומקבלים ממנה עצות וגם משמיעים לה מה קורה אתם. – אין טוב וסיפוק גדול מזה. יהיה חבל כשתלך בשיבה טובה לעולמה ,אבל אדע שאנו עשינו הכל. מדוע אני כותבת כל זה? עשו כמונו ותיהנו מכל זיקוק.

אורה אור-לב

שוקה יקר
תודה על כל זיקוק שאתה שולח. זיקוק כשמו כן הוא, מאיר נקודות חשובות בחיינו וממקד את תשומת לבנו אליהן אף אם חשבנו שאנו מודעים להם. בדרכך המיוחדת אתה שופך אור וגורם התרגשות תוך כדי קריאה וחשיבה. תבורך.
שבת שלום
שוש

שוקה יקר,
תמיד טוב לחזור על זיקוק מעורר שכזה. תמיד מרגש. תודה לך.
שבוע טוב.
אגב, שמעתי את התכנית האחרונה של פרנס (הקלטתי לעצמי)
ממש ריגש אותי לשמוע על אמנון ליפקין שחק – האנושיות, הצניעות והמנהיגות הישרה שלו…שקראתי בעיתון ואתה הוספת את הסיפור הקטן-ענק הזה.

סיפור נפלא שכל ילד צריך לאמצו.הכוונה ל"כל ילד" גם אדם בן 65 נקרא ילד מהסיבה הפשוטה שגם הוא ילד של אביו ואימו וכל עוד הם בחיים הוא נקרא ילד.נחזור קצת ליהדות היקרה שלנו:הדיבר ה-5 בעשרת הדיברות נוגע בדיוק בנקודה זו ולא לחינם הוזכר: 5הדיברות הראשונות קצת קשות להבנה כי הן רוחניות,והמיקום של כיבוד אב ואם הוא בדיוק במעבר ל5 הדיברות הנותרות(סוף הרוח ותחילת החומר) המציאותיות ,המוחשיות(לא תנאף,לא ..ולא) וגם לזה יש סיבה:ההורים נקראים מלשון הוראה,הדרכה ובונים את האופי והרוח שלך ומעבר לזה הם זנים ומפרנסים,דואגים שלא יחסר דבר ומכאן קל מאוד להבין מה החשיבות הרבה שלהם.יאריכו ימים כל הורי ישראל.אמן.

שלום רב,
הסיפור הזה לא רק מרגש אלה מעורר אותנו למה שנכון לנו כדי לקבל איזה פיסת שלווה או peace כמו שאומרים ואוסיף ואומר שתזכורות אלה מבורכות כי הן מאפשרות לנו לעצור ולרדת רגע על הקרקע, לראות לאן הגענו ולאן אנחנו ממשיכים.
בברכה,
נינט

הי שוקה,
אני רוצה להפנות אותך לספר "אל תוך עצמך" של חיים ולדר. יש שם סיפור, "ימי רביעי עם אמא" אני חושבת שהמסר המועבר שם באותו נושא ממש הרבה יותר חזק וישיר. אין לי מושג אבל יש סיכוי שאכן חיים ולדר בנה את סיפורו על הבסיס הזה.