חברויות חדשות – כדאי בכל גיל?

לפני הזיקוק עידכון קטן:
לאחר מופעים מוצלחים בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות, ובמועדון צוותא בתל אביב בחודש מרץ, אתארח במועדון קפה תיאטרון הקאמרי בתל אביב בעוד שבועיים, ביום רביעי 29.5.19 בשעה 21:00.
זהו מופע משותף של עפר גביש, חוקר הזמר העברי, ושלי – ואנחנו מעלים שם סיפורי חיים, שירים, והחוכמה שבינהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס". אם טרם פגשתם את הדמות מאחורי הקול והכיתוב – הנה הזדמנות.  לנוחותכם לינק לקאמרי

ולזיקוק – החוויה שאשתף אתכם היום לא תגיר דמעה מעיניכם וגם לא 'יִמָלֵא שֹחוֹק פיכם'. זהו סיפור קטן על יכולת, שלפי מחקרים מהוָוה גורם משמעותי באריכות ימים – היכולת לקשור קשרים חדשים.  

את תמר ועודד היכרתי רק בשנים האחרונות. חברות חדשה שְהֵנֵצָה.
היא עובדת בכביש – כך היא אומרת בחיוך – למעשה היא מהנדסת כבישים. עודד בעלה עוסק בהוראה, למעשה הוא בעברו מפעיל סוכנים בשב"כ ורק היום, כשפרש, הוא מתנדב לעזור לילדים הזקוקים לתמיכה בלימודים.
לפני שבוע שתינו קפה ותהינו האם ניתן לייצר חברויות בכל גיל?
'מעניין שאתה מעלה את הנושא' הם אומרים, 'תְ'שְמע סיפור':

 

לפני כמה חודשים אנחנו מתיירים בפורטוגל, וסועדים במסעדה בפורטו. שני גברים מבוגרים נכנסים ומוּשבים בשולחן שלידנו. כשמגישים להם תפריטים, פונה המבוגר שבהם אלינו, באנגלית: "יש לכם מושג מה כדאי להזמין כאן?"
מלמלנו בנימוס שאנחנו תיירים ושלא נדע להמליץ. הם הזמינו משהו, אנחנו חזרנו לארוחה שלנו.

מאוחר יותר פונה אלינו שוב המבוגר, הפעם בעברית: "אני שומע שאתם משוחחים בעברית, מה דעתכם על היחס של טראמפ לישראל?"

קרבנו מעט שולחנות ונוצרה שיחה. מתברר שאבי, זה שפנה אלינו, בתחילת שנות השמונים שלו, הוא ישראלי לשעבר שבצעירותו היגר לארה"ב, נישא ליהודייה אמריקאית ולמחייתו ולהנאתו עוסק בתחום רהיטי היוקרה בדנבר שבקולורדו. הוא כאן בנסיעה עיסקית והאיש שלצידו הוא שותפו האמריקאי.

כשסיימנו ויצאנו לכיוון המלון התברר, ראה זה פלא, שאנחנו משתכנים באותו המלון. כשנפרדנו במלון לחץ אבי את ידינו בחום ואמר: "פניתי אליכם במסעדה באקראי, אנחנו לנים באותו המלון, שוב באקראי, זה סימן טוב. הרשו לי להזמינכם מחר לארוחת בקר לפני שדרכינו נפרדות."

בבקר סעדנו יחדיו, הפעם שלושתינו בלי החבר, ואבי התעקש לשלם. "נעמתם לי," הוא אמר "הבאתם אתכם ניחוחות מישראל."

נפרדנו בחום, והבטחנו לשמור על קשר.

ומאז… אנחנו בקשר. בכל יום ראשון אנחנו מתחברים למחשב, מחליפים חוויות ומעמיקים ההיכרות. יש יופי מסוים בהיכרויות חדשות. הן חופשיות ממשאות עבר, מכירים אותך כפי שאתה היום ולא כפי שהיית פעם, יש שם התרגשות של גילוי החדש, של קילוף שכבות בהדרגה לעומת הכל-כך מוכר/ידוע/וחוזר בחברות ישנה.  אין עוררין שיש עוצמות בחברויות ותיקות, אבל יש גם יופי בחברויות חדשות.

באחת משיחותינו עלה שאנחנו מגיעים לארה"ב לביקור משפחתי. אבי קפץ על ההזדמנות והפציר בנו להגיע לְדֶנְבֶר לשבוע ימים. התלבטנו מעט והסכמנו, אבל הגבלנו את הביקור ליומיים/שלושה, משאירים פתח מילוט למקרה שהזיווג החדש לא יצלח. בקשנו המלצה למלון בסביבה, אבי התעקש שנתאכסן אצלם.

נתנו לספונטניות לחגוג והסכמנו. אבי ורעייתו האמריקאית, קורין, התבררו כזוג מארחים קסום. כפי שמצאנו עניין באבי, נוצר חיש קל 'קליק' עם קורין, שחלקה תחומי עניין משותפים עם תמר. הם וביתם הגדול, המרוהט בטוב טעם – אבי הרי עוסק ברהיטים יוקרתיים – הפכו את שהותנו לחוויה.

וכך נוצקה חברות חדשה, שתחילתה בשאלה פשוטה במסעדה: "יש לכם מושג מה מזמינים כאן?"

(כך סיפרו תמר ועודד)

 

שאלתי את תמר ועודד אם לא חששו להתארח אצל אנשים שלא הכירו.
"אתה לא היחידי ששואל." הם ענו לי, "בוודאי…, ולכן קיצרנו לשלושה ימי אירוח. אבל… היכרנו מעט בפורטוגל, קראנו באינטרנט על עיסקֵי אבי, וגם אל תשכח," מוסיף עודד בחיוך "הפעלתי סוכנים בשב"כ, אני קורא די בקלות אופיים של אנשים. עוד השנה הם אמורים להגיע ארצה, ונגמול להם באירוח בביתנו."

ולמען האמת גם אני מאמין גדול בחברויות חדשות, ובכל גיל. לכולנו ברור שזוגיות אפשר ליצור בגיל מאוחר (פרקי ב' או  ג'), וזה קשר הרבה יותר אינטימי, אז מדוע אי אפשר ליצור חברות רגילה בכל גיל?
באחת מהרצאות טד ("הסודות לתוחלת חיים גבוהה") טוענת סוזן פינקר, שמחקרים שעשתה בסרדיניה מראים ש 25% קשורים לְגֵנים ו 75% לאורח חיים. המרכיב החשוב ביותר באורח החיים, שהוא ערובה לחיים ארוכים, הוא קשר עם אנשים. חברויות ותיקות כמובן, אבל כמה מפתיע, בעיקר קשרים חדשים ושיחות חולין אקראיות.

אז כדאי שניפתח לקשרים חדשים, זהו אחד מהתבלינים של החיים. הזדמנות נפלאה להמציא עצמך מחדש… וכנראה גם לחיות יותר…

(ראו בתמונה למטה את שירו של פאבלו נֵרוּדָה הסופר הצ'יליאני, חתן פרס נובל לסיפרות)

 

זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, 16 במאי 2019

"חברויות חדשות" כפי ששודר בגלי צה"ל בתכניתו של שמעון פרנס. לחץ להאזנה.

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

כמו תמיד נהנתי מאוד, יבוא יום ואספר לך את סיפורי האישי … זה סיפור חיים ארוך ולכן אי אפשר יהיה לכתב …. אוכל רק לספר ששם הספר שיצא בקרוב נקרא"צללים של שואה". תודה רבה לך שוקה היקר

וכמו תמיד שוקה,סיפוריך נוגעים ומעוררים זיכרונות בכל אחד מהקוראים. אשתמש במילים מהמקורות ,הכתוב- "דיברי אלוהים חיים"

בוקר טוב שוקה,
שיתוף החוויה, הזכיר לי ישר את הספדה של חברה של אימי על אימי שנפטרה בגיל 85 לפני כשנה וחצי. בהספדה אמרה: שחברויות בגיל השלישי הן חברויות אמיתיות ןקצרות ללא אינטרסים ןללא תכנונים עתידיים. הן היו חברות במשך כ-5 שנים. חברות שהתחילה גם משאלה, "אני רואה שאת לבד, אפשר לשבת לידך?".
תודה רבה על סיפור המעניק תקווה להתחדשות בכל גיל.
שבת שלום

גם לי זה קרה פעם שקראתי ספר מקסים והחלטתי שאני חייב להכיר את המחבר… הצלחתי להשיג את הטלפון הפרטי ושוחחו ארוכות. אחרי כמה זמן גם החלטנו להפגש. ואז במעשה אחת בת"א הכרתי אדם מרתק רגיש ומיוחד מאוד עבורי.
תודה שוקה שענית לטלפון שלי.

למה לא בצוותא?

שלום וברכה שוקה ושמעון,

התוכנית שלהם תענוג גדול לי.

אני בין מיסדי מושב מבוא מודיעין (כפר קרליבך) ועדיין מתגורר בו.

במשך 41 שנה צברתי מאות ספורים מעניינים, אך לא התפטרתי ממבטא קשה לרדיו, ואז לא בא לי כל כך לספר אותם בקולי.

מה שאני מעדיף זה לספר לך אותם, בלי לחץ הזמן, עד שנמצא מה ששוה לספר למאזיני גל"ץ ולהשאיר לך את החלק האמנותי

אם\מתי בא לך, נא צור קשר במייל או 058-6272388

בברכת בריאות ואריכות ימים,

שבת שלום ומבורך,

אליהו גל-אור

מקרה יפה שקורה לא פעם.
תודה על הסיפור.
אסתי

שוקה,
מסכים עם כל מילה ומיישם בפועל.

רוני

שלום שוקה,

סיפור מעניין מהחיים, אני בעד להכיר אנשים חדשים בכל גיל,

ישבו משפט בארמית שתרגומו "הר בהר לא יפגוש איש באיש יפגוש"

יום טוב

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)