מעשים קטנים
יש אמרה המיוחסת לאימא תרזה – "איננו יכולים אולי לעשות מעשים גדולים בעולמנו אבל אנחנו יכולים לעשות מעשים קטנים עם הרבה אהבה." אני בטיול בארץ רחוקה ונזכרתי בשני סיפורים הקשורים בנסיעות וטיולים, שחיכו אצלי רק להזדמנות המתאימה כדי להעלותם ולספרם.
סיפור על גידי:
באחת השבתות האחרונות הוזמנו ע"י זוג חברים לטיול קבוצתי שהם נוהגים לקיים אחת לכמה חודשים – נוסעים לתור את הארץ. את מרבית הקבוצה כלל לא הכרתי.
השבת שמשית ונעימה, בנקודת המפגש אנחנו עולים לאוטובוס ופנינו צפונה לטיול באזור הכנרת ומוצא הירדן. גולת הכותרת של הטיול הייתה הליכה בנחל יבנאל, ממרומי יבנאל וקיבוץ אלומות בואכה הירדן, טיול רגלי של למעלה משלוש שעות. הדרך יפהפייה, החברה נעימה וטור ההולכים משתרך ומתפתל. מחליפים מקומות מידי פעם, נהנים בכל פעם מבן-שיחה אחר, מצלמים ומלהגים. אחד מהגברים שבחבורה צד את עיני כמעט מהתחלה. על תרמיל הגב שלו היה מחובר מִתקן שלא הכרתי עליו נתלו בקבוקי פלסטיק משומשים ומעוכים. הוא הלך עם כולנו, שוחח עם כולנו, צילם עם כולנו אבל בשונה מכולנו הוא אחז בידו מקל מוארך שבקצהו מתפס מיוחד ולכל אורך השביל הוא היה צד, מלקט ותופס פיסות נייר ופסולת אחרת ומניח את השלל בשקית פלסטיק גדולה שנשא אתו. הסקתי אז שגם את בקבוקי הפלסטיק התלויים הוא אסף מהשביל. הוא לא העיר לאף אחד, הוא לא ביקש שננהג כמוהו, הוא לא קָבַל על המלכלכים שבגללם הוא טורח, הוא פשוט עשה את מה שעשה, לאורך כל המסלול, משך שלוש וחצי שעות של הליכה. בתום המסלול הוא פשוט הניח את כל האשפה שצבר באחד ממתקני הפסולת.
ציפור לחשה לי שמשך שנים הוא היה אוסף את הפסולת בידיו ואז כמה חברים קנו לו מתנה ליום ההולדת את המתפס המיוחד הזה. עכשיו הוא כבר אספן פסולת מתוחכם ומצויד.
קוראים לו גידי הוֹלָן והוא פרופסור, מומחה ברפואת שיניים לילדים מ"הדסה עין כרם" שבירושלים. וגידי הוא מישהו שעושה הבדל כנראה לא רק בתחומו המקצועי. השביל לאחר לכתו יהיה נקי יותר לבאים אחריו משהיה לפניו. אני לא בטוח שאזכור את המסלול שעשינו, אני לא בטוח שאזכור את כל ההסברים של המדריכה המצוינת שהייתה לנו… אבל ברור לי שלא אשכח את גידי.
סיפור על דובי:
ישבנו בקר אחד, דובי ואני, על כוס קפה ותהינו פילוסופית עד כמה באמת אנחנו כפרטים משפיעים ועושים הבדל. ודובי אז סיפר לי את הסיפור הקטן, ובעיני המדהים, הבא:
"אני טס הרבה בעולם בענייני עסקים," הוא מספר "ויום אחד גמלה בי החלטה מאד לא יומרנית. החלטתי שבכל פעם שאני נכנס לתא השירותים במטוס אני תמיד אצא ממנו כשהוא יותר נקי משהיה כשנכנסתי אליו. וכך אני באמת נוהג. תשאל מה אני עושה? אני אנקה במטלית את הכיור משאריות מים ואולי לכלוך אחר. אני אנקה טיפות של מים שניתזו על הרצפה כשאנשים שטפו ידיים, כי אני יודע, כמו כולם, שרוב הנוסעים נכנסים יחפים לשירותים כי הם מתעצלים לנעול שוב את נעליהם כשהם קמים ממושבם. זה לא נעים אז שהרצפה רטובה. זו תרומתי הקטנה לתחושת נוחות לאלו שיכנסו אחרי."
דובי הוא דב מורן. איש הייטק יְדוע-שם שכבר הטביע את חותמו בעולם הטכנולוגיה. הוא האיש שהמציא את הדיסק-און-קי שבעזרתו כולנו מעבירים נתונים וזיכרון ממחשב למחשב כאילו וזה מובן מאליו וכאילו כך זה היה מקדמת דנא.
וכך דובי מורן, שכבר תרם תרומה אמתית לאנושות, עושה הבדל קטן נוסף.
להיות פרופסור לרפואת שיניים ולהמציא את הדיסק-און-קי אולי לא כל אחד מאתנו יכול, אבל לעשות את ההבדלים הקטנים האחרים שהם עושים, כפי שאמרה אמא תרזה, את זה בוודאי אנחנו יכולים לעשות.
לא בקשתי רשותם לספר את זה, אבל בכל זאת אני מספר… וגם מוריד בפניהם את הכובע.
הפעם, השמות אינם בדויים כלל ועיקר.
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, טנזניה, יום חמישי, 6 בפברואר 2014
"מעשים קטנים" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור התחתון להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
זוהי האמת. אנשים צנועים עושים מעשים שלא ידועים לציבור ולא מתרברבים במעשיהם, כי זוהי דרכם היום-יומית.
כלומר, כך הם נוהגים תמיד ולכן הם לא רואים במעשיהם מעשה מיוחד.
הלוואי וירבו אנשים צנועים כאלה.
תודה שוקה על הסיפורים המקסימים.
אני מקבלת את הסיפורים שלך מבעלי שרשום ברשימת התפוצה שלך. הסיפורים נפלאים ואני נהנית לקרוא אותם.
כתגובה לסיפור שלך על הרופא שיניים אני יכולה לספר שהבן שלי היה אוסף כך פסולת עוד בטיולי בי"ס והחברים תמיד צחקו על כך אך הוא התמיד. כיום הוא מורה דרך בארצנו היפה ומנסה להקנות הרגל זה לתלמידים אותם הוא מדריך.
הלוואי וכולם ידעו לעשות מעשים שכביבול קטנים הם …אך נפלאים !
תודה לסיפוריך .
שוקה , יום טוב !
די התלבטתי אם לענות לספורים האלו ,
על השני הייתי אומר שהוא מגזים ,
אבל על הראשון יש לי מלוא הערכה ,
למרות שאני לא הייתי עושה את זה ,
למה ? זו שאלה טובה , זה קצת יוצא דופן ,
ולאנשים ברובם קשה להיות יוצא דופן מהכלל ,
למרות שזה מעשה מאוד חיובי ! ואקח ללבי !
שבוע טוב , מה עושים שירד גשם ???
נחמד לפגוש אותך כאן
הי שוקה
אנשים לא נעשים טובים, הם טובים כי הם טובים, ואתה הבאת ברגישותך שתי דוגמאות מעולם שלם של אנשים טובים המסתובבים ביננו ולפעמים אנו לא שמים לב אליהם…, גם אתה אחד מהם כי בדרכך הצנועה אתה הופך את העולם לטוב יותר.
שוקה יקר,
פשוט שני סיפורים מאלפים. בשכונתי זכיתי להכיר כמה אנשים אכפתיים כאלה שמתקנים דברים שברשות הציבור, כי עד שהעירייה תטפל בזה יעברו שבועות ויש אנשים טובים בינינו רק צריך לשים לב ולקלוט אותם ואת מעשיהם ופשוט לחקות אותם. לי הם נותנים את החוזק לעשות וזה רק לטובה, אז אני נרתמת מיד…נתת לי פשוט עוד רעיונות בסיפורים הקטנים והמדהימים הללו, למרות שבטבע אני יודעת שיש רבים כאלה שאוספים וזה תמיד מחמם את הלב ואני משתדלת גם לנהוג כך.
תודה לך שוקה- ברור שאם שמת לב אתה אדם רגיש וטוב, אבל זאת אני יודעת כבר מזמן, מזמן…
מה שצריך לזכור זה שאתה גדול יותר כשאתה עושה את הדבר הכי קטן בלי להתנצל
במזגרת עבודתי בשטח (גאולוגיה) וכאשר יש לי זמן פנוי אני לוקח את שאריאות הזבל של אחרים שמלכלכים חשוב לי שהשטח ישאר נקי לא על מנת לקבל פרס…..