קחו אתכם ספר לכל מקום
בַּתאל בתי שלחה אלי את הקטע הזה, שסוּפּר ע"י יוסף אלגזי באתר "הגדה השמאלית" שהיא במה ביקורתית לחברה ולתרבות:
בחורה צעירה סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות. לטקס הסיום היא הזמינה את שתי הספרניות מהספרייה הציבורית שם היא נהגה להכין את שיעורי הבית ולשאול ספרי קריאה. להזמנה היא צרפה מכתב אישי בכתב ידה:
"אף פעם לא אמרתי לכן כמה חשובה לי הקריאה ושהספרים הם עולם אחר עבורי. כשהגעתי לעיר, היינו המשפחה האתיופית הראשונה בשכונה ואף אחד לא ממש אהב אותי. הייתי מוזרה מדי, חוּמה מדי … ואז חיפשתי עולם אחר, מקום שבו ירצו אותי.
ואתן נתתן לי להיכנס לעולם קסום, עולם הספרים. הספרים היו העולם שאליו ברחתי כשקראו לי "כושית, עופי מפה, טפסי על העצים!" העולם הזה נתן לדמיון שבי לפרוח, העולם שרצה ואהב אותי בלי להירתע ממני, העולם שנתן לי להיאחז בחיים גם כשלא ראיתי אור.
אף פעם לא אמרתי לכן כמה מופלאה הקריאה עבורי, כמה ידע רכשתי, כמה כוח צברתי. העברית שלי התחזקה עד כדי כך שאנשים חושבים שנולדתי פה. היה בי הכוח ליצור עולם משלי, קסום ואתגרי כמו הסיפורים והעלילות שקראתי. הספרים עבורי היו תקופה ארוכה חברים. היו ימים שהלכתי לישון ב-6 בבוקר כי קראתי כל הלילה, ונגעתי במקומות רגישים, בסיפורים יפים, בכיתי, התאהבתי, פחדתי, צחקתי, התרגשתי….
ואף פעם לא אמרתי לכן תודה! על שנתתן לי את הזכות להכיר עולם כל כך קסום, שאולי בלעדיו לא הייתי מי שאני. תודה שנתתן לי 11 שנים של קריאה, של הזכות לבחור לקרוא, להיחשף בתוך קפלי הספרים… לא רק לי, גם לאחי, לכל משפחתי – תודה לכן.
וכאות הוקרה ברצוני להזמין אתכן, ספרניות יקרות, לטקס הענקת הפרס בו זכיתי ושיש לכן בו חלק מאז אותו יום ראשון בו הופיעה בפניכן ילדה קטנה עם צמות וביקשה לקחת רק ספר, ספר אחד…
שוב תודה, אוהבת אתכן, ק'"
(מתוך אתר האינטרנט "הגדה השמאלית". סופר ע"י יוסף אלגזי במאי 2007)
זה לא סוד שגם אני מתחבר לקריאה במרבית חושי, למרות שאיני רואה בחשיבות הקריאה דווקא את נושא הבריחה, כפי שעולה מהמכתב המרגש של הנערה. רבים מדגישים מזה שנים את ההעשרה הרבה שקריאה מביאה אתה. מעבר לספרות יפה רבים ממליצים שמידי פעם כדאי גם לקרוא ביוגרפיות של אנשים מפורסמים כמשהו שמעשיר, שמעמיק את המחשבה ויכול לשמש כמודל לחיקוי.
כבר סיפרתי בעבר על רובין שארמה שבספרו "מי יבכה כשתמות" ציטט את כתב העת האמריקאי
US NEWS AND WORLD REPORT – שאומר שבמרוצת חיינו אנחנו צפויים לבזבז שנתיים בניסיונות כושלים להחזיר שיחות טלפון וחמש שנים בהמתנה בתורים. לנוכח הנתון המדהים הזה…. חמש שנים בהמתנה בתורים (!)…מציע שארמה שלא נלך לשום מקום בלי ספר מתחת לזרוע. וכך, בעוד אנשים הממתינים בתור עסוקים בלהתלונן, הוא אומר, אתם תהיו עסוקים בקריאה, למידה וצמיחה. לדבריו מי שאנחנו עתידים להיות בעוד חמש שנים ייבנה משני גורמים עיקריים: האנשים שאנחנו בקשר איתם והספרים שאנחנו קוראים.
אני מאמין בכך בכל מאודי. וכך יש לי לב חם והערכה רבה לאנשים שאני פוגש בתור לרופא השיניים או בשדות תעופה, ששקועים בקריאת ספר. הם נותנים לי תחושה של עצמאות, שהם לא תלויים באף אחד, שעולמם רחב יותר, שהם מחכימים כל הזמן……
אז כן, קחו איתכם ספר לכל מקום.
חג שבועות שמח
זִקּוּקִין דִי-נוּר (30)
שוקה, יום רביעי, 27.5.2009
"קחו אתכם ספר לכל מקום" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
עדיין אין תגובות.
השארת תגובה