עוגיות מזל
מאז ומתמיד יש לי חבה לאוכל סיני. עוד מהתקופות שסין הייתה משהו ערטילאי ובלתי מתויר, וכל שהכרתי זה את המסעדות הסיניות בארץ. לימים נחשפתי לסין ואפילו גרתי שם במשך שנה, ואז התוודעתי לאוכל הסיני האותנטי וחיבתי לאוכל הסיני רק גדלה לה. ובמסעדות הסיניות, איך לא, יש את עוגיות המזל, אז הנה פרק חכמה קטן, שנתקלתי בו בספר שקראתי, הפותח בעוגיות המזל הללו ומציע לא כל כך לסמוך על הכתוב בהן:
ארוחה במסעדה סינית לא תהיה שלמה מבלי שהצצת בפתק שב"עוגיות המזל". זו מסורת שלמעשה פונה לסקרנות שבּנו ולצורך שלנו לקבל איזו הצצה מיסטית לעתיד. למה לנו להיות הגיוניים ומעשיים בענייני עסקים, כסף ואפילו אהבה ולסמוך על התוצאות של מעשינו כאשר יש לנו בחינם עצה מעוגיית המזל?
בכל מקרה החיים שלנו יותר מידי חשובים מכדי להשאירם בידי המזל או המקרה. זה דורש מאתנו לקחת אחריות, להפשיל שרוולים ולהיות מעורבים כדי שיקרו לנו דברים טובים בחיינו.
יש אִמרה שאומרת "יש אנשים שצופים על הדברים שקורים, יש אנשים שגורמים לדברים לקרות ויש כאלה שבכלל אינם יודעים מה קורה".
וכדאי שנהיה בקבוצה של האנשים שגורמים לדברים לקרות.
לרוע המזל לחיים לא איכפת מה קורה לך. החיים זה כמו מים שממשיכים לזרום, ללא כל קשר למה שקורה בחייך. החיים היו כאן לפני שנולדת, הם כאן עכשיו שאתה כאן, וקרוב לוודאי שיהיו כאן אחריך. החיים אינם שיפוטיים, לחיים אין העדפות, הם פשוט נמצאים לכל אחד מאתנו כדי שנעשה אתם מה שאנחנו יכולים.
אם אתה רוצה להיות מאושר, למשל, אתה אינך יכול לבקש מהחיים לעשותך מאושר. אינך יכול לעמוד בחלון ולצעוק כל יום לחיים "אני רוצה להיות מאושר, אני מוכן ומחכה שזה יקרה!" קרוב לוודאי שגם לא תקבל תשובה מהחיים.
כדאי יותר שתשאל את עצמך – מה אני רוצה ולמה? מה אני צריך לעשות כדי להשיג את זה, ובעקר – האם אני מוכן לשלם את המחיר כדי להשיג את זה?
ואז, באופן פיסי, עשה מה שדרוש "ללכת על זה". או, אם אתה חושב שהמחיר גבוה מידי, עזוב את זה והמשך הלאה בחייך.
אין דרכי קיצור לאושר ולהצלחה. לחלום, לקוות, לרצות מאד, לרצות עוד יותר, כל אלה רק צורכים זמן יקר-ערך שכדאי שיופנה לפעולה ולעשייה. קבלו את העובדה שיש לכם את העוצמה ואת הכלים כדי להשפיע חיובית על חייכם ועל חיי אחרים.
(מתוך הספר "האם חייך זקוקים לתרופה משלשלת?" של ד"ר פרד ברודר.)
ואכן לפעמים קל יותר לחכות למזל ולקוות שיהיה בסדר. למען האמת כשנמצאים בעשייה, ולא בחלומות, גם מסתכנים בכישלון. אבל אמר מי שאמר – "קצה הענף הוא מקום מסוכן… אבל, שם נמצאים מרבית הפירות…"
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (34)
שוקה, יום חמישי, 23 ביולי 2009
"עוגיות מזל" כפי ששודר ברדיו בתכניתו של שמעון פרנס
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
עדיין אין תגובות.
השארת תגובה