סימני שאלה
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 213 שם.
היש אמת אחת? הרי כולנו יודעים שכנראה אין אמת אחת ובכל זאת אנחנו מאד נחרצים בדעותינו, ולכל מה שקורה יש לנו את הפרשנות שלנו, שבעיננו היא תמיד הפרשנות היחידה.
בכותרת 'אין אמת אחת' איני מתייחס לפייק ניוז. פייק ניוז אלה למעשה שקרים ובדותות שקיבלו את המינוח הזה, כך קראתי, בימי הנשיאות הראשונה של טראמפ.
ב'אין אמת אחת' אני מכוון יותר לשאלה – האם מאחורי כל מה שאנחנו רואים או שומעים מסתתרת רק פרשנות אחת?
הקשיבו כדוגמא לשני סיפורים קצרצרים ומחויכים שנתקלתי בהם לאחרונה, וזיכרו שאי שם בתוך הסיפורים האלה מסתתרת אמת אחרת:
מעבר חציה
אישה קשישה ניצבת בפינת רחוב מול מעבר חציה. היא חוששת לחצות את הכביש בגלל התנועה הסואנת, ולמרבה הצער גם הרמזור מקולקל.
גבר שעומד לידה פונה אליה לפתע ובנימוס שואל אם יוכל לחצות איתה את הכביש.
"כן, בשמחה…" היא משיבה לו מיד, "תודה לך." והיא חיש קל אוחזת בזרועו החסונה.
הם חצו את הכביש בתזזית. מכוניות צפרו, נהגים צעקו, ופה ושם נשמעו גם קולות חריקת צמיגים כשנהגיהם לחצו על הבלמים. היא לא משה מזרועו לרגע, אפילו מעט מפוחדת.
לבסוף הם הגיעו לצידו השני של הרחוב.
הקשישה פנתה אליו מתקשה להסתיר את הטרוניה בקולה: "נחמד מצידך ותודה על העזרה, אבל אודה ואתוודה מעט פחדתי. אתה ממש לא היית זהיר. אתה הולך כאילו הכביש שלך ואינך רואה ממטר אף אחד."
והאיש עונה לה בשקט: "אני באמת לא רואה ממטר. אני עיוור. לכן שאלתי אותך אם אוכל לחצות איתך את הכביש…"(מסיפרו של מאיר לירז "אנקדוטות וסיפורים לצמיחה אישית". מקור הסיפור לא צוין)
על המרפסת
במרפסת ביתם ישוב זוג מבוגר, נשואים כבר עשרות שנים, הקשר ביניהם כבר לא מה שהיה פעם. הם עושים אתנחתא קלה על המרפסת. אווירה רומנטית, בקבוק יין מונח על השולחן, הם לוגמים מהיין, מעשנים סיגריה, מפריחים עיגולי עשן.
לפתע האישה פולטת: "וואו, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדֵיךָ…"
הגבר המום. היא לא אמרה לו מילים חמות מעין אלה כבר שנים. כלא מאמין הוא אומר לה: "זו את מדברת, או שמא היין ששתית מְדבֵּר מגרונך?"
"לא, לא…" היא עונה בשלווה "זו אני מדברת… אבל אני מדברת לבקבוק היין…"(מקור הסיפור אינו ידוע לי)
וכך, במרומי גילי, אני מוצא עצמי פחות סבלני לסימני קריאה ויותר מעריך סימני שאלה. כי הרי השנים החולפות והידע שאתה צובר רק מלמדים אותך כמה אינך יודע. כמה לפעמים מה שאתה רואה או מפרש אינו באמת מה שקרה, ויש איזו שהיא אמת אחרת שמסתתרת ושלא היית ער אליה.
ובחלוף השנים אני מבין את הצניעות, את הסקרנות, ואת הענווה המגולמים בסימני השאלה. ולעומתם, את הקשיחות ואת היהירות המגולמים בסימני הקריאה.
ובימים הקשים הללו שאנחנו עוברים מאז אוקטובר 23 אי אפשר שלא לתהות שאולי… רק אולי… עם יותר צניעות וסימני שאלה ועם פחות יהירות וסימני קריאה, יתכן והשבעה באוקטובר לא היה מתרחש…
ובכל זאת אנחנו נתאושש
זיקוקין די-נור
שוקה, יום חמישי, 20 בפברואר 2025
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
היי שוקה יקר, אהבתי את שתי האנקדוטות שסיפרת כאן…שני אנשים, כול אחד מבין ומפרש דברים אחרת. אדם חושב שדעתו היא אחת ויחידה ומסתבר שיש עוד נקודת מבט שהוא לא חשב עליה.
זה קורה לי הרבה עם אחד מנכדיי שמצביע על משהו שאני בטוחה שהוא רוצה אבל הוא ראה משהו אחר לגמרי. הייתי צריכה להרים אותו כדי שייקח בדיוק את מה שרצה…אגלגל הלאה…זה נחמד מאוד.
תודה ושבת שלום.
אהבתי את הסיפור, בעיקר את כול האי ההבנות שלעיתים קרובות נובעות מחוסר הקשבה ראוי למה שנאמר לנו