סיפור מקסים ששם דגש על כמה נקודות.
א.גם אם איננו יכולים לעשות כל דבר, החשיבה החיובית וההתכוונות, בהחלט מכוונות אותנו ומאפשרות לנו לעשות הכל.
ב. שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו, הוכיח את עצמו
ג. והכי חשוב, להיות נאמן לצו הלב והמצפון.
הציפייה שלי לזיקוקין שלך שוקה, שוב באה על סיפוקה.
תודה וסוף שבוע נעים
שוש

שוקה יקר
כהרגלך בקודש הסיפורים שלך מלמדים מעשירים ומחכימים אותנו.
המסר שאתה מעביר הפעם בעיני כל כך חשוב : במיוחד לגבי גידול ילדים נכון, לטיפוח העצמי של כל אחד ואחת בכל שלב ושלב ובהתפתחות שבחיינו.
כמה חשוב להישען על היש,על החוזקות שמייחדות כל אחד מאיתנו.כי שם יש לנו אישור כמה אנחנו אכן טובים.
אני רוצה בהזדמנות זו לברך אותך עם צאת סיפרך לאויר העולם בארץ לעיניהם ולהנאתם של כלל עם ישראל,חזק ואמץ, המון הצלחה תבורך.
יום נפלא מלא ברכה
יהל

חביב והרעיון מוכר, אבל חשוב להדגישו שוב. שיתפתי בפייסבוק. תודה.

כפי שאני משנן לילדי,"כל אחד יכול הכל- אם הוא מספיק רוצה…"
שוקה, אנא ספר לי על איזה ספר מדובר בתגובתה של יהל??

הי שוקה.

מאד נהניתי לקרוא את הסיפור החדש- כמו את הקודמים שאתה עורך ומנסח בכישרונך כי רב.
חשבתי גם על הצפרדע החביבה שנקלעה לגרסה של הסיפור כפי שהוא מסופר לילדים ולכאלו שעוד לא מכירים את העולם האמיתי.
הרי ציפורים שאוספים צפרדע, לא ממש לוקחים אותה לשיעור טיס אלא כארוחת גורמה.
כלקח – נראה לי שאכן , להישאר בתחום החזקות שלך זה גם יותר מועיל וגם יותר בטוח..

כל טוב- חמי

שלום רב שוקה וכרגיל ,כל סיפור שלך הוא פנינה!!
כל אחד ותפקידו בתחומו בחיים!
נכון, בעזרת כח רצון, התמדה, השקעה אפשר להגיע רחוק ולהיות הטוב ביותר, אבל בתחום שלך, בידע שלך!
צפרדע, לא תעוף לעולם וגם אנחנו לא,אבל בואו "נבריק" בתחום שלנו ונהיה הטובים ביותר!!

תודה רבה, שוקה, ומהוא הספר שלך?? הייתי רוצה לדעת עליו.
ערב טוב וכל טוב.

על זה נאמר: אין דבר העומד בפני הרצון.

סיפור נחמד מאוד.

שלום לך שוקה.
סיפור מרגש ,שמראה כי "אין דבר העומד בפני הרצון"החשיבה החיובית נותנת לנו אין ספור כנפיים רק אם נאמין בעצמנו שיאפשר להגשים כל חלום למציאות.
תודה רבה ושבת שלום

שלום שוקה,

זאת הפעם הראשונה שאני באתר ואכן הודתי לחבר אשר המליץ לי עליו. סיפור מרגש ואמיתי גם יחד. מה שמיוחד בסיפורים הללו הוא שלמעשה רובנו מודעים להם ואין הרבה חדש בכך, אולם אנו זקוקים לרענון כפי שנכתב פה לפני על מנת שלא נשכח את הדברים הפשוטים אשר עושים את ההבדל החיים (לדעתי).
אפרופו סיפורי ילדים אזי אפשר להפליג פה ימים עם סיפורי ילדים שיש בהן מוסר השכל נסתר – צב על הגב, רבים מספריו של ד"ר סוס, שלושת המשאלות ועוד ועוד.

תודה לך על האתר

סופשבוע נפלא

שבת שלום שוקה!
כמו שכתבו אחדים מהמגיבים שאם אין לך את מה שאתה רוצה, תרצה את מה שיש לך ואז יש לך המון. יש לי עוד משהו להוסיף – בעזרת תחנות בדרך לומדים להבחין את פני הדברים הלא מוכרים. וסיפור טוב מרענן את הזיכרון.

היי שוקה, קראתי את הסיפור שכתבת, אבל הוא הביא לי יותר כאב מאשר אופטימיות. אני מקנאה בכל האנשים שלומדים משהו אחד בחיים, יודעים שהם טובים בו, עוסקים בו כל חייהם והם מאושרים. אני, לעומת זאת, יודעת שיש לי המון המון המון כשרונות. אני רוצה לעסוק בהמון דברים (בו זמנית) ו"לבלוע" את כל העולם (ואשתו). בכל פעם שאני עסוקה בדבר אחד, אני כועסת על עצמי שאני לא עוסקת בדבר אחר (שאותו אני אוהבת לא פחות לעשות). ולבסוף, יוצאת תמיד מתוסכלת וכל הזמן שואלת את עצמי, למה אני צריכה להיות כ"כ חכמה, כ"כ מוכשרת, כ"כ "ראש גדול"?? למה אני לא יכולה להיות קצת "מטומטמת" קצת "אהבלה" ולעשות דבר אחד ולא לדעת יותר שום דבר – רק להיות מאושרת ממה שאני עושה ???
איך פותרים את הדילמה הזאת ?? איך עושים הכל ("של אנשים") ומספיקים הכל ומאושרים עם הכל??
או שנגזר עלי לאהוב לעשות מיליון דברים ולהספיק לעשות רק דבר אחד, ולהישאר מתוסכלת כל חיי??
אשמח לתגובתך המושכלת
חני

שוקה יקר,
איזה סיפור יפה. ואתה כרגיל כמו בסיפור מתמקד במה שאתה טוב באמת- מביא למאזיניך את הסיפורים המיוחדים ביותר שמרעננים זיכרון ומעוררים חשיבה. המשך להתמקד ולהעשיר אותנו- לי זה נותן אושר.
מעריכה מאוד ונהניתי לקרוא את כל התגובות עד כה- גם מהם לומדים המון…
מעריכה מאוד – שולי.

היי שוקה,
כמי שמנהלת שתי כתובות דואר בעבודה ובבית, המייל שלי בעבודה גוזל לא מעט זמן, ולכן בבואי הביתה אני קוראת את הדואר האישי שלי לא לעיתים קרובות, ומצאתי לאחרונה, שבכל פעם כשאני קצת מדוכדכת, עייפה או מהורהרת עם עצמי, אני נכנסת לדואר האישי שלי, ואז מופיעה הכיתובית של הזיקוקים שלך, ובכל פעם מחדש, הסיפור מעלה חיוך על פניי, לעיתים לצחוק מתגלגל, אך בעיקר כמו הסיפור האחרון, גורם לי לחזק את החוזקות שלי, להתעודד ו…..לעוף!!
תודה ענקית ותבורך!!

שוקה בוקר טוב

באיחור מה אני כותבת ומודה לך על זיקוק המקסים
שלמה המלך "חנך הנער על פי דרכו" כלומר חזק את מה שחזק בו.
יום נפלא

שלום רב למר דינור היקר,
נתת לי רעיון מצויין לספר לנכדיי את הסיפור (בני 8 ו-4)
ולשאול אותם שאלות ולראות מה קלט המח הרך שלהם.
מעבר להנאתי מקריאת הסיפורים שלך שכל פעם מחדש אני קוראת בספר
ונהנית,או מקשיבה להם ברדיו. אם יש עוד מקום הודיע לי בבקשה!
רב תודות ותבורך
שולה

סיפור מקסים, ללמידה מהסיפור יש היבט נוסף:
פרנק הצפרדע הצליח לעוף, הוא שבר פרדיגמה, שלעוף אומר בהכרח שאתה משיק את הכנפיים בעצמך, פרנק עף בעזרת היכולות של מישהו אחר (בעולם החי- בארגון שלו)הוא עף בזכות שימוש ביכולות של מישהו אחר .
ההתמקדות בחוזקות היא משמעותית, רק יש לשים לב שהחוזקות של פרנק היו השחייה אבל גם כח הרצון והאמונה שאפשר גם אם כולם חושבים אחרת, גם אם לכאורה "חוקי הטבע" לא בעדינו.

פשוט מקסים מהלב אל הלב בלי התיפיפות בלי מילים גבוהות,כן אנחנו יודעים אבל לא מודעים,הלואי והיתי אני אותה צפרדע שרוצה ומשיגה את רצונה גם אם הדרך אינה קובנציונלית.טוב תמיד להזכר ונפלא שיש מי שמזכיר,ואין דרך יפה מזו של שימוש בסיפורת.פעם היו נבאים או כותבי משלים,היום עתונות צהובה שמספרת על הרע והמכוער אך לא נותנת כלים כיצד לפתור את הכעור.שוב תודה לך על הזיקוקין ושבת שלום מוקי

שלום לך שוקה,

אנימשתדלת לא לפספס את תכנית השישי עם שמעון פרנס וניהנית מאוד מסיפוריך. ואכן שמעתי גם את הסיפור על הצפרדע השאפתן(ית) ולא יכולתי להימנע מלהיכנס (אם גם קצת באיחור) לבלוג שלך ולספר את הגירסה שאני מכירה על אותו צפרדע. ובכן:
היה פעם צפרדע שאפתן שטען כל העת באוזני חבריו הצפרדעים שהוא יכול לעוף. כמובן שכולם צחקו ולעגו לו. יום אחד ניגש אל הברבורים ושאל אותם אם יוכלו ללמדו לעוף? תשובתם ידועה, הוא אחז בפיו במקל שבין מקוריהם של שני ברבורים. כשהם מעופפים מעל, הצפרדע שגאוותו הרקיעה שחקים הביט למטה ולאכזבתו איש מבין הצפרדעים לא הרים את ראשו ולא הבחין בהצלחתו,
החליט הצפרדע לקרוא אליהם כדי להסב את תשומת לבם…………..!!!
כל מילה נוספת מיותרת, כמובן.

כל טוב
נוגה

שלום שוקה
כמאזין ותיק לתכניותיו של שמעון ומכאן גם לפינותיך אהבתי מאד את הספור הזה ומסקנתו. כמי שעוסק באמון במיוחד עם מבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז ההמתמקדות תמיד בחוזקותהם כדי לחזק הערכה עצמית ובטחון. ספור זה יכול להוות דוגמא להבהרת הרעיון . כל הכבוד!!