ורדים צהובים
יש לפעמים שאתה קורא משהו, ולמרות הנאיביות שבו ואולי בגללה, זה נוגע בך, ואין לך הסבר. שמתי לב שזה קורה לי בסרטים שאני רואה בטיסות. בעיקר בטיסות חזרה ארצה. ואמרתי לעצמי, אולי נקנח את השנה המסתיימת בימים אלה, בסיפור פשוט, אנושי, מְלֵא תום, כמו לטבול תפוח בדבש:
נכנסתי לחנות הסופרמרקט השכונתית בחוסר מעש ולאו דווקא מתוך כוונה לקנות משהו שחשבתי שאני זקוקה לו. פסעתי פנימה ולא יכולתי שלא לחשוב על בעלי שנפטר רק לפני כמה שבועות בטרם מלאו לו שישים. גם חנות הסופרמרקט הקטנה הזו הכילה זיכרונות מתוקים מביקורים משותפים ותכופים כאן. תמיד כשהוא היה מגיע אתי לכאן הוא היה נעלם לי לפתע… ואז היה מגיח בין השורות – "טָם טָה דָם…" ומגיש לי בתיאטרליות שלושה ורדים צהובים.
הוא ידע שאני אוהבת כל כך ורדים צהובים.
פסעתי כך מהורהרת בינות למדפים ונעצרתי ליד מקררי הבשר מתלבטת איזה נתח בשר לקחת. זו הייתה המומחיות שלו, הוא אהב סטייקים. אישה נאה ומטופחת, לבושה בחליפת מכנסיים מחויטת בצבע ירוק, נעצרה לידי בוחנת אף היא את סוגי הבשר. היא פשפשה בין חפיסות הסטיקים, בחרה חפיסה של טי-בון, שמה בעגלת הקניות שלה… היססה קצת ואחר כך שלפה אותם מהעגלה והחזירה אותם למקרר. היא הבחינה שאני מתבוננת בה ואז חייכה במבוכה ואמרה "בעלי כל כך אוהב את הטי-בון, אבל בכנות, במחירים האלה, אני כבר לא בטוחה שזה לא מוגזם."
"קני לו את הסטיקים שהוא אוהב והעריכי כל רגע שיש לכם ביחד." שמעתי את עצמי אומרת, מנסה להשתלט על הרעד שבקולי. כשהביטה בי במבט שואל, המשכתי והבהרתי: "סליחה על הטון ועל ההתערבות, אבל איבדתי את בעלי רק לאחרונה, הוא אהב סטיקים ומשם באו דברי."
האשה הנהנה בראשה וראיתי מבוכה במבטה. היא אספה את הבשר שנית לעגלת הקניות שלה, כנראה מושפעת מדברי, והלכה הלאה.
קצת נבוכה מגילוי הלב שבדברַי לאשה זרה שאיני מכירה, עברתי למדפי החלב והתעכבתי שם, מתלבטת איזה גודל קרטון לקחת, עכשיו כשאני לבדי. השלמתי עוד מעט קניות ואז המשכתי לכוון הקופה. הקופאית חייכה אלי, שאלה לשלומי, שילמתי ויצאתי למגרש החניה.
בעודי מניחה את המצרכים בתא המטען שמעתי צעדים מתקרבים אלי. כשהרמתי מבטי ראיתי את אותה האחת, הנאה במכנסיים הירוקים בה נתקלתי ליד מקרר הבשר. היא פסעה אלי מחייכת בנועם רב, כאילו אנחנו כבר מכירות, ובידה החזיקה חבילה עטופה בירוק. כשהתקרבה אלי וראיתי מה בידיה, התערפלו עיני מדמעות.
"זה עבורך" היא אמרה והניחה בזרועותי שלושה ורדים ארוכים ובשרניים בצבע צהוב שטיפּות מים עדיין נאחזות בעליהם. היא רכנה אלי ונתנה לי נשיקה רכה על לחיי. "תודה על הטיפ הקטן שנתת לי, פקחת את עיני." היא הוסיפה. ואני, בָּהִיתי בוורדים הטריים בעטיפת הפרגמנט הירוקה ותהיתי על המקריות הבלתי אפשרית. הבטתי בה, עיניה השיבו לי מבט חם והייתי יכולה להישבע שהילה מרחפת מעל ראשה. הצלחתי, איך שהוא, לגמגם אליה כמה מילים למרות המחנק שבגרוני : "אינך יודעת כיצד נגעת בי, אינך יודעת מה שלושה ורדים צהובים כאלה מהווים עבורי!"
והיא רק נגעה שוב בלחיי בחיוך מתוק על שפתיה ואמרה בקול שקט: "תתפלאי… כולם כאן יודעים. המחווה הקבועה של בעלך הייתה כאן סוד די גלוי."
(מתוך אתר אינטרנט זר בשם truthbook.com , תרגום חופשי שלי מאנגלית עם שינויים קלים, המקור לא ידוע)
שתהיה לכולנו שנה של טוּב-לב, של תשומת-לב ,של רוחב-לב ובכלל… של הרבה לב. כל אלה היו שם בסיפור והם אף פעם אינם מזיקים.
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (91)
שוקה, 22 בספטמבר 2011
"ורדים צהובים" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
ברכות על הוצאת הספר
היי שוקה
סיפור יפה ונוגע בנימי הנפש. תודה לך על הזיקוק הנפלא.
שתהיה לך שנה טובה בריאות ואושר ורק בשורות טובות.
שרה
סיפור יפה ומרגש
שנה טובה
יולי
שלום לך שוקה איש יקר
תודה על עוד סיפור מרגש שהענקת לנו.
הסיפור לקח אותי לחשיבה למקום שרובנו לא אוהבים להיות בה: הזמניות שלנו בעולם הזה.
שנה טובה
יהלי
היי שוקה
חשבתי עליך בעת האחרונה כשראיתי את הכתבה בעיתון. אהבתי, זה ענה לי על שאלות שונות וחשבתי לעצמי מתי יגיע הזיקוק הבא והנה הוא הגיע וכרגיל לא אכזב. שנה טובה לך ולמשפחתך והמשך לבשם אותנו בסיפוריך הקסומים
שוש
שלום שוקה היקר
סיפור ענק על מעשים קטנים שנותנים עולם ומלואו.
שנה טובה-כתיבה וחתימה טובה
איתי עמית
וואאאאאאאאאאאאוו שוקה, אני ממש יושבת ובוכה…..!
אני חושבת על האשה שאבדה את בעלה האהוב וכואב לי….
זה כמו שהרבה אנשים, לפעמים מתרגזים על אמא שלהם ואומרים דברים בעצבנות ואני תמיד עונה " אל תקחו את אמא כמובן מאליו יום יבוא ותגעגעו ותרצו להגיד "אמא". לכן, לכו עכשיו לאמא ןתמצו כל רגע ושנייה איתה, כי אחכ' זה לא יהיה לעולם!!!!
אני לא הספקתי יותר מידי עם אמא שלי[ היא נפטרה צעירה] וזה כל כך חסר לי.
סיפור מדהים עם המווה של הפרחים הצהובים, מצמרר ומשמח שיש עוד אנשים עם מחוות כל כך מקסימות. נהדר!!!!!!
רגשת אותי מאוד שוקה
שתיהיה לך שנה קסומה מלאת אושר ובריאות
שכחתי לאחל לך שנה טובה, המון בריאות ואושר
וחג שמח!!
והמון המון תודות על הסיפורים שלך שכל אחד הוא יהלום שבכתר…..!!
יפה ומרגש כמו תמיד
שתהיה שנה זו , לך לקוראיך ולכלנו, שנה שתמיד נזכור לטוב
משה רז
היי שוקה.
באמת סיפור נוגע לעומק הלב. זה מדהים כמה הפרטים הקטנים הם אלה שעושים לנו את היום.
שתיהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת עם הרבה טוב ושמחה!
שוקה היקר.
תודה על זיקוק מרטיט ומהנה.ריגשת אותי.
שנה טובה עם בריאות,אושר,ועוד הרבה זיקוקים
לכולנו.
שוקה יקר,
נהניתי מהסיפור צובט הלב. מאחלת לך ולמשפחה הרבה בריאות ואושר וממתינה בקוצר רוח לזיקוק הבא…
שנה טובה,
אהובה רוזן
שוב, סיפור נוגע ללב, אמפתיה מדהימה ורגישות לזולת…. ממש מרגש….
היי שוקה ,
קראתי את דברי הנפש של כולם , כמוני כמוהם .כשהנפש חווה את הכנות והתום היא מזדקקת ושולחת את האהבה כמו קרני שמש שמחממות ,
חבוק חם לכולם וחזק לך , בכייף מעומר !!
לשוקה היקר,
שמעתי בבוקר את סיפורך, הדמעות זלגו מעצמן…כל כך נוגע ללב. אין מילים.
תודה על הסיפור.
באותה הזדמנות אאחל לך ולכל בני משפחתך:
שתהיה שנה טובה ומתוקה, ושנזכה להיות יותר ידידותיים ופחות תחרותיים, יותר למען הזולת ופחות לעצמנו.
בסרט הנפלא "שוקולד", אומר הכומר לקראת סיום הסרט: "איננו יכולים לאמוד את טוב לבנו לפי מה שאיננו עושים, לפי מה שאנחנו מונעים מעצמנו, לפי הפיתויים העומדים בפנינו או לפי האנשים שאנו שוללים. עלינו למדוד את טוב לבנו לפי הדברים שאנחנו מאמצים לעצמינו, הדברים שאנחנו יוצרים והאנשים שאנחנו כוללים בתוכנו."
מי ייתן ונדע לחיות על פי המילים החכמות האלו.
מאחלת – שולי.
נעתי בליבי והארת את עיני. שמעתי אותך מספר את הסיפור ביום שישי ברדיו וזה היה הרגע הכי מתאים.
שוקה היקר !
האמת לא ידעתי עד לרגע זה, שהגעת עד הלום. יישר כח על עבודה
ברוכה חובקת ארץ ועולם זאת וראה ברכה בפועלך.
חבר ילדות מ "בית ספר השבעה אזור"- סמי אשר
שוקה היקר ולכל החברים באתר,
שנה טובה מתוקה ומבורכת.
שנה של סיפורים מרגשים, מצחיקים, ומהנים !
תודה על רגעים קטנים של חסד, מלאי הומור, צחוק, צער, כאב, ועם המון תובנות שכל אחד לקח לעצמו מהסיפור.
חג שמח!!!
שוקה השלום והברכה,
יואל ברך אותך על הספר איזה ספר? באיזו הוצאה? יש ספר?
אנא, תשובתך
יום נעים
שולה
שבוע טוב שוקה.
לגמרי במקרה (ואולי לא ) הגעתי לכאן
ומצאתי
פינה חמה ונעימה,
להקשיב עם הלב
ולהרגיש עם הנשמה.
סיפורים – כל כך נוגעים
ומגיעים.
תודה על השיתוף
מזל