שלושה טייסים ושיר אחד

להקשיב לסיפור בקולי, והפעם אני ממליץ להקשיב ולא רק לקרוא, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 175 שם.
ועוד משהו קטן – לא מעט מבקשים שאעדכן על מופעים שלי הפתוחים לציבור. אז… ביום שישי הבא, 15.12 בשעה 10:00 בבקר, אני מעלה בתיאטרון גבעתיים מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. המופע –  'וקצת בינה בלב מכניס' – על סיפורים, שירים והחוכמה שבהם. המופע מסובסד ע"י הסיפריה העירונית ומחיר כרטיס הוא 25 ש"ח בלבד. אשמח לראותכם בקהל. לחצו להזמנת כרטיסים. 
———–
ולסיפורנו:

אביקם הוא ידיד טוב שלי. בעברו נווט קרב בטייסת 201 (שהתפרסמה בסדרה בערוץ 11), מ'בוגרי' מלחמת יום הכיפורים, ויועץ כלכלי בעיסוקו האזרחי.  לצד העיסוקים החומריים הללו, ולענייני הנשמה, הוא אוהב לתרגם לעברית מילים של שירים לועזיים הקרובים ללבו.

כשמלאו לו שבעים הכינה לו המשפחה חוברת נאה, אוסף נוסטלגי של להיטים שתירגם, מלווים בתמונות מרגעים שונים בחייו, אשר חולקה גם לידידי ם קרובים.

עיינתי בימי אוקטובר הקשים האלו בחוברת, ולצד תמונה בה הוא מקבל כנפי טייס ממפקד החיל דאז, מוטי הוד, מופיע שיר שנקרא 'בדרך הביתה', מעין תרגום חופשי שלו לשיר של פול סיימון. מיד ניגע בכך.
מה הקשר בין כנפי טייס לשיר? שאלתי את אביקם בימים אלה בעיצומה של המלחמה, ואז הוא סיפר לי את הסיפור הבא, שלא הכרתי:

 

בקורס הטייס היה נהוג, שבתום כל שלב בקורס התגבשה קבוצה קטנה של פרחי טיס כלהקה, וביצעה שירים מהווי הקורס והטיסה, שמילותיהם הותאמו ללחנים ידועים. היות ונהגתי לחרוז בנערותי, יצא שחיברתי את רוב המילים לשירים ששרה ללהקת הקורס.

בשלב הראשון של הקורס, בשנת 1969, בהשפעת ההיעדרויות הארוכות מהבית (יצאנו רק אחת לחודש), כתבתי מילים בהשראת שירו של פול סיימון Homeward bound , וקראתי לו: 'בדרך הביתה' . חברי הלהקה ששרו אז את השיר היו : דורון, גיל, שייע ואנוכי.

והוא מצטט בית ראשון מהשיר:

על פני מראות חולפים
שרשרת אין-סופית של הרהורים
תמיד אותם הבניינים
רק טלוויזיה וסרטים
מזכיר לי רכב שחולף
כמה להיות אני אוהב

בדרך הביתה, רוצה להיות
בדרך הביתה
שם – המחשבות רק שם,
רוצה להיות רק שם,
המחשבות –
רק תנו לי הביתה…

לאחר סיום הקורס, בשנת 1971, הוצבתי בטייסת הפאנטום 201; גיל הוצב בטייסת סקייהוק; דורון ושייע הוצבו בטייסת סופר-מיסטר. לאחר כשנה הגיע גם דורון לטייסת 201 ושייע הגיע לטייסת המיראז'ים.  לעיתים, למילים של שיר, לאחר שנכתבו, יש חיים משלהן, והנה מתברר, שהשיר הזה, שלהקת פרחי הטייס שרה אז לחברי הקורס, נחרת בנשמות של כולנו.
על שלושה מאיתנו אספר לך.

דורון לחם במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) בטייסת 201, מטוסו נפגע מטיל נ"מ והוא נפל בשבי המצרי. חמישה שבועות לאחר תום המלחמה חזר דורון ממצרים ושב לטוס בטייסת 201. הוא סיפר, שבשבי המצרי, הוא זכר וזמזם לעצמו את השיר 'בדרך הביתה', חיזוק לתקווה לשוב במהרה.

בסידרה על טייסת 201 בערוץ 11, הושמעה הקלטה של דורון, כשנתיים לאחר שובו מהשבי, כשהוא שר בית שני מהשיר לביתו הקטנה קרן, ואלו מילותיו (הקשיבו לקלטת המרגשת המצורפת) :

שיר אשיר לי שמזכיר
אורות ניאון ושאונה של עיר
ערב במקום קטן,
שלושה כיסאות בקבוק, שולחן
על דמות אחשוב, מבט אזכור
מתי אשוב מתי אחזור ?

אל דרך הביתה, רוצה להיות
בדרך הביתה
שם – המחשבות רק שם,
רוצה להיות רק שם,
האהבות –
רק תנו לי הביתה…

כשנתיים לאחר מכן, באוגוסט 1977, נהרג דורון בתאונת טיסה במטוס כפיר.

גם אני, אביקם, לחמתי במלחמת יום הכיפורים בטייסת 201 . המטוס בו טסתי נפגע במהלך תקיפה בסוריה, נפצעתי, צנחתי ונפלתי בשבי הסורי. הייתי בשבי כשמונה חודשים, מהם ארבעה חודשים בתא בודד, וגם אני, כמו דורון, הייתי מזמזם לעצמי את השיר.

לאחר שרוכזנו, כל הקצינים, באולם אחד, שיחזרתי את מילות השיר בכתב, ובערב יום העצמאות 1974 שרנו את השיר במעין "טקס הדלקת משואות" שערכנו בשבי הסורי.

לאחר חזרתי מסוריה שבתי לטוס בטייסת 201. טיסתי השלישית, ביוני 1974, היתה עם דורון, באותו הקוקפיט, ובכך נסגר מעגל.   

גיל ושייע לחמו במלחמת יום כיפור כל אחד בטייסת שלו ויצאו ממנה ללא פגע, אך אחיו של גיל נהרג בקרבות השריון בסיני.
וגיל הוא מאחד מקיבוצי העוטף…

ובשבעה באוקטובר 2023 , ממש 50 שנה לאחר פרוץ מלחמת יום כיפור, הגיעה התופת שוב אל גיל. הוא עצמו שרד אך איבד בני משפחה. חתנו נרצח, נכדו נרצח, נכדתו נחטפה לעזה ושוחררה בסוף נובמבר, חבריו לקיבוץ נרצחו ונחטפו, וביתו נפגע. כמו כל חברי הקיבוץ, נאלץ גיל לעקור מביתו ולהתארח במקום אחר.

הנה הבית האחרון של השיר :

 שוב יושב בתחנה
בדרך שתוביל בחזרה
מזוודה אצלי ביד
הערב כבר כמעט ירד
ורק ירח שט ברום
מחזיר אותי אל החלום

 על דרך הביתה, רוצה להיות
בדרך הביתה
שם – המחשבות רק שם
רוצה להיות רק שם,
החלומות –
רק תנו לי הביתה…

(כך התלבט אביקם ובכל זאת סיפר לי)

 

מילות השיר מאז… מקבלות גם היום משמעות מהדהדת, ומי ייתן ויפיחו שביבי תקווה נוספים לחטופים, לשבויים, לפצועים, לכל המשפחות שנעקרו מבתיהן, ולחיילים שלנו, שישובו הביתה בתום המערכה, בריאים בגופם ובנפשם. שהרי זה כל-כך טבעי לרצות להיות בדרך הבייתה…

מצורף הקטע המוקלט של דורון ז"ל בו הוא שר לקרן ילדתו, והשיר במקור של סיימון וגרפונקל.

חג אורים שמח, עד כמה שניתן…
זיקוקין די-נור

שוקה, יום חמישי, 7 בדצמבר 2023

הנה קטע מההקלטה בה דורון שר את השיר לילדתו הקטנה קרן ואחר כך הביצוע המקורי של השיר של סיימון וגרפונקל

 וכך הסיפור שודר בגלי צה"ל, בתכניתו של שמעון פרנס.

 

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.


תגובות

מרגש, מדהים, העלה לי דמעות(גילוי : מכיר את אביקם )

מרגש !!

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)