סיפורי סבתא
את הסיפור הנחמד הזה קבלתי מידידה טובה מאורלנדו, מיכל אוסטין. הוא מסופר אמנם כבדיחה, אך יש בסיפור הזה לא מעט חומר למחשבה.
עורכי דין מן הראוי שיזהרו בשאלותיהם לסבתא דרומית (דרום ארה"ב). במשפט שנערך בעיר קטנה בדרום ארה"ב הזמין התובע לדוכן העדים את העדה הראשונה שלו, אישה מבוגרת, סבתא מקומית.
הוא קרב אליה ושאל: "גברת ג'ונס, האם את מכירה אותי?"
"מדוע אתה שואל” ענתה האישה "בוודאי שאני מכירה אותך, מר וויליאמס. אני מכירה אותך מאז שהיית עלם צעיר, ובכנות, אתה עבורי אכזבה גדולה. אתה שקרן, אתה לא נאמן לאשתך, אתה מניפּולָטור ואתה מרכל על אנשים מאחורי גבם. אתה חושב את עצמך 'למי יודע מה' אבל אין לך מספיק שכל להבין שאתה כְּלומְנִיק. כן, בוודאי שאני מכירה אותך."התובע היה המום. מאחר ולא ידע מה לעשות עכשיו, הוא הניף את ידו לצידו השני של החדר, הצביע על הסנגור ושאל: "גברת ג'ונס, האם את מכירה את הסנגור?"
"מדוע אתה שואל?" ענתה האישה שוב. "כן…אני מכירה גם את מר בְּרֵדְלי מאז שהיה בחור צעיר. הוא עצלן, עיקש ויש לו גם בעיות שתייה. הוא לא מסוגל לבנות יחסים נורמלים עם אף אחד ומשרד עורכי הדין שלו הוא בין הגרועים במדינה. למותר לציין שהוא כבר בגד באשתו עם שלוש נשים שונות, ואחת מהם הייתה, לצערי, אשתך. כן, בוודאי שאני מכירה אותו."
הסנגור,למשמע הדברים, החוויר וכמעט פרחה נשמתו.השופט, עצר את הדיון, קרא לשני עורכי הדין להתקרב לדוכן ובקול שקט מאד הוא סינן בין שיניו: "אם מישהו משניכם, חתיכת אידיוטים, שואל אותה אם היא מכירה אותי, אני אשלח את שניכם לכסא החשמלי!"
(מקור לא ידוע)
בעוד שזה סיפור נחמד שמעלה חיוך בימי הקיץ האחרונים הללו, איני רוצה שתעשו בזה שימוש כנגד עורכי דין. רבים מידידי הטובים הם עורכי דין ושלושה מארבעת ילדי סיימו משפטים ואפילו באותה האוניברסיטה. אבל כן כדאי לעשות שימוש במוסר ההשכל – מקצוענים, בכל תחום, מוטב שתגיעו מוכנים לדיונים ולפגישות, והכינו היטב שיעורי בית…
זִקּוּקִין דִי-נוּר (13)
שוקה, יום חמישי, 18 בספטמבר, 2008
"סיפורי סבתא" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה יקירי, הפעם הריגוש הרב שאני חווה מסיפורך התחלף בחיוך ובצחוק רחב.
יואב שוירסקי
שלום שוקה. נהניתי לשמוע את סיפורך וכמובן שהצטרפתי לצחוקך ולצחוק של שמעון פרנס. המסקנה שמתקבלת היא שאין כמו חכמת החיים של אמא!
שוקה יקר,
קראתי את הסיפור כשאני במיטה ומרגישה לא טוב,פרצתי בצחוק לאורך הקריאה והרגשתי השתפרה מאד
תודה על סיפוריך