לקבל את השונה
אני מטייל בדרום אמריקה, ובמרחבים הבלתי נתפסים של מישורי האנדים חולפות מול עיני חיות שאינן מוכרות בארץ – למות, אלפקות, וְוִיקוּנְיוֹת (שצימרן הוא היקר ביותר בעולם). נזכרתי אז בסיפור מעניין ששלחה אלי כבר מזמן תמר שרויטר-אלברס. הסיפור פורסם בתקשורת בברזיל והוא סיפור על חיבור בלתי שיגרתי בין אדם לבעל חיים שאינו מבויית. למי מאתנו לא היה חלום תמים כזה כילד, שבעל חיים בטבע מתחבר לפתע אליך בנסיבות כלשהן, ודווקא אותך הוא בוחר מכולם… ורק אליך הוא נקשר ומְתקשר…:
ג'וֹאַאוֹ פריירה דה סוֹזַה ( Joao Pereira De Souza) שחי על אי קטן ליד ריו דה ז'נרו בברזיל הוא פועל בניין/מניח לבנים בן 71 שפרש ועוסק היום באופן חלקי בדיג. הוא נתקל על אחד הסלעים שליד החוף בפינגווין קטן מסוג מֵגְלָן, נוצותיו מכוסות בשמן והוא נוטה למות. זה היה בשנת 2011. הדייג ג'וֹאַאוֹ אסף את הפינגווין, ניקה את השמן מנוצותיו והחל להאכילו בדג אחד מידי יום כדי לחזק את גופו. הוא קרא לו דִינְדִים.
לאחר שבוע כשהפינגווין התחזק מעט הוא ניסה לשחררו בחזרה לים אבל הפינגווין סרב להיכנס למים.
'הוא היה אתי כמעט 11 חודשים' נזכר ג'וֹאַאוֹ, 'ואז יום אחד, לאחר שהשיל את נוצותיו והצמיח נוצות חדשות לגופו, הוא נעלם.'
כמה חודשים לאחר מכן הפינגווין שב. הוא איתר את הדייג על החוף וקרטע אחריו לביתו.
וכך במשך כל השנים האחרונות הפינגווין מבלה שמונה חודשים יחד עם ג'וֹאַאוֹ ואת חודשי השנה האחרים הוא כנראה מעביר ברבייה בחופי צ'ילה וארגנטינה. מעריכים שהוא שוחה מידי שנה כ- 8,000 ק"מ כדי להתאחד עם האדם שהציל את חייו. רק להשוואה – אורך מדינת ישראל, ממטולה לאילת, פחות מ 500 ק"מ !! כלומר הוא שוחה מידי שנה כמעט 20 מדינות ישראל….
'אני אוהב את הפינגווין כאילו זה ילדי.' אומר ג'וֹאַאוֹ 'ואני מניח שגם הוא אוהב אותי. הוא לא מרשה לאיש לגעת בו. אם מישהו מנסה הוא תוקף במקורו. ואתי… הוא שוכב בחיקי, מאפשר לי לקלח אותו, להאכיל אותו בסרדינים וכמובן להרימו בידי. אנשים טענו שהפינגווין לא יחזור, אבל הוא שב מידי שנה. הוא מגיע ביוני ועוזב בפברואר וכל שנה נראה שהוא מחבב ושמח לקראתי יותר'
פרופסור לביולוגיה שראיין את הדייג לטלוויזיה טוען שהוא מעולם לא ראה תופעה שכזו. 'יש יסוד סביר להניח' הוא אומר 'שדינדים הפינגווין מאמין שג'וֹאַאוֹ הוא חלק מהמשפחה שלו ואולי הוא מאמין שהוא פינגווין. כשהוא רואה את ג'וֹאַאוֹ הוא מכשכש בזנבו בשמחה כמו כלב ומשמיע צווחות של הנאה.'
וכך, בקשר מיוחד והזוי שכזה, נראה לפתע העולם כמקום טוב יותר לחיות בו.
(שלחה אלי תמר, פורסם בברזיל)
אז אולי החזרתי חלומות ילדות, אבל יותר מזה…
בימים של מתחים ואיבה וקיטוב, קשר נוגע ללב מהסוג כזה, בין בעלי חיים שונים כל כך, יכול אולי ללמד אותנו להביט רחוק יותר – מעבר לשוֹנֶה, מעבר לאחר – כדי ללמוד שאולי אפשר כן לחיות וללכת יחדיו…
ויתכן שבסופו של דבר… הרצון לחיות בהרמוניה… ינצח…
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי, ממדבריות המלח של בוליביה
2 באוגוסט 2018
"לקבל את השונה" כפי ששודר בגלי צה"ל בתכניתו של שמעון פרנס.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה
אתה נשמה ענקית והסיפורים שלך מוכיחים את זה. שלא התקלקל… מבטיח?
שלום שוקה,
שאתה החזרת לי את האמון בבני אדם כבר כתבתי בעבר.
שהסיפורים שלך מרגשים אותי מאוד כל פעם מחדש, גם כן כתבתי וזה עדיין נכון גם היום.
נותר לי רק לבקש (שוב) שתמשיך לפרסם את הסיפורים הנפלאים על אנשים מיוחדים שחיים כאן ביננו ואפילו לא ידענו. חשוב ביותר במיוחד בתקופה שאנו חיים בה, וכל אדם שקורא עיתונים ומקשיב לחדשות מבין למה הכוונה.
הרבה תודות.
חוה.
שוקה יקר,
ראיתי רק עכשו שיצא לאור קובץ של הסיפורים.
ארוץ מחר לחנות הספרים, ואני בטוחה שההנאה תהיה גדולה.
חוה.
מרגש מאוד! מתנהג כמו כלב שאוהב ואהוב על בני אדם.
הדולפינים ידועים כחיות ידותיות מאוד.
תודה שוקה על הסיפור הנפלא.
הרבה פעמים אנחנו שומעים אנשים,שמגדירים אנשים רעים,כאנשים שמתנהגים
כמו חיות. אין עוול גדול מזה שנעשה כלפי החיות .הספור שהבאת מוכיח זאת
בצורה מופלאה . הלוואי על כולנו שנלמד מהחיות התנהגות טובה מהי ?
שוקה שלום רב
אני מתחבט עם עצמי כן או לא להגיב
לטעמי השם לא תואם לקבל את השונה זה לקבל משהו עם מוגבלות
שווה בין שווים ללא תנאים
לסיפור הנחמד הייתי קורא נאמנות, אמון, אהבת חינם
שוב אני כותב מזווית הראיה שלי בלבד