חומות
ריבים בין אחים ובני משפחה הם דבר נפוץ, לצערנו, וידוע מקדמת דנא. כשאנחנו ילדים ורבים, מעין מלחמות על מיקום ותשומת לב, ניחא, אבל מריבות וסכסוכים בתוך משפחה בבגרותנו יוצרים חומות, שהולכות וצומחות עם השנים, עד שלימים אין איש יודע כיצד הן נוצרו. ואז ברוב המקרים אנחנו נמצא צידוק הולם לעמדתנו, נוותר וניכנע למצב.
הקשיבו לסיפור הקטן הזה שהסתובב מעט ברשת ושלחה אותו אלי אתי בכר. התרגום הוא חופשי שלי מאנגלית:
בין שני אחים, שהתגוררו בחוות סמוכות זו לזו, עבר חתול שחור והם נכנסו לעימות ממושך. זה היה הקרע הראשון, הרציני ביניהם לאחר עשרות שנים שהם גרו זה לצד זה, מחלקים ביניהם ציוד וכוח עבודה ככל שנדרש. הוויכוח ביניהם החל מאי-הבנה קטנה, שצמח והתפתח לחילוקי דעות עמוקים והתפוצץ לבסוף בחילופי דברים מרים וקשים. ואז… אין כבר מילים. שתיקה השתררה בין האחים.
בּוקר אחד, נשמעה נקישה קלה על דלת הכניסה בביתו של ג'והן, בכור האחים. בפתח עמד אדם לא מוכר ובידיו ארגז כלים. " אני נגר." הוא הציג את עצמו, "האם תוכל להיעזר בי לעבודות נגרות בבית או בחווה וכך אוכל להתפרנס מעט?"
"אתה יודע מה," ענה לו ג'והן ופתח את הדלת לרווחה, "יש משהו שאתה בעצם יכול לעשות עבורי. אתה רואה את הפלג שחוצה בין חוותי לחוות השכן? השכן הוא למעשה אחי הצעיר ויחסינו בשנים האחרונות אינם טובים. רק לפני שבוע היה שְדה אחו ירוק בין שתי החוות שלנו והנה אחי היקר לקח בולדוזר, הרים סוללת עפר והסיט חלק מהנהר שזורם לא רחוק מכאן כדי ליצור את הפלג הזה שיחצוץ בין החוות שלנו. יכול להיות שהוא עשה זאת כדי להכעיס אותי, אבל אני אראה לו באבי אביו מה זה לחצוץ ביננו!"
הנגר הציץ בשטח שבין שתי החוות והניד בראשו. ג'והן המשיך: "אתה רואה את ערימת העצים שליד האסם? אני רוצה שתבנה בין שתי החוות גדר גבוהה מגובה אדם, כך שלא אאלץ לחזות יותר בביתו או בפניו לעולם."
"אני חושב שאני מבין את המצב." אמר לו הנגר. "הבנתי היכן לוחות העץ מונחים, רק תראה לי היכן יש לך מסמרים או אולי מקדחה ואני מוכן להתחיל מיד."
האח הבכור הראה לו היכן המסמרים ושאר כלי העבודה שלו ואחר כך התנצל ואמר לנגר שהוא נוסע לעיר הקרובה למשך היום ושהוא מקווה שהנגר יסתדר בעצמו.
והנגר החל בעבודתו. מדד, ניסר, ליטש, קדח והרכיב.
קרוב לרדת החמה החוואי חזר ובדיוק בשלב הזה גם הנגר סיים עבודתו. החוואי יצא להתבונן במוצר המוגמר ועיניו נפערו בתדהמה – לא חומה הייתה שם ולא גדר בגובה אדם.
במקום גדר עמד לו גשר עץ יפהפה שנמתח מגדה אחת של הפלג לגדתו השנייה. בטרם ניתנה לו ההזדמנות לדבר עם הנגר הוא הבחין במישהו שעומד על הגשר, מחייך ומנופף לו לשלום – אחיו הצעיר. בעודו מתקרב, ומחנק מזדחל לגרונו, הוא שמע את אחיו צועק לו מרחוק: "בנית גשר למרות כל מה שאמרתי ועשיתי. אני לעולם לא אסלח לעצמי."
וכך מחובקים ונרגשים באמצע הגשר הם הביטו בנגר שהעמיס על כתפו את ארגז הכלים שלו.
"חכה!" צעק לו הבכור, "יש לי עוד כמה עבודות עבורך."
"הייתי שמח להישאר עוד," השיב הנגר בצעקה "אבל יש לי עוד כמה גשרים לבנות." והלך לדרכו.
(קבלתי ממאזינה בשם אתי בכר. זה סיפור שהופיע בכמה אתרי אינטרנט זרים. המקור לא ידוע. תרגום חופשי שלי מאנגלית)
אהבתי את המטאפורה של החלפת חומה בגשר. והרי מאותם החומרים ניתן לבנות גם את זה וגם את זה. וחשבתי לעצמי למה אנחנו צריכים לחכות לנגרים שיגיעו משום מקום כדי לבנות לנו גשרים לחידוש יחסים? ומאין שואבים את הכוחות ואת האומץ לבנות גשרים כאלה בעצמנו?
זִקּוּקִין דִּי-נוּר (95)
שוקה, יום חמישי, 24 בנובמבר, 2011
"חומות" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור להאזנה
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שלח אלי משה את התגובה הבאה:
הי שוקה,
יש לך את מספר הטלפון של הנגר?…
משה
שוקה שוקה שוקה, כרגיל מפתיע בסיפורים מהחיים.
תודה על הסיפור, מוסר ההשכל והחוכמה הגלומה בו.
בעוד 10 שניות בדיוק הוא יכנס למצגת עסקית עם הפניה לבלוג שלך, מדהים !!!
וכמו קודמי, הייתי מציע לכל אדם לחפש את הטלפון של הנגר בשעת כעס על בן משפחה, או אדם זר.
שבת שלום, יהודה
מזלם שהגיסה של האח לא היתה מעורבת- זה היה מסתיים אחרת לגמרי 🙂
היא כבר היתה מוצאת סיבה לסכסך….:)
אבל סיפור יפה 🙂
וואוו!!!! מרגש, מעורר מחשבה…. נראה לי שיש צורך דחוף בנגרים שיבנו גשרים לא רק בין בני משפחה, חברים וכו׳ אלא גם בין מדינות… או אז היו לכולנו חיים יותר איכותיים, שלווים ויפים. תודה, שוקה.
שוקה
כל אחד יחול לבנות חומה – אבל לבנות גשר צריך נגר אמןפסיכולוג
שבת שלום
איתי עמית
שוקה היקר,שוקה המיוחד שלום רב,
תודה רבה,הסיפור חזק ,הסיפור מרגש, הסיפור עם עוצמה רבה,צודק משה שהוא מעונין במס' הטלפון של הנגר,אני גם מציעה שנגר שכזה יהיה בכל בית,בכל רח',בכל עיר,בכנסת "אצל מועצת החכמים שלנו",בבתי ספר,בחדרי מורים ,במפעלים וכו…וכו…כמו כן בכל העולם ….בעצם אם לא ניתן להשיג נגר זה או נגרים חכמים כמו נגר זה ,מה דעתנו שכולנו נתחיל ללמוד לנגר …אני חושבת שיועיל לנו ,ונוכיח לדור ההמשך שבכל גיל ניתן להיטיב,להועיל לפשר לגשר וללמוד עוד מקצוע מכובד שכזה,בנימה אופטימית שבת שלום,שבת שקטה, שבת קסומה שתעבור על כוללללנו…אמן ,שוקה ,הייה ברוך ,בהערכה ענקית,רבקה
שוקה היקר.
אין דבר שאי אפשר לגשר צריך רק
רצון טוב ויכולת לסלוח.אנחנו מבזבזים את הימים
והחיים שלנו שיכולים להיות כלכך פשוטים אם רק
נרצה,ונדע לסלוח.
תבורך, זיקוק שיישאר תמיד במחשבה.
תודה לך.
לשוקה שאוסף עבורנו את הפנינים,
במרבית המקרים והריבים בהם מעורב האגו, אנשים נזקקים לנגרים, כי אצל מרבית האנשים להתכופף ו/או להנמיך אגו עצמי, זו משימה קשה עד בלתי אפשרית וחבל מאוד שכך…
אילו רק ידענו לא להעזר בנגר, חיינו היו יכולים להיות הרבה יותר טובים ונעימים וגם השלום היה עימנו וסביבנו.
שיהיה סופ"ש טוב ונעים
בתודה ומצפה לסיפור הבא,
ריקי א.
תודה על סיפור מחכים ומקסים!
הי שוקה
חדשה אצלך.
סיפור מקסים ומלמד הרבה.
אולי ניתן לקבל קישורים לסיפורים באנגלית, על מנת שאוכל להפיץ הלאה?
ענת
מקסים! צמרמורת של התרגשות חלפה בגווי למקרא סופו של הספור, שנוגע כמעט לכל אחד מאיתנו. תודה על הזיקוקים המאירים שוקה! שבת שלום.
היי שוקה
סיפור מקסים ומרגש.
האמת,שניתן להשתמש בו לתחילת בנייתו של גשר שכזה.
בכל אחד מאתנו יש נגר,צריך רק לגלות ולהפעיל אותו.
אשמח לקבל את הסיפור המקורי באנגלית.
תודה
פיקי
קסם! הכל נאמר כבר בספור עצמו – ולי נותר רק להודות לך.
שוקה היקר תודה מרגש.
איך בונים "גשר" ?
תודה על הזיקוקים
משה
שוקה שלום. יש לי אח באמריקה כבר קרוב ל6 שנים והוא אחי הגדול,ולצערי הסיפור שלך זה בדיוק המקרה שיש לי עם אחי. אומנם הוא אחי הגדול אבל אמת יותר נכונה מסיפור זה לא יכולה ליהיות. אז הרשתי לעצמי לשלוח לאחי לי את הסיפור הזה במייל. תודה לך שעשית לי את השבת.
שבת שלום לכולם,
כולנו היינו רוצים לראות יותר גשרים ופחות חומות, זה נכון.
אבל על תקן מקלקל המסיבות, אני רוצה להזכיר שכאשר בונים גשר לחצרו של השכן המסוכסכך, הוא עלול גם להכניס לחצר שלנו דברים לא רצויים ובלתי מוזמנים. לכן, מעבר לאגו שצריך להתגבר עליו, לפני שבונים גשר חדש, צריך גם לגייס את האומץ לקחת את הסיכון.
ברוב המקרים, הסיכון באמת שווה את זה.
תודה רבה, שוקה, על עוד סיפור מרתק
שוקה בוקר טוב
תודה על ה"זיקוק" המדהים.
הלוואי שנדע כולנו לנצל את הכישורים שלנו בנגרות ושתשרור בינינו אהבת חינם ולא שנאת חינם.
שבוע נפלא-שרה
היי שוקה יקר,
סיפור זה תמיד מותיר אותי עם דמעות בעיניים. מכיוון שהסיפור רץ כבר שנים ברשת האינטרנט נחשפתי אליו רבות. ומקסים בעיניי שבכל פעם שאני קוראת אותו, הוא תמיד מעורר את הרגש שגורם לי לדמוע מרוב נחת. אני אוהבת סיפור עם סיום טוב. גם שאתה עצמך סיפרת אותו – התרגשתי.
כך מסתיים אותו הסיפור שרץ ברשת:
בפעם הבאה שאתם נכנסים לויכוח, הימנעו מיצירת אווירה של: "אני צודק-אבל אתה צועק", במקום להציב חומה וגדר בין הדעה שלכם לדעה של הצד השני, חפשו דרכים לבנות גשרים".
בדקו איזה גשר היום אתם צריכים לבנות.
שוקה יקר, כרגיל זיקוק מדהים ומעורר והנה בזכותך אלי כהן, שלח את הסיפור לאחיו שבאמריקה- מי יודע, אולי אתה הנגר שיגשר ביניהם…
מעריכה כתמיד- שולי.
היי שוקה
כקודמיי התרגשתי מהסיפור ואף אני מכירה נשים שהיו מוצאות איך לקלקל. גם לי יש חברה שאשמח לשלוח לה את הסיפור כי במשפחתה סיפור דומה ולא נמצא נגר שיחולל את הפלא. כתמיד שוקה, אני אוהבת את סיפוריך ואת המסר הנובע מהם. תודה ושוב, אני מצטרפת אל המצפים לסיפורך הבא. שבוע טוב
שוש
שוקה אדם יקר ומקסים.
כהרגלי אני גם נהינת לשמוע אותך בתוכניתו של שמעון פרנס כי יש לך קול נעים ומרגיע ולאחר מכן אני קוראת את הסיפורים הנהדרים במייל, עם סיום קריאת הזיקוק אמרתי לעצמי שאנו כולם חייבים נגר שכזה וראיתי שרוב התגובות באותה דעה משמע שאנו צריכים דחןף גשר ענקי לגשר על על חילוקי הדעות ביננו. הלואי והיה ניתן כך לגשר על כל המחלוקות ביננו.
שלום שוקה
כמה נעים לקרוא סיפורים יפים , אבל המציאות לפעמים היא של מרחק ששום גשר עץ ואפילו גשר מתכת לא יוכלו לרוחות שנאה קינאה ועויינות .